חנן אהרון נ' שר התחבורה ואח'

פסק-דין

השופט ס' ג'ובראן:

עניינה של העתירה שלפנינו הוא בבקשת העותר כי נורה למשיבים ליתן טעם מדוע לא ימונה לתפקיד מנהל אגף הרישוי במשרד התחבורה ומדוע לא יבוטלו תוצאות הוועדות שפסלו אותו מלהתמנות לתפקיד זה.

כפי שמתואר בעתירה, בעקבות החלטת בית משפט זה בבג"צ 7542/05 פורטמן נ' שר התחבורה (לא פורסם, 11.2.2007), חדל מנהל אגף הרישוי במשרד התחבורה מלשמש בתפקידו. לצורך איוש התפקיד, פרסמה נציבות שירות המדינה מכרז פנים משרדי, אליו ניגשו אחד עשר מועמדים, ובהם העותר, שהינו מנהל אגף א' (רישוי ותפעול) במשרד התחבורה. ביום 28.5.2007 החליטה ועדת הבוחנים המשרדית שדנה באיוש התפקיד כי אין בין המועמדים שהתמודדו על התפקיד מועמד ראוי. משכך, פרסמה נציבות שירות המדינה מכרז בין משרדי נוסף, אשר אליו ניגשו תשעה מועמדים, ובהם העותר. ביום 14.8.2007 החליטה ועדת הבוחנים הבין משרדית שמונתה לבחינת המועמדים כי אין ביניהם מועמד מתאים.

לטענת העותר, בעת שהחליטו הוועדות כי אין הוא מועמד ראוי לתפקיד, הן פעלו מתוך מניעים פסולים, על רקע כוונתו של התחבורה מועמד מתאים.ים הבין משרדית נוסף, אשר אליו ניגשו תשעה מועמדים, ובהם העותר. העותר. משרדית שפסלה אותו מלהת שר התחבורה למנות ממילא לתפקיד את מקורבו.

מנגד טוענים המשיבים כי דין העתירה להידחות על הסף, שכן היא מצויה בתחום סמכותו של בית הדין לעבודה, וכי ממילא אין עילה להתערבותו של בית משפט זה בהליכי המינוי, אשר התקיימו כסדרם.

דין העתירה להידחות על הסף.

בהתאם לסעיף 24(א)(1א) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, סוגיות הנוגעות לקבלתו של אדם לעבודה, או לאי קבלתו, הינן בתחום סמכותו של בית הדין לעבודה. כפי שנקבע בפסיקתו של בית משפט זה, סמכותו זו של בית הדין משתרעת גם על יצירתם של יחסי עבודה אל מול רשות שלטונית (ראו בג"צ 6163/92 אייזנברג נ' שר הבינוי והשיכון, פ"ד מז(2) 229 (1993) (להלן: עניין אייזנברג)). עוד נקבע כי על פי רוב, עניינים כגון דא יידונו בפני בית הדין, למעט מקרים חריגים, המעלים שאלות משפטיות עקרוניות או בעלי השלכה ציבורית רחבה (ראו עניין אייזנברג; בג"צ 788/06 גולדברג נ' נציב שירות המדינה (לא פורסם, 21.5.2006)).

בענייננו, לא מצאתי כי נתקיימו במקרה אותן נסיבות אשר יצדיקו כי העניין יידון בפני בית משפט זה, ולא בפני בית הדין לעבודה. מרבית טענותיו של העותר דורשות בירור עובדתי מעמיק יותר מזה שבא לידי ביטוי בעתירתו, וממילא עיקרה נוגע לשאלות שאינן חורגות מעניינו הפרטני.

בנסיבות האמורות, עומד לעותר סעד חלופי בדמות פנייה לבית הדין לעבודה.

אשר על כן, העתירה נדחית על הסף.

ניתן היום, ה' באדר א התשס"ח (11.2.2008).