Law2000The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 1 of חוק נתיבים מהירים, התש״ס–2000, הגדרות.
1. הגדרות
תיקון: תשס״ו, תשפ״ב
בחוק זה –
”אגרה“ – תשלום בעד נסיעת רכב בנתיב מהיר כאמור בסעיף 3(א);
”אמצעי זיהוי“ – אמצעי המיועד לשמש לזיהוי המנוי לצורך חיובו בתשלום אגרה וחיובים אחרים לפי הוראות חוק זה, שאושר על ידי הרשות הממונה לפי הוראות סעיף 2ד(ג)(2);
”בעל זיכיון“ – מי שבידו הסמכות להפעיל נתיב מהיר או חניון חנה וסע, אחד או יותר, כאמור בסעיף 2א;
”בעל רכב“ – הבעל הרשום ברישיון הרכב;
”דמי גבייה“ – תשלום לפי סעיף 3ה, המתווסף לאגרה בעד נסיעה בנתיב מהיר לפי סעיף 3;
”דרך“ ו”רכב“ – במשמעותם בפקודת התעבורה (להלן – פקודת התעבורה);
”הסכם“ – הסכם להסדרת חיובים, כמשמעותו בסעיף 3ג;
”הרשות הממונה“ – מי שמונה לפי הוראות סעיף 2ד(א) או 2ה(ב), לפי הענין;
”חוב חלוט“ – חיוב שלא הוגש לגביו ערר כאמור בסעיף 4ח וחלף המועד להגשת ערר כאמור, או שהערר לגביו נדחה ולא ניתן עוד לערער על ההחלטה שניתנה לגביו, או שניתן לגביו פסק דין חלוט;
”חוזה זיכיון“ – חוזה בין הממשלה בשם המדינה לבין בעל זיכיון, כאמור בסעיף 2ב;
”חוק החברות הממשלתיות“ – חוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975;
”חוק כביש אגרה“ – חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל), התשנ״ה–1995;
”חיוב“ – חיוב בתשלום אגרה או דמי גבייה, או פיצוי והחזר הוצאות כמשמעותם בסעיף 4א, או חיוב בהפקדת עירבון לפי הוראות חוק זה;
”חייב“ – כמשמעותו בסעיף 3ד;
”חניון חנה וסע“ – חניון רב־קיבולת שעיקר מטרתו היא לשמש את הנוסעים ברכב ציבורי בנתיב המהיר הקשור לאותו חניון;
”יום התחילה“ – יום תחילתו של חוק זה;
”מנוי“ – מי שהתקשר בהסכם עם בעל הזיכיון;
”נתיב“ – חלק מרוחבה של דרך, בין שהוא מסומן ובין שאינו מסומן, המספיק לתנועת טור אחד של רכב למעט רכב הנע על שני גלגלים;
”נתיב חדש“ – נתיב שלפחות 80% מאורכו נסלל לראשונה לאחר יום התחילה, וכן נתיב כלשהו אחר בדרך, אם באותה דרך נסלל לאחר יום התחילה לפחות 80% מאורכו של נתיב אחר באותו כיוון נסיעה;
”עירבון“ – סכום שיש להפקידו אצל בעל הזיכיון, כנגד קבלת אמצעי זיהוי;
”פיקדון“ – סכום המופקד אצל בעל זיכיון על פי הסכם, המתחדש מעת לעת והמשמש לכיסוי חיוביו של מנוי;
”פקח“ – מי שהוסמך כפקח לפי הוראות סעיף 4ג;
”נתיב מהיר“ – נתיב שהנסיעה בו כרוכה בתשלום אגרה ושניתנת בו עדיפות לנסיעת רכב ציבורי;
”רכב ציבורי“ – כהגדרתו בפקודת התעבורה וכן רכב המיועד להסעת 20 אנשים או יותר, נוסף על הנהג;
”רכב שיוך“ – רכב שנקבע בהסכם כרכב שאליו ייוחסו החיובים אשר בהם יחויב המנוי, לצורך אכיפתם;
”השר“ – שר התחבורה.
The text on this page is adapted from the entry חוק נתיבים מהירים, התש״ס–2000 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.