Section 9לג of חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי״ט–1959 [נוסח משולב], זכאות נוספת לניידות לנכה בעל דרגת נכות מיוחדת.

(א)נכה בעל דרגת נכות מיוחדת זכאי לקבל רכב רפואי בבעלות המדינה ששוויו אינו עולה על 370,136 שקלים חדשים (להלן – רמת סיוע 6), במקום הסיוע הקבוע בסעיף 9כב.

(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א), נכה בעל דרגת נכות מיוחדת בשל עיוורון זכאי לקבל אחד מאלה, לפי בחירתו –

(1)רכב רפואי בבעלות המדינה ששוויו אינו עולה על רמת סיוע 4, אם יש לו כלב נחייה, או על רמת סיוע 5, אם אין לו כלב נחייה;

(2)סיוע ברכישת רכב רפואי ברמת סיוע 4, אם יש לו כלב נחייה, או ברמת סיוע 5, אם אין לו כלב נחייה.

(ג)סיוע כאמור בסעיף קטן (א) או (ב) יינתן לנכה שבמועד פנייתו למימוש הזכאות מתקיים אחד מאלה:

(1)יש לו רישיון נהיגה, ובלבד שהמכון הרפואי לבטיחות בדרכים לא קבע כי הנכה אינו כשיר לנהיגה;

(2)קצין תגמולים שוכנע כי אדם אחר ינהג ברכב בעבורו.

(ד) (1)נכה שקיבל רכב רפואי בבעלות המדינה לפי סעיף זה זכאי להחלפת הרכב, ברכב רפואי בבעלות המדינה שהוא רכב חדש, ובלבד שאם הותקנו ברכב אבזרים שערכם עולה על 50% מעלות הרכב, הזכאות להחלפה תהיה מדי חמש שנים, ובכל מקרה אחר – מדי 42 חודשים.

(2)סיוע כאמור בפסקה (1) יינתן לנכה שבמועד החלפת הרכב מתקיימים לגביו התנאים לקבלת רכב כאמור ויש לו רישיון נהיגה, ובלבד שהמכון הרפואי לבטיחות בדרכים לא קבע כי הוא אינו כשיר לנהיגה, או שקצין תגמולים שוכנע כי אדם אחר ינהג ברכב בעבורו, והוא החזיר, באותו מועד, את הרכב הקודם לידי משרד הביטחון, אלא אם כן רכש את הרכב כאמור בסעיף קטן (ז).

(ה) (1)נכה שקיבל רכב רפואי בבעלות המדינה לפי סעיף זה, זכאי לקבל דמי ניידות חודשיים כמפורט בפסקה (2), במקום דמי ניידות לפי סעיף 9כח, ואם לא מימש את זכאותו – דמי ניידות כאמור בפסקה (2)(א) או (ג), לפי העניין, והכול ובלבד שלא קיבל סיוע בניידות לפי חוק הביטוח הלאומי בעד אותה תקופה.

(2)

(ו)נכה הזכאי לרכב רפואי בבעלות המדינה זכאי לקבל את הזכאויות הנוספות המפורטות להלן, בתנאים ובסכומים שיקבע שר הביטחון:

(1)סיוע במימון שיעורי נהיגה ומבחני נהיגה לנכה שאין לו רישיון נהיגה, אלא אם כן המכון הרפואי לבטיחות בדרכים קבע כי אינו כשיר לנהיגה, וכן לבן משפחה אחד שלו לפי קביעת קצין תגמולים;

(2)מימון רכישת אבזרי עזר לרכב, לנכה הזקוק להם עקב נכותו לפי קביעת קצין תגמולים;

(3)מימון רכישת מערכת איכון ואיתור לרכב ותשלום דמי מנוי שנתיים.

(ז)נכה שקיבל רכב רפואי בבעלות המדינה לפי סעיף זה, ובמועד החלפת הרכב קיבל אישור לרכישת רכבו הקודם לפי חוק חובת המכרזים, התשנ״ב–1992, זכאי לרכוש את הרכב הקודם שהיה בשימושו במחיר נמוך ב־25% ממחיר השוק של הרכב, ובלבד שיצהיר כי יחזיק ברכב לתקופה של שלוש שנים לפחות וכי לא יעבירו לאחר בתקופה זו; קיבל נכה סיוע לפי סעיף קטן זה, לא יהיה זכאי לקבלת רכב חלופי לפי סעיף 9לז, אלא אם כן הרכב שנרכש כאמור בלתי כשיר לנסיעה בשל תקלה המחייבת את השבתתו באופן זמני או קבוע.

(ח)נכה הזכאי לרכב רפואי בבעלות המדינה ולא מימש את זכאותו, והמכון הרפואי לבטיחות בדרכים קבע שעקב נכותו עליו להתקין אבזר עזר ברכבו, זכאי לקבל מימון לרכישה ולהתקנה של אבזר העזר, לרבות סיוע במימון שיעורי נהיגה וסיוע במימון מבחן כשירות, אם אלה נדרשים בשל התקנת אבזר העזר כאמור, בתנאים ובסכומים שיקבע שר הביטחון; סיוע לפי סעיף זה יינתן אחת לחמש שנים.

(ט)נכה שבהחזקתו רכב רפואי בבעלות המדינה, הנוסע לחוץ לארץ על חשבונו בלבד, בנסיעה פרטית, ומבקש לשנע את רכבו ליעד הנסיעה ובחזרה, זכאי לקבל סיוע במימון הוצאות הובלת הרכב לחוץ לארץ ובחזרה, בסכום מרבי של 9,723 שקלים חדשים ולא יותר מהסכום ששילם בפועל; לעניין זה, ”נסיעה פרטית“ – נסיעה שאינה נסיעה מאורגנת או נסיעה במשלחת רשמית לרבות משלחת ספורט.