מדינת ישראל נ' פרמה גורי בע"מ

פסק-דין

השופט א' גרוניס:

1.המשיבה מייבאת ארצה זה שנים טובין המתוארים על ידה כתכשיר מזון או תמציות צמחים. הטובין סווגו על ידי המשיבה לצורכי מכס לפי פרט מסוים בצו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין, התש"ס – 1999. על פי אותו סיווג קיים פטור ממס קניה. בשנת 2001 נערכה ביקורת על ידי אגף המכס ובעקבות זאת הוחלט על ידי המכס כי מדובר במשקה אלכוהולי וכי הסיווג שונה ובא תחת פרט אחר בצו. המשמעות היא שחל מס קניה. המשיבה הגישה לבית המשפט המחוזי בירושלים תובענה נגד המבקשת ובה טענה כי הסיווג הנכון הינו על פי שיטתה. המשיבה תבעה השבה של מס הקניה ששילמה. בתובענה אף נטען כי המשיבה מופלית לרעה ביחס ליבואנים אחרים המייבאים מוצרים דומים ואשר המכס מסווגם בצורה שונה מהמוצר אותו מייבאת המשיבה. במסגרת התובענה התנהלו הליכים מקדמיים לגילוי מסמכים ולהצגת שאלון. המשיבה דרשה מן המבקשת להשיב לשאלון מפורט. המבקשת סירבה להשיב ובית המשפט נדרש לעניין לפי בקשתה של המשיבה. בית המשפט (כבוד השופט מ' דרורי) קיבל בעיקרם של דברים את טענותיה של המשיבה וחייב את המבקשת להשיב למרביתן של השאלות. מכאן בקשת רשות הערעור שבפנינו.

2.קיימנו מספר דיונים משום שנראה היה לנו כי המבקשת מגלה עמדה נוקשה יתר על המידה, אשר אינה מתיישבת עם עקרון השקיפות ועם חובתה לפעול כנאמן הציבור. זאת, במיוחד על רקע הטענה שהועלתה במפורש ובמפורט בכתב התביעה, כי המשיבה מופלית לרעה לעומת יבואנים אחרים המייבאים מוצרים דומים למוצר הספציפי המיובא על ידי המשיבה. נעיר, כי עמדתנו שיש צורך בהתנהלות שקופה וגלויה יותר מצד המכס לא התעלמה מהוראות הסודיות שבסעיף 19 לחוק מס קניה (טובין ושירותים), התשי"ה – 1952 ובסעיף 23א לפקודת המכס.

3.בעקבות הערותינו נמסר לנו כי קיימת כוונה לפעול על מנת שהחלטות מקדמיות בעניין סיווגם של טובין יתפרסמו בפומבי. בדרך זו תוגבר השקיפות של התנהלות המכס בסיווגם של טובין, יבואנים יוכלו לכלכל מהלכיהם על בסיס מידע בדוק ויקטן החשש של אפליה. נוסיף, כי ערים אנו לכך שגם הפרסום האמור של החלטות מקדמיות הינו ענין מורכב. כך למשל, ייתכן שיבואן המעוניין להביא ארצה מוצר מסוים יחשוש שמא מתחריו המסחריים יגלו את דבר כוונת היבוא, כתוצאה מפרסומה של ההחלטה המקדמית באשר לסיווגו של המוצר המסוים. מכל מקום, על פי השקפתה של המבקשת יש צורך בתיקון החוק לפני שניתן יהיה לפרסם החלטות מקדמיות כאמור, וזאת נוכח הוראות הסודיות. יש לקוות שאכן תימשך הפעילות הנדרשת, כך שניתן יהיה להגביר את השקיפות בעניין סיווגם של טובין לצורכי מכס ומס קניה.

4.והערה מקדמית נוספת: בקשת רשות הערעור עוסקת בעיקרם של דברים בהחלטה להתיר הצגת שאלון. בקשת רשות הערעור הוגשה לפני שנכנס לתוקפו בתחילת חודש אוגוסט 2009 צו בית המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), תשס"ט – 2009. אילו הוגשה הבקשה לאחר המועד הנזכר, דינה היה להידחות על הסף. ואולם, סעיף 3 לצו קובע כי הוראותיו לא יחולו על בקשות רשות ערעור שהוגשו לפני יום התחולה.

5.נחזור עתה לעניין הקונקרטי: בדיון האחרון שנערך בפנינו הודיע בא כוחה של המבקשת, בעקבות הצעה שהועלתה על ידי השופטת מ' נאור, כי המבקשת מסכימה ליתן תשובה לשאלה האם כל אחד משלושת המוצרים המיובאים על ידי אחרים והנזכרים בשאלון מסווגים תחת הפרט לו טוענת המבקשת (הוא פרט 22.08.90.21) או אינו מסווג תחת פרט זה. נראה לנו כי ניסוח זה של השאלה יקל על המשיבה בהקשר לטענת האפליה שהועלתה על ידה, תוך התחשבות בהוראות הסודיות ובאינטרסים של צדדים שלישיים. יש אף לזכור, כי המשיבה יכולה לזמן לעדות אחרים אשר לטענתה מופלים לטובה על ידי המבקשת. משהסכימה המבקשת ליתן תשובה לשאלה הנזכרת, נראה שאין מקום לחייבה להשיב לשאלות האחרות שבית המשפט המחוזי חייבה להשיב עליהן. חלק מאותן שאלות נתייתרו לאור השאלה בניסוחה הנוכחי, חלקן האחר מכביד וחלק נוסף, העוסק בסוגיות של חוק, אינו מתאים כלל וכלל לשאלון.

6.החלטנו לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור וזה הוגש על פיה. הערעור מתקבל, כאמור בפיסקה 5 לעיל. התשובה לשאלה תינתן בתצהיר על ידי אדם מוסמך מטעם המבקשת תוך 30 ימים מהמצאת פסק דין זה. לא ייעשה צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ה בשבט התש"ע (9.2.10).