OrdinanceThe binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 1 of פקודת התעבורה [נוסח חדש], הגדרות.
This section is in פרק ראשון: מבוא
1. הגדרות
תיקון: תשל״א, תשל״ו, תש״ם, תשמ״ו, תשנ״א, תשנ״ג, תשנ״ו־2, תשנ״ח, תשנ״ח־3, תשנ״ט, תש״ס, תשס״ג־5, תשס״ד־4, תשס״ז, תשס״ח־2, תשס״ח־7, תשע״ב־4, תשע״ה, תשע״ו־3, תשע״ח־3, תשפ״ב, תשפ״ב־2, תשפ״ד־3, תשפ״ו־2
בפקודה זו –
”בוחן נהיגה“ ו”בוחן רכב“ – מי שרשות הרישוי הסמיכה להיות בוחן נהיגה או בוחן רכב, לפי הענין;
”בית דין לתעבורה“, ”החלטה להטיל קנס“, ”החלטה סופית להטיל קנס“ ו”הפרת תעבורה“ – כהגדרתם בחוק הפרות תעבורה מינהליות;
”בעל“ – אחד מאלה:
(1)הבעל הרשום ברשיון הרכב;
(2)לענין רכב שיש עליו הסכם שכירות או הסכם של מִקָח־אגב־שכירות או הסכם מכר – האדם המחזיק ברכב מכוח ההסכם;
(3)לענין רכב הרשום על שם חבר בני אדם – מנהל פעיל, שותף או עובד מינהלי בכיר בחבר, האחראים לאותו רכב;
(4)לענין רכב הרשום על שם קטין או אדם שמונה לו אפוטרופס – הורו או מי שמונה אפוטרופסו, לפי הענין;
(5)לעניין רכב עצמאי שניתן לגביו היתר הפעלה כאמור בסעיף 16ו – בעל היתר ההפעלה;
”דרך“ – לרבות כל מסילה, דרך, רחוב, סמטה, ככר, מעבר, גשר או מקום פתוח שיש לציבור זכות לעבור בהם;
”היתר נהיגה“ – רישיון נהיגה הניתן לנהג חדש צעיר;
”התליה“, של רישיון נהיגה – פסילה מלהחזיק רישיון נהיגה עד להתקיימותו של תנאי שציינה רשות הרישוי בהחלטת ההתליה;
”אוטובוס“ – רכב מנועי המיועד להסיע שמונה אנשים או יותר מלבד הנהג ואשר צוין ברשיון הרכב כאוטובוס;
”אוטובוס ציבורי“ – רכב ציבורי שהוא אוטובוס;
”מסוף לתחבורה ציבורית“ – מתחם המשמש כתחנת מוצא ויעד לקו שירות או המשמש כמקום מעבר לנוסעים בין קו שירות אחד לאחר;
”חוק הפרות תעבורה מינהליות“ – חוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ״ד–2024;
”חוק נתיבים מהירים“ – חוק נתיבים מהירים, התש״ס–2000;
”חניה תפעולית“ – חניה לאוטובוסים לפני כניסתם לרציפי הנוסעים;
”תחנה מרכזית“ – מסוף לתחבורה ציבורית ובו חניה תפעולית, המאפשר לנוסע קישור, בין קווי שירות בין־עירוניים או בין קווי שירות עירוניים, בינם לבין עצמם, או בין קווי שירות בין־עירוניים לבין קווי שירות עירוניים, והוא תחנת מוצא בעבור קו שירות בין־עירוני אחד או יותר, ועשויים להימצא בו מיתקני שירות להפעלת קווי השירות כגון חניה, תדלוק, קופות, משרדים וכדומה;
”מיתקן תחבורתי“ – מסוף לתחבורה ציבורית או תחנה מרכזית;
”קו שירות“ – מסלול ההסעה של אוטובוס ציבורי או מונית, שקבועות בו תחנות להעלאת נוסעים ולהורדתם, כפי שנקבע ברשיון קו השירות;
”קו שירות מותאם ביקוש“ לאוטובוסים ציבוריים או למוניות, לפי העניין – מסלול הסעה באזור פעילות מסוים, שבו מתאפשרת עצירה גם בתחנות אוטובוס לשם העלאת נוסעים והורדתם ושאינו מחייב תחנות קבועות; המסלול ומקומות העצירה ייקבעו בהתאם להזמנות מראש של נוסעים, באמצעות אמצעי טכנולוגי, ובכלל זה יישומון סלולרי, הכול כפי שנקבע ברישיון קו השירות מותאם הביקוש;
”טכוגרף“ – מכשיר המותקן ברכב לפי הוראות פקודה זו, המיועד לסמן או לרשום את היות הרכב במצב נסיעה או עצירה, וכן את מרחק הנסיעה, את מהירות הנסיעה ואת זמן הנהיגה של הנוהג ברכב;
”מונית“ – רכב מנועי ציבורי המיועד להסיע עד עשרה אנשים מלבד הנהג ואשר צויין ברשיון הרכב כמונית;
”מיתקן מגביל מהירות“ – מכשיר מסוג שקבע השר, המגביל את מהירות הרכב והמותקן ברכב כפי שקבע השר;
”מנהל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים“ – המנהל כהגדרתו בחוק הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, התשס״ו–2006;
”נהג חדש“ – כמשמעותו בסעיף 12א;
”נהג חדש צעיר“ – נהג חדש שטרם מלאו לו 24 שנים;
”נותן ערבות אחר“ – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו –
”בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי“ – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981;
”מבטח“ – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981;
”רישיון למתן אשראי“ ו”רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי“ – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016;
”רכב“ – רכב הנע בכוח מיכני או הנגרר על ידי רכב כזה או על ידי בהמה, וכן מכונה או מיתקן הנעים או הנגררים כאמור, לרבות אופניים ותלת־אופן, ולמעט רכב שהשר פטר אותו בצו מהוראות פקודה זו כולן או מקצתן;
פורסם צו התעבורה (פטור קורקינט חשמלי מהוראות הפקודה), התשס״ד–2004, לפיו קורקינט חשמלי פטור מהוראות הפקודה.
”רכב מנועי“ – רכב המונע בכוח מיכני מכל צורה שהיא, ולרבות תלת אופנוע ואופנוע עם רכב צדי או עם גרור או בלעדיהם ולמעט רכב הנגרר על ידי רכב מנועי;
”רכב מסחרי“ – רכב המשמש, או המיועד לשמש, להובלת משא, בין בשכר ובין בקשר לעסקו או למסחרו של בעל הרכב;
”רכב עבודה“ – רכב שציוד עבודה מורכב עליו באופן קבוע, או שמבנהו עשוי לביצוע עבודה, ואינו מיועד להובלת משא או להסעת נוסעים;
”רכב עצמאי“ – רכב מנועי שמותקנות בו מערכת לנהיגה עצמאית ומערכות מחשוב נוספות, ואשר צוין ברישיון הרכב כרכב עצמאי, בין שמערכת הנהיגה העצמאית המותקנת בו מסוגלת לפעול בלא שהוגדר בה מרחב הפעלה כהגדרתו בסעיף 16ד, ובין שהמערכת האמורה מסוגלת לפעול רק במסגרת המרחב כאמור שהוגדר בה;
”רכב ציבורי“ – רכב המשמש, או המיועד לשמש, להסעת נוסעים בשכר;
”רכב פרטי“ – רכב שאיננו רכב ציבורי ולא רכב מסחרי;
”רכבת מקומית“ – כהגדרתה בסעיף 46 לפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל״ב–1972 (בפקודה זו – פקודת מסילות הברזל);
”עבירת קנס“ – עבירת תעבורה שהוכרזה כעבירת קנס לפי סעיף 30(א);
”עבירת תעבורה“ – עבירה על פקודה זו ועל התקנות, לרבות חוקי העזר שהותקנו לפיה;
”עגלה“ – רכב הנגרר על ידי בהמה;
”ערובה“ – ערובה לביטוח סיכוני צד שלישי הנובעים מן השימוש ברכב מנועי כשהיא עשויה לפי כל הדרישות של פקודת הביטוח;
”פוליסה“ – פוליסה לביטוח סיכוני צד שלישי הנובעים מן השימוש ברכב מנועי כשהיא עשויה לפי כל הדרישות של פקודת הביטוח, ולרבות הודעת כיסוי;
”פקודת הביטוח“ – פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש״ל–1970;
”מפקח על התעבורה“ – מי שהשר מינה אותו, בהודעה ברשומות, מפקח על התעבורה לכל שטח המדינה (להלן – המפקח הארצי על התעבורה) או לחלק ממנו, לרבות מי שהמפקח הארצי על התעבורה אצל לו, בהודעה ברשומות, מסמכותו לכל שטח המדינה או לחלק ממנו, לענין פלוני או לסוגי ענינים;
”רשות הרישוי“ – עובד משרד התחבורה שמונה כדין להיות סגן מנהל כללי לתנועה במשרד התחבורה, לרבות עובד ציבור אחר, שהוא אצל לו מסמכותו כרשות הרישוי לשטח המדינה כולה או לחלק ממנו, לענין פלוני או לסוג של ענינים; בהגדרה זו, ”עובד ציבור“ – עובד בשירות המדינה, קצין בצבא הגנה לישראל או מי שממלא תפקיד של קצין כאמור, או קצין במשטרת ישראל;
”רשות תימרור מרכזית“, ”רשות תימרור מקומית“ ו”תמרור“ – כהגדרתם בתקנות התעבורה;
”רשיון להפעלת מונית“ – רשיון המקנה לבעלו זכות להסיע נוסעים במונית לפי רשיון הסעה שניתן לפי תקנות התעבורה;
”רישיון נהיגה“ – רישיון שניתן לפי סעיף 11;
”תעודת ביטוח“ ו”תעודת ערובה“ – כמשמעותן בפקודת הביטוח;
”תקנות התעבורה“ – תקנות התעבורה, התשכ״א–1961;
”השר“ – שר התחבורה והבטיחות בדרכים.
The text on this page is adapted from the entry פקודת התעבורה [נוסח חדש] in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.