Section 17 of חוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981, סימון טובין ואריזתם.

(א)על עוסק לסמן על גבי טובין המיועדים לצרכן או במצורף להם פרטים בדבר –

(1)שם המצרך וכינויו המסחרי;

(2)ארץ הייצור, ואולם, לעניין טובין שהם תוצרת חקלאית שאינה ארוזה בעת הצגתה למכירה לצרכן או תוצרת חקלאית הנארזת במקום שבו היא נמכרת או משווקת לצרכן, על עוסק לסמן באופן בולט את ארץ הייצור בצמוד לתוצרת החקלאית; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע כי חובת סימון כאמור לא תחול על שיווק באופן מקוון של סוגי תוצרת חקלאית כפי שיקבע; בפסקה זו –

”ארץ הייצור“ – לעניין בשר בהמות או עופות – מקום השחיטה, ולעניין דגים – מקום הדיג או שליית הדגים;

”תוצרת חקלאית“ – פירות וירקות טריים, מוצרי חלב ובשר טרי כהגדרתו בסעיף 9 לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע״ו–2015 למעט בשר טרי המשווק באופן מקוון;

(3)שם היצרן, מספר זהותו ומענו, ואם המצרך מיובא – שם היבואן, מספר זהותו ומענו;

(4)כמות המצרך ופירוט חמרי היסוד שמהם הוא מורכב.

(ב)השר רשאי לקבוע בצו –

(1)טובין שהוראות סעיף קטן (א) לא יחולו עליהם;

(2)פרטים נוספים שיש לסמן, לרבות פרטים בדבר מחיר הטובין לצרכן, תאריך ייצורם, מועד תפוגתם, היותם מסוכנים לשימוש, דרך כלל או לשימוש של ילדים בקבוצות גיל שונות כפי שיקבע, דרך השימוש בהם, איכותם, סבילותם, עמידותם או תכונותיהם האחרות, לרבות תכונות שיש בהן לעשותם כשרים בעיני הציבור כולו או מקצתו;

(3)חובה לסמן טובין לפני יבואם;

(4)הוראות בדבר הדרך והצורה שבהן יסומנו טובין.

פורסם צו הגנת הצרכן (סימון טובין), התשמ״ג–1983.

(ב1)השר, בהתייעצות עם ארגון צרכנים יציג, רשאי לקבוע בצו תנאים שבהתקיימם יסומן מצרך בשם או בכינוי שיש בו כדי להעיד על טיבו או על מהותו, וכן שיש בו כדי למנוע טעות או הטעיה, בזיהוי, ברכישה או בשימוש במוצרי מזון.

פורסם צו הגנת הצרכן (סימון ואריזה של מוצרי מזון), התשנ״ט–1998.

(ב2)השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בדבר חובתו של עוסק לסמן טובין, בדרך ובצורה שקבע, באופן שיאפשר את זיהוי היצרן.

(ב3) (1)השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בדבר חובת מתן מידע הקשור לקרינה בלתי מייננת הנפלטת ממכשיר פולט קרינה או הנוצרת בהפעלתו, לרבות רמת הקרינה המותרת ומידע נוסף לענין זה כפי שיקבע, וכן דרכים למתן המידע, בין בדרך של סימון על גבי המכשיר פולט הקרינה, בין במצורף אליו ובין בדרך אחרת שיקבע.

פורסמו תקנות הגנת הצרכן (מידע בדבר קרינה בלתי מייננת מטלפון נייד), התשס״ב–2002.

(2)בתקנות לפי סעיף קטן זה יכול שייקבעו הוראות שונות לגבי סוגים שונים של מכשירים פולטי קרינה.

(3)בסעיף קטן זה –

”מכשירים פולטי קרינה“ –

(א)מכשירי טלפון נייד המקושרים בעזרת מערכת של מיתקני אלחוט הבנויה בשיטה התאית;

(ב)מכשיר או מכונה המיועדים לצרכן והפולטים קרינה בלתי מייננת, או שבהפעלתם נוצרת קרינה כאמור;

”קרינה בלתי מייננת“ או ”קרינה“ – פליטת גלים אלקטרומגנטיים שהאנרגיה שלהם נמוכה מכדי לגרום להיווצרות יונים.

(ג)הסימון יהיה בעברית זולת אם נקבע אחרת.

(ד)ראה השר כי הדבר דרוש כדי להגן על הצרכן, רשאי הוא בצו כללי או לסוגים לקבוע חובה לארוז טובין בדרך, בצורה או באופן שנקבעו בצו.

פורסם צו סימני סחורות (אריזת תמרוקים), תשכ״א–1960; הצו הותקן במקור מכוח פקודת סימני סחורות, שסעיפיה הרלוונטיים בוטלו בחוק זה, ויש לקרוא כיום את ההסמכה כהפניה לסעיף 17(ד) לחוק זה.

(ה)(בוטל).

(ו)נכללה בחיקוק אחר הוראה לצורך הגנה על הצרכן והיא סותרת את סעיף קטן (א) או צו לפי סעיף קטן (ב) – ההוראות בחיקוק האחר עדיפות.