מרדכי נסימי נ' משטרת ישראל ואח'

פסק-דין

השופטת ד' ברק-ארז:

1.העתירה שבפנינו תוקפת את החלטותיהן של משטרת ישראל ופרקליטות המדינה (להלן: המשיבות) שלא להמשיך ולחקור תלונה שהגיש העותר כנגד אחותו ועורך דינה.

2.עיקרי העובדות הצריכות לעניין הן אלה: ביום 8.2.2012 הגיש העותר תלונה למשטרה כנגד האחות ועורך דינה, בטענה כי איימו עליו באופן שעולה כדי עבירה פלילית. התלונה הוגשה על ידי העותר לרקעו של סכסוך משפחתי. לטענת העותר עורך דינה של אחותו יצר עימו קשר, הטיח בו כי הוא מטריד אותה ואמר לו שההטרדות חייבות להיפסק. ביום 22.2.2012 שלחה המשטרה לעותר הודעה על כך שהחליטה לסגור את תיק החקירה בשל היעדר אשמה. העותר ערר על החלטת המשטרה. ביום 6.10.2012 דחה הממונה על ענייני עררים בפרקליטות המדינה את הערר שהגיש העותר. הממונה ציין כי לאחר שעיין בחומר המצוי בתיק הוא סבור שאין בתלונה כדי להניח תשתית לביצועם של מעשים פליליים.

3.בעתירה התבקשנו לתת צו על תנאי המורה למשיבות לנמק מדוע לא יבוטלו החלטותיהן שלא להמשיך את החקירה בתלונה שהגיש. לטענת העותר, ההאשמות שכוונו אליו עולות כדי איום, לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

4.לטענת המשיבות יש לדחות את העתירה על הסף כבר בשל כך שהעותר לא צירף כמשיבים לעתירה את הנילונים שעלולים להיפגע ממתן הסעד המבוקש בעתירה. לגופו של עניין טוענות המשיבות כי אין בתלונה שהגיש העותר כדי להקים חשד לביצועה של עבירה פלילית כפי שנטען על-ידי העותר.

5.אכן, דין העתירה להידחות על הסף, כבר מן הטעם שהעותר לא צירף כמשיבים לעתירה את הנילונים, אחותו ועורך דינה, המושפעים ממנה במישרין (ראו: בג"ץ 8122/11 עיריית ירושלים נ' הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו (לא פורסם, 21.12.2011), בפסקה 5; בג"ץ 6940/12 אברהים סמיר נ' משרד המשפטים (לא פורסם, 18.10.2012) בפסקה 8). למעלה מן הצורך, נעיר, כי גם לגופו של עניין העתירה אינה מגלה לכאורה עילה להתערבות בשיקול דעתן של רשויות התביעה, התערבות השמורה למקרים חריגים בלבד (ראו: בג"ץ 8749/06 עמותת 'אומץ'-אזרחים למען מינהל תקין וצדק נ' היועץ המשפטי לממשלה (לא פורסם, 27.12.2006); בג"ץ 1180/12 יוסף סמאנה נ' פרקליט המדינה (לא פורסם, 29.5.2012) בפסקה 3).

6.אשר על כן, העתירה נדחית. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ניתן היום, י"ב בטבת התשע"ג (25.12.2012).