תוספת ראשונה in the text of פקודת המכרות.

1.תיקון: תש״ח

בקשה לתעודת היתר לחיפוש תוגש ע״י המבקש עצמו למשרד סניף המכרות; על המבקש למסור בבקשתו את שמו ואת כתבתו בישראל, ואם הוא מבקש בתורת שליח או בא כח עליו למסור בבקשתו את שמו ואת כתבתו של שולחו.

2.

אפשר לדרוש מאת המבקש להוכיח את גילו ואת נתינותו או למסור הצהרה בשבועה על דבר גילו ונתינותו.

3.

על המבקש להצהיר, או, אם יידרש בכך, להצהיר בשבועה אם היו קודם לכן לו או למרשהו תעודה או רשיון או זכות או חוזה חכירה לצורך כריה שניתנו לו עפ״י כל חוק מכרות הנוהג עתה או שהיה נוהג לשעבר בארץ, ועליו למסור פרטים מספיקים לשם זיהויים של הנ״ל; ואפשר לסרב לתת לו למבקש תעודת היתר לחיפוש אם יתברר שהמבקש או מרשהו היו להם קודם לכן תעודה או רשיון או זכות או חוזה חכירה וחולטו מחמת שהמבקש או מרשהו עברו על עשה או לא תעשה בענין זה או אם מאיזה טעם אחר אין המפקח סובר כי המבקש הוא אדם כשר וראוי לקבל תעודת חיפוש.

4.

על המבקש לציין את השטח בו הוא רוצה לחפש ומה המחצב או המחצבים שהוא אומר לחפש.

5.

אם החליט המפקח לתת למבקש תעודת היתר לחיפוש, הרי לפני נתינת התעודה יירשמו הודעות המבקש בספר זכרונות שינהלוהו לתכלית זו בסניף המכרות ועל המבקש לחתום על אותן הודעות; לאחר כן ישלם המבקש את המס הקבוע; ומששלם את המס נותנים לו תעודת היתר לחיפוש ערוכה לפי טופס 1 שבנספח לתוספת זו וחתומה על גבה בחתימת המבקש בתורת בעליה של התעודה וחתומה בחתימת המפקח או בחתימת פקיד שיתמנה מטעם המפקח לתכלית זו.

6.

עפ״י בקשה שתוגש למפקח אפשר לחדש תעודת היתר לחיפוש לאחר תשלום המס הקבוע, חוץ אם יש מקום להאמין, על יסוד הנהגתו של בעל התעודה מאז ניתנה לו התעודה, שבעל התעודה איננו אדם שיש לחדש לו את תעודת ההיתר לחיפוש; חייב המפקח לפרש את נימוקי סרובו לחדש תעודת היתר לחיפוש.

7.

הוגשה בקשת החידוש בכתב יפורש בה מספר תעודת ההיתר שמבקשים את חידושה; תעודת ההיתר שמבקשים את חידושה תוגש ע״י המבקש לבקורת.

8.

משהוסכם לחדש תעודת היתר לחיפוש נותנים לו למבקש תעודת היתר חדשה מסומנת באותו המספר של תעודת ההיתר הישנה.

9.

תעודת היתר מחודשת אפשר לחזור ולחדשה ללא הגבלה במספר החידושים, באותו אופן ובכפוף לאותם התנאים.

10.

בקשת תעודת היתר לחקירה תוגש ע״י המבקש עצמו למשרד סניף המכרות; המבקש יפרש בבקשתו את שמו ואת כתבתו ואם הוא מבקש בתורת שליח יפרש בבקשה את שמו ואת כתבתו של שולחו.

11.

על המבקש לפרש את השטח בו הוא אומר לחקור.

12.

על המבקש לפרש בבקשתו את שמותיהם ואת הכשרותיהם של הגיאולוגים והמומחים שהוא אומר להעסיקם בחקירת השטח ועליו להוכיח כדי הנחת דעתו של המפקח כי יש ברשותו אמצעים וכספים כדי לחקור את השטח די הצורך.

13.

אם החליט המפקח לתת למבקש תעודת היתר לחקירה ירשמו הודעות המבקש בספר זכרונות שינהלו לתכלית זו בסניף המכרות ועל המבקש לחתום על אותן הודעות.

14.

לאחר כן ישלם המבקש את המס הקבוע; ומששולם המס יערכו תעודת היתר לחקירה בטופס ב׳ שבנספח לתוספת זו והתעודה תחתם ע״י המבקש וע״י המפקח או ע״י פקיד שיתמנה מטעם המפקח לתכלית זו.

15.

תעודת היתר לחקירה לא תקיף שטח של יותר מחמש מאות קילומטרים מרובעים.

16.

מועד תעודת היתר לחקירה לא יהא עולה על שנתים ימים.

17.

בקשה לרשיון חיפוש או לרשיון חיפוש שמן תוגש ע״י המבקש עצמו למשרד סניף המכרות; אם יש למבקש תעודת היתר לחיפוש שניתנה לו לעצמו חייב הוא להראותה לשם בקורת.

18.

היה המבקש שולח שבשמו קיבל שליח תעודת היתר לחיפוש, חייב הוא להראות אותה תעודה או להניח את דעת המפקח כי הוא הוא השולח.

19.

חייב המבקש לברר את זהותו של השטח שבו הוא מבקש זכות יחיד לחפש וחייב הוא לפרש מה המחצב או המחצבים שהוא אומר לחפש.

20.

היה השטח כלו או מקצתו נתון לבעלותו או לחזקתו של איש פרטי, יוכיח המבקש כדי הנחת דעתו של המפקח כי הוא עצמו או שליחו חיפשו בשטח הנידון או במקצתו את המחצב או המחצבים הנידונים והחיפוש נעשה בהסכמת הבעלים או בהסכמת המחזיק בזכויות שעל פני האדמה, או שהאזור ההוא או מקצתו לא נעשה בו חיפוש אלא שקבל המבקש את הסכמת הבעלים או את הסכמת המחזיק בזכויות של פני האדמה או את הסכמת בא כחו, כדרוש בסעיף 9.

21.

אם אין המבקש יכול להוכיח אחד משני הדברים המפורטים בתקנה הקודמת, לא ינתן רשיון חיפוש או רישיון לחיפוש שמן לגבי השטח הנתון לבעלותו או לחזקתו של איש פרטי אלא אם כן נתברר שהבעלים או המחזיקים בזכויות פני האדמה אינם מחפשים ואינם אומרים לחפש בשטח, לא הם עצמם ולא שליחיהם, באפן שהמפקח אישר, ובמקרה זה אפשר לתת לו למבקש רשיון לחיפוש או לחיפוש שמן לאחר שיתן ערובה כדרוש בסעיף 9.

22.

(1)אם הוחלט לתת למבקש רשיון לחיפוש או לחיפוש שמן, הרי לפני נתינתו של הרשיון ירשמו בספר הזכרונות שינהלוהו לתכלית זו בסניף המכרות את כל ההודעות הנחוצות שמסר המבקש, ועל המבקש לחתום על אותן הודעות.

(2)בטרם יתנו רשיון לחיפוש או לחיפוש שמן ישלם המבקש את המס הקבוע ויחתום את שמו על גב רשיון החיפוש שינתן לו.

23.תיקון: 1938

(1)רשיון חיפוש יהא ערוך לפי טופס ג׳ שבנספח לתוספת זו.

(2)(בוטל).

24.

חייב בעל הרשיון להודיע למפקח היכן מצויה כל תעלת קדיחה או מחפורת ולהגיש תרשים על כך; עליו לנהל זכרון דברים מדויק מכל תעלת קדיחה ומכל מחפורת שקדח או חפר ועליו להעמיד לרשות המפקח דוגמאות בולטות מן החמרים שמצא בתעלת הקדיחה או במחפורת.

25.

מועדו של רשיון חיפוש יהא לא פחות משנה אחת ולא יותר מחמש שנים, אלא שאם ניתן הרשיון למועד פחות מחמש שנים יכול המפקח, לפי הכרעת דעתו, לחדש את הרשיון עד המקסימום של חמש שנים בס״ה.

26.

הודעה בדבר הסתלקות משטח חיפוש תמסר בכתב ותוגש לסניף המכרות; באותה הודעה יפורש מספר רשיונות החיפוש שעל פיהם החזיקו בשטח ועל בעל הרשיון לחתום על אותה הודעה.

27.

השטח יהא ישר זוית ככל האפשר וצלעותיו הקצרות לא תהיינה פחות משליש צלעותיו הארוכות.

28.

אם אין המבקש בעל תעודת היתר לחקירה, לא ישתרע השטח על יותר מעשרים הקטרים, אם מחפשים בו מחצבים יקרים; ולא על יותר מחמשים הקטרים, אם מחפשים בו מחצבים שאינם יקרים, פרט לשמן; ולא על יותר משני קילומטרים מרובעים, אם מחפשים בו שמן.

29.

כל שיש בידו תעודת היתר לחיפוש או תעודת היתר לחקירה או רשיון חיפוש וגילה תגלית חייב להעמיד ציון במקום התגלית; הציון יהא עמוד עץ או גל אבנים שגבהו מעל פני הקרקע לא פחות משלשה רגלים; הציון יהא קבוע יפה או מוקף חפירה רגל אחד עמקה ורגל אחד רחבה; אם אי אפשר לחפור חפירה יקיפו את העמוד או את הגל בעיגול של אבנים גדולות; אל העמוד או אל הגל ידביקו שלט ובו יכתב שם האיש מגלה התגלית, תאריך התגלית, ושם המחצב שנתגלה.

30.

(1)חייב מגלה התגלית להודיע למפקח בהקדם האפשרי את דבר התגלית, אם בעל פה או בכתב; הודעת דבר התגלית תהא ערוכה לפי טופס ה׳ בנספח לתוספת זו או בנספח דומה ככל האפשר לנוסחו של אותו טופס; בו בזמן יגיש המגלה פרטים ודוגמאות מן המחצבים ומן הסלעים שבקרבת מקום התגלית, ככל אשר ידרוש המפקח; יכול המפקח לדרוש מאת מוסר ההודעה והפרטים והדוגמאות לקיים את אלה בשבועה ויכול הוא לדרוש ממנו כל הוכחה אחרת שימצאנה לנחוצה או לרצויה.

(2)תעודת תגלית תהא ערוכה בטופס ו׳ שבנספח לתוספת זו.

31.

בקשה לזכות כריה או לחוזה חכירה לכריה ע״י בעל תגלית עפ״י הוראות סעיף 40 תוגש תמיד ע״י המגלה עצמו או ע״י בא כחו אם לידי המפקח או לידי כל אדם שיתמנה לעיין בבקשה כזאת, ובאותו ראיון יידרש מאת המבקש להוכיח כדי הנחת דעתו של המפקח או של הפקיד האחר הנזכר לעיל שיש לו אמצעים ויכולת כדי לנצל די הצורך את אוצרות המחצבים שבשטח.

32.

בקשה לזכות כריה או לחוזה חכירה לכריה ע״י אדם הפונה בבקשתו שלא לפי הוראות סעיף 40 תוגש בכתב ויש לצרף אליה טופס הצעה שתכלול בה את הפרטים שידרוש המנהל.

33.

משנותנים זכות כריה או חוזה חכירה לכריה או חכירת פני האדמה, משלמין את המסים הקבועים.

34.

זכות הכריה לא תקיף שטח של יותר מקילומטר מרובע, ואם האזור הוא עמק אלוביאלי לא יהא שטחו עולה על קילומטר אחד לאורך רצועת הזרם ועל מאה מטרים משני צדדיו של מרכז הזרם.

35.תיקון: תש״ח

חוזה חכירה לכריה לא יקיף יותר מן השטח המקסימלי של אזור שנותנים עליו רשיון חפוש לגבי המחצב שאומרים לכרותו, חוץ אם הסכים לכך שר הפיתוח:

בתנאי שבשום מקרה אחר לא ישתרע השטח המוחכר על יותר מעשרים הקטארים, אם אומרים לכרות בו מתכות יקרות; ולא על יותר מחמישים הקטארים, אם אומרים לכרות בו מתכות שאינן יקרות; ולא על יותר ממאה הקטארים, אם אומרים לכרות בו שמן.

36.

(1)בטרם יפנה המבקש בבקשה לרשיון לגבי שטח חיפוש עליו להעמיד ככל האפשר במרכזו של השטח שעליו מוסבת הבקשה עמוד שקוטרו יהא לא פחות משלושה אינטשים ושיהא מתרומם מעל לקרקע כדי ארבעה רגלים לפחות ושיהא תקוע יפה בקרקע או עליה; אל אותו עמוד ידביקו לוח מודעות שירשמו עליו את שם המחפש, היום שבו הוקם העמוד, והיקפו של השטח (בקירוב) שעומדים להגיש בקשה בגינו.

(2)אזור שנתגלתה בו תגלית, יתחמוהו ממש כדרך שמתחמים אזור חיפוש, אלא שיכתב בלוח המודעות שם המגלה, מספר רשיון החיפוש של המגלה, תאריך תעודת התגלית, שם המחצב או המחצבים שנתגלו וארכן המשוער של צלעות האזור שביחס אליו הוא אומר לבקש חוזה חכירה לכריה וכיוונן ביחס למצפן; משנשלם דבר זה ייבדק השטח המותחם ע״י פקיד מסניף המכרות שיישלח לשם כך ואם תיחמו את האזור הנכון ונעשה התיחום כהלכה, ירשום אותו פקיד על גבי תעודת התגלית את המלים ”התיחום נתאשר“ ויחתום עליה ויטביע בה חותמת רשמית; על הפקיד לערוך תרשים מקוצר מן השטח שתיחמוהו כאמור בזה ואותו תרשים מקוצר יוגש לסניף המכרות.

(3)אם דרש המפקח שהאזור הכלול ברשיון או בזכות או בחוזה החכירה יהא נמדד ע״י מודד ממשלתי והסכים לכך מנהל מחלקת המדידות, ישליש המבקש בידי המפקח ערבון כדי כיסוי ההוצאות המשוערות וכדי כיסוי סכומים אחרים שיהא צורך לשלמם בעד מדידה הנעשית עפ״י תקנה זו.

(4)היו ההוצאות הממשיות פחות מסכום הערבון, יוחזר העודף למבקש, ואם סכום הערבון אינו די ישלם המבקש את החסר בטרם ימלאו לו את בקשתו בדבר הרשיון, הזכות או חוזה החכירה.

(5)עם האפשרות הראשונה לאחר שיתברר למפקח כי הושלש הערבון וכי סכומו נכון בערך, ימנה מודד למדוד את השטח; על המודד להודיע למבקש מתי והיכן יפגוש אותו המבקש או בא כחו כדי להראות לו את השטח המסומן.

(6)על המבקש או על בא כחו להשאר ביחד עם פלוגת המודדים בכל שעת המדידה.

(7)יכול המודד לדרוש מאת המבקש לסקל את הגבולות או יכול הוא לסקל בעצמו את הגבולות על חשבון המבקש, הכל לפי הכרעת דעתו.

(8)רחבו של השטח המסוקל יהא לא פחות משמונה רגלים; היה הגבול משותף לשני אנשים יהא רחבו של השטח המסוקל לא פחות משלושה עשר רגלים; יש לסלק את כל הענפים, הצמחים המטפסים והשרשים החוסמים בעד המראה לאורך קו הגבול.

(9)אין לפגוע בתבואה ובעצים אלא אם כן נחוץ הדבר לצרכי מדידה ובתנאי שישלם המבקש פיצויים לבעליהם.

(10)יכול המודד לפי הכרעת דעתו לבלי לעקור ממקומו כל עץ העומד בקו הגבול.

(11)התרשים שערך המודד יראה את הגבולות, את סימני הגבול ואת העמודים ושרטוטי הגובה והקוים הטופוגרפיים שעל הגבולות; התרשים יהא ערוך בקנה מדה של 1/10,000.

37.תיקון: ק״ת תש״ט

(1)ואלה הן ההוצאות שחייבים בתשלומן:

(א)מס מוקדם (לכיסוי הוצאות הובלתה של פלוגת המודדים לשטח שיימדד) בסכום של מאה ל״י לכל שטח ושטח:

בתנאי שאם היו שני שטחים או יותר סמוכים ביותר זה לזה, יכול מנהל מחלקת המדידות, לפי הכרעתו, להפחית מסכום המס המוקדם;

(ב)מס מדידת הגבול לכל קילומטר או חלק הימנו –

באדמת מישור או באדמת מעלות ומורדות – 14.000 ל״י

באדמת מישור או באדמת רכסים שיש בה עצי יער או שיחים מועטים – 16.000 ל״י

באדמת טרשים או באדמה משודדת או באדמת הרים או באדמת יער – 22.000 ל״י

החלטת מנהל המדידות בדבר אופי האדמה הנמדדת תהא החלטת גמר;

(ג)הזכות בידי המבקש לקבל העתקת בד אחת מן התרשים שתצורף אל הרשיון, הזכות או אל חוזה החכירה ושלוש הדפסות שמש על נייר שעברו השני מצופה בד; אם רוצה המבקש בהעתקות או בהדפסות נוספות מן התרשים ישלם את המסים דלקמן –

שרטוט מוגמר על נייר שעברו השני מצופה דונג – 20.000 ל״י

העתקה על בד – 8.000 ל״י

הדפסת שמש על נייר שעברו השני מצופה בד –

בעד העתקה אחת – 10.000 ל״י

בעד כל העתקה נוספת – 2,000 ל״י

בתנאי שמנהל מחלקת המדידות רשאי להוריד ממחירי התרשים בכל מקרה שהמחירים דלעיל ייראו בעיניו מופרזים ביחס לעבודה שנעשתה;

(ד)תשלום נוסף בסכום של 1.200 ל״י בעד כל סימן או עמוד שנקבע ע״י המודד.

(2)בעת המדידה ישימו סימני גבול בזויות שנוצרו ע״י הגבולות; כמו כן ישימו סימני גבול מסוג שיאשר המודד בנקודות שבהן נחצים הגבולות ע״י דרכים ראשיות, מסלות ברזל, קוי טלגרף או אמות מים; במרחק של שני מטר מכל סימן גבול בפנים האזור יוקם עמוד ארעי:

בתנאי שאם מאיזו סבה שהיא אי אפשר למלא אחר הוראות אלו לכל חומרותיהן יכול המודד להרשות לשים סימנים ועמודים בנקודות אחרות שבהן יהא לפי דעתו נוח ביותר להגדיר את גבולות האזור.

(3)חייב המבקש לספק את כל סימני הגבול והעמודים או חמריהם; אם לא יספקם או אם יאחר בהספקתם בזמן ובמקום שהוחלט עליהם יטילו עליו את כל ההוצאות שהוציאה הממשלה בשל אי הספקתם או בשל האיחור בהספקתם, ואותן ההוצאות יעריכן מנהל מחלקת המדידות; יכול מנהל מחלקת המדידות, אם ימצא לנכון, לספק את הסימנים, העמודים והחמרים ולהטיל על המבקש את ההוצאות על כך.

(4)כל סימני הקבע של הגבולות יכוסו בגלי עפר או באבנים עד לגובה של 50 סנטימטר לפחות; לאורך קו הגבול וכדי מרחק של חמישה מטרים מכל עבריו של סימן גבול יערכו שורת אבנים או יחפרו חפירה בעומק של לא פחות מ־30 סנטימטרים.

(5)כל סימני הגבול והעמודים בזויות יוקמו ע״י המבקש בטרם יעזוב המודד את הקרקע; כל סימני הגבול והעמודים האחרים יוקמו תוך שני חדשים מתאריך נתינתו של הרשיון, הזכות או חוזה החכירה.

(6)השטח כפי שסומן בסימני גבול ובעמודים לפי הוראותיו של המודד יהא מתאים ככל האפשר אל השטח שסומן לפני שהוגשה הבקשה לרשיון, לזכות או לחוזה חכירה, ואם יהא צורך בכך יזיז המודד את העמוד שהוקם לפני הגשת הבקשה; הוראת המודד בדבר מקומם של הסימנים והעמודים תהא הוראת גמר; שטח הקרקע הכלול ברשיון חיפוש או בזכות כריה או בחוזה חכירה יקובל כפי שנקבע ע״י המדידה, והתרשים שערך המודד יקובל כתרשים הנכון.

(7)אם מצא המודד שהשטח שהוגשה עליו בקשה גדול מן השטח שהותר בפקודה, תהא לו למודד סמכות הכרעה גמורה, בכפוף להוראות סעיף קטן (8), לשנות את מקום העמודים כדי לצמצם את השטח בגבולות המותרים.

(8)חייב המודד להודיע למפקח באמצעות מנהל מחלקת המדידות אם השטח שהוגשה עליו בקשה אי אפשר לזהותו על המקום בעזרת התרשים המקוצר ובעזרת הסימנים והעמודים שהוקמו, או אם עולה השטח שסומן כדי עשרים אחוזים למאה על המקסימום שהותר בפקודה, ואם כן הדבר יכול המפקח לדחות את הבקשה.

(9)אם נדחתה הבקשה יחרימו את דמי המדידה שהושלשו, כלם או מקצתם, ככל אשר ימצא המנהל לנכון.

(10)כל איחור שנגרם לפלוגת המודדים בשל רשלנות או בשל אי מילוי הוראות חלק זה או במשך הזמן שהמבקש יהא מנקה את קוי הגבול, יטילו בעדו תשלום בשיעור שלא יעלה על עשר לירות בעד כל יום של אחור שנגרם לפלוגת המודדים.

(11)אם נדחתה הבקשה ואם הוציאה הממשלה הוצאות בקשר עם מדידת האזור שהוגשה עליו בקשה, הרי כסף הערבון שהשליש המבקש עפ״י תקנה 36(3) יוחרם לזכותה של הממשלה, כלו או מקצתו, ככל אשר ימצא לנכון מנהל מחלקת המדידות.

38.תיקון: תש״ח

בקשה למתן זכות מים בהתאם לסעיף 76 תוגש בכתב למפקח ויפורטו בה הפרטים דלקמן –

(א)שמו של המבקש וכתבתו בישראל;

(ב)אם מבקש המבקש בשמו הוא או בשם אחרים; אם בשמו הוא, ימסור פרטים מספיקים שיהא אפשר לזהות על פיהם את רשיון החיפוש שלו או את זכות הכריה שלו או את חוזה החכירה שלו; אם בשם אחרים, ימסור את שמות האנשים שמטעמם הוא מגיש את הבקשה ביחד עם פרטים מספיקים שיהא אפשר לזהות על פיהם את רשיון החיפוש של אותם האנשים או את זכות הכריה שלהם או את חוזה החכירה שלהם;

(ג)טיב הזכות המבוקשת, היינו איזו זכות מן הזכויות המפורשות בסעיף 8 הוא מבקש;

(ד)התכלית שלשמה הוא מבקש את הזכות;

(ה)היקף הזכות המבוקשת;

(ו)הנהר, הנחל, האגם, אמת המים, הערוץ, הבור או הבאר, שיהיו נפגעים והיכן וכיצד יהיו נפגעים, ואם הוא מבקש את הזכויות המפורשות בפסקאות (ג) או (ד) של אותו סעיף, יפרט את טיב העבודה שהוא אומר לעשות ואת מקומה וכוונה של העבודה;

(ז)אם ידועות למבקש זכויות פרטיות שבקשתו עלולה לפגוע בהן, ואם כן – ימסור את שמו וכתבתו של בעל הזכויות ההן ואם קבל את הסכמתו של אותו בעל זכויות; על המבקש להעיד על כל הפרטים הללו כי לפי מיטב ידיעתו ואמונתו הם נכונים ועליו לחתום עליהם.

39.

התנגדות למתן זכות מים תוגש בכתב למפקח ותחתם ע״י המתנגד ויפורש בה טיבה של טובת ההנאה הנפגעת של המתנגד ונימוקי התנגדותו; על המבקש לפרש את הכתבת שלפיה ישלחו לו את כל ההודעות הנוגעות להתנגדות.

40.

ההודעה הדורשת לתת טעם מדוע יבטלו זכות מים תהא ערוכה בטופס י״ב שבנספח לתוספת זו.

41.

תעודת הרישום הניתנת עפ״י סעיף 86 תהא ערוכה בטופס י״ג שבנספח לתוספת זו.

42.

רשיון יהא ערוך בטופס י״ד שבנספח לתוספת זו.

43.

מקום שנדרש אדם בתוקף הפקודה או בתוקף תקנות אלה לחתום את שמו ואין אותו אדם יודע לכתוב או לחתום את שמו הוא, יקריאו בפניו את המסמכים שנדרשת חתימתו עליהם למען יבין את הכתוב בהם ואם יסכים למה שאמור במסמך או בדו״ח יטביע בהם את סימן אגודלו; הכותב והמקריא את הדו״ח יחתום אף הוא את שמו ויכתוב בצד סימן האגודל את שמו של בעל הדו״ח והערה שהוקרא הדו״ח בפני החותם עליו וכי נראה הדבר כי החותם הבין את תכנו של הדו״ח.

טופס א: תעודת היתר לחיפוש (תקנה 5)

טופס ב: תעודת היתר לחקירה (תקנה 14)

טופס ג: רשיון חיפוש (תקנה 23(1))

תיקון: 1938

טופס ד (בוטל)

טופס ה: הודעה על תגלית (תקנה 30(1))

טופס ו: תעודת תגלית (תקנה 30(2))

טופס ז: זכות כריה

טופס ח: חוזה חכירה לכריה (שאינו חוזה לכרית שמן)

תיקון: 1938

טופס ט (בוטל)

טופס י: חכירת פני האדמה

טופס י״א: מתן זכות מים

טופס י״ב: מודעה עפ״י סעיף 82(1) (תקנה 40)

טופס י״ג: תעודת רישום (תקנה 41)

טופס י״ד: רשיון סוחר (תקנה 42)

טופס ט״ו: בקשה לשטח קדיחה (תקנה 24)

1.

בתוספת זו ובתקנות שיבואו לתקנה או להוסיף עליה יהיו למלים הבאות הפירושים דלקמן –

”סוכן“ פירושו כל שנתמנה וכל המשמש כבא כחו של בעל המכרה לגבי כל מכרה או לגבי חלק של מכרה;

”משגיח“ פירושו משגיח על מכרות או מי שמשמש בתפקיד זה באותה שעה בסמכות חוקית;

”מנהל“ פירושו האדם האחראי כלפי בעל המכרה לניצול המכרה;

”בעל מכרה“ פירושו החוכר הראשון של מכרה או בעל זכות כריה;

”יורה מקרוב“ פירושו פועל העוסק בפעולות פיצוץ, המכין אבקות לפיצוץ, הטוען חורים באבקת פיצוץ והיורה יריות;

”מכרה קטן“ פירושו מכרה שעובדים בו פחות משלשים אנשים מתחת לקרקע;

”סגן מנהל“ פירושו מי שיש לו תעודת היתר מטעם המפקח לשמש כסגן מנהל.

2.

מקום שגרמו פעולות כריה לידי שקעים או שקערוריות בפני האדמה או כשידוע ששקעים או שקערוריות כאלה עלולים להתהוות במקום מסויים, יגדרו יפה את המקום ההוא ויעמידו שם לוחות מודעות בולטים להזהיר אנשים מפניהם.

3.

כל אימת שיהא סבור המשגיח שטובת עניני הצבור מחייבת למנוע בעד יצירת שקעים בחלק מפני האדמה ויש חשש שיתהוו שקעים כאלה כתוצאה מהמשכת פעולות כריה באיזה חלק מחלקי מכרה, יכול הוא לאסור בהודעה בכתב את המשכת הכריה באותו חלק של המכרה, אם לחלוטין או על תנאי שיתקינו שם אמצעי בטחון ע״י שיקבעו שם עצים או יניחו שם עמודים או בכל דרך אחרת שיקבע המשגיח; אפשר לערער על הודעה זו לפני המפקח אך כחה של ההודעה יהא יפה כל זמן שלא בוטלה.

4.

אם הסתלקו מאיזו מחפורת או אם הפסיקו את העבודה בה, הרי בכל עת שתחול אותה הסתלקות או הפסקה יש לגדור את המחפורת בעד אנשים ובהמות על ידי שיקיפוה בקיר חזק שגבהו יהא לפחות שלשה רגל וששה אינטשים ועביו לפחות שני רגל.

5.

מוצקים או נוזלים המכילים בהם חמרים מחלידים או ארסיים, צריך לשמרם באפן שימנע אנשים מהתקרב אליהם בלי משים וצריך להעמיד לוחות מודעות במקומות בולטים להזהיר אנשים מהשתמש באותם מוצקים או נוזלים.

6.

שפיכת מים המכילים חמרים מחלידים או ארסיים או מזיקים תהא אסורה אלא אם כן ניטלה מהם סכנתם לחי ולצומח.

7.

חובה לקיים את התקנות דלקמן בכל מכרה מגולה: –

(1)העבודה בדפנותיו של המכרה המגולה, בראשו וליד ערמות הפסולת שעל פי המכרה תתנהל באפן שימנע בעד נפילות מסוכנות.

(2)פי המכרה המגולה, אם יש בו סכנה לפועלים ולאנשים אחרים, יהא גדור יפה.

(3)ערמות הפסולת שעל פי המכרה וכל קרקע תחוחה וחומר תחוח יורחקו אחורנית מפני המכרה המגולה עד כדי למנוע סכנה לעובדים.

(4)מקום שהמכרה הפתוח עשוי מדרגות או טירסות, תהיינה המדרגות או הטירסות רחבות למדי בהשואה לגבהן, לשם הבטחון.

(5)בין מקומות ההובלה ובין קצות הטירסות יהא ריוח שימנע בעד נפילת דברים או בני אדם ממקומות ההובלה או מן הטירסות אל הטירסות או המקומות שלמטה:

בתנאי שאם אי אפשר לשים ריוח כזה, צריך לגדור יפה את הקצה שעליו עלול אדם או חפץ ליפול.

(6)אם עלולה להתעורר סכנה לצבור מן הפיצוץ, חובה לנקוט באמצעי אזהרה ראויים.

(7)חובה להתקין מספר מספיק של מקומות מחסה לעובדים חוץ אם כל העובדים עוזבים את מקום העבודה בשעת הפיצוץ.

(8)חובה להתקין אמצעי־גישה בטוחים שדרכם יוכלו פועלים להגיע אל מקומות עבודתם בטח.

(9)חייב כל פועל, בטרם יתחיל בעבודה ותוך כדי עבודתו וביחוד לאחר פיצוץ, לבדוק את מקום עבודתו ולפנות משם כל סלע מפורק וכל אבן רפה וכל עפר תחוח העלולים לשמש מקור סכנה.

(10)לא יזרוק פועל למטה כל סלע וכל אבן וכל עפר וכל חומר אחר העלול לסכן חיי אנשים אחרים אלא אם כן הזהירם על כך וראה שהללו הסתלקו למקום בטוח.

(11)כל פועל המרגיש בדבר שנראה לו כבלתי בטוח או כעלול להמיט סכנה חייב להודיע על כך מיד לבעל המכרה או לסוכן או למנהל או לממונה על המקום.

(12)העתקה מן התקנות הנוהגות באותה שעה בכל מכרה פתוח תהא מודבקת במקום בולט במכרה הפתוח ובאופן שכל העובדים במכרה יוכלו לקרוא אותן על נקלה.

8.

כל מכרה ומכרה יהא נתון לרשותו של מנהל אחד והוא יהא אחראי להשגחתו ולהנהלתו של המכרה ובעליו של מכרה או סוכנו ימנו את עצמם או אדם אחר להיות מנהל המכרה.

9.תיקון: 1934, תש״ח

(1)לא ימנו אדם לשמש כמנהל אלא אם כן יש בידו תעודת היתר מטעם המפקח שתנתן לו לאחר שחקר היטב ונתברר שהוא כשר וראוי לשמש מנהל לאותו מכרה.

(2) (I)אם הוגשה בזמן מן הזמנים קובלנא למפקח או לרשות אחרת שאדם שיש לו תעודת כושר אינו כשר ואינו ראוי להוסיף ולהחזיק ברשותו תעודת כושר, אם מחמת חסרון מומחיות או מחמת שגילה רשלנות חמורה או התנהגות רעה כששמש בתור מנהל או סגן מנהל של מכרה או כששמש באפן זמני בתפקידיו של מנהל או של סגן מנהל, או מחמת שהוא נתחייב בדין על עברה עפ״י הפקודה או עפ״י כל חוק שבוטל או הוחלף ע״י הפקודה והיתה כרוכה בעברה סכנה לחיי אדם או לאבר מאבריו, יכול המפקח להציע לשר הפיתוח לערוך חקירה בענין הנהגתו של אותו אדם.

(II)בית הדין החוקר ימונה ע״י שר הפיתוח.

(III)החקירה תהא פומבית.

(IV)יכול בית המשפט לדרוש מאת האדם שחוקרים בהתנהגותו, להחזיר את תעודת הכושר שלו; אותה תעודה תשאר למשמרת אצל בית המשפט עד שיוציא את מסקנותיו בחקירה ולאחר כן יחזיר את התעודה לבעליה או יבטלנה או יפסיקנה לזמן מה, הכל לפי הפסק דין שיצא בענין זה.

(3)יכול שר הפיתוח בכל עת שהיא, אם יוכיחו לו שמן הצדק לעשות זאת, לחדש כל תעודת כושר שבוטלה או הופסקה או להחזירה לבעליה באותם התנאים שימצא לנכון.

10.

המנהל או סגן המנהל או שניהם יחד חייבים לבקר יום יום את המכרה.

11.תיקון: תש״ח

כל שיש בידו זכות כריה או חוזה חכירה ואינו גר בעצמו בישראל או אם בעלי הזכות או החוזה הם חברה שמשרדה הראשי איננו בישראל, חייבים למנות ולהחזיק תמיד סוכן שתהא לו סמכות מלאה ליצג את בעל הזכות או את בעל החוזה בכל הענינים הנוגעים לזכות החכירה ולפיקוח על פעולות הכריה שעל פי הזכות או החוזה, ועליהם לשלוח למפקח בהקדם האפשרי לאחר המינוי או לאחר השנוי במינוי, העתקה מן המסמך המכיל את דבר המנוי ואת סמכויותיו של הסוכן ועליהם לפרש בשמו של הסוכן ואת כתבתו בישראל.

12.

חייב בעל המכרה או סוכנו להמציא בכתב למפקח את הפרטים הבאים –

(א)שם המכרה, מקומו וטיבו;

(ב)שמו וכתבתו של האיש המפקח על המכרה, ואם זוהי חברה – עליה להמציא ביחד עם זה גם העתק מהתזכיר ומהתקנות של ההתאגדות, שמו של כל אחד ואחד ממנהליה והכתובת של המשרד הראשי;

(ג)שמו וכתבתו של המנהל;

(ד)הודעה בדבר כל שנוי בשם ובכתבת של המכרה, של האיש המפקח עליו, של הסוכן או של המנהל.

13.

לא ישמש אדם כמנהל ליותר ממכרה אחד בלי אישור בכתב מטעם המנהל, אלא אם כן מספר הפועלים בכל המכרות יחד אינו עולה על מאתים ויש סגן מנהל לכל מכרה ומכרה.

14.

בעל המכרה, הסוכן והמנהל, וכשאין מנהל – סגן המנהל, יהיו אחראים כלם יחד וכל אחד ואחד מהם בפני עצמו לקיום התקנות האלה.

15.

כל מכרה יהא פתוח לבקורת המפקח או לבקורת המשגיח שימונה על ידו ותהא להם הסמכות להכנס בו, לבדוק אותו, למדוד אותו ולבחון אותו וכל חלק הימנו וגם לבדוק את כל הספרים, הדו״חות, התרשימים והרשימות הנזכרים בפקודה זו או שמצווים על פי הפקודה לנהלם ולערכם; סמכות זו תוצא לפועל בכל עת מתאמת, הן ביום והן בלילה, אך באפן שלא יהא נגרם עיכוב והפרעה שלא לצורך בעבודת המכרה.

16.

צריך לגדור יפה כל פתח לכל מחפורת, כל מוצא, כל משקע, כל תעלה משופעת, כל מקום החלקה, כל גומה, כל מקום עבודה עזוב וכל מקום מסוכן אחר:

אלא שמותר לעקור את הגדר באפן זמני, ולאחר שנקטו באמצעי זהירות מספיקים, לצרכי תיקון או לכל עבודה נחוצה אחרת.

17.

כל מחפורת עבודה וכל מחפורת שאיבה יהיו תמיד ובשעת חפירתן טוחות או מצופות יפה או מוגנות בדרך אחרת.

18.

כל מחפורת לולינית שעמקה למעלה ממאה רגל צריך להתקין לה סימני הוראת דרך ואמצעים נאותים למסירת אותות ברורים ומסוימים מתחתית המחפורת ומכל מבוא המוביל אל פני המחפורת למעלה והמשמש אותה שעה כמבוא בין פני המחפורת מלמעלה ובין קרקעיתה, חוץ אם פיטר המפקח מחובה זו בכתב.

19.

(1)ואלה יהיו האותות:–

הקשות או צלצולים.

הרם כשהמכונה נחה – 1

הפסק כשהמכונה נעה – 1

השפל – 2

אנשים עומדים לעלות או לרדת – 3

אנשים יכולים להכנס לכלוב או למכשיר ההובלה – 3 בתשובה, הפסקה, 1

פנה דרך, יכול הנהג להעלות או להוריד – 2

תאונה – 5

(2)יכול מנהל מכרה להוסיף אל האותות הקודמים עוד אותות שלפי דעתו יש צורך בהם ובלבד שלא יהיו בסתירה עם האותות הקודמים.

(3)צריך להתקין אות־הפסקה מיוחד שישמש בשעה שיהא צורך למנוע בעד תנועתו של הכלוב או של מכשיר ההובלה האחר בשעה שנעשית איזו עבודה מיוחדת; אם הושמע האות הזה לא יניעו את מכשיר ההובלה, יהיו מה שיהיו האותות שיתקבלו, עד שיתקבל האות המשחרר שיצא דוקא מאותה התחנה שיצא ממנה אות ההפסקה הראשון.

20.

העתקה מאותות אלה, מודפסת באותיות נוחות לקריאה, תודבק במקום בולט בחדר מכונת המעלית, ליד פי המחפורת ובכל תחנות העבודה שבמחפורת; כל העתקה תהא נשמרת במצב מתוקן ונדפסת בשפה או בשפות השגורות בפיהם של האנשים הנוגעים בדבר ותכנה יבואר לכל אלה שאינם יודעים קרוא.

21.

לא יניע מכונן המעלית את המעלית עד אם קבל אות ברור ונכון לעשות כן, חוץ אם נצטוה ע״י מנהל המכרה להניעה, ולא ימלא אחר שום אות אם לא יכול למלא אחריו בתוך רגע אחד מעת קבלת האות, אלא יחכה לאות חדש.

22.

אסור לאדם שאין לו הסמכות לכך לתת כל אות זולת אות תאונה; והרשות למתן אותות צריכה להתקבל בכתב מאת המנהל; ולא יקבל אדם רשות זו אלא אם כן הוא יודע יפה את טיבם ופירושם של האותות הניתנים.

23.

לא ישמש אדם כמכונן ליד המעלית אלא אם כן יש בידו תעודה מאת המפקח שתהא ניתנת לו לאחר חקירה:

בתנאי שבמקרה תאונה או דחק יכול מנהל המכרה להרשות אדם לשמש בתפקיד זה לשם הצלת נפשות או פיקוח נפשות.

24.

כל מכונת מעלית יהא לה –

(א)מבלם טוב שיוכל להעמיד במצב של מנוחה כל תוף־משא כשהוא מנותק ובאפן שהכלוב או מכשיר ההובלה האחר לא ישמט כלפי מטה יותר מכדי רגל אחת כשהוא עמוס פי שנים מן העומס המותר;

(ב)מחוג שיראה לאיש הממונה על מכונת המעלית כשהוא יושב על דוכנו את מצב העומס במחפורת בכל עת שהיא, ואותו מחוג יהא נוסף על כל סימן אחר שעל החבל;

(ג)תוף משאות בעל צלעות או קרנים שימנעו את החבל מלהשמט ואם היה התוף קונאי או לוליני יתקינו לו כל אותם המכשירים האחרים שיהא צורך בהם כדי למנוע את החבל מלהשמט.

25.

בכל מכרה שלא התקינו בו למכונת המעלית איזה מכשיר מסוים למניעת העלאה יתרה על מדת ההעלאה שאושרה ע״י המפקח, הרי אם מעלים אנשים בכלוב או במכשיר ההובלה האחר לא יעלו את הכלוב או את מכשיר ההובלה במהירות של יותר ממאתים רגל לרגע לאחר שהגיע למרחק חמשים רגל מתחנת הירידה שעל פני המחפורת.

26.

בכל המחפורות שעמקן למעלה מחמשים רגל ישתמשו בחבל ברזל לצרכי העלאה ואסור להשתמש בשום חבל לצרכי העלאה אלא אם כן איכותו טובה ואפן ייצורו משובח, והוא נקי מכל פגם וחזק למדי.

27.

אם משמש חבל העלאה גם לצרכי העלאת אנשים והורדתם וגם לצרכים אחרים, הרי כשמשמש החבל להעלאת אנשים ולהורדתם לא יהא המשקל הרצוף אליו, בשעה שהוא נושא עמו את העומס המותר שלו, עולה על 0.85 מן המשקל המקסימלי בשעה שהוא משמש לצרכים אחרים.

28.

(1)בכל מכרה יש לנהל פנקס רשימות לחבל ההעלאה ובו ירשמו הפרטים דלקמן –

(א)נקודת השבירה של חבל עמוס;

(ב)שם החרשתן;

(ג)תאריך הייצור;

(ד)תאריך הקניה;

(ה)אורך החבל, לפי מדת רגל;

(ו)משקל החבל, בפונטים לכל רגל;

(ז)תאריך התקנת החבל;

(ח)תאריכי קיצורו של החבל;

(ט)תאריך חיבורו מחדש;

(י)תאריך היפוך הקצוות;

(יא)תאריך הנסיונות שנעשו בו;

(יב)תאריך הסרת החבל;

(יג)העומס המקסימלי שנושא עליו החבל.

(2)כל רשימה בפנקס תהא חתומה ע״י האיש האחראי לדיוק העבודות שבאו בה. הפנקס יוגש למשגיח לכשידרוש זאת.

29.

איש מוסמך שיתמנה לתכלית זו מטעם המנהל יבדוק –

(א)אחת ביום את מצב החבלים הלוליניים ואת חיבוריהם אל תופי המשאות ואל הכלובים או אל מכשירי ההובלה האחרים, ואת גלגלי ההעלאה וכל החלקים החיצוניים של כלי ההעלאה שבמצבם המתוקן תלויים חיי האדם.

(ב)אחת בשבוע את סימני הוראות הדרך ואת אגפי ההעלאה בכלל ואת סדרי האיתות, ויגיש דו״ח נכון מתוצאות הבדיקה ויחתום עליו; אם יגלה הדו״ח איזה מצב מסוכן צריך לתקן את הדבר מיד בטרם יסוכנו חיי אדם בשל מצב זה; את הדו״ח צריך לרשום בספר שיתנהל לתכלית זו, ולצד הדו״ח צריך לרשום את הפעולה שנעשתה לצורך תיקון המצבים המסוכנים שנתגלו ע״י הדו״ח. הדו״ח והרשימה בענין הפעולה שנעשתה ישאו תאריך.

30.

במכרות מתכתיות יתקינו לכל מחפורת העומדת לשימוש מסלת סולם ואותה מסלה צריך לגדור בעדה ולהבדילה מהשביל הלוליני.

31.

במחפורות ששיפוען פחות מ־65° ויותר מ־30° או פחות מכן בקו מאונך, יתקינו מקומות משען במרחקים של לא יותר מחמשים וחמשה רגל לאורך שיפועה של המחפורת.

32.

במחפורות שיש בהן מסלות סולם והמהוות זוית של 25° או פחות מכן בקו מאונך, יתקינו פלטפורמות או מקומות משען (קולרים) במרחקים שלא יהיו יתרים על שלשים רגל ובאפן שתאי בדיקה סמוכים לא ימצאו בקו מאונך.

33.

(1)מלבד מסלות הסולם במחפורות יתקינו שם עוד סולמות ושבילים שישמשו דרכי־מוצא הגונים מכל מקום עבודה תחתי ובמשך שעות העבודה, וצריך להתקין ולהחזיק אותם סולמות ושבילים כדי הנחת דעתו של המשגיח אשר יוכל לדרוש גם התקנת פלטפורמות נוחות.

(2)סולמות מרחפים או מאונכים אסורים בשימוש, חוץ אם הם משמשים אמצעי זמני ואף זה לא יעשה אלא בהסכמת המשגיח.

34.

כל מקום עבודה שיש בו אפשרות של שקע עילי צריך לקרותו יפה בקורות או לתמכו בדרך אחרת.

35.

כל השבילים התחתיים יהיו מקורים יפה או מחוזקים בדרך אחרת, כשיהא צורך בכך לשם בטחון חייהם של העובדים בהם ועוברים דרכם, וגבהם יהא לא פחות מחמש רגל וחצי, אלא אם כן יפטור המפקח בכתב שביל מן השבילים מהוראות תקנה זו ביחס לגובה.

36.

ההוראות דלקמן תחולנה על דרכי סחיבה תחתיות: –

(1) (I)כשהסחיבה נעשית במכונות, פרט לקטרים ולמכשירי הובלה, יש להתקין מכשיר איתות על מנת לתת לנהג מכונות הסחיבה אותות ברורים ממקומות נוחים לאורך כל דרכי הסחיבה;

(II)כשהסחיבה נעשית ע״י כח הכובד וארכו של המישור הנטוי הוא יותר ממאה וחמשים רגל, חובה להתקין מכשיר אותות טוב וברור למסירת סימנים בין מקומות העמידה;

(III)כששיטת הסחיבה כרוכה בה אפשרות שהקרוניות יתפרקו ולא תהיה שליטה עליהן, יש לאחוז באותם אמצעי מניעה שימנעו בעד תאונות ושיהיו טעונים אישור בכתב מאת המשגיח.

(2)אם התירו לבני אדם לנסוע על פני דרכי סחיבה יש להתקין מקומות מפלט (כדי מדת אדם) לאורך אותן הדרכים במרחקים של חמשים רגל, חוץ אם יש די מקום לריוח של שלשה רגל לפחות, שיוכל אדם לעבור בו לבטח בין הקרונית הנוסעת ובין צד הדרך; כל מקום מפלט כזה וכל המבואות אליו יהיו תמיד נקיים מכל מכשול ומעצור.

37.

לא יהא כל קשר תחתי עם מקומות עבודה שיצאו מידי שימוש אלא אם כן הוכיחו למשגיח כדי הנחת דעתו שנקטו באמצעים מספיקים לבטחון חיי אדם באותם מקומות עבודה ובסביבותיהם.

38.

סמוך למקומות עבודה העלולים לאצור בהם מקואות מים מסוכנים, צריך להתקין תעלות קדיחה במרחק של עשרים רגל לפנים, כאמצעי זהירות מפני התפרצות של מים, ושום תעלה או נקבה או כל חפירה אחרת לא ייעשו בתוך אותו מרחק ממקור־מים שיש בו משום סכנה.

39.

לפחות ארבעה עשר יום לפני שיעמדו לשימוש כל מיסדר מכונות להולדת כח, חייב בעל המכרה או הסוכן או המנהל להודיע למשגיח את דבר טיבו של המיסדר ופרטים על דבר כמות הכח ועל דבר התכלית שלשמה ישמש המיסדר.

40.

אם שוה כמות הכח לשנים עשר כחות סוס או ליותר מכן, יפקידו על המכונה מהנדס שיעיד עליו המפקח כי הוא בר סמכא; אם כמות הכח פחותה משנים עשר כחות סוס אפשר להפקיד על המיסדר כל אדם בר־סמכא.

41.

דודי קיטור, מכונות אויר לחוץ, מכונות חשמל שיש להן זרם למעלה מעשרים וחמישה וולטים, מעבירי גלי מים, מניעים ומשאבות כח יהיו נתונים להשגחתו האישית של איש בר־סמכא או להשגחתם האישית של אנשים בני סמכא שיתמנו לתכלית זו ע״י המנהל או להשגחתו האישית של מהנדס שהעיד עליו המפקח כי הוא בר־סמכא, ועליהם להיות במצב מתוקן ומובטח.

42.

כל גלגל תנופה וכל החלקים הגלויים של המנגנון המשמש במכרה או מסביב למכרה יהיו גדורים יפה, חוץ אם פיטרם מכך המשגיח במיוחד.

43.

לכל דוד קיטור יתקינו מד קיטור ומד מים מתוקנים כל צרכם ולכל קלטן של אויר יחובר מד אויר מתוקן, למען דעת את לחץ הקיטור, את גובה המים בדוד ואת לחץ האויר ולפחות פעם בשבוע יבדקם מהנדס.

44.

מכונות החשמל למיניהן וכל מובילי החשמל יהיו מושמים ומוגנים באפן שיהא בו כדי למנוע אפשרות של תאונה מתוך פעולת שוגג ובאפן שלא יביאו לידי דלקה בכל חלק מחלקי הבנין.

45.

לא יקלקל אדם בזדון ולא יסיר בלי רשות ולא יפסול לשימוש כל גדר, סייג, צפוי, ריפוד, סימני הוראות דרך, מכשירי איתות, אות, שרשרת עלית, צלע, קרון, בלם, אינדיקטור, מסתם־בטחון, מד־קיטור, מד־אויר, סולם־מדריך וכל מכשיר אחר וכל דבר אחר שהתקינוהו במכרה או מסביב למכרה לבטחון חיי העובדים בו.

46.

אם בזמן מן הזמנים יהא נראה למשגיח שאיזה דוד, מכונה או מכשיר אחר ממיסדר המכונות נתונים במצב העלול לשמש סכנה או לגרום אבדה בנפשות או היזק ברכוש, ידרוש לעשות בהם אותם התיקונים או הדברים שיציינם בכתב למנהל, וגם יציין אם יש להפסיק את העבודה עד העשות התיקונים או הדברים ההם, ואיזו מן העבודות יש להפסיק; התיקונים או הדברים שנצטוו לעשותם ייעשו כמצווה בהקדם האפשרי וכל עוד לא נשלמו תשבות העבודה עד למדה שצוינה.

47.

כל חלקי מסילה תחתית או מקום עבודה תחתי וכל מקום אחר שיהא אדם מצוי שם יאוררו אותם, כדי הנחת דעתו של המשגיח.

48.

בכל מכרה ומסביב לו ובכל מקומות העבודה התחתיים יתקינו אמצעים מספיקים כדי הנחת דעתו של המשגיח לשמירת הנקיון ולמניעת מפגעים; יש להתקין מעונות מתאימים; על המנהל לקבוע ולהנהיג תקנות למניעת מפגעים ועליו לנקוט באמצעים המספיקים לשמירת כל מקומות העבודה והדרכים התחתיים מכל לכלוך, ועליו לנקוט באותם האמצעים שידרוש ממנו המשגיח כדי למנוע את מציאותם של יתושים ואת אפשרות ההתדבקות מן הטפיל הגורם לדלדול דם הכורים.

49.

כל הנמצא בחלק בלתי מואר של מכרה ישא עמו מאור המפיץ אור בכח של נר אחד למצער (פרט למנורות בטחון המשמשות במכרות פחם), חוץ אם יפטור המשגיח את המכרה מהוראת תקנה זו בנידון מינימום של אור; כשיעיין המשגיח בבקשות לפיטורים אלה יביא בחשבון את הקשיים בהשגת מנורות מתאימות מצד אחד ואת הצורך במניעת מחלת רעידת העינים של הכורים מצד שני.

50.

תחנות טעינה, פריקה, איתות ועבודה יהיו מוארות כך שכל אדם העובד שם יראה ברור מה הוא עושה, וכל מקום אחר שעובדות שם מכונות, פרט לקרוניות ומקדחים, יהא מואר כך שיהא אפשר להבחין ברור בחלקים הגלויים של המכונות המתנועעים במהירות פחות ממאה וחמשים רגל לרגע; יכול המשגיח לפטור כל מקום מהוראות אלה או לשנות את ההוראות הללו, כלן או מקצתן, במסבות יוצאות מן הרגיל ובתנאי שיהיו ערובות מספיקות.

51.

חמרי פיצוץ במכרה או מסביב לו לא ישאו אותם אלא בקופסאות העשויות במיוחד לדבר זה ומדוגמא שאושרה ע״י המפקח, אלא שיהא מותר להוציא מן המחסן חמרי פיצוץ לשימוש תכוף בתבות או בסלסלות מובטחות שלא יכילו יותר מחמש ליבראות חמרי פיצוץ ביחד עם פתילי ההצתה.

52.

החסנת חמרי פיצוץ בחלק התחתי של מכרה תהא אסורה, פרט למקרים אלה:

(א)כמות קטנה של חמרי פיצוץ ונפצים שלא תהא יתרה על הכמות המאושרת מטעם המשגיח בכתב, יהא מותר לשמור בתבות מדוגמא מאושרת; הנפצים יהיו נשמרים בריחוק מקום מחמרי הפיצוץ והקופסאות תעמודנה באפן שלא יהא חשש סכנה שמא תתפוצץ או תידלק אחת מהן ע״י התפוצצותה או דליקתה של קופסה שניה או בכל דרך אחרת;

(ב)כשאין מפוצצים בעת ובעונה אחת את כל החורים שהוכנו לפיצוץ צריך לשמור בינתים את חמרי הפיצוץ של החורים הבלתי טעונים במרחק בטוח; צריך לשמור אותם לפחות שלשים רגל הרחק מן הנפצים, וצריך למסרם לפיקוחו של אדם האחראי להם ולשימם במקום שאין שם חשש להתפוצצותם או לדליקתם.

53.

אין להוציא ממחסן המכרה חמרי פיצוץ למעלה מן הכמות הדרושה לשימוש באותו יום; ושום אדם זולת המנהל, סגן המנהל או מי שנתאשר בכתב ע״י המנהל, לא יחזיק לעולם ברשותו את המפתח של מחסן המכרה לחמרי פיצוץ; מחסן המכרה יהא נעול כשאין מוציאים מתוכו חמרי פיצוץ והוא צריך להתאים להוראותיה של כל פקודה הדנה בהחסנת חמרי פיצוץ.

54.

חמרי פיצוץ שלא השתמשו בהם יוחזרו בו ביום למחסן חמרי הפיצוץ ובינתים יש לשים אותם במקום מובטח ובלתי נעול שיתקינוהו לתכלית זו; כל המוצא חומר פיצוץ יקחהו מיד לאותו מקום כדי שיוחזר בו ביום למחסן חמרי הפיצוץ.

55.

לא יכנס אדם למחסן באור חשוף.

56.

כל התקנות של חלק זה הדנות בחמרי פיצוץ באות להוסיף על כל אותן התקנות האחרות בנידון חמרי פיצוץ הנהוגות בתוקף כל חוק ולא לגרוע מהן.

57.

משנעשית עבודת קדיחה בסלעים המכילים כמות גדולה של חומצת צורן ושהאבק היוצא מתוכם עלול להביא לידי שחפת ליפית, צריכים החורים להיות רטובים למדי כדי למנוע ככל האפשר בעד האבק מלהפלט אל האויר.

58.

לא ישמש אדם כיורה אלא אם כן הורשה לכך מטעם המנהל; בכל מכרה מסוים, שאינו מכרה קטן, יכול המשגיח לדרוש ששום אדם לא ישמש כיורה אלא אם כן נבחן ע״י המשגיח וקיבל ממנו תעודת כושר; במקרים אלה יבחן המשגיח מיד את המועמדים מאותו מכרה; ויכול המשגיח לבטל אח״כ אותן התעודות אם יש סבה מספקת לכך.

59.

בזמן טעינת החורים יש להרחיק למקום בטוח את כל המאורות וחמרי הבערה; בשום מכרה שהוא לא יעמיד אדם מאור על קופסה שיש בה חמרי פיצוץ, ולא יחזיקו מעל לקופסה כזאת.

60.

כשטוענים חורים באבקת פיצוץ אסור להשתמש בשום דקר, מגרד, מוט או מכשיר לסתימה עשויים ברזל או פלדה ואסור ללחוץ בכח חמר פיצוץ לתוך חור ואסור להקיש עליו כשהוא בקרקעית החור; לא ישתמשו אלא בחול דליל, בחומר רך או במים כחומר סתימה לאבקת פיצוץ המחייבת השתמשות בנפץ; אם משתמשים בחול או בחומר לשם סיתום צריך לשים סמוך לגולת הפיצוץ פיסת ניר עבה שארכה כאינטש אחד; צריך להעמיק את חומר הסיתום כדי ששה אינטשים לפחות; אסור לתחוב בכח את חומר הסיתום אלא כשטוענים את החורים באבקת שריפה בלבד ובפתיל הצתה, ובמקרה זה חובה להשתמש במכוש של עץ או במקל־בטישה עשוי עץ.

61.תיקון: 1934

אסור להצית גילטינה של פיצוץ וחומר פיצוץ על מנת להבעיר בהם את פתילי השריפה ואסור להשתמש בהם לשום תכלית אחרת אלא לתכלית שהם יעודים לה מלכתחילה.

62.

בטרם יפוצצו חור צריך להזהיר כראוי את האנשים שבקרבת מקום ע״י הכרזת אות היריה ומספר היריות שעומדים לירות; ליד המבואות המוליכות אל מקום שעומדים לירות בו יעמידו משמר מספיק כדי שלא יקרב אדם בשגגה אל מקום היריות עד כדי לסכן את עצמו.

63.

בטרם יירו יריה במקום העלול להתפוצץ כולו ע״י הניפוץ באפן שההתפוצצות תחדור למקום אחר חייב היורה לברר לעצמו ששום אדם לא נמצא אותה שעה בצד השני בקרבת־מקום מסוכנת, ועל היורה לאחוז באמצעי זהירות לבלי תת לאנשים להתקרב סמוך למקום זה עד שנתפוצצו כל היריות או עד שנודע כי החורים לא נתפוצצו.

64.

אסור לקדוח חור שכבר טענוהו פעם ואסור ליטול מתוכו אבקת פיצוץ הן לפני היריה והן לאחר שלא נתפוצצה האבקה; אסור להעמיק חורים או לטפל בחורים שנשארו במצבם הקודם לאחר ניפוץ חמרי הפיצוץ; כל חור צריך לקדחו ככל האפשר הרחק מחור ישן ולעולם לא יקדחו חור בגבולות רגל אחת מן הנקודה הקרובה ביותר של חור שלא נתפוצץ.

65.

חורים הנקדחים בפני אדמה סמוך לחור שלא נתפוצץ, צריך לקדוח אותם כך שלא תתנגש הקדיחה בחור הטעון באבקת פיצוץ שלא נתפוצצה.

66.

אם בשעת חילוף משמרת נשאר חור שלא נתפוצץ צריך לסמן את החור באפן ברור ע״י שיקיפוהו בעיגול של סיד ברוחב של ששה אינטשים, וצריך להודיע את הדבר לראש המשמרת הבאה או לאיש הממונה עליה והלה יזהיר את הפועלים הנגשים לעבודה סמוך למקום שלא נתפוצץ להתרחק כדי מרחק בטוח מן המקום ההוא עד שיפוצץ המקום.

67.

בטרם יתחילו בעבודה לאחר הניפוץ חייב היורה או הממונה על העבודה ללכת ראשון אל מקום העבודה וכל זמן שלא הודיע שהמקום בטוח בתכלית לא יקרב לשם שום אדם אלא בשעת דחק או במקרה של תאונה.

68.

כל שלא מלאו לו ארבע עשרה שנה אסור להעבידו מתחת לאדמה ואסור להעביד אשה מתחת לאדמה אלא בהסכמת המפקח.

69.

אם היתה תאונה שגררה עמה אבדה בנפש או חבלה בגוף, הרי כל מי שהיה נוכח בשעת התאונה או שנמצא בחברת איש שנהרג או נפצע או מי שגילה את התאונה יהא אחראי לכך שהדבר יודע למנהל, אם ע״י שימסור את הידיעה ישר למנהל המכרה או לפקיד הגבוה ממנו; אם מסר את הידיעה לפקיד גבוה ממנו יהא אותו פקיד גבוה אחראי אחריות אישית לכך שהדבר יודע למנהל, כאמור לעיל.

70.

כל תאונה שקרתה במכרה או מסביב לו ושנסתיימה במות או בחבלה יודיעו עליה מיד למפקח, ובמשך עשרים וארבע שעות צריך להגיש לו דו״ח שיפרט כיצד, אימתי והיכן קרתה התאונה.

71.

אם לאחר שהודיעו על דבר תאונה נגרם מות כתוצאה מן התאונה, צריך להודיע למפקח את דבר המות.

72.

(1)חובה לשמור תמיד הכן לשימוש כמות סבירה של מכשירי עזרה ראשונה.

(2)בכל מכרה, פרט למכרות קטנים, יכול המפקח לדרוש שילמדו אדם או בני אדם את השימוש במכשירים האלה וכי יתקינו בנין שיוכלו לרפא בו חולים בשלוה ובנוחיות די הצורך.

73.תיקון: תש״ח

(1)יכול המפקח לדרוש מאת סוכנו של בעל מכרה, שנעשתה בו עבודת פיתוח שיש בה בסך הכל כדי יותר ממאה רגל מחפורות, שבילי־סולמות, מישרים ושבילים מצטלבים, להעסיק אחת בכל ששה חדשים או לפרקים יותר תכופים, אם יהא צורך בכך, מודד שיש לו רשיון כחוק לעסוק במקצוע זה בישראל על מנת שיכין את התרשימים והחתכים דלקמן בשתי העתקות (והעתקה אחת תהא על בד, אם תבוא דרישה על כך) ובהתאם להוראות הטכניות של המפקח: –

(א)תרשים כללי של פני הקרקע;

(ב)תרשים של מקומות העבודה;

(ג)בליטות מאונכות וארכיות של העבודות בכל שכבה ושכבה או בכל מכמן של מחצבים, מקום שהשיפוע הממוצע הוא יותר מ־45°;

(ד)חתכים מצטלבים בזויות ישרות אל הבליטה הארכית באותם מרחקים או באותו מצב שידרוש המפקח.

(2)תרשים המכרה המקורי יהא שמור במכרה והעתקה הימנו תמסר למפקח.

74.

קני המדה לתרשימים של פני הקרקע יהיו 1 ל־500, 1 ל־1000 או 1 ל־2500; קני המדה לתרשימים תחתיים יהיו 1 ל־500 או 1 ל־1000.

75.

(1)התרשים הכללי של פני הקרקע יראה –

(א)את מצב כל המבנים שעל פני הקרקע ומצב כל המחפורות והעבודות המגיעות עד פני הקרקע;

(ב)כל מסלות הברזל, הנהרות ודרכי הצבור החוצים את אדמת המכרה;

(ג)גבולות השטח שיש לבעל המכרה זכויות עליו;

(ד)קוים המראים את הגבהים במרחקים מאונכים של עשרים רגל.

(2)התרשימים והחתכים יראו את כל המחפורות והמישרים, שבילי הסולמות, ההגבהות, המדרגות ועפר המילוא של השכבה העליונה או של המכמן ויציינו את מצב המחפורות, השבילים המצטלבים והחפירות האחרים.

(3)התרשימים והחתכים יראו גם את השינויים בעבים, בטיבם ובערכם ובמשקעיהם של הכפים או המכמנים, את מצבם, גדלם וטיבם של המעברים המצטלבים והבקעים ופרטים אחרים בדבר משקעם וטיבם של צוקי הסביבה, ככל אשר ידרוש המפקח או המשגיח.

76.

(1)כשמסתלקים ממכרה חובה לשלוח אל המפקח תרשים נכון מן המכרה כמו שהיה ביום שהסתלקו הימנו.

(2)תרשים כזה יראה –

(א)גבולות מקומות העבודה במכרה או גבולות שכבות הבינים, ובכללם לא רק את מקום התחלת העבודות אלא אף את הסתעפויותיהן והמשכיהן עד ליום שהסתלקו מן המכרה;

(ב)עמודי המחצבים שנשארו ללא ניצול;

(ג)מצבם, כיוונם והיקפם של כל שכבת בינים, עורק, או רצועה ושל כל תשבורת גלויה בכל שכבת בינים או בשכבת הבינים, הכל לפי הענין, השלכתה המאונכת, ושל כל סחף ובקע מתפרץ;

(ד)מצב העבודות ביחס לפני הקרקע;

(ה)כיוונו הכללי ושיעורו של משקע השכבה;

(ו)עמקה של כל מחפורת, ואם זוהי שכבת בינים – עמקה של כל מחפורת מפני הקרקע עד לאותה שכבת־בינים;

(ז)חתך לעמקה של השכבה, ואם דבר זה אינו אפשרי, חתך מכל שכבת בינים שבמכרה או משכבת הבינים האחת, הכל לפי הענין.

(3)לצורך תקנה זו יהא דינם של מכרה או שכבת בינים כאילו הסתלקו מהם אם –

(א)לא עבדו בהם במשך שנים עשר חודש, או

(ב)לא החזיקו את השבילים ואת העבודות במכרות במצב שיהא אפשר לגשת אליהם.

77.

חייב מנהל המכרה לדאוג למשלוח הדו״חות דלקמן למפקח בשלש העתקות –

(א)דין וחשבון שיערך אחת בכל רבע שנה, בו ירשם המספר הממוצע של העובדים במכרה; מספר הפועלים העובדים מתחת לקרקע ומספר הפועלים העובדים על פני הקרקע יצויינו כל אחד ואחד לחוד;

(ב)דין וחשבון שיערך אחת בחדש, בו תרשם תפוקת החדש החולף;

(ג)דין וחשבון שיערך אחת בכל רבע שנה, בו ירשם מהלך התפתחות העבודה ברבע השנה החולף;

(ד)דינים וחשבונות אחרים שידרוש המפקח.

78.תיקון: 1938

(בוטל).

79.תיקון: 1938

(בוטל).

80.תיקון: 1938

(בוטל).

81.תיקון: 1938

(בוטל).

82.תיקון: 1938

(בוטל).

83.תיקון: 1938

(בוטל).

84.תיקון: 1938

(בוטל).

85.תיקון: 1938

(בוטל).

86.תיקון: 1938

(בוטל).

87.תיקון: 1938

(בוטל).

88.תיקון: 1938

(בוטל).

89.תיקון: 1938

(בוטל).

90.תיקון: 1938

(בוטל).

91.תיקון: 1938

(בוטל).

92.תיקון: 1938

(בוטל).

93.תיקון: 1938

(בוטל).

94.תיקון: 1938

(בוטל).

95.תיקון: 1938

(בוטל).

96.תיקון: 1938

(בוטל).

97.תיקון: 1938

(בוטל).

98.תיקון: 1938

(בוטל).

99.תיקון: 1938

(בוטל).

100.תיקון: 1938

(בוטל).

101.תיקון: 1938

(בוטל).

102.תיקון: 1938

(בוטל).

103.תיקון: 1938

(בוטל).

104.תיקון: 1938

(בוטל).

105.תיקון: 1938

(בוטל).

106.תיקון: 1938

(בוטל).

107.תיקון: 1938

(בוטל).

108.תיקון: 1938

(בוטל).

109.תיקון: 1938

(בוטל).

110.תיקון: 1938

(בוטל).

111.תיקון: 1938

(בוטל).

112.תיקון: 1938

(בוטל).

113.תיקון: 1938

(בוטל).

114.תיקון: 1938

(בוטל).

115.תיקון: 1938

(בוטל).

116.תיקון: 1938

(בוטל).

117.תיקון: 1938

(בוטל).

118.תיקון: 1938

(בוטל).

(כל הסכומים מתואמים לפי מדד אפריל 1998)

(1)היתר חיפוש לפי סעיף 13 לפקודה –

(א)עד 50 קמ״ר – 3000 ש״ח;

(ב)לכל 50 קמ״ר נוספים או חלק מהם – 500 ש״ח;

(2)היתר חקירה לפי סעיף 16 לפקודה –

(א)עד 10 קמ״ר – 3000 ש״ח;

(ב)לכל 10 קמ״ר נוספים או חלק מהם – 500 ש״ח;

(3)רשיון חיפוש לפי סעיף 24 לפקודה –

(א)עד 3 קמ״ר – 5000 ש״ח;

(ב)לכל 3 קמ״ר נוספים או חלק מהם – 500 ש״ח;

(4)רשיון הפקה –

(א)עד 3 קמ״ר – 5000 ש״ח;

(ב)לכל 3 קמ״ר נוספים או חלק מהם – 500 ש״ח;

לענין זה, ”רשיון הפקה“ – רשיון להפקה של מחצבים לפי סעיף 49 לפקודה, לרבות פינוים והעברתם, ללא זכות להחזיק בפני הקרקע.

דמי החכירה שישולמו – בשקלים חדשים לשנה

(1)בעד זכות כריה – לפי 100 מטר או חלק מהם, כשהשטח הוא לאורך נחל או לכל דונם או חלק ממנו, בכל מקרה אחר, או בעד מתן אופציה לזכות כריה כאמור – 50

(2)חוכר בחוזה חכירה לכריה

(א)אם חוזה החכירה הוא לכרית מחצבים מתכתיים יקרים או בעד מתן אופציה לחכירה לכריה כאמור – לכל דונם או חלק ממנו – 100

(ב)אם חוזה החכירה הוא לכרית מחצבים מתכתיים שאינם יקרים או בעד מתן אופציה לכריה כאמור – לכל דונם או חלק ממנו – 15

(ג)אם חוזה החכירה הוא לכרית מחצבים בלתי מתכתיים שאינם יקרים או בעד מתן אופציה לכריה כאמור – לכל דונם או חלק ממנו – 10

בתוספת זו –

”מחיר המוצר הסחיר הראשון“ – הגבוה מבין אלה:

(1)ממוצע המחירים החודשיים של המוצר הסחיר הראשון, המפורסמים בדרך המקובלת באותו ענף, בתקופה שבעדה משולמים דמי הזכות;

(2)המחיר שבו נמכר המוצר הסחיר הראשון בידי בעל הזכות, אם נמכר;

”מחצב גולמי“ – כל מחצב עד להפיכתו למחצב שהוא מוצר סחיר ראשון.

1.

בעד כל מחצב שניתנה לגביו זכות כריה לפי פקודה זו, ישולמו דמי זכות בגובה 5% משווי המחצב שנקבע לפי הוראות סעיף 2.

2.תיקון: ק״ת תשפ״ב

(א)שוויו של מחצב ייקבע לפי מחיר המוצר הסחיר הראשון שניתן להפיק מהמחצב הגולמי בניכוי הוצאות בעד זיקוק, עיבוד והובלה, ככל שישנן, כפי שיקבע שר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים (בסעיף זה – הוצאות נורמטיביות), ובניכוי סכום נוסף השווה ל־10% מהסכום המתקבל לאחר ניכוי ההוצאות הנורמטיביות ממחיר המוצר הסחיר הראשון.

(ב)לא ידוע מחיר המוצר הסחיר הראשון או שנמכר המחצב הגולמי טרם הפיכתו למוצר הסחיר הראשון, יחושב שוויו של המחצב בהתאם להוראות שיקבע לעניין זה שר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים.

(ג) (1)בסעיף קטן זה –

”חוק מיסוי רווחים“ – חוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע, התשע״א–2011;

”יחידת פוספט“ – טון סלע פוספט;

”כללי החשבונאות המקובלים“ – כהגדרתם בסעיף 20א לחוק מיסוי רווחים;

”סלע פוספט“ – המוצר הסחיר הראשון הניתן להפקה מן הפוספוריט שכורה בעל הזכות;

”פוספט גולמי“ – מחצב מסוג פוספט עד להפיכתו לסלע פוספט.

(2)על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), שווייה של יחידת פוספט ייקבע לפי מחירה בניכוי הוצאות מוכרות, והכול כמפורט בסעיף קטן זה.

(3)מחיר סלע פוספט במקרה של מכירה שלא בתנאים האמורים בסעיף 20כג(ב) לחוק מיסוי רווחים יהיה הגבוה מבין אלה:

(א)ממוצע המחירים החודשיים של יחידת פוספט, מאותו סוג ומאותה איכות המפורסמים בדרך המקובלת, בתקופה שבעדה משולמים דמי הזכות;

(ב)המחיר ליחידת פוספט מאותו סוג ומאותה איכות שנקבע בעסקה.

(4)מחיר יחידת פוספט במקרה של מכירה או ייצור בתנאים האמורים בסעיף 20כג(ב) לחוק מיסוי רווחים או במקרה שבו לא ידוע מחיר המוצר הסחיר הראשון, יהיה הגבוה מבין אלה:

(א)ממוצע המחירים החודשיים של יחידת פוספט מאותו סוג ומאותה איכות, המפורסמים בדרך המקובלת, בתקופה שבעדה משולמים דמי הזכות;

(ב)המחיר ליחידת פוספט מאותו סוג ומאותה איכות שנקבע בעסקה;

(ג)עלויות ההפקה והתפעול המיוחסות ליחידת פוספט;

(ד)המחיר הנורמטיבי של יחידת פוספט שיחושב לפי הוראות סעיף 20כג(ג) לחוק מיסוי רווחים ולפי כללי החשבונאות המקובלים.

(5)ההוצאות המוכרות בניכוי ממחיר יחידת פוספט הן הוצאות בעד זיקוק עיבוד והובלה כמפורט להלן, וכן סכום נוסף השווה ל־10 אחוזים מהסכום המתקבל לאחר ניכוי ההוצאות המפורטות להלן:

(א)עלות השינוע בפועל של הפוספט הגולמי מפתח המכרה עד למפעל ייצור סלע הפוספט;

(ב)הוצאות פעילות של בעל הזכות שהמפקח קבע שהן קשורות בתהליך ייצור סלע פוספט מן הפוספט שנכרה, למעט הוצאות שהמפקח אישר שאינן קשורות במישרין לתהליך הייצור כאמור, ובכלל זה הוצאות אלה:

(1)עלות הסרת הטפל והכרייה של הפוספט הגולמי;

(2)הוצאות כלליות;

(3)הוצאות מימון;

(4)עלות מיתקנים מושבתים ועובדים אשר אינם מועסקים בפועל בייצור כתוצאה מצמצום זמני בייצור, וכיוצא באלה.

(6)הועבר פוספט גולמי לייצור מוצרי ההמשך או נמכר כפוספט גולמי – ינוכו ההוצאות כאילו יוצר סלע פוספט.

3.

דמי הזכות יחושבו בהתאם למועד הכריה בעד כמות המחצב שנכרה.

4.

על אף האמור בתוספת זו רשאי המפקח לגבות דמי זכות גבוהים יותר מהקבוע בה אם החליט להעניק זכות כריה לפי פקודה זו בהליך תחרותי שבו אחד ממדדי הבחירה הוא גובה דמי הזכות שישלם הזוכה באותו הליך.

(הטופס הושמט).

בעד רשיון לחצוב תשולם אגרה שנתית של 3000 שקלים חדשים (מתואם לאפריל 1998).

1.

שם המחצבה שממנה התקבל חומר החציבה.

2.

שם מקבל חומר החציבה.

3.

סוג חומר החציבה שהתקבל וכמותו.

4.

מועד הקבלה של חומר החציבה.

5.

היעד שאליו יועבר חומר החציבה.