אמגד מחמד עטא וראד נ' מפקד כוחות צה"ל באיו"ש ואח'

פסק-דין

לפנינו עתירה למתן צו על תנאי, בה מבקש העותר כי נורה למשיבים ליתן טעם מדוע לא ישוחרר העותר מהמעצר המינהלי, בו הוא מצוי מאז יום 2.12.2002.

בתגובתם ציינו המשיבים כי העותר נעצר בצו מינהלי, לאחר שהמפקד הצבאי שוכנע כי טעמים של ביטחון האזור וביטחון הציבור מחייבים זאת, וכי הצו הוארך מעת לעת בגין היות העותר פעיל תנזים צבאי, אשר עד למעצרו היה מעורב בפעילות הקשורה באמל"ח ותכנון פיגועי תופת, ואשר מהווה סכנה ברורה ומוחשית לביטחון האזור. עוד ציינו המשיבים כי לא ניתן להעמיד את העותר לדין פלילי, מאחר שבחקירתו הכחיש כל מעורבות בפעילות טרור, ולא ניתן לחשוף את החומר המודיעיני לשם הגשת ראיות קבילות.

במהלך דיון שהתקיים בפנינו ביום 18.10.2006 הוצג לנו החומר החסוי, אשר על בסיסו הוצא והוארך צו המעצר המינהלי. בהחלטתנו קבענו כי לאחר עיון בחומר החסוי, שוכנענו כי מן העותר אכן נשקפת סכנה לביטחון האזור. עם זאת, נוכח התמשכות מעצרו של העותר, ביקשנו כי המשיבים יבחנו מחדש את אפשרות העמדתו של העותר לדין פלילי. בהחלטה נוספת מיום 5.12.2006 הבהרנו כי אין בבקשתנו האמורה כדי למנוע מהמפקד הצבאי לשקול מחדש, על יסוד החומר, את הארכת צו המעצר, ויש להניח כי אכן צו המעצר, אשר אמור היה לפקוע ביום 30.11.2006, הוארך פעם נוספת.

ביום 11.1.2007 הודיעו המשיבים כי בהתאם להוראת בית המשפט נחקרו שני אנשים נוספים, אולם לא נמצא כי ניתן להעמיד את העותר לדין פלילי על סמך עדויותיהם. משכך, עמדת הפרקליטות, לפיה אין די ראיות לצורך הגשת כתב אישום כנגד העותר, נותרת בעינה.

נוכח עמדת הפרקליטות ובהתאם למסקנתנו כי מהחומר החסוי עולה שמן העותר נשקפת סכנה לביטחון האזור, לא מצאנו מקום להתערב בהחלטת המשיבים בהוצאת והארכת צו המעצר המינהלי. עם זאת, אנו רואים להדגיש, בהמשך להחלטתנו מיום 18.10.06 ובהתאם לפסיקתו של בית משפט זה, כי ככל שמתמשך המעצר המנהלי, כך גובר משקל זכותו של העצור לחירות אל מול שיקולי האינטרס הציבורי, וכי על הרשות מוטלת חובה לבחון בכל עת את חיוניות המשך המעצר בהתחשב בחומר הראיות שבידיה (ראו: בג"ץ 11006/04 קאדרי נ' מפקד כוחות צה"ל באיו"ש (לא פורסם); בג"ץ 1139/04 עבד אל רחמן אל אחמר נ' מפקד כוחות צה"ל באזור הגדה המערבית (לא פורסם)). התמשכותו של המעצר אף מחייבת בדיקה עיתית חוזרת ונשנית לבחינת קיומן של ראיות הניתנות לחשיפה ולבחינת אפשרות העמדה לדין, וזאת נוכח העדיפות שיש ליתן להליך פלילי על פני מעצר מנהלי (ראו עמ"ם 8788/03 פדרמן נ' שר הביטחון, פ"ד נח(1) 176, 190).

בכפוף לאמור, העתירה נדחית.

ניתנה היום, ט"ז בשבט התשס"ז (4.2.2007).