ראאד חמדאן נ' שופט צבאי משפטאי ואח'

פסק-דין

1.בעתירה שבפנינו מלין העותר על החלטה של המשיב 2 להאריך את מעצרו המינהלי בחמישה חודשים, החל מיום 5.9.11.

2.העותר, תושב השטחים, נעצר בתחילת חודש פברואר 2011 בשל חשד כי הוא פעיל בארגון החמאס. ביום 13.2.11 הוחלט להוציא צו מעצר מינהלי לגבי העותר לתקופה של שישה חודשים. בהליכים בפני בתי המשפט הצבאיים הוחלט לקצר את הצו לארבעה חודשים. ביום 6.6.11 הוצא צו שהאריך את המעצר לתקופה של ארבעה חודשים. בית המשפט הצבאי של הערכאה הראשונה קיצר את הצו לשלושה חודשים. ערעור שהגיש העורר נדחה ביום 24.8.11. העותר פנה לבית משפט זה בעתירה ביום 29.8.11 (בג"ץ 6214/11). בפסק דין מיום 5.9.11 נמחקה העתירה. זאת, לאחר שבא כוחו של העותר הודיע כי הוא חוזר בו מן העתירה משום "שצו המעצר פוקע והוא שומר על טענותיו בהליכים המתאימים ביחס לצו החדש שיוצא עוד היום" (בגץ 6214/11 הנ"ל).

3.ביום 5.9.11 הוארך המעצר המינהלי לתקופה של חמישה חודשים נוספים. בית המשפט הצבאי של הדרגה הראשונה החליט לקצר את הצו בחודשיים. שני הצדדים, העותר והתובע הצבאי, הגישו ערעורים מזה ומזה. ערעורו של התובע הצבאי נתקבל ביום 11.10.11 ואילו ערעורו של העותר נדחה. משמע, צו המעצר מיום 5.9.11 נותר על כנו, היינו לתקופה של חמישה חודשים.

4.בעקבות ההחלטה האחרונה הוגשה העתירה דנא. ביום 16.11.11 קיימנו דיון בעתירה. חלקו של הדיון נערך בנוכחות אנשי המשיבים בלבד, בהסכמת בא כוחו של העותר. בחלק זה של הדיון עיינו בחומר חסוי והצגנו שאלות לאנשי שירות הביטחון הכללי, במיוחד בנקודה מסוימת. בהחלטה מיום 16.11.11 קבענו כי "תיערך בחינה נוספת בנושא העומד על הפרק". הבחינה הנוספת נדרשה על רקע העובדה שהארכת המעצר הייתה לתקופה של חמישה חודשים, בעוד שההארכה הקודמת הייתה לתקופה של ארבעה חודשים. עוד נאמר בהחלטה כי על פרקליטות המדינה להגיש הודעה תוך 20 ימים. בהודעה מיום 6.12.11 מסרה הפרקליטות, כי נערכה בחינה נוספת וכי עמדת המשיבים היא שקיים בסיס לצו המעצר המינהלי שהוצא לגבי העותר. באותו יום, 6.12.11, החלטנו להוציא צו על תנאי.

5.ביום 3.1.12 הגישו המשיבים תשובה, שנתמכה בתצהיר של איש שירות הביטחון הכללי. בתשובה נטען, בין השאר, כי העותר הינו פעיל חמאס המסכן את ביטחון הציבור והאזור. ביום 16.1.12 קיימנו דיון בו שמענו טיעונים מאת באת כוחם של המשיבים ומבא כוחו של העותר. לאחר הדיון במעמד הצדדים קיימנו דיון על פי צד אחד. בדיון זה נחשפנו לחומר ביטחוני, שלא ניתן לגלותו. כמו כן הצגנו שאלות לאיש שירות הביטחון הכללי, שהתייצב מטעם המשיבים. השאלות עסקו באותו נושא שעלה בדיון על פי צד אחד מיום 16.11.11. החומר החסוי בו עיינו והתשובות שקיבלנו נתנו מענה ראוי לשאלותינו. מטבע הדברים, שבשל רגישות העניין, לא ניתן לגלות אפילו טפח. די לומר, שבחומר נמצא ביסוס מספק לטענות המשיבים כי העותר הינו פעיל חמאס שפעולותיו מסכנות את ביטחון הציבור. בחומר נמצא אף הסבר לכך שהארכת המעצר מיום 5.9.11 הייתה לחמישה חודשים בעוד שקודמתה נקבעה לארבעה חודשים. מכאן, שלא נמצאה עילה להתערב בהחלטה להאריך את מעצרו המינהלי של העותר.

6.לפיכך, הצו על תנאי מבוטל והעתירה נדחית.

ניתן היום, כ"ג בטבת התשע"ב (18.1.2012).