אורי רפאלי נ' עו"ד מיכאל שניידר ואח'

פסק-דין

1.במסגרת תובענה שהגיש המבקש לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע הוא חוייב במתן ערובה להוצאות המשיבים, הם הנתבעים בהליך. הסכום הכספי שנתבע בתובענה היה כ-6 מיליון ש"ח. בית המשפט (כבוד השופטת נ' נצר) קבע שסכום הערובה יהא 60,000 ש"ח. המבקש מלין על חיובו במתן ערובה.

2.המבקש היה שותף בשותפות שהפעילה בית קפה בירושלים. שותף נוסף היה המשיב 4. נתגלע סכסוך בין השותפים ובעקבות זאת מונו המשיבים 1 ו-5 ככונסי נכסים. בתובענה נטען, כי כונסי הנכסים והנתבעים הנוספים ניצלו את מצוקתו של המבקש, שהינו נכה בשיעור 100% בעקבות תאונת דרכים, ונישלו אותו מבית הקפה. כמו כן נטען כי כונסי הנכסים פעלו בחוסר סבירות ובחוסר תום לב. המשיבים הגישו בקשות לחייב את המבקש במתן ערובה להוצאותיהם. הבקשות הוכרעו יחדיו לאחר שבית המשפט שמע את ראיות התביעה.

3.בית המשפט המחוזי היה מודע למצבו הכלכלי הקשה של המבקש ולכך שהוא קיבל פטור מתשלום אגרה נוכח מצבו זה. עם זאת, בית המשפט ציין, ובצדק, כי השיקולים לעניין חיוב במתן ערובה שונים מן השיקולים באשר לפטור מאגרה. נוכח הערכתו של בית המשפט המחוזי את סיכוייו של המבקש לזכות, על רקע מצבו הכלכלי, נקבע כי עליו להפקיד סכום של 60,000 ש"ח.

4.המבקש חוזר ומאשר שמצבו הכלכלי קשה. משמע, אם תידחה התובענה והוא יחויב בהוצאות, הוא יתקשה לפרוע את החיוב הכספי שיושת עליו (אם יושת). לטענתו, גם אם מצבו מבחינת הראיות שהביא אינו מזהיר לעת הזו, הרי הוא יוכל להביא לשיפור באמצעות חקירה נגדית של עדי המשיבים. אלה האחרונים מתנגדים בנחרצות לבקשה.

5.ברי, כי באופן עקרוני נתונה בידי בית המשפט הסמכות לחייב תובע בהפקדת ערובה להוצאותיו של נתבע. המקרה דנא שונה מהמקרה הרגיל בו בית המשפט נדרש לבקשות בעניין ערובה טרם שמיעת הראיות. במקרה הנוכחי שמע בית משפט קמא את ראיות התביעה ועל כן נמצא הוא במצב טוב יותר מהמקרה הרגיל בכל הנוגע להערכת הסיכויים. מבחינה זו יש ליתן משקל עודף להערכתה של הערכאה הדיונית באשר לסיכויים. מנגד, עסקינן באדם נכה, שמצבו הכלכלי קשה, אשר טוען כי מעשיהם ומחדליהם של המשיבים הם הם שהביאו אותו למצבו. בנסיבות האמורות חובה להיזהר במיוחד מחיוב במתן ערובה, שמא תיסגרנה דלתותיו של בית המשפט בפני תובע אך בשל עוניו. נראה לי כי בנסיבות המקרה דנא ראוי להקל במידת מה עם המבקש, זאת בהתחשב בשיקולים הנוגדים. ההקלה תבוא על דרך הקטנתו של הסכום שעליו להפקיד. סבורני שניתן להסתפק בסכום של 20,000 ש"ח.

6.החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על פיה. הערעור מתקבל במובן זה שסכום הערובה יועמד על 20,000 ש"ח. יש להפקיד את הסכום תוך 45 ימים מהמצאת פסק דין זה למבקש.

אין צו להוצאות.

ניתן היום, י"ג בשבט התשע"ב (6.2.2012).