Law1976The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 13 of חוק שירותי תיירות, תשל״ו–1976, עבירות ועונשין.
This section is in פרק ג׳: עבירות, שפיטה ועונשין
13. עבירות ועונשין
תיקון: תשל״ז, תשנ״ח, תשנ״ט, תשס״ב
(א)אלה דינם קנס 10,000 לירות, ואם היה תאגיד – קנס 40,000 לירות:
(1)אדם שעבר על תקנות, כללים או הוראות לפי סעיפים 3, 4, 10 או 24, אם לא נקבע בתקנה, בכלל או בהוראה עונש אחר;
(2)אדם שהפריע למבקר במילוי תפקידו או לא נענה לדרישותיו לפי סעיף 19.
(ב)מי שהפעיל שירות תיירות ללא רישוי כנדרש מכוח הוראות סעיף 3(1)(א), דינו – קנס 20,000 לירות או מאסר ששה חדשים, ואם היה תאגיד – קנס 80,000 לירות; המשיך להפעילו לאחר שקיבל התראה מאת מי שהשר מינהו לענין זה או לא קיים תנאי שנקבע בה, דינו, נוסף על העונש לפי סעיף קטן זה – קנס 1,000 לירות או מאסר שבעה ימים לכל יום שבו נמשכת העבירה, ואם היה תאגיד – קנס 4,000 לירות לכל יום כאמור.
(ג)מי שמסר ביודעין הודעה כוזבת או פרטים כוזבים לשאלותיו של מבקר לפי סעיף 19, דינו – קנס 20,000 לירות או מאסר ששה חדשים, ואם היה תאגיד – קנס 80,000 לירות.
(ד)על אדם שעבר על הוראות סעיף 6 או על תקנות שהותקנו לפי סעיף 5, יוטל העונש שנקבע לאותו סוג עבירה על־פי סעיף 39 לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, תשי״ח–1957.
(ה)העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שישה חודשים:
(1)אינו מבטיח כספי לקוחות, בניגוד להוראות סעיף 12א(א) ו־(ב);
(2)אינו מקיים חובת גילוי מידע שנקבעה לפי הוראות סעיף 12ג, בענין מהותי כפי שנקבע לפי אותן הוראות.
The text on this page is adapted from the entry חוק שירותי תיירות, תשל״ו–1976 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.