Skip to main content

Law1983

Section 1 of חוק איסור הונאה בכשרות, התשמ״ג–1983, הגדרות.

This section is in פרק א׳: הגדרות ומטרה

1. הגדרות

תיקון: תשפ״ב, תשפ״ג, תשפ״ו

בחוק זה –

”בית אוכל“ – מקום שבו עוסקים במכירה לציבור של מצרכים או בהגשתם, לשם אכילה או שתיה במקום, וכן אטליז, ולענין בית מלון – החלקים של בית המלון שבהם עוסקים בהכנתם של מצרכים או בהגשתם לשם אכילה או שתיה במקום;

”בקרת כשרות“ – (נמחקה);

”בשר מיובא“ – בשר כהגדרתו בחוק בשר ומוצריו, התשנ״ד–1994, שיובא לישראל;

”גוף נותן הכשר“ – (נמחקה);

”דרישות נוספות“ – (נמחקה);

”ועדה של הכנסת“ – (לא תיקרא כהוראת שעה בתקופת כהונתה של הכנסת ה־25): ועדה של הכנסת שחוק זה נמצא בתחום ענייניה, ואם לא הוקמה – ועדת הפנים והגנת הסביבה;

”ועדת רבנים“ – (נמחקה);

”חוק יסודות התקציב“ – חוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985;

”חוק הרבנות הראשית לישראל“ – חוק הרבנות הראשית לישראל, התש״ם–1980;

”חוק שירותי הדת היהודיים“ – חוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל״א–1971;

”מועצה דתית“ – מועצה דתית שהוקמה מכוח חוק שירותי הדת היהודיים;

”מוצר“ – מוצר המיועד לשימוש במגע עם גוף האדם או במגע עם מצרך ואינו מצרך;

”מצרך“ – מאכלים ומשקאות, ולענין אטליז – בשר ומוצרי בשר;

”ייצור של מצרך“ – לרבות אריזתו;

”מומחה הלכתי“ – (נמחקה);

”מועצה דתית מוסמכת“ – (נמחקה);

”מועצת הרבנות הראשית“ – מועצת הרבנות הראשית לישראל, לפי חוק הרבנות הראשית לישראל, התש״ם–1980;

”הממונה“ – (נמחקה);

”משגיח“ – מי שנותן שירותי השגחה מטעם רשות כשרות מקומית לפי סעיף 2י;

”המשרד“ – המשרד לשירותי דת;

”נשיא מועצת הרבנות הראשית“ – הרב הראשי לישראל המשמש כנשיא מועצת הרבנות הראשית לפי סעיף 17(א) לחוק הרבנות הראשית לישראל;

”סמל תאגיד“ – (נמחקה);

”סמל תקן“ – סמל של תקן כשרות אם קבעה אותו מועצת הרבנות הראשית לפי סעיף 2א(ו);

”עובד ציבור“ – עובד המדינה כמשמעותו בחוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959, עובד מועצה דתית או עובד רשות מקומית;

”סמלי כשרות“ – (נמחקה);

”עוסק“ – מי שמבקש או מי שבידו תעודת הכשר לבית אוכל, למצרך או למוצר או לייצור של מצרך או מוצר;

”צה״ל“ – צבא ההגנה לישראל, לרבות כל שלוחות מערכת הביטחון, וכן בעל בית אוכל או יצרן העוסק בעבור מי מהם באספקה או בייצור של מצרכים;

”רב אזורי“ – מי שמכהן כדין כרב של מועצה אזורית או של מקבץ יישובים והמשרד אישר את מינויו;

”רב יישוב“ – מי שמכהן כדין כרב של מושב, קיבוץ או יישוב אחר שאינו מועצה מקומית והמשרד אישר את מינויו;

”רב מוסמך“ – מי שרשאי לתת תעודת הכשר לפי הוראות סעיף 2

”רב מקומי“ – מי שבידו אישור בכתב מאת מועצת הרבנות הראשית שהוא כשיר לכהן כרב בישראל, והוא מכהן כרב עיר, רב אזורי או רב יישוב;

”רב עיר“ – מי שמכהן כרב של יישוב שהוא עירייה או מועצה מקומית ודבר בחירתו פורסם ברשומות לפי סעיף 15(א)(2) לחוק שירותי הדת היהודיים;

”רישיון“ – (נמחקה);

”רשות כשרות מקומית“ – מועצה דתית, וכן עירייה או מועצה מקומית שאין בהן מועצה דתית;

”שירותי השגחה“ – פעולות השגחה ובקרה על עוסק שנועדו לוודא כי הוא עומד בתנאי הכשר;

”שירותי כשרות“ – פעולה של רשות כשרות מקומית לפי סעיף 2ג;

”שליטה“ – כהגדרתה בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968;

”תנאי הכשר“ – כל אלה:

(1)הוראות שנקבעו בתקן כשרות;

(2)הוראות ליישום תקן הכשרות שנתן רב מוסמך לעוסק לפי סעיף 2ב(1);

”תכנית השגחה“ – (נמחקה);

”תעודת הכשר“ – תעודה לפי חוק זה שנתן רב מוסמך לעוסק;

”תקן כשרות“ – תקן שקבעה מועצת הרבנות הראשית לפי סעיף 2א(ב);

”תקן כשרות ועדת רבנים“ – (נמחקה);

”תקן כשרות מועצה“ – (נמחקה);

”השר“ – השר לשירותי דת.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨חוק איסור הונאה בכשרות, התשמ״ג–1983⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring