הוועד הארצי לראשי הרשויות הערביות ואח' נ' שר הפנים ואח'

פסק-דין

השופטת ט' שטרסברג-כהן:

1.עניינה של העתירה בבקשת העותרים כי המשיבים יתנו טעם מדוע לא ימנו לועדה המחוזית לתכנון ובנייה במחוז הצפון, חברים ערבים באופן שיתקיים ייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית באותו מחוז, המהווה כ50%- מאוכלוסיית הצפון, היינו 9 חברים מתוך 17 חברי הועדה. כיום נמנים על חברי הוועדה שני חברים, בני מיעוטים.

הרכב הועדה נקבע בחוק. היא מורכבת משני חברים ממונים בשל משרתם; תשעה חברים נציגי שרים או משרדי ממשלה שונים; חמישה חברים נציגי הרשויות המקומיות וחבר אחד איש מקצועי עצמאי, אדריכל מתכנן ערים או מהנדס.

2.העקרונות המנחים בסוגיית הייצוג ההולם הונחו בפסיקה שיצאה מלפני בית משפט זה. מפסיקה זו עולה, כי קיימת כיום דוקטרינה במשפט הישראלי, לפיה יש לדאוג לייצוג הולם בשירות הציבורי גם לבני האוכלוסיה הערבית. דוקטרינה זו אינה שנויה במחלוקת. אלא שהשאלה המתעוררת בעתירה זו, עניינה ביישום העקרונות המנחים, על העניין שלפנינו. יישומה של דוקטרינה זו מצריך התאמתה לכל מקרה נתון. כאשר מדובר בגוף שהרכבו מיוחד במינו והוא מורכב מקבוצות שונות של ממונים מתבקשת התאמת העיקרון למבנה המיוחד של אותו גוף.

3.טענת העותרים לפיה ייצוג הולם הוא ייצוג המשקף את אחוז התושבים הערבים באיזור בו פועלת הועדה המחוזית, אינה מקובלת עלינו. קריטריון זה אף לא נקבע בפסיקה עליה מסתמכים העותרים. הייצוג ההולם אינו פונקציה של מספר התושבים הערבים באיזור מסוים. גורם זה הוא אחד השיקולים שניתן להתייחס אליו, אולם אין הוא עקרון מנחה ובודאי לא מחייב. המדינה היא אחת ואינה מחולקת לעניין זה לאזורים, נהפוך הוא, מהרכב הועדה שנקבע בחוק עולה, כי הייצוג הממלכתי הכלל ארצי בתוכה, עולה במידה משמעותית על יצוג הרשויות המקומיות להן 5 מתוך 19 חברים וגם החמישה מתמנים על ידי שר הפנים לאחר שקיבל המלצות הרשויות המקומיות.

4.מנגד, אין מקום לטענת המשיבים כי רק נציגי המועצות המקומיות אמורים לשקף את ייצוג התושבים, בני המיעוטים. אכן, נציגי הרשויות המקומיות המתמנים על ידי שר הפנים, נותנים, מעצם טיבם וטבעם, ביטוי לייצוג תושבי אותן רשויות מקומיות ואילו המנויים המבוצעים על ידי השרים, מונחים בראש וראשונה על ידי שיקולים מקצועיים טהורים שתכליתם לבחור מבין עובדי המשרד באנשים בכירים, מקצועיים, שייצגו בועדה את המשרד ממנו באו. עם זאת, גם שרים הממנים את נציגי משרדי הממשלה השונים, מחויבים לעיקרון הייצוג ההולם שעה שהם באים למנות את נציגיהם.

5.המחוקק ער לנושא הייצוג ההולם ובשנים האחרונות מקודם הנושא שהוא פונקציה מעיקרון השוויון, גם בדברי חקיקה. אלא שיישומם של אותם עקרונות אינו יכול להיעשות במחי יד כבמטה קסם. היישום הוא פרי התפתחות, שבעקבותיה יקלטו כעובדי מדינה עובדים רבים יותר מקרב בני המיעוטים. אלה יעלו בהדרגה לדרגים בכירים ומתוכם ניתן יהיה לאתר את העובדים המתאימים שיוכלו לייצג באופן ראוי ומקצועי את המשרדים מתוכם באו.

6.בחנו את ההסברים שניתנו על ידי המשיבה בעניין יישומו של עקרון הייצוג ההולם בענייננו מהם עולה כי נכון לעת הזו, אין מועמדים מתאימים מבני המיעוטים בתוך המשרדים הממשלתיים. מכל מקום "אין בכך כדי לפטור את השרים מלהפעיל את שיקול דעתם באופן שנועד לקדם - אם הדבר אפשרי - את הייצוג ההולם של האוכלוסייה הערבית" (בג"ץ 6924/69 האגודה לזכויות האזרח נ' ממשלת ישראל ואח' (טרם פורסם)). בשלב זה, לא מצאנו שיש מקום להתערבותנו בהחלטות השרים לעניין מינוי נציגי משרדי הממשלה השונים בועדה ולהחליף את אלה שמונו בבני המגזר הערבי, כאשר לא נמצאו נציגים הולמים ממגזר זה, בהתחשב במיוחד באופייה של הועדה והרכבה, בכישורים הנדרשים מאלה המתמנים על-ידי השרים ובאינטרסים אותם עליהם לייצג.

העתירה נדחית.

ניתן היום, כ"ט בחשוון תשס"ב (15.11.01).