Skip to main content
Election 2026

Israel votes on Tuesday, 27 October

From the court's archiveRequest for leave to appeal, civil

הושמנד פלורה נ' עו"ד שלמה ז. ורטהיים ואח'

LCA 4842/01 was decided on 16 October 2001.

The court's decision, in its own words.

אשר על כן, דין הערעור להתקבל, הליכי פינוי הדירה יעוכבו עד למתן החלטה בבקשת רשות הערעור שהוגשה לבית המשפט המחוזי. המשיבים יישאו בהוצאות המבקשת ושכר טרחת עורך דין על סך 5,000 ש"ח.

One justice heard the case, and the ruling came on 16 October 2001.

Court
The Supreme Court
Case
LCA 4842/01
Opened
2001
Decided
16 October 2001
Length
2 pages

The panel

  • אליעזר ריבלין

This is how to cite the ruling.

רע"א 4842/01 הושמנד פלורה נ' עו"ד שלמה ז. ורטהיים ואח' (16.10.2001)

The full text of the ruling, in the Hebrew the court gave it in.

ב בית המשפט העליון

בירושלים

רע"א 4842/01

בפני: כבוד השופט א' ריבלין

המבקשת: הושמנד פלורה

נגד

המשיבים: 1. עו"ד שלמה ז. ורטהיים · 2. בנק לאומי לישראל · בע"מ · בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי · בתל-אביב-יפו מיום 31.5.2001 בתיק בר"ע · 1523/01, בש"א 9249/01 · בשם · המבקשת: עו"ד שלמה טמיר · בשם · המשיבים: עו"ד שלמה ז' ורטהיים

פסק-דין

1.זוהי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, בה נדחתה בקשה למתן סעד זמני של עיכוב הליכי פינוי דירה של המבקשת.

המבקשת הגישה לבית המשפט המחוזי בקשת רשות ערעור על צו לפינוי דירתה, אשר ניתן על ידי ראש ההוצאה לפועל. במסגרת בקשת רשות הערעור שהוגשה לבית המשפט המחוזי, הוגשה גם בקשה למתן סעד זמני של עיכוב הליכי הפינוי. הבקשה למתן סעד זמני נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי. כעת עותרת המבקשת ליתן לה רשות לערער על החלטת הביניים של בית המשפט המחוזי.

טענתה העיקרית של המבקשת, היא כי צו הפינוי התבסס על הקביעה, לפיה הופר הסכם פשרה, אשר נערך בין הצדדים וקיבל תוקף של פסק דין. אליבא דמבקשת, לא הייתה לראש ההוצאה לפועל סמכות לקבוע שהסכם הפשרה הופר, ולפיכך צו הפינוי ניתן בהיעדר סמכות. המבקשת טוענת גם, כי לא היא זו אשר הפרה את הסכם הפשרה שנערך בין הצדדים, כי אם היה זה המשיב אשר סירב לקיימו. לבסוף, מוסיפה המבקשת, כי לאור העובדה שמדובר בהליכי פינוי של דירתה, מאזן הנוחות נוטה, במקרה דנן, לטובתה.

המשיבים, מצדם, עומדים על דעתם שהמבקשת היא שלא עמדה בהסכם הפשרה. כמו כן, טוענים המשיבים, כי לאור העובדה שבמסגרת הסכם הפשרה הסכימו הצדדים שאם לא תעמוד המבקשת בהסכם זה הוא יהא בטל ומבוטל, הייתה לראש ההוצאה לפעול סמכות להורות על פינוי הדירה. עוד, טוענים המשיבים, כי בקשת רשות הערעור שהוגשה לבית המשפט המחוזי לא נתמכה בתצהיר, ודי היה בכך בלבד כדי לדחותה.

2.החלטתי לדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה. לבד מן העובדה כי המדובר הוא בפינוי המבקשת מדירתה, עובדה המשפיעה על מאזן הנוחות הרי שמתקיים הצורך לבדוק לגופן את טענותיה ובכללם הטענה בדבר סמכות ראש ההוצל"פ טרם שימשכו הליכי ההוצל"פ.

אשר על כן, דין הערעור להתקבל, הליכי פינוי הדירה יעוכבו עד למתן החלטה בבקשת רשות הערעור שהוגשה לבית המשפט המחוזי. המשיבים יישאו בהוצאות המבקשת ושכר טרחת עורך דין על סך 5,000 ש"ח.

ניתן היום, כט' בתשרי תשס"ב (16.10.2001).

Find the case on the Supreme Court's site

The court gave these rulings around the same time.

All Supreme Court rulings →

More tools