נטליה סנדזוק ואח' נ' משרד הפנים

פסק-דין

השופט א' א' לוי:

העותרת, אם לששה ילדים, נכנסה לישראל בחודש דצמבר 2002 באשרת תייר שתוקפה 11 ימים, ומאז היא שוהה בישראל שלא כדין. על פי גרסתה, הוא התגרשה מבעלה הראשון בחודש דצמבר 2005, כאשר הגירושין מבוצעים באוקראינה באמצעות בתה. העותרת הוסיפה וטענה, כי בחודש מאי 2006 היא נישאה לעותר, אזרח ישראלי, בנישואי פרגוואי, ובעקבות כך נתבקש המשיב ליתן לה מעמד מכח אחוד משפחות. ברם, נישואיהם של העותרים עוררו ספקות בלבם של הגורמים המוסמכים, ולפיכך הוחלט להעניק לעותרת אשרת שהיה מסוג ב/1 עד לגמר ברור כנות הנישואין. העותרים סבורים כי בכך לא די, והם מבקשים כי נורה לשלבם באופן מיידי בהליך המדורג שבסופו תינתן לעותרת אזרחות ישראלית.

לא ראינו מקום להתערב בהחלטתו של המשיב. כידוע, שיקול הדעת שניתן לשר הפנים ליתן מעמד בישראל לבן-זוגו של אזרח ישראלי, מקורו ברצון להגן על התא המשפחתי. מכאן גם ברור, שמקום בו מתעורר ספק באשר לכנות הנישואין, רשאי גם רשאי השר שלא ליתן מעמד כאמור. כך נהג המשיב בעניינם של העותרים לאחר שבחן את העובדות גם בדרך של שימועים שנערכו לבני הזוג. עם זאת, העותרים לא נדחו כליל, ולתקופת הביניים ניתן לעותרת רישיון שהייה מסוג ב/1, ופיתרון זה הנו סביר ומידתי.

עם זאת, ובכפוף לדחיית העתירה, אנו מבקשים להעיר את אלה: מבחינת העותרים נישואיהם כנים הם, והחשד בדבר אותה "כנות" היא נחלתו של משיב 1 בלבד. מטבע הדברים, ומכוח הסמכות הנתונה לו בחוק, רשאי השר להוסיף ולחקור בעניין, ולכאורה, עלולה בדיקה זו להימשך חודשים רבים ואף שנים מבלי שבסופה תניב דבר. מדבריה של באת-כוח המשיב למדנו, כי מכוח הנוהל על פיו פועלים שולחיה, מתחיל מניינה של תקופת התהליך המדורג רק ביום בו מסתיימת הבדיקה באשר לכנות הנישואין, וזו תוצאה שאנו מתקשים להשלים עמה, במיוחד מקום בו הבדיקה מעלה בסופו של יום כי אותו חשד שמנע מהעותרת מעמד מלכתחילה, לא היה לו בסיס. לפיכך, נראה לנו כי ככל שישתכנעו בכנות נישואיהם של העותרים, טוב יעשו אם יורו להתחיל את מניינה של תקופת התהליך המדורג מיום שהגישו העותרים את בקשתם.

ניתן היום, כ"ז בכסלו התשס"ט (24.12.08)

.