Skip to main content
Election 2026

Israel votes on Tuesday, 27 October

From the court's archiveRequest for leave to appeal, civil

שיראל טביבי ריהוטים (2001) בע"מ נ' בניני מ.י גינדי הנדסה ופי

LCA 1527/13 was decided on 26 May 2013.

The court's decision, in its own words.

בהתחשב ברקע ובכך שהמשיבות הותירו לשיקול דעתי את ההחלטה בבקשה, אין צו להוצאות.

The ruling came on 26 May 2013.

Court
The Supreme Court
Case
LCA 1527/13
Opened
2013
Decided
26 May 2013
Length
2 pages

This is how to cite the ruling.

רע"א 1527/13 שיראל טביבי ריהוטים (2001) בע"מ נ' בניני מ.י גינדי הנדסה ופי (26.5.2013)

The full text of the ruling, in the Hebrew the court gave it in.

פסק-דין

בבית המשפט העליון

רע"א 1527/13

לפני:

כבוד השופט נ' סולברג

המבקשים:

1.שיראל טביבי ריהוטים (2001) בע"מ

2.דוד טביבי אורי

נ ג ד

המשיבות:

1.בניני מ.י. גינדי הנדסה ופיתוח בע"מ

2.תל דר נכסים והשקעות (1922) בע"מ

בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 30.1.2013 ומיום 8.2.2013 בת"א 1686/04 שניתנו על ידי כב' השופטת ד"ר מ' אגמון-גונן

בשם המבקשים: עו"ד יפעת בן דוד-עמית

בשם המשיבות: עו"ד שמואל גלינקא; עו"ד רתם פישמן נגרין

פסק - דין

1.בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בת"א 1686/04 מיום 30.1.2013 ומיום 8.2.2013; בראשונה נדחתה בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין, בשניה נדחתה בקשה לביטול הראשונה.

2.המבקשים הגישו לבית המשפט המחוזי בקשה לביטול פסק דין; המשיבות הגישו תשובתן; בחלוף יומיים ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי על דחיית הבקשה. המבקשים ביקשו לבטל את ההחלטה משום שנמנעה מהם האפשרות להשיב לתשובת המשיבות. בית המשפט המחוזי דחה את בקשתם באומרו כי "המבקשים הם שהגישו בקשה דחופה ועל כן ניתנה ההחלטה בהקדם האפשרי". מכאן בקשת הרשות לערער.

3.בבקשתם למתן רשות ערעור שבים המבקשים ומצביעים על זכותם שקופחה, לפי טענתם; המשיבות, מנגד, הותירו את העניין לשיקול דעתי, אף כי הן סבורות שגם אם תינתן אפשרות למבקשים להגיש תשובתם, תשוב ותידחה לגופה בקשת עיכוב הביצוע. שני הצדדים מזה ומזה טענו על חוסר תום הלב של זולתם, בהפנותם להשתלשלות העניינים בתיק זה; פתלתלה וממושכת.

4.בהסכמת הצדדים החלטתי לדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה הרשות, בהתאם לתקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984. תקנה 241(ג1) לתקנות מעגנת את זכותו זו של המבקש: "המבקש רשאי להשיב לתשובת המשיב בתוך עשרה ימים או בתוך מועד אחר שקבע בית המשפט...". אין מדובר בעניין פורמלי גרידא, אלא בחלק מזכות הטיעון, שיש בכוחה להכריע את הכף. הרצון לייעל ולקצר הליכים, הריהו מבורך כשלעצמו, אך לא במחיר של פגיעה בזכות הטיעון. לא אחת מגלה בכגון דא תשובת המבקש בהתייחס לתשובת המשיב על הבקשה, פנים חדשות שיש להן השפעה של ממש לצורך גיבוש החלטה נכונה ומושכלת לגופה של הבקשה. ככל שהיתה דחיפות במתן ההחלטה בבית המשפט המחוזי, ניתן היה לקבוע מועד אחר למתן התשובה, קצר מעשרה ימים; אך למנוע כליל את זכות התשובה, אי-אפשר.

5.החלטתי אפוא להעתר לערעור, לבטל את החלטת בית המשפט המחוזי, ולקבוע כי המבקשים רשאים להגיש לבית המשפט המחוזי בתוך 10 ימים את תשובתם לתשובת המשיבות על הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין, ובית המשפט המחוזי יתן את החלטתו.

בהתחשב ברקע ובכך שהמשיבות הותירו לשיקול דעתי את ההחלטה בבקשה, אין צו להוצאות.

ניתן היום, י"ז בסיוון תשע"ג (26.5.2013).

שופט

Find the case on the Supreme Court's site

The court gave these rulings around the same time.

All Supreme Court rulings →

More tools