בנק לאומי לישראל בע"מ נ' אסטוריה אינווסטמנטס לימיטד

פסק-דין

השופטת מ' נאור:

לאחר שמיעת טענות הגענו לכלל מסקנה כי במקרה זה אין מקום לתת רשות ערעור. טענות הצדדים שמורות להם והם יוכלו להעלותן בגדר ערעור על פסק הדין שיינתן בתובענה הייצוגית גופה, ככל שיוגש ערעור כזה. מטבע הדברים נוכח מסקנתנו זו נמנע מלהתייחס למחלוקות שבין הצדדים. ב-בר"ע 8761/09 סלקום ישראל בע"מ נ' פתאל (לא פורסם, החלטה מיום 6.5.2010) עמד השופט גרוניס על מגוון השיקולים אם לדון בבקשת רשות ערעור על החלטה בעניין אישור תובענה ייצוגית לגופה, או לאפשר לצדדים לטעון, במידת הצורך, במסגרת ערעור על פסק הדין כתובענה ייצוגית. אנו סבורים כי במקרה שלפנינו ראוי בין השאר, לשמוע טענות הבנק, שלכאורה יש בהן ממש, לעניין טעות בהתייחסות למסמכי הבנק השונים ולשאלה האם יש לעניין זה נפקות. עוד ראוי לדעתנו לקבל הבהרות מהמפקח על הבנקים נוכח העמדה הלא חד משמעית שהוצגה בעמדת הפיקוח על הבנקים מיום 9.6.2005 (מוצג 14 לכרך ד' של מוצגי המבקשת). ראוי שהמפקח יתבקש להסביר מדוע, לכאורה, לא הורה בסופו של דבר לתאגידים הבנקאיים לציין במסמך המשלים גם את עובדת קיומו של מדד בסיס, כפי שהודיע לבית המשפט במסמך האמור שבכוונתו לעשות. נדגיש כי השאלה שתתעורר בתובענה הייצוגית על פי הרשות שניתנה היא שאלה ממוקדת שעניינה בעיקרו של דבר פרשנות מסמכים בנקאיים מול הוראות הדין, וניהול התביעה הייצוגית אינו צפוי לגרור את הבנק לתביעה מורכבת.

על כן בקשת רשות הערעור נדחית. טענות הצדדים שמורות להם.

השופטת ע' ארבל:

אני מסכימה.

השופט נ' סולברג:

אני מסכים.

הוחלט כאמור בפסק דינה של השופטת מ' נאור.

ניתן היום, כ"ד באייר, תשע"ב (16.5.2012).