Law1976The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 12ד of חוק שירותי תיירות, תשל״ו–1976, עיצום כספי.
This section is in פרק ב׳1: שירותי סוכנות נסיעות – חובת הבטחת כספי לקוחות וגילוי נאות
12ד. עיצום כספי
תיקון: תשס״ב, תשפ״ד
(א)השר ימנה עובד מבין עובדי המדינה שבמשרדו, אשר יהיה ממונה על הטלת עיצום כספי לפי סעיף זה (בפרק זה – הממונה).
(ב) (1)מצא הממונה כי אדם נותן שירותי סוכנות נסיעות, והיה לו יסוד סביר להניח כי אותו אדם הפר חובה מהחובות המפורטות להלן, יודיע לו בכתב כי נמצא שהוא נותן שירותי סוכנות נסיעות וכי הפר חובה מהחובות המוטלות עליו, וכי אם לא ימלא את החובה בתוך שלושים ימים מיום קבלת ההודעה יוטל עליו עיצום כספי;
(א)חובה להבטיח את כספי הלקוחות כאמור בסעיף 12א(א) ו־(ב);
(ב)חובת דיווח שנקבעה לפי הוראות סעיף 12א(ד);
(ג)חובת גילוי מידע שנקבעה לפי הוראת סעיף 12ג;
(2)לא קיים נותן שירותי סוכנות הנסיעות את החובה בתוך התקופה כאמור בפסקה (1), רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי בשיעור המפורט להלן ובלבד שנתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו:
(א)לענין חובה כאמור בפסקה (1)(א) או (ג) – בשיעור הקנס האמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל״ז–1977 (להלן – חוק העונשין);
(ב)לענין חובה כאמור בפסקה (1)(ב) – בשיעור כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין.
(ג)הממונה רשאי להטיל על תאגיד כפל העיצום הכספי האמור בסעיף קטן (ב).
(ד) (1)בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה עיצום כספי בשיעור החלק החמישים שלו לכל יום נוסף שבו נמשכת ההפרה.
(2)בהפרה חוזרת ייווסף לעיצום הכספי שניתן היה להטיל בשלה אם היתה הפרה ראשונה, סכום השווה למחצית העיצום הכספי כאמור; לענין זה, ”הפרה חוזרת“ – הפרת חובה כאמור בסעיף קטן (ב), בתוך שנתיים מיום שהוטל עיצום כספי על ההפרה הראשונה.
(ה)עיצום כספי ישולם לפי דרישת הממונה, בתוך 30 ימים מיום קבלתה.
(ו)עיצום כספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום הדרישה לתשלומו; הוגש ערעור ובית המשפט הדן בערעור הורה על עיכוב תשלומו – יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום מתן ההחלטה בערעור.
(ז)לא שולם העיצום הכספי במועד, ייתוספו עליו, לתקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים, עד תשלומו, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה, בשינויים המחויבים.
(ח)על גביית עיצום כספי תחול פקודת המסים (גביה).
(ט) (1)על דרישה לתשלום עיצום כספי ניתן לערער לפני בית משפט שלום, בתוך שלושים ימים מהיום שנמסרה הדרישה לתשלום העיצום הכספי.
(2)אין בערעור כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הורה הממונה או בית המשפט אחרת.
(3)התקבל הערעור, יוחזר הסכום ששולם בתוספת ריבית שקלית, מיום תשלומו ועד יום החזרתו, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
(4)על החלטת בית המשפט בערעור ניתן לערער ברשות, ובית המשפט ידון בערעור בשופט אחד.
(י) (1)אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכותו של תובע להגיש כתב אישום כאמור בסעיף 13(ה) אם הוא סבור שהנסיבות מצדיקות זאת.
(2)הוגש נגד אדם כתב אישום על עבירה לפי סעיף 13(ה), לא יחויב בשלה בתשלום עיצום כספי, ואם שילם יוחזר לו הסכום ששולם בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו ועד יום החזרתו, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
The text on this page is adapted from the entry חוק שירותי תיירות, תשל״ו–1976 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.