וינברגר יהודית נ' עו"ד אלחנן רובין

פסק-דין

ב בית המשפט העליון

רע"א 3776/98

בפני: כבוד השופט א' מצא

כבוד השופטת ד' דורנר

כבוד השופט מ' אילן

המבקשים:

1.יהודית וינברגר

2.מרים וינברגר

3.אברהם וינברגר

נגד

המשיבים:

1.עו"ד אלחנן רובין

2.הדסה זינגר

3.יונה פודהורצר

בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט

המחוזי בחיפה מיום 2.3.98 ומיום 13.5.98

בה"פ 30331/97 שניתנו על ידי כבוד

השופט מ' נאמן

תאריך הישיבה: כ"ה בתשרי תשנ"ט (15.10.98)

בשם המבקשים: עו"ד פנחס וולר

בשם המשיבות 3-2: מר אליעזר פודהוצר

פ סק-דין

אנו רואים את בקשת רשות הערעור כערעור שהוגש על-פי רשות שניתנה.

לא ראינו יסוד להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי בדבר העברת הבורר מתפקידו. עיקר המחלוקת בין הצדדים מתמקד בשאלה אם על-פי הסכם הבוררות רשאי היה בית המשפט, עם העברת הבורר מתפקידו, למנות בורר אחר תחתיו, כדרך שעשה בית המשפט המחוזי. המבקשים ביקשו להתערב בחלק זה של ההחלטה. נחה דעתנו כי הדין, בעניין זה, עם המבקשים. מנוסחו של הסכם הבוררות אמנם לא מתחייב במפורש, כי במנותם את הבורר להכריע בסכסוך, בשנת 1986, נמנו הצדדים וגמרו כי רק בורר זה, ולא אחר זולתו, יוסמך לדון בסכסוך. אלא שעיון בנסיבות העובדתיות שבגדרן נתנו המבקשים והורי המשיבות את הסכמתם לבוררות עולה, כי הצדדים אכן התכוונו למנות את עו"ד אלחנן רובין, על מנת שרק הוא ולא איש זולתו ידון ויכריע בסכסוכם. כך עולה גם מעדותו של הבורר, עו"ד רובין, בהליך שהתקיים לפני בית המשפט המחוזי.

להשלמת הדרוש יצוין, כי בא-כוח המבקשים הצהיר בפנינו - כדרך שכבר עשה לפני בית המשפט קמא - כי אם תוגש תובענה בנושא הסכסוך על-ידי המשיבות, שולחיו לא יטענו טענת התיישנות. נחה דעתנו כי הצהרה זו ראוי שתחייב את המבקשים בגין תובענה שתוגש, אם תוגש, מטעם המשיבות לבית המשפט המוסמך תוך שישה חודשים מהיום. המשיבות הודיעו כי אם תוגש תובענה-שכנגד, בעקבות תובענה, אם תוגש, גם מטעמן לא תבוא טענת התיישנות.

התוצאה היא כי הערעור מתקבל בחלקו במובן זה שאנו מבטלים את החלטת בית המשפט המחוזי בדבר מינויו של בורר חליף. אין צו להוצאות.

הבטוחות שהמציאו בעלי הדין על-פי החלטת בית המשפט המחוזי אגב הליך הבוררות תישארנה בתוקפן עד להחלטת בית המשפט המוסמך בהן, במסגרת התובענה או גם תובענה שכנגד שתוגשנה בתוך הזמן שנקצב.

ניתן היום, כ"ה בתשרי תשנ"ט (15.10.98).