רוסלנה קוצ'טוב ואח' נ' משרד הפנים (הלשכה למינהל אוכלוסין ראשל"צ)

פסק-דין

השופט ס' ג'ובראן:

עניינה של עתירה זו בבקשת העותרים כי נורה למשיב ליתן טעם מדוע לא תבוטל החלטתו מיום 7.10.2007, לפיה נדחתה בקשתו של העותר 3 (להלן: העותר) לקבלת אשרת כניסה לישראל לשם התאזרחותו, מכוח נישואיו לעותרת 2 (להלן: העותרת), תושבת ואזרחית ישראל מכוח חוק השבות.

כפי שעולה מהעתירה, העותרת והעותר הכירו בשנת 1995 באוקראינה. ביום 30.12.1996 הורשע העותר בבית משפט אוקראיני בעבירה של רצח, אשר לאחר מכן הומרה להרשעה בעבירה של גרימת חבלה שגרמה למותו של אדם בנסיבות מחמירות, ונגזרו עליו עשר שנות מאסר בפועל. ביום 17.8.1997 עלתה העותרת לישראל. ביום 6.6.1998 נישאו העותר והעותרת וביום 28.2.1999 נולד בנם, העותר 2. בשנת 2003 השתחרר העותר ממאסרו ובחודש יוני 2007 הוגשה על ידי העותרים בקשה לאיחוד משפחות. ביום 7.10.2007 התקבלה בידי העותרת תשובת המשיב, לפיה נדחתה בקשתם למתן אשרת כניסה לעותר, על רקע עברו הפלילי.

מכאן העתירה שבפנינו, בגדרה טוענים העותרים כי החלטת המשיב אינה מנומקת דיה, נגועה בשיקולים זרים וטעמים פסולים וכי אין בעברו הפלילי של העותר כדי להוות בסיס מספיק לדחיית הבקשה.

מנגד טוען המשיב כי קיים בסיס איתן להתנגדותו למתן מעמד בישראל לעותר, לאור הסכנה הנשקפת ממנו לשלום הציבור, כפי שזו נלמדת מאופי העבירה בה הורשע.

דין העתירה להידחות.

כפי שנקבע בפסיקתו של בית המשפט זה, מתן מעמד מתוקף סעיף 7 לחוק האזרחות, התשי"ב-1952 לבן זוגו הזר של אזרח ישראלי אינה נעשית באופן אוטומטי, וכפופה היא לביקורתו של שר הפנים (ראו בג"ץ 3648/97 סטמקה נ' שר הפנים, פ"ד נג(2) 728, 787-788 (1999)) במסגרת זו, רשאי שר הפנים לשקול גם את עברו הפלילי של המבקש מעמד, כאינדיקציה לסיכון אותו הוא עשוי להוות לשלום הציבור ולביטחונו (ראו, למשל, בג"ץ 2208/02 סלאמה נ' שר הפנים (לא פורסם, 28.8.2002)).

בענייננו, לנוכח אופי העבירה בה הורשע העותר, וחומרתה היתרה, לא ניתן לומר כי החלטתו של המשיב חורגת מהסמכות המוקנית לו בדין, ואין לנו עילה להתערב בה.

אשר על כן, העתירה נדחית.

ניתן היום, כ"א באלול התשס"ח (21.9.2008).