The full text of תקנות כרטיסי חיוב, התשמ״ו–1986, in 11 sections.

מען המנפיק למסירת הודעות ולמסירת כרטיס חיוב הוא –

(1)מענו של כל סניף של המנפיק;

(2)אם הלקוח חתם על חוזה כרטיס חיוב בסניף של תאגיד בנקאי – הסניף האמור וכל סניף אחר של אותו תאגיד בנקאי;

(3)כל מען אחר שעליו הודיע המנפיק ללקוח.

(א)הודעה של לקוח למנפיק יכול שתימסר בכתב, בעל פה, בטלפון, במברק, בטלקס או בכל דרך אחרת שהמנפיק הודיע עליה ללקוח.

(ב)מסר הלקוח הודעה למנפיק בעל פה או בטלפון, רשאי המנפיק לבקש מהלקוח לאשר בכתב את ההודעה, תוך זמן סביר, ואולם העדר האישור בכתב כאמור, לא יגרע מזכות הלקוח לפי סעיף 5 לחוק.

לקוח שהודיע על סיום החוזה יחזיר את כרטיס החיוב לידי המנפיק או ישלח אותו, כשהוא גזור, בדואר רשום.

(א)חייב מנפיק את הלקוח בשל עסקאות שנעשו באמצעות כרטיס אשראי, ימסור ללקוח, פעם בחודש, הודעה ובה פירוט העסקאות; ואולם הסתיים חוזה כרטיס האשראי או השעה מנפיק את הזכות להשתמש בכרטיס אשראי, רשאי המפקח, כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981 (להלן בתקנה זו – חוק הבנקאות), ליתן הוראות אחרות מכוח סעיף 5(ג1) לפקודת הבנקאות, 1941, לעניין מסירת הודעות על ידי מנפיק שהוא תאגיד בנקאי או תאגיד עזר, כהגדרתם בחוק הבנקאות.

(ב)נעשו עסקאות בכרטיס אשראי בחוץ לארץ, ימסור המנפיק ללקוח, לפי בקשתו, הודעה על העסקה לא יאוחר מ־17 ימים מיום שחייב את חשבון הלקוח בשל אותה עסקה; לענין זה די בבקשה אחת של הלקוח כדי לחייב את המנפיק למסור הודעות באורח קבוע, אלא אם כן ציין הלקוח אחרת.

(ג)הפירוט יימסר ללקוח באמצעי מקובל שיוצע לו על ידי המנפיק, על פי בחירתו של הלקוח.

(ד)המנפיק יודיע ללקוח, אחת לשישה חודשים לפחות, על זכויותיו לפי תקנות משנה (ב) ו־(ג).

(א)מסמך המעיד על עסקה בין לקוח לבין ספק יכלול פרטים אלה:

(1)שם הספק;

(2)שם הלקוח;

(3)המספר המוטבע על הכרטיס;

(4)סכום העסקה;

(5)תאריך ביצוע העסקה;

(6)חתימת הלקוח.

(ב)בעסקה עם תשלום נדחה יכלול המסמך שבעסקה גם פרטים אלה:

(1)מספר התשלומים;

(2)מועדי החיוב או שיטה לקביעתם;

(3)סכום כל תשלום.

הלקוח ימסור למנפיק, בעל פה, ולפי דרישתו גם בכתב, את הפרטים, לפי מיטב ידיעתו, על נסיבות אובדן או גניבה של כרטיס חיוב, כמפורט להלן:

(1)מקום משוער, מועד משוער לרבות שעה, שבה נגנב או אבד הכרטיס;

(2)מתי והיכן נעשה לאחרונה שימוש בכרטיס;

(3)תיאור של חפצים אחרים שנגנבו או אבדו, העשויים לסייע בהחזרת הכרטיס.

הודיע הלקוח למנפיק על ביטול העסקה כאמור בסעיף 10 לחוק, רשאי המנפיק לדרוש מהלקוח אישור בכתב בדבר קיום התנאים המפורטים בסעיף האמור.

עם מסירתו, לראשונה, של כרטיס החיוב ללקוח, או בסמוך לפני כן, ימסור המנפיק ללקוח גם מסמך שבו הפרטים שלהלן:

(1)האחריות המוטלת על הלקוח בשל שימוש לרעה בכרטיס;

(2)החשיבות בכך שהודעה על אבדן או גניבה של כרטיס חיוב או על שימוש לרעה בו, תימסר למנפיק בהקדם האפשרי;

(3)המען של המנפיק ומספר הטלפון שלו למסירת הודעות, וכן דרך מסירת הודעות;

(4)השימושים העיקריים שלהם מיועד כרטיס החיוב;

(5)החשיבות בשמירה על סודיות הצופן;

(6)החזרת הכרטיס בידי הלקוח למנפיק ודרך החזרתו;

(7)היה כרטיס החיוב כרטיס תשלום – גם את אפיון מקומות הטעינה ואופן טעינת הכרטיס.

(א)עם מסירתו לראשונה של כרטיס תשלום מיוחד, יפרט המנפיק ללקוח את הפרטים להלן:

(1)המען של המנפיק ומספר הטלפון שלו לקבלת תלונות ובירורים לענין הפעלתו של כרטיס התשלום;

(2)השימושים העיקריים שלהם מיועד כרטיס התשלום;

(3)אפיון מקומות הטעינה ואופן טעינת כרטיס התשלום;

(4)האחריות המוטלת על הלקוח במקרה של אובדן או גניבת כרטיס.

(ב)על כרטיס תשלום מיוחד לא יחולו תקנות אלה, למעט תקנה 1 ותקנה זו.

(ג)בתקנה זו, ”כרטיס תשלום מיוחד“ – כרטיס תשלום הניתן לטעינה חוזרת כאמור בסעיף 2א(א) לחוק.

(א)המנפיק ימסור ללקוח העתק מנוסח של חוזה כרטיס חיוב עליו חתם הלקוח.

(ב)הוראת תקנת משנה (א) תחול רק לגבי חוזה כרטיס חיוב שנחתם לאחר תחילת החוק.

תחילתן של תקנות אלה ביום תחילתו של החוק.