Law1952The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 12א of חוק הכניסה לישראל, תשי״ב–1952, הסעה שלא כדין.
This section is in פרק שלישי: ביטול אשרות ועבירות / סימן ג׳: הסעה שלא כדין
12א. הסעה שלא כדין
תיקון: תשנ״ד, תשנ״ה־2, תשנ״ו־2, תשנ״ז, תשנ״ח, תשנ״ח־2, תש״ס־2, תשס״א, תשס״א־3, תשס״א־5, תשס״ה, תשס״ז־2, תשס״ח, תשס״ט, תש״ע, תשע״ב־2, תשע״ד, תשע״ו, תשע״ח־2, תשפ״ד
(א)(בוטל).
(ב)(בוטל).
(ג) (1)המסיע ברכב תושב זר השוהה בישראל שלא כדין, דינו – מאסר ארבע שנים או הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל״ז–1977 (להלן – חוק העונשין);
(1א)נעברה עבירה לפי פסקה (1) באחת מהנסיבות המפורטות להלן, דינו של עובר העבירה – מאסר שבע שנים או כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין:
(א)נעשה שינוי ברכב, לרבות הוספת תוספת או התקנת מיתקן או נעשתה פעולה אחרת, והכול, במטרה להסתיר את התושב הזר השוהה בישראל שלא כדין;
(ב)הוסעו ברכב שלושה תושבים זרים או יותר, השוהים בישראל שלא כדין שאינם בני משפחתו של המסיע; לעניין זה, ”בן משפחה“, של המסיע – הורהו, ילדו, אחיו או אחותו;
(ג)ההסעה נעשתה במסגרת שירותי הסעות שמטרתם לאפשר כניסה לישראל או שהייה בה, שלא כדין, של תושבים זרים, כאמור בסעיף קטן (ג6).
(2)הוראות פסקאות (1) ו־(1א) לא יחולו על המסיע כאמור באותה פסקה, באוטובוס ציבורי ובקו שירות; לענין זה, ”אוטובוס ציבורי“ ו”קו שירות“ – כהגדרתם בסעיף 1 לפקודת התעבורה.
(3) (א)נעברה עבירה לפי פסקה (1) בידי תאגיד, דינו – כפל הקנס הקבוע לאותה עבירה.
(ב)נעברה עבירה לפי פסקה (1א) בידי תאגיד, דינו – כפל הקנס הקבוע לאותה עבירה.
(4) (א)קנס המוטל לפי פסקה (1א) לא יפחת מהסכום המפורט להלן, לפי העניין, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונש:
(1)קנס המוטל על יחיד – 10,000 שקלים חדשים;
(2)קנס המוטל על תאגיד – 40,000 שקלים חדשים.
(ב)הוראות פסקה זו יעמדו בתוקפן עד יום כ״ד בניסן התשפ״ז (1 במאי 2027).
(ג1) (1)היה לשוטר יסוד סביר לחשד כי נעברה עבירה לפי סעיף קטן (ג) או (ג5) וכי מתקיים האמור באחת הפסקאות שלהלן, רשאי הוא למסור לנהג הרכב שבו נעברה העבירה או לבעל הרכב כאמור הודעה האוסרת את השימוש ברכב לתקופה שלא תעלה על 30 ימים (להלן – הודעת איסור שימוש), וליטול את רישיון הרכב לאותה תקופה:
(א)הנהג הסיע בעבר תושב זר השוהה בישראל שלא כדין;
(ב)הרכב שימש בעבר להסעת תושב זר השוהה בישראל שלא כדין, ובלבד שטרם חלפו שלוש שנים מיום ההסעה כאמור;
(ג)התקיימה אחת הנסיבות המפורטות בסעיף קטן (ג)(1א).
(2)ביקש הנהג או בעל הרכב לבטל הודעת איסור שימוש שניתנה בהתקיים האמור בפסקה (1)(ב), רשאי השוטר להורות לו להילוות אליו אל קצין משטרה או לתת לו זימון להופיע לפני קצין משטרה בתוך 48 שעות ממועד מסירת ההודעה ונטילת רישיון הרכב כאמור בפסקה (1); קצין המשטרה יהיה רשאי להורות על ביטול הודעת איסור השימוש ולהחזיר את רישיון הרכב לאדם שממנו ניטל.
(3)בהודעת איסור שימוש תצוין הסיבה לאיסור השימוש ברכב ולנטילת הרישיון.
(ג2)בית המשפט שהרשיע אדם בעבירה לפי סעיפים קטנים (ג) או (ג5) רשאי להורות בצו, נוסף על כל עונש אחר, על איסור השימוש ברכב שבו נעברה העבירה לתקופה של שלא תעלה על שישה חודשים (להלן – צו איסור שימוש); בצו איסור השימוש יקבע בית המשפט את מקום העמדת הרכב בתקופת איסור השימוש.
(ג3)על איסור שימוש ברכב לפי סעיפים קטנים (ג1) ו־(ג2) יחולו ההוראות האלה לפי פקודת התעבורה, בהתאמה ובשינויים המחוייבים:
(1)סעיף 57א(ב)(2) ו־(3) בשינוי זה: בסעיף 57א(ב)(3) במקום ”בפסקאות (1) ו־(2)“ יבוא ”בפסקה (2)“;
(2)סעיף 57א(ג);
(3)סעיפים 57ב, 57ג(ב) עד (ו) ו־57ד עד 57ז, בשינויים אלה:
(א)(נמחקה);
(ב)בסעיף 57ב(א), במקום ”מבית המשפט, המוסמך לדון בעבירות תעבורה“ יבוא ”מבית משפט השלום“;
(ב1)בסעיף 57ב(ב)(2), במקום ”בסעיף 57א(א)“ יבוא ”בסעיף 12א(ג) או (ג5) לחוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952“;
(ב2)בסעיף 57ג(ג)(2), במקום ”בסעיף קטן (א)“ יבוא ”בסעיף 12א(ג) או (ג5) לחוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952“;
(ג)(בוטלה);
(ד)בסעיף 57ד, במקום ”בית המשפט המוסמך לדון בעבירות תעבורה“ יבוא ”בית משפט השלום“.
(ג4) (1) (א)היה לשוטר יסוד סביר לחשד כי נעברה עבירה לפי סעיפים קטנים (ג) או (ג6), רשאי הוא לדרוש מהמסיע להילוות אליו אל קצין משטרה או ליטול ממנו את רישיון הנהיגה שלו.
(ב)הוראות סעיפים 47(ג), (ד), (ו) ו־(ז) עד (יא) ו־48 עד 50 לפקודת התעבורה יחולו לעניין פסקת משנה (א), בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
(1)במקום סעיף 47(ה) לפקודת התעבורה יחולו הוראות אלה:
היה לקצין משטרה יסוד להניח כי יוגש כתב אישום בעבירה כאמור בפסקת משנה (א), ינהג כלהלן, לפי העניין:
(1)בעבירה לפי סעיף קטן (ג)(1) – רשאי הוא לפסול את המסיע מלהחזיק ברישיון נהיגה לתקופה שלא תעלה על 20 ימים;
(2)בעבירה לפי סעיפים קטנים (ג)(1א) או (ג6) – רשאי הוא לפסול את המסיע מלהחזיק ברישיון נהיגה לתקופה שלא תעלה על 60 ימים;
(2)בסעיף 49 לפקודת התעבורה, במקום ”46, 46ב, 47“ יקראו ”47“;
(3)בסעיף 50 לפקודת התעבורה, בכל מקום, במקום ”הסעיפים 46 או 47“ יקראו ”סעיף 47“.
(2)בית המשפט שהרשיע אדם בעבירה לפי הסעיפים הקטנים המפורטים להלן רשאי להורות על פסילת הנידון מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה כמפורט להלן, לפי העניין:
(א)לעניין עבירה לפי סעיפים קטנים (ג)(1) או (ג6) – לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים;
(ב)לעניין עבירה לפי סעיפים קטנים (ג)(1א) או (ג6) – לתקופה שלא תעלה על שנתיים.
(ג5) (1)המרשה לתושב זר שאינו רשאי לנהוג ברכב בישראל, לנהוג ברכב הרשום בישראל, דינו מאסר ארבע שנים או הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין.
(2)נעברה עבירה לפי פסקה (1) בידי תאגיד, דינו – כפל הקנס הקבוע לאותה עבירה.
(ג5א) (1)על בעל רכב לנקוט אמצעים סבירים למניעת עבירה ברכבו לפי סעיף קטן (ג5).
(2)נעברה עבירה לפי סעיף קטן (ג5), חזקה היא שבעל הרכב הפר את חובתו לפי פסקה (1), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו האמורה.
(3)הפר בעל רכב את חובתו לפי פסקה (1), דינו – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין.
(ג6) (1)המנהל או המארגן שירותי הסעה במטרה לאפשר כניסה לישראל או שהייה בה, שלא כדין, של תושבים זרים, דינו – מאסר שבע שנים או קנס פי ארבעה מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין; לעניין זה, אין נפקא מינה אם המנהל או המארגן שירותי הסעה כאמור נותן גם שירותים חוקיים או שירותים למטרות חוקיות.
(2)קנס המוטל לפי פסקה (1) לא יפחת מהסכום המפורט להלן, לפי העניין, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונש:
(א)קנס המוטל על יחיד – 40,000 שקלים חדשים;
(ב)קנס המוטל על תאגיד – 160,000 שקלים חדשים.
(3)הוראות פסקה (2) יעמדו בתוקפן עד יום כ״ד בניסן התשפ״ז (1 במאי 2027).
(ד) (1)(נמחקה).
(2)מסיע במונית, כהגדרתה בסעיף 1 לפקודת התעבורה, רשאי לדרוש מנוסע מסמכים שלפיהם הוא נכנס לישראל כדין ויושב בה כדין, ותהא זו סיבה סבירה לסרב להסיע נוסע או מטענו בהתאם להוראות לפי פקודת התעבורה, אם הנוסע לא הציג לפני המסיע במונית מסמכים כאמור.
(3)הוראות סעיף קטן זה והוראות סעיף 12ב13 יחולו, לגבי מסיע, רק על נסיעה שנערכה, כולה או חלקה, בשטח שגבולותיו הם בין הקו הכחול לבין הקו השחור, כמסומן בתוספת לחוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע) (תיקוני חקיקה), התשנ״ו–1996, ובכלל זה בכבישים המפורטים באותה תוספת, ובלבד שהתקיים אחד מאלה:
(א)הוסעו ברכב שלושה תושבים זרים או יותר, שאינם בני משפחתו של המסיע, השוהים בישראל שלא כדין; בפסקה זו, ”בני משפחה“, של המסיע – הורהו, ילדו, אחיו או אחותו;
(ב)המסיע קיבל, או שהיה צפוי לקבל, תשלום בעד הנסיעה.
(ד1)נעברה עבירה לפי סעיף קטן (ג), (ג5) או (ג6), ברכב של תאגיד, ובידי עובד של התאגיד, חזקה היא כי העובד הסיע את התושב הזר כשלוחו של התאגיד, אלא אם כן הוכח אחרת.
(ד1א) (1)הורשע אדם בעבירה לפי סעיפים קטנים (ג), (ג5) או (ג6) רשאי בית המשפט שהרשיעו, נוסף על כל עונש, להורות על חילוט הרכב שבו נעברה העבירה, אם האדם שהורשע בעבירה הוא בעליו של הרכב או המחזיק בו דרך קבע, ויחולו לעניין זה הוראות פרק רביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969.
(2)הורשע אדם בעבירה לפי סעיפים קטנים (ג), (ג5), או (ג6), ומציא בית המשפט שהרשיעו כי לא ניתן להורות על חילוט כאמור בפסקה (1) בשל כך שהאדם שהורשע בעבירה אינו בעליו של הרכב שבו נעברה העבירה או המחזיק בו דרך קבע, רשאי בית המשפט בבואו לקבוע את גובה הקנס שיוטל בשל אותה עבירה, להביא בחשבון את שווי הרכב כאמור, כולו או חלקו.
(3)קנס כאמור בפסקה (2) לא יפחת ממחצית משוויו של הרכב, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונש; הוראות פסקה זו יעמדו בתוקפן עד יום כ״ד בניסן התשפ״ז (1 במאי 2027).
(ד2)אדם שהורשע בעבירה לפי סעיפים קטנים (ג) או (ג5), ושבתוך שלוש שנים מיום הרשעתו הורשע באחת העבירות כאמור (להלן – עבירה נוספת) יחולו לגביו הוראות אלה:
(1)(נמחקה);
(2)בית המשפט שהרשיע אותו בעבירה הנוספת יורה על פסילתו מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים.
(ד3)(בוטל).
(ה)בפרק זה –
”אזור“ – יהודה והשומרון וחבל עזה;
”תושב זר“ – תושב האזור וכן כל אדם שנכנס לישראל דרך האזור, למעט ישראלי, כמשמעותו בחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ״ח–1967;
”מעביד“ ו”מתווך כוח אדם“ – כמשמעותם בחוק עובדים זרים.
The text on this page is adapted from the entry חוק הכניסה לישראל, תשי״ב–1952 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.