פקד דוד דנינו נ' משטרת ישראל ואח'

פסק-דין

השופטת ע' ארבל:

בפנינו עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים הנוגעת להחלטה לפטר את העותר מן המשטרה. במסגרת העתירה מבקש העותר צו ביניים לפיו ימנעו המשיבים מפיטוריו עד למתן החלטה בבקשה למשפט חוזר שהגיש לבית הדין המשמעתי לערעורים.

1.עניינה של העתירה נסוב על הודעת מפכ"ל המשטרה מיום 25.10.10 לפיה הוחלט על פיטורי העותר המשרת כשוטר מג"ב בשירות קבע. בהודעת הפיטורין נכתב כי בעקבות הרשעתו של העותר בבית הדין למשמעת ודחיית ערעורו בבית הדין המשמעתי לערעורים, נשקל המשך שירותו של העותר בחייל, ולאחר עיון בקביעות בית-הדין, בטיעוני העותר שהועלו בשימוע, ובהמלצות הגורמים הצריכים לענין – הוחלט לפטרו.

העותר טוען כי ההחלטה על פיטוריו נוגדת את החלטת בית הדין המשמעתי בעניינו, לפיה הוחלט כי העותר ישא בעונש של נזיפה חמורה והורדה בדרגה.

2.מהאמור עולה כי עניינה של העתירה נופל בגדרי העניינים המצויים בסמכותו של בית המשפט לעניינים מינהליים. בתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000 (תיקון אחרון: 1.11.10) מפורטת רשימת העניינים המצויים בסמכות בתי המשפט לעניינים מינהליים וביניהם, מנויה בסעיף 37(1) לתוספת "החלטה בעניין המנוי בסעיף 93א לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971". סעיף 93א לפקודת המשטרה (נוסח חדש), תשל"א-1971 מונה עניינים שונים ובכללם פיטורי שוטר מן החייל.

לאור זאת, דין העתירה להידחות על הסף, אף מבלי שניזקק לתגובת המשיבים שכן משנתון לעותר סעד חלופי, אין מקום שבית משפט זה יידרש לעתירה. (השוו, בג"ץ 6227/07 נבות נ' שר התעשיה (לא פורסם, ניתן ביום 31.7.2007), בג"ץ 3454/08 מהדרין בע"מ נ' שר התעשייה (לא פורסם, ניתן ביום 21.9.2008)).

2.אעיר, כי לא נעלמה מעינינו טענת העותר לפיה הפיטורין צפויים להיכנס לתוקף ביום 17.11.10. יחד עם זאת, הודעת הפיטורין ניתנה ביום 25.10.10 ואילו לפי המתואר בעתירה, פנה העותר למשיבים רק ביום 14.11.10 והגיש את עתירתו רק ביום 16.11.10.

כאמור, העתירה נדחית. משלא נתבקשה תגובת המשיבים, אין צו להוצאות.

ניתן היום, ט' בכסלו התשע"א (16.11.2010).