סימן ה׳: תאורה in the text of תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש״ל–1970.

במקום שבו סימן מוביל מטיפוס 1 או מטיפוס 2 משנה כיוון, יחולו הוראות אלה:

(1)סימן מוביל יהיה ככל הניתן בקו ישר, אך אפשר שבדרך מעוקלת הוא יהיה במקביל לציר הדרך;

(2)שינוי כיוון בסימן מוביל לא יהיה בזווית גדולה מזווית ישרה הנמדדת מציר ההליכה;

(3)בפנייה בזווית ישרה ובצומת של סימנים מובילים יהיה משטח מישושי שמרקמו שונה ממרקם הסימן המוביל, מידותיו 60/60 סנטימטרים ומרכזו במרכז הפנייה.

8.74.סימן מוביל בדרך רחבה מחוץ לבניין וברחבה חיצוניתתיקון: תשס״ט־6

(א)נוסף על האמור בפרט 8.70, בדרך מחוץ לבניין, המובילה אל הכניסה הראשית, שרוחבה עולה על 3 מטרים, יהיה סימן מוביל מטיפוס 1 או 2 ויחולו בו הוראות מיוחדות אלה:

(1)סימן מוביל מטיפוס 1 יהיה ברוחב של 55 עד 66 סנטימטרים;

(2)בסימן מוביל מטיפוס 2 יהיה גימור פני השטח כאמור בפרט 8.72 ברוחב 55 עד 66 סנטימטרים לפחות מכל צד של קו המפגש בין משטחים המרכיבים את הסימן המוביל.

(ב)נוסף על האמור בפרט 8.70, בסימן מוביל ברחבה המובילה אל כניסה המשמשת את הציבור ואיננה הכניסה הראשית לבניין, יחולו הוראות פרט משנה (א), הסימן המוביל יתחיל באותו מקום ברחבה שממנו מגיע רוב הציבור לבניין, במסלול הקצר ביותר האפשרי, ויוביל עד לפתח הכניסה וממנו אל מעלית המצויה במפלס הכניסה.

8.75.סיום סימן מוביל מחוץ לבנייןתיקון: תשס״ט־6

סימן מוביל אל כניסה לבניין יסתיים במרחק 110 סנטימטרים לפני דלת הזזה אופקית או אנכית מול אחת ממזוזות הדלת, ובמרחק 10 עד 30 סנטימטרים מקצה אגף דלת סובבת כאשר היא פתוחה בניצב לפתח, כמתואר בתרשים 8.75.

תרשים 8.75

8.76.סימן אזהרה מחוץ לבנייןתיקון: תשס״ט־6

(א)לפני מעבר חציה ומדרגות שבתחום מגרש, יהיה סימן אזהרה.

(ב)במקום שלא קיימת בו מערכת המפיקה אותות שמע המתריעה מפני דלת מסתובבת ודלת מבוקרת כניסה כמשמעותה בפרט 3.2.1.20, יהיה במרחק של 110 סנטימטרים לפני דלתות כאמור, סימן אזהרה שאורכו כרוחב הפתח ורוחבו 60 סנטימטרים; הנציב רשאי לפרסם הוראות טכניות לעניין מערכת המפיקה אותות שמע כאמור.

8.77.סימן מאתר מחוץ לבנייןתיקון: תשס״ט־6

סימן מאתר בתחום מגרש יהיה בצמוד לתחילתו של סימן מוביל, אם מצוי בסמוך לו, ליד מעבר חציה וליד מקום להעלאת נוסעים והורדתם.

8.78.סימן מוביל וסימן מאתר בתוך בנייןתיקון: תשס״ט־6

(א)סימן מוביל בתוך בניין יהיה מטיפוס 2 או 3 ויהיה בהמשך של סימן מוביל אל הבניין.

(ב)סימן מוביל בתוך בניין יתחיל בכניסה לבניין ויוביל ממנה לעמדת המודיעין בבניין, וממנה עד לסימן המאתר הסמוך למעלית המרכזית שבמפלס הכניסה הראשית; אין בבניין מעלית או עמדת מודיעין, יסתיים הסימן המוביל לפני הכניסה הראשית לבניין.

(ג)בכל הקומות, יהיה לרוחב הדרך שברחבת המעלית, סימן מאתר בתוך בניין שאחד מקצותיו יגיע אל אחד לפחות מהתקני הפיקוד בתחנת המעלית שמובילה לכל הקומות; אין בבניין מעלית שמובילה לכל הקומות, יגיע סימן מאתר בתוך בניין אל התקני פיקוד בתחנת שתי מעליות לפחות, ובלבד שתתאפשר גישה לכל אחת מן הקומות המשמשות את הציבור.

8.79.סימון דלתות, מחיצות וקירות שקופיםתיקון: תשס״ט־6

בחלקי בניין המשמשים את הציבור, יסומנו דלתות, מחיצות וקירות שקופים, לרבות חלונות ראווה, בסימון לפי ת״י 1918 חלק 4, בסעיף הדן בדלתות וקירות שקופים ויחולו עליו גם הוראות אלה, כמתואר בתרשים 8.79:

(1)הסימון יהיה משני גוונים בניגוד חזותי ובשטח דומה, ממוקמים זה בתוך זה או זה לצד זה;

(2)הסימון יהיה בגובה שבין 150 ל־160 סנטימטרים, ובגובה שבין 90 ל־100 סנטימטרים;

(3)המרחק האופקי בין הסימונים האמורים בפרט זה לא יעלה על 150 סנטימטרים;

(4)על אף האמור בת״י 1918 חלק 4, סימון כאמור בפרט זה, יכול שיהיה מרכיב בנוי או אבזר פרזול, בצבע בולט לעין, המחלק את הדלת, המחיצה או הקיר השקוף בטווח גובה 130 עד 160 סנטימטרים מרצפתם;

(5)בכנף דלת שקופה יחולו הוראות פרט 8.80.

תרשים 8.79

8.80.סימון דלת שקופה בקיר שקוףתיקון: תשס״ט־6

על כנף דלת העשויה חומר שקוף ומשולבת בקיר שקוף, בחלק בניין המשמש את הציבור, יהיה בקצה הנפתח ועל הקיר שהיא משולבת בו, לאורך קו המגע ביניהם, סימון שיאפשר להבחין בין שולי אגף הדלת לקיר השקוף, ויחולו עליו הוראות אלה:

(1)הסימון יהיה פסים אנכיים שרוחב כל אחד מהם 5 סנטימטרים לפחות, באורך 50 סנטימטרים לפחות ומיקומו, בטווח גובה שבין 100 ל־160 סנטימטרים לפחות, מעל פני הרצפה;

(2)כל פס יורכב משני גוונים בניגוד חזותי התופסים, כל אחד, שטח דומה.

8.81.סימון דלת הזזה דו־אגפית ושקופהתיקון: תשס״ט־6

בדלת הזזה דו־אגפית העשויה חומר שקוף, בחלק בניין המשמש את הציבור, יהיו סימנים כאמור בפרט 8.80 על שני האגפים, בקו המגע ביניהם.

8.82.סימון דלת מסתובבתתיקון: תשס״ט־6

בשולי כנף דלת מסתובבת יהיו סימנים כאמור בפרט 8.80.

8.90.תאורה בבניין ציבורי חדשתיקון: תשס״ט־6

בתאורה בדרך נגישה, ובאזור המתנה לקבלת שירות ציבורי בבניין ציבורי, יתקיימו הוראות ת״י 1918 חלק 4, בסעיף הדן בתאורה, למעט הסעיפים הדנים בתכנון תאורה בתוך בניינים בתקן ישראלי ת״י 8995.

8.91.תאורה בדרך אל בניין ציבוריתיקון: תשס״ט־6

תאורה בתחום המגרש, בדרך אל בניין ציבורי, תהיה רציפה וממקור אור שאינו מסנוור, ותמנע הארה ישירה מגופי תאורה לעיני בני אדם בתוך הבניין.

8.100.שילוט הכוונהתיקון: תשס״ט־6

בבניין ציבורי יימצאו שלטי הכוונה כפי שנקבע בהוראות לפי סעיף 19יב לחוק השוויון, לרבות במקומות אלה:

(1)במבואה של בניין ציבורי או בכניסה ראשית יימצאו שלטי הכוונה אל מעלית ואל בתי השימוש;

(2)בבניין ציבורי, בסמוך לכל מקום כניסה של כלי רכב למגרש, יימצאו שלטי הכוונה אל מקום חניה נגיש;

(3)במקום חניה נגיש יהיו שלטים לפי תקן ישראלי, ת״י 1918 חלק 4, בסעיף הדן במקומות חניה נגישים;

(4)בסמוך לכל פתח יציאה של הולכי רגל או כלי רכב מחניה אל הרחוב או לבניין ציבורי, יימצאו שלטי הכוונה להולך הרגל ולנהג, בדבר המקום שאליו מובילה אותה היציאה;

(5)ברחבי מפלס של חניון תת־קרקעי יימצאו שלטים המפנים אל המעליות או אל אמצעי התגברות אחר על הפרשי גובה, המובילים ליציאות מאותו מפלס;

(6)בכניסה לחניה תת־קרקעית יימצא שלט בדבר גובה הכניסה והמעבר החופשי לרכב מתקרת החניון.

8.110.הקצאת מקומות חניה נגישיםתיקון: תשס״ט־6

(א)במקום חניה של בניין ציבורי, בחניון ציבורי ובמקום חניה במקומות עבודה, יוקצו מקומות חניה נגישים לרכב רגיל ולרכב גבוה כאמור בפרט משנה (ה) (בסימן זה – הטבלה).

(ב)נקבעו בתכנית מקומות חניה במספר פחות מן האמור בתקנות החניה, יחושב מספר מקומות החניה הנגישים, על פי מקומות החניה הנדרשים בתקנות החניה.

(ג)נקבעו בתכנית מקומות חניה במספר גדול מהנדרש בתקנות החניה, יחושב מספר מקומות החניה הנגישים מסך כל המקומות המתוכננים, לפי האמור בטור א׳ בטבלה.

(ד)חניה נגישה תהיה לפי ת״י 1918 חלק 2 בסעיף הדן בחניות נגישות, למעט ההוראות לעניין מספר מקומות החניה.

(ה)מספר מקומות החניה הנדרשים:

8.111.מיקום מקומות חניה נגישים בחניון ציבוריתיקון: תשס״ט־6

בחניון ציבורי ימוקמו מקומות החניה הנגישים קרוב, ככל האפשר, לכניסה נגישה לבניין או למעלית או ליציאה אל המקומות הציבוריים שהחניון משרת, לפי העניין.

8.112.חניה בבניין עם כמה כניסותתיקון: תשס״ט־6

בבניין עם כמה כניסות נגישות, שליד כל אחת מהן מתוכננים מקומות חניה, ימוקמו מקומות חניה נגישים קרוב, ככל האפשר, לכל כניסה נגישה.

8.113.גישה חופשית למקום חניה נגישתיקון: תשס״ט־6

במקום חניה נגיש הצמוד למדרכה, שביל או רחבה, לא יותקן כל מיתקן העלול להפריע לשימוש בחניה הנגישה או לחסום דרך גישה אל החניה הנגישה וממנה, לרבות ביציאה ובכניסה לרכב עם מיתקן הרמה.

8.114.מקומות חניה נגישים בבניין המיועד לאכסוןתיקון: תשס״ט־6

על אף האמור בתקנות החניה, בבניין ציבורי חדש הנועד לשמש לאכסון שלא למגורי קבע, לא יפחת מספרם של מקומות החניה הנגישים ממספר יחידות האכסון המיוחדות כמשמעותן בסימן י״א, ולא פחות ממקום חניה נגיש אחד.

8.115.מקומות חניה נגישים בבניין המיועד לשמש מקום להתקהלותתיקון: תשס״ט־6

על אף האמור בתקנות החניה, בבניין ציבורי חדש הנועד לשמש מקום להתקהלות שמותקנים בו מקומות ישיבה מקובעים, לא יפחת מספרם של מקומות החניה הנגישים ממספר מקומות הישיבה המיוחדים כמשמעותם בסימן י״ג.

8.116.חניה עם מיסעה משופעתתיקון: תשס״ט־6

בחניון ציבורי שמקומות החניה בו ערוכים על מיסעה משופעת, יחולו הוראות אלה:

(1)מקומות החניה הנגישים יהיו בחלקי החניון האופקיים, ובתנאי שהמרחק אל המעלית או הכניסה הנגישה לא יעלה על 60 מטרים;

(2)לא קיימים מקומות חניה אופקיים במרחק כאמור בפסקה (1), יהיו מקומות החניה הנגישים בשיפוע שלא יעלה על 5 אחוזים בכל כיוון.

8.117.הקמת מקומות חניה נגישים שלא בתחום המגרשתיקון: תשס״ט־6

הוועדה המקומית, בהתייעצות עם מורשה לנגישות מבנים, רשאית, מטעמים של תכנון או הנדסה, להתיר הקמת מקומות חניה נגישים הנדרשים לפי סימן זה שלא בתחום המגרש, ובלבד שהמקום החלופי מספק נגישות טובה יותר ומקום החניה נמצא במרחק שאינו עולה על 60 מטרים מכניסה נגישה.

8.120.מעלית לשימוש הציבורתיקון: תשס״ט־6

(א)מעלית לשימוש הציבור תהיה מטיפוס 2 לפחות לפי ת״י 2481 חלק 70, ות״י 1918 חלק 3.1, ויתקיימו בה הוראות ת״י 2481 חלק 70 בסעיפים 5 עד 7.

(ב)השילוט ומערכת התקשורת במעלית לשימוש הציבור יהיו לפי המפורט בת״י 1918 חלק 4 בסעיף הדן בשילוט הכוונה אל המעלית.

(ג)מספר הקומה יצוין על משקוף המעלית לפי ת״י 1918 חלק 3.1.

(ד)ליד כל לחיץ בלוח הפיקוד או עליו תירשם משמעותו בכתב ברייל שהתקיימו בו הוראות ת״י 1918 חלק 4 בסעיף הדן בכתב ברייל.

8.121.מעלית בבניין שיוחד לאנשים עם מוגבלותתיקון: תשס״ט־6

בבניין ציבורי שבו שירות שיוחד לאנשים עם מוגבלות, יותקן בתא מעלית מטיפוס 3 לוח פיקוד נוסף בקיר צד הכניסה לתא, מצד שמאל ביחס לאדם הנכנס למעלית; קווי האמצע של הלחיצים העליונים בלוח הפיקוד הנוסף יימצאו בגובה 160 סנטימטרים וקווי האמצע של הלחיצים התחתונים לא יהיו נמוכים מ־120 סנטימטרים.

8.122.מרחק הליכה למעליתתיקון: תשס״ט־6

מרחק ההליכה האופקי באותו מפלס, מכל דלת כניסה המשמשת את הציבור, אל מעלית לשימוש הציבור, לא יעלה על 100 מטרים.

8.123.התקנת שתי מעליות בבנייןתיקון: תשס״ט־6, תשפ״ו

(א)בבניין ציבורי חדש שהפרשי הגבהים והשיפועים בו מחייבים התקנת מעלית כאמור בפרט 8.60, ושטחו עולה על 5,000 מטרים רבועים, יותקנו בדרך הנגישה שתי מעליות לפחות לשימוש הציבור.

(ב)בבניין ציבורי חדש כאמור בפרט משנה (א), שההיתר לבנייתו ניתן בשטח כולל ושטחו הכולל עולה על 6,000 מטרים רבועים, יותקנו בדרך הנגישה שתי מעליות לפחות לשימוש הציבור.

8.124.מעלית עם פיקוד יעדיםתיקון: תשס״ט־6

על מעלית עם פיקוד יעדים יחולו נוסף על הוראות פרט 8.120(א) הוראות אלה:

(1)באחד לפחות מהתקני הפיקוד להפעלת המעלית, בכל קומה, יהיה לחיץ עם סמל הנגישות הבין־לאומי שיתקיימו בו דרישות טבלה 2 לת״י 2481 חלק 70;

(2)מערך האותות החזותיים והקוליים הנדרשים יופעלו באופן אוטומטי בהפעלת הלחיץ עם סמל הנגישות הבין־לאומי האמור בפסקה (1);

(3)באחד לפחות מהתקני הפיקוד להפעלת המעלית, בכל קומה, יתקיימו הוראות אלה:

(א)התקן הפיקוד יהיה מסוג לוח מקשים;

(ב)לוח המקשים יימצא בסמוך לפתח אחת המעליות ויובחן בבירור מכיוון ההגעה המתוכנן של רוב הקהל במפלס שמצויות בו המעליות;

(ג)תתאפשר גישה צדית אל לוח המקשים, לפי ת״י 1918 חלק 1 בסעיף הדן בטווח הגעה לצד;

(ד)השורה העליונה של לוח המקשים תהיה בגובה 140 סנטימטרים מפני הרצפה;

(ה)הסימנים האמורים בפרט 8.78 יובילו להתקן הפיקוד האמור בפרט זה.

8.125.מצגת הפעלה של מעלית עם פיקוד יעדיםתיקון: תשס״ט־6

בקומת הכניסה הראשית של בניין ציבורי חדש אשר הותקנה בו מעלית עם פיקוד יעדים, יימצא בקרבת המעליות, באופן שניתן לזיהוי, שלט שעליו הסברים ואיורים או מסך שתוקרן עליו מצגת חזותית וקולית כפי שייקבע בהוראות לפי סעיף 19יב לחוק השוויון.

8.126.מעלון אנכיתיקון: תשס״ט־6

מעלון אנכי יהיה לפי ת״י 1918 חלק 3.1.

8.130.מדרגותתיקון: תשס״ט־6

(א)במדרגות של בניין ציבורי חדש בשטחי פנים הבניין וחוץ הבניין, יתקיימו דרישות ת״י 1918 חלק 2 או חלק 3.1, בהתאמה, לעניין מבנה, גימור והתקנה של בית אחיזה וסימן אזהרה למדרגות.

(ב)לא יינתן היתר למהלך מדרגות הכולל רומים פתוחים.

8.131.מדרגות נעות ומסועי לכתתיקון: תשס״ט־6

(א)אין בהתקנת מדרגות נעות ומסועי לכת כדי להחליף התקנת מעלית, מעלון או כבש, במקום שהתקנתם נדרשת על פי חלק זה.

(ב)במדרגות נעות ומסועי לכת יתקיימו דרישות ת״י 1918 חלק 3.1 והוראות אלה:

(1)אמצעי האזהרה בראש מהלך המדרגות הנעות ובתחתיתו, ובקצוות מסוע לכת יהיו בניגוד חזותי למדרך שסביבם;

(2)אמצעי האזהרה בקצה כל שלח של מדרגות נעות יהיה בניגוד חזותי למדרגה.

8.140.בתי שימוש נגישיםתיקון: תשס״ט־6

(א)בכל בניין ציבורי יהיו בתי שימוש נגישים אשר יימנו בכלל מספר בתי השימוש הנדרשים בהל״ת; היו במקום בתי שימוש מעבר לנדרש בהל״ת, יחולו גם עליהם הוראות סימן זה.

(ב)בית שימוש נגיש יתאים לדרישות ת״י 1918 חלק 3.1, ויכול שיהיה מיועד הן לנשים והן לגברים.

8.141.בית שימוש מיוחד מטיפוס 2תיקון: תשס״ט־6

בכל בניין ציבורי חדש שתפוסתו עולה על 1,000 איש, לרבות באגף של בית חולים, במרפאה אזורית, באגף של מוסד לילדים עם מוגבלות, במוסדות לאנשים עם מוגבלות, בית נתיבות של נמל ים או נמל תעופה, מסוף יבשתי ותחנת רכבת מרכזית, יהיה לפחות אחד מבתי השימוש הנגישים בית שימוש נגיש מטיפוס 2, לפי ת״י 1918 חלק 3.1.

8.142.מספר בתי שימוש נגישיםתיקון: תשס״ט־6

(א)בבניין שנדרש בו בית שימוש אחד לפי הל״ת, יהיה זה בית שימוש נגיש.

(ב)בבניין שנדרשים בו שני בתי שימוש לפי הל״ת, אחד לנשים ואחד לגברים, יהיה אחד מהם לפחות בית שימוש נגיש.

(ג)בכל מדור שירותים יהיה בית שימוש נגיש אחד לפחות אשר ישמש לשני המינים או שני בתי שימוש נגישים שהאחד מיועד לנשים והאחר לגברים.

8.143.בתי שימוש נגישים במקומות מיוחדיםתיקון: תשס״ט־6, תשפ״ו

על אף האמור בפרטים 8.141 ו־8.142, שני בתי שימוש נגישים לפחות המשמשים את שני המינים, או שני בתי שימוש נגישים לנשים ושני בתי שימוש נגישים לגברים, יהיו במקומות אלה:

(1)מועדון לקשישים או מועדון לאנשים עם מוגבלויות, שתפוסתו עולה על 30 איש;

(2)מוסדות בריאות, בכל קומה ששטחה העיקרי עולה על 1,000 מטרים רבועים, ובהיתר בשטח כולל, בכל קומה ששטחה הכולל עולה על 1,150 מטרים רבועים;

(3)מרכז מסחרי ששטחו העיקרי עולה על 2,000 מטרים רבועים, ובהיתר בשטח כולל, אם שטחו הכולל עולה על 2,400 מטרים רבועים.

8.144.בית שימוש נגיש המיועד לנשים וגברים כאחדתיקון: תשס״ט־6

(א)על אף האמור בפרטים 8.141 ו־8.142, בבית חולים, מרפאה מרכזית, קניון, תאטרון, בית קולנוע, אצטדיון, אתר בריכת שחיה וחוף רחצה יהיה בית שימוש נגיש אחד לפחות המיועד גם לנשים וגם לגברים.

(ב)בבית חולים יימצא בית השימוש האמור בכל קומה שבה מתוכננים בתי שימוש המיועדים לשימוש הציבור.

(ג)בתי השימוש האמורים בפרט זה באים במניין בתי השימוש הנגישים הנדרשים בחלק זה.

8.145.קבועות תברואיות בבית שימוש נגישתיקון: תשס״ט־6

הקבועות התברואיות בבית השימוש הנגיש והאבזרים לסוגיהם, מיקומם ומידותיהם, יהיו לפי דרישות ת״י 1918 חלק 3.1.

8.146.מיקום בתי שימוש נגישיםתיקון: תשס״ט־6

(א)בית שימוש נגיש יהיה בכל קומה המיועדת לשימושים שנדרשים בהם בתי שימוש לפי הל״ת.

(ב)לא קיים או מתוכנן בית שימוש נגיש כאמור בפרט משנה (א), לא יעלה המרחק מפתח הכניסה הראשית של כל אגף בבניין אל דלת הכניסה לבית השימוש הנגיש בקומה אחרת, על 60 מטרים.

(ג)על אף האמור בפרטי משנה (א) ו־(ב), בתי שימוש נגישים במיתקן ספורט יהיו בקרבת מקומות הישיבה המיוחדים, במרחק שלא יעלה על 75 מטרים מהם; אין באמור בפרט משנה זה, כדי לגרוע מחובת התקנת בתי שימוש נגישים לספורטאים.

(ד)מדידת המרחק על פי פרט זה יהיה לאורך תנועה אופקית בלבד בדרך נגישה.

8.147.בתי שימוש נגישים במקומות להתקהלותתיקון: תשס״ט־6

(א)במקומות להתקהלות יהיה מספר בתי השימוש הנגישים על פי מספר מקומות הישיבה המיוחדים וכמפורט בטבלה להלן:

(ב)במקומות להתקהלות, שהמושבים בהם אינם קבועים, יחושב מספר בתי השימוש הנגישים על בסיס מקומות הישיבה המיוחדים הנגזרים מחישובי התפוסה, בהתאמה לטבלה שבפרט משנה (א).

8.148.בתי שימוש נגישים בבניין שבו שימושים מעורביםתיקון: תשס״ט־6

בתי שימוש נגישים יימצאו בבית קולנוע, בתאטרון, באתר בריכת שחייה, בבית חולים ובמרפאה מרכזית, המצויים בבניין שבו שימושים מעורבים, אף אם קיימים בתי שימוש נגישים במקומות אחרים באותו בניין או קומה מחוץ לתחום של כל אחד מן האמורים לעיל.

8.149.משתנותתיקון: תשס״ט־6

בכל מקום שמותקנת בו משתנה, תותקן המשתנה לפי הדרישות והכמות שנקבעו בת״י 1918 חלק 3.1.

8.150.מלתחה, תא הלבשה ומקלחתתיקון: תשס״ט־6

בבניין או בחלק מבניין שבו מלתחות, בתי שימוש, תאי הלבשה ומקלחות, תבוצע התאמת נגישות הכוללת עמדת הלבשה נגישה, מקלחת נגישה ובית שימוש נגיש לפי פרטים 8.140, 8.154 ו־8.156, ולחלופין תא משולב לפי פרט 8.157.

8.151.דרך נגישה למלתחהתיקון: תשס״ט־6

אל חלל מלתחה תוביל דרך נגישה ותקשר בינו לבין החלקים האחרים המשמשים באותו הקשר לרבות בתי שימוש, מקלחות ועמדות הלבשה.

8.152.מראה ומתלים במלתחהתיקון: תשס״ט־6

מראה ומתלים בחלל מלתחה יותקנו לפי הוראות ת״י 1918 חלק 3.2 בסעיפים הדנים במראה במלתחה ובמתלים במלתחה; המתלים יהיו בניגוד חזותי לסביבתם.

8.153.עמדת הלבשה נגישהתיקון: תשס״ט־6

עמדת הלבשה נגישה אחת לפחות תהיה במלתחת נשים ואחת במלתחת גברים.

8.154.עמדת הלבשה בתא שירותיםתיקון: תשס״ט־6

עמדת הלבשה נגישה יכולה שתהיה בתא שירותים מטיפוס 2 לפי ת״י 1918 חלק 3.1 ובלבד שהיא כוללת גם מקלחת.

8.155.מבנה עמדת הלבשה נגישהתיקון: תשס״ט־6

בעמדת הלבשה נגישה יתקיימו דרישות ת״י 1918 חלק 3.2 בסעיף הדן בעמדת הלבשה.

8.156.תא מקלחת נגישתיקון: תשס״ט־6

בבניין שיש בו תאי מקלחת ציבורית, יהיה לפחות תא מקלחת נגיש אחד לנשים ואחד לגברים אשר יתקיימו בו דרישות ת״י 1918 חלק 3.2 בסעיף הדן בתא מקלחת נגיש.

8.157.תא משולב הכולל מקלחת, אסלה, כיור ומיטה או ספסלתיקון: תשס״ט־6

(א)תא משולב יהיה מטיפוס 1 או מטיפוס 2 בהתאם לדרישות ת״י 1918 חלק 3.2 בסעיף הדן בתא משולב.

(ב)תא משולב מטיפוס 2, יהיה באתר בריכת שחייה לשימוש הציבור, בחוף רחצה, בספא, במקווה טהרה, במקום המשמש לפעילות ספורט של אנשים עם מוגבלות, במוסד חינוך לתלמידים עם מוגבלות ובכל בניין שיש בו שירות ציבורי עיקרי או נלווה של רחצה.

8.158.שילוטתיקון: תשס״ט־6

שילוט מכוון אל בית שימוש נגיש, תא מלתחה נגיש, תא מקלחת נגישה ואל תא משולב מטיפוס 1 או מטיפוס 2 יותקן כפי שייקבע בהוראות לפי סעיף 19יב לחוק השוויון.

8.159.מקווה טהרה נגישתיקון: תשס״ט־6

(א)בבניין המשמש מקווה טהרה יחולו הוראות אלה:

(1)דרך נגישה תוביל מהמקלחת הנגישה אל בור הטבילה; על הקירות בדרך כאמור יותקן מאחז יד בגובה 90 עד 95 סנטימטרים מפני הרצפה;

(2)במבואה יתקיימו הדרישות לסיבוב מלא בכיסא גלגלים בנוכחות רהיטים, לפי ת״י 1918 חלק 1;

(3)יותקנו בו מקלחת נגישה אחת לפי פרט 8.156, ובית שימוש נגיש מטיפוס 1 לפי ת״י 1918 חלק 3.1; ואולם אפשר שבתא אחד יתוכננו בית שימוש נגיש ומקלחת נגישה, ובלבד שיתקיימו בו דרישות ת״י 1918 חלק 1 בסעיף הדן בסיבוב;

(4)בצד בור הטבילה תהיה רחבת התארגנות במידות 150/150 סנטימטרים או 130/170 סנטימטרים לפחות;

(5)על אף האמור בפסקה (4), במקווה טהרה ששטח הבנייה הכולל שלו קטן מ־95 מטרים רבועים לא תידרש רחבת התארגנות ליד בור הטבילה אך תובטח פרטיות המשתמש בו בתחום המעבר מחדר הרחצה הנגיש עד לבור הטבילה;

(6)משטחי התפקוד, מיקום קבועות תברואיות ומאחזי יד יהיו לפי ת״י 1918 חלק 3.1;

(7)למשטח הרצפה סביב בור הטבילה, במקלחת ובדרך הנגישה מהמקלחת ועד לבור הטבילה תהיה התנגדות להחלקה לפי ת״י 2279;

(8)הפרשי גובה בין משטחי רצפה צמודים מותרים רק במקום שהם נדרשים בו מטעמי הלכה ודת;

(9)במקלחת נגישה וליד בור הטבילה תהיה הכנה למיתקן הרמה המאפשר להכניס אדם עם מוגבלות פיזית לתוך המים ולהוציאו החוצה מהם; מיתקן ההרמה יהיה לפי הוראות שיותקנו לפי סעיף 19יב לחוק השוויון ויכלול מסילה המותקנת על התקרה אשר תימשך מחדר הרחצה עד לבור הטבילה או מנוף רצפתי; אפשר שבמיתקן ההרמה ייעשה שימוש במנשאים.

(ב)על אף האמור בפרט משנה (א) –

(1)אפשר שרוחב פרוזדור יהיה פחות מ־130 סנטימטרים, ובלבד שיתקיימו הוראות ת״י 1918 חלק 3.1, בסעיף הדן ברוחב פרוזדורים ומעברים הקטן מ־130 סנטימטרים;

(2)במשטח תפקוד כללי לא נדרשת שמירת שטח קיר חופשי ברוחב 30 סנטימטרים לפחות מעבר למזוזת הדלת שבצד המנעול.

8.180.הגדרותתיקון: תשס״ט־6

בסימן זה –

”יחידת אכסון“ – חדר לינה, או מערכת חדרים הכוללת חדר לינה, חדר שירותים ורחצה, בין שחדר השירותים והרחצה צמוד לחדר או למערכת החדרים ובין שהוא במקום אחר, לרבות בבית מעצר ובבית סוהר;

”יחידת אכסון מיוחדת“ – יחידת אכסון המתאימה לאדם עם מוגבלות בניידות;

”יחידת אכסון מקושרת“ – יחידת אכסון מיוחדת המחוברת אל יחידת אכסון סמוכה על ידי דלת מקשרת שיתאפשר בה מעבר על פי ת״י 1918 חלק 3.1, בסעיף הדן במידות משטח תפקוד.

8.181.מקום אכסון שלא למגוריםתיקון: תשס״ט־6

יחידות אכסון מיוחדות יהיו בבניין ציבורי המשמש לאכסון, לרבות בבית סוהר ובית מעצר, במעון לסטודנטים, במעון לתלמידים, במעון לעובדים ובכל מקום המספק שירותי אכסון או לינה לתקופות קצובות.

8.182.מספר יחידות אכסון מיוחדותתיקון: תשס״ט־6

מספר יחידות האכסון המיוחדות, בבניין ציבורי לאכסון לא יפחת מהמפורט להלן:

8.183.יחידות אכסון מיוחדות בבית אבותתיקון: תשס״ט־6

על אף האמור בפרט 8.182 ובלי לגרוע מהוראות פרט 8.44, בבית אבות ובכל מקום שבו ניתנים שירותי לינה לטווח ארוך לאנשים זקנים עצמאיים, יהיה שיעור יחידות האכסון המיוחדות לפחות 10 אחוזים מסך כל יחידות האכסון בבניין.

8.184.יחידת אכסון מיוחדת בסוויטהתיקון: תשס״ט־6

בבניין לאכסון שאינו בניין מגורים שהותקנו בו שלוש סוויטות לפחות, תהיה יחידה אחת מסוג זה יחידת אכסון מיוחדת.

8.185.מיקום יחידת אכסון מיוחדתתיקון: תשס״ט־6

במקום שבו מותקנת מעלית יהיו יחידות האכסון המיוחדות בקרבה יחסית אל המעלית.

8.186.מבנה יחידת האכסון המיוחדתתיקון: תשס״ט־6

(א)הגישה והכניסה אל יחידת אכסון מיוחדת יהיו לפי דרישות ת״י 1918 חלק 3.1 בסעיפים הדנים בדרך נגישה וברוחב פרוזדורים ומעברים.

(ב)בכל מקום ביחידת אכסון מיוחדת יימצא שטח לסיבוב לפי דרישות ת״י 1918 חלק 1, ומכל שטח כאמור יתאפשר לאדם עם מוגבלות המתנייע בכיסא גלגלים, להגיע למרכיבים השימושיים ביחידה המיוחדת, לרבות חדר רחצה ומרפסת, חרף קיומם של רהיטים.

8.187.חדר רחצה ביחידת אכסון מיוחדתתיקון: תשס״ט־6

(א)דלת חדר הרחצה של יחידת האכסון המיוחדת תיפתח החוצה, ואולם יכול שתיפתח פנימה, אם יימצא בתא מרחב לסיבוב מלא בכיסא גלגלים, מחוץ לתחום תנועת כנף הדלת, לפי דרישות ת״י 1918 חלק 1.

(ב)ניתן להתקין דלת הזזה, על מסילה קבועה במשקוף העליון, ובלבד שיישמר מעבר ברוחב 80 סנטימטרים לפחות בין מזוזת הדלת לבין פאת הדלת; ידיות הדלת יהיו באורך 12 סנטימטרים לפחות ובצורת האות ”כ“.

(ג)בדלת חד־אגפית הסוגרת על מקום שנדרשת בו פרטיות, יימצאו אמצעי עזר לסגירתה, לפי ת״י 1918 חלק 3.1.

(ד)בחדר רחצה של יחידת אכסון מיוחדת יותקנו לפחות אסלה, כיור רחצה ומקלחת אשר יותקנו לפי ת״י 1918, חלק 3.2 ואפשר שתהיה גם אמבטיה אשר תותקן לפי פרט 8.188.

(ה)כל קבועות השרברבות על אבזריהן, למעט האמבטיה, יותקנו כך שיהיה מולם משטח תפקוד בקוטר מעגל של 150 סנטימטרים לפחות, ממפלס הרצפה ועד גובה 70 סנטימטרים מעל הרצפה.

(ו)משטח הרחצה ינוקז בשיפוע שלא יעלה על 1.5 אחוזים.

(ז)פני משטח הרחצה והרצפה יהיו מחומר בעל מקדם התנגדות להחלקה המתאים לתנאי השימוש הצפויים בהתאם לת״י 2279.

8.188.אמבטיה ביחידת אכסון מיוחדתתיקון: תשס״ט־6

אמבטיה ביחידת אכסון מיוחדת תהיה לפי דרישות אלה:

(1)מידותיה של האמבטיה יהיו 70/160 סנטימטרים לפחות וגובה מישור הפנים שלה 45 עד 50 סנטימטרים מעל הרצפה;

(2)בראש האמבטיה יותקן משטח אופקי באורך 60 סנטימטרים לכל רוחבה ובגובה פני האמבטיה או שיותקן משטח שרוחבו 25 סנטימטרים (להלן – המשטח) לפחות לאורך הדופן הארוכה של האמבטיה ובגובה פני האמבטיה; המשטח יאפשר מעבר מכיסא גלגלים העומד בצמוד ובמקביל לאמבטיה, אליו ובחזרה;

(3)ברז האמבטיה יותקן במרכז הקיר הצמוד ובמקביל לאורך האמבטיה, בגובה שאינו עולה על 80 סנטימטרים מפני הרצפה; הברז יהיה מסוג ברז עירוב להתקנה נסתרת, בעל ידית מנוף, הכולל בורר מסוג ”4 דרך“; נוסף על כך יותקן מקלח יד עם צינור גמיש שאורכו 150 סנטימטרים לפחות; נקודת תלייה אחת לפחות של מקלח היד תהיה בגובה שאינו עולה על 80 סנטימטרים.

8.189.מאחזי יד באמבטיה ביחידת אכסון מיוחדתתיקון: תשס״ט־6

בקירות הצמודים לאמבטיה יותקנו מאחזי יד לפי ההוראות המפורטות להלן, ויכול שיהיו מאחזי יד פריקים, ובלבד שיאוחסנו ביחידת האכסון המיוחדת:

(1)בקיר המקביל לרוחב האמבטיה, בצמוד למשטח המתואר בפרט 8.188(2), יותקן מאחז יד אופקי באורך 50 סנטימטרים לפחות; פני החלק האופקי יהיו בגובה 72 עד 82 סנטימטרים מפני הרצפה; המאחז הפריק יעמוד לאחר התקנתו בדרישות ת״י 1918, חלק 3.2;

(2)בקיר הצמוד לאורך האמבטיה יותקן מאחז יד אלכסוני באורך 120 סנטימטרים; קצהו העליון יהיה בראש האמבטיה, בגובה 70 סנטימטרים מהרצפה, וקצהו התחתון יהיה בגובה 5 סנטימטרים מעל דופן האמבטיה.

8.190.מקלחת ביחידת אכסון מיוחדתתיקון: תשס״ט־6

במקלחת ביחידת אכסון מיוחדת יחולו הוראות ת״י 1918 חלק 3.2 וכן הוראות אלה:

(1)היתה המקלחת פתוחה, יכול שרצפת אגן הניקוז תהיה חלק מהמרחב החופשי הנדרש לסיבוב מלא בכיסא גלגלים בהתאם לת״י 1918 חלק 1;

(2)תוחמה המקלחת במחיצות קשיחות, יחולו הוראות ת״י 1918 חלק 3.2 בסעיף הדן בתא מקלחת סגור (טיפוס 2).

8.191.מאחזי יד במקלחת ביחידת אכסון מיוחדתיקון: תשס״ט־6

בקירות הצמודים למקלחת יותקנו מאחזי יד על פי הוראות ת״י 1918 חלק 3.2, וניתן שיהיו מאחזי יד פריקים ובלבד שיאוחסנו ביחידת האכסון המיוחדת; מאחז יד פריק יעמוד לאחר התקנתו בדרישות ת״י 1918 חלק 3.1 בסעיף הדן במאחזי יד.

8.192.אסלה ביחידת אכסון מיוחדתתיקון: תשס״ט־6

אסלה ואופן התקנתה יתאימו לדרישות ת״י 1918 חלק 3.1 בסעיף הדן באסלה, ואולם גובה פני האסלה לא יעלה על 42 סנטימטרים מפני הרצפה; ביחידת האכסון המיוחדת יימצא מושב אסלה מוגבה כפי שייקבע בהוראות לפי סעיף 19יב לחוק השוויון.

8.193.כיור רחצה ביחידת אכסון מיוחדתתיקון: תשס״ט־6

כיור רחצה ואופן התקנתו יתאימו לדרישות ת״י 1918 חלק 3.1 בסעיף הדן בכיור בתא שירותים נגיש למעט סעיפי משנה ב׳ ו־ג׳ הדנים במיקומו, ובסעיף הדן בכיור במשטח.

8.194.אבזרים נוספים ביחידת אכסון מיוחדתתיקון: תשס״ט־6

התקנת אבזרי עזר בחדר רחצה תתאים לדרישות ת״י 1918 חלק 3.1 בסעיף הדן באבזרים.

8.195.יחידת אכסון מיוחדת בבית סוהר ובבית מעצרתיקון: תשס״ט־6

(א)על אף האמור בפרט 8.182, יחידת אכסון אחת לפחות בכל אגף כליאה בבית סוהר ובבית מעצר תהיה עם חדר רחצה נגיש לפי פרטים 8.187 ו־8.190 עד 8.194.

(ב)דרך נגישה רציפה תוביל מיחידת אכסון מיוחדת אל כל המקומות בבית הסוהר ובבית מעצר שניתן בהם שירות לאסיר, לרבות חדר אוכל, מרפאה, מועדון, מקום מפגש עם עורך דין ועם מבקרים וחצר טיולים.

8.200.בית עלמיןתיקון: תשס״ט־6

בבניין חדש בבית עלמין ובכל חלקה חדשה, לגבי אותה חלקה בלבד, בבית עלמין קיים, יחולו הוראות אלה:

(1)דרך נגישה רציפה תוביל ממקום חניה נגיש אל מקום להתקהלות שבו נערכים טקסים, אל בית שימוש נגיש, משרד, מקום קבורה ואל כל בניין אחר בתחום בית העלמין שניתן בו שירות לציבור בקשר לקבורה או לטקסים הקשורים אליה, לרבות בית לוויות; בבית קברות מוסלמי תוביל דרך נגישה גם ממקום רחיצת הגופה עד למקום הקבורה;

(2)רוחבה של דרך נגישה לא יפחת מ־130 סנטימטרים;

(3)בבית עלמין שהקבורה בו בכוכים בקיר, תוביל דרך נגישה רציפה שתחילתה באחד המקומות שבפסקה (1) עד לחזית כל יחידת קבר; לאורך חזית קיר הכוכים תישאר דרך נגישה כך שאדם היושב בכיסא גלגלים הנע בדרך כאמור יכול להגיע לחזית מצבה ולהניח נר זיכרון דולק במקום שיועד לכך;

(4)בבית עלמין שהקבורה בו היא קבורת שדה, יחולו הוראות שייקבעו לפי סעיף 19ט לחוק השוויון, בשינויים המחויבים;

(5)בבתי שימוש בתחום בית עלמין יהיה תא אחד לפחות בית שימוש נגיש מטיפוס 1 או 2 לפי ת״י 1918 חלק 3.1.

8.210.מקומות ישיבה מיוחדיםתיקון: תשס״ט־6

בבניין להתקהלות שמותקנים בו מקומות ישיבה מקובעים, יותקנו מקומות ישיבה מיוחדים לאנשים בכיסאות גלגלים לפי הוראות ת״י 1918, חלק 3.2, בסעיף הדן בסידורי ישיבה במקומות להתקהלות ולהתכנסות, וכן הוראות אלה:

(1)מספר מקומות הישיבה המיוחדים, המיועדים לאנשים עם מוגבלות המתנייעים בכיסא גלגלים, מתוך מקומות הישיבה המפורטים בטור א׳ להלן יהיה כמפורט בטור ב׳ לצדו ובכפוף לדרישות הנוספות שבטור ג׳ לצדם:

(2)ניתן להציב מושבים זמניים או פריקים במקום ישיבה מיוחד שאינו מקום החייב להיות פנוי דרך קבע; ואולם במקום ישיבה מיוחד החייב להיות פנוי דרך קבע יהיה ניתן להציב מושב זמני או פריק לשימוש אדם עם מוגבלות, שיתקיימו בו הוראות ת״י 1918, חלק 3.2 בסעיף הדן במושבים מותאמים;

(3)במיתקן ספורט כהגדרתו בפרק ט׳ לחלק ג׳ בתוספת זו, יהיו מקומות הישיבה המיוחדים לאורך הצלעות הארוכות של המגרש;

(4)על אף האמור בטבלה שבפסקה (1), לא יידרש מקום ישיבה מיוחד שלישי במיתקן ספורט שמתוכננים בו עד 600 מקומות.

8.211.מערכת עזר לשמיעהתיקון: תשס״ט־6

תשתית למערכת עזר לשמיעה על פי הוראות שייקבעו לפי סעיף 19יב לחוק השוויון, תוכן במקומות אלה:

(1)אולם קולנוע, אולם תאטרון, אמפיתאטרון, אולם אירועים, אולם ספורט ואצטדיון, אולם הרצאות, אולם כנסים וכל מקום אחר המיועד שייעשה בו, דרך קבע, שימוש באמצעי הגברת קול;

(2)בית משפט, בית דין ובית דין צבאי.

8.212.מעלית במיתקן ספורט מיוחדתיקון: תשס״ט־6

במיתקן ספורט המכיל 500 מקומות ישיבה מקובעים לפחות, העשוי לשמש לפעילות של ספורטאי המתנייע בכיסא גלגלים מיוחד לענף הספורט, יהיה רוחב פתח מעלית המשמשת אמצעי נגישות מהמגרש אל בית שימוש נגיש, אל מקלחת נגישה ואל מלתחה נגישה, 110 סנטימטרים לפחות.

8.213.בית שימוש ומלתחה המיועדים לספורטאיםתיקון: תשס״ט־6

במיתקן ספורט המכיל מעל 500 מקומות ישיבה מקובעים לפחות, יהיה רוחב פתח מלתחה ותא בית שימוש נגיש, המיועדים לספורטאים שהם אנשים עם מוגבלות, 110 סנטימטרים לפחות.

8.220.טלפון ציבוריתיקון: תשס״ט־6

טלפון ציבורי יותקן לפי הוראות ת״י 1918 חלק 4.

8.221.מקום לאיסוף דוארתיקון: תשס״ט־6

במיתקן לאיסוף דואר יהיה מספר תאי הדואר הנגישים בשיעור 5 אחוזים לפחות מסך כל התאים; דרך נגישה תוביל אל התאים הנגישים, השטח החופשי לפניהם יהיה 150/150 או 130/170 סנטימטרים לפחות וטווחי ההגעה אליהם יתאימו לדרישות ת״י 1918 חלק 1 בסעיפים הדנים בטווח הגעה לחזית ובטווח הגעה לצד, לפי העניין.

8.222.אמצעי הפעלהתיקון: תשס״ט־6

אמצעי הפעלה המיועדים לשימוש הציבור לרבות מפסקים, כפתורים, לחצנים ומתגים, יעמדו בדרישות ת״י 1918 חלק 1.

8.223.מערכות התרעה ואזעקהתיקון: תשס״ט־6

מיתקנים להתרעה שיותקנו בבניין ציבורי יהיו לפי דרישות ת״י 1918 חלק 4, בסעיף הדן במערכות ההתרעה למעט הסעיף הדן במיקום מכשיר האיתות החזותי.

8.224.מיתקן לשתיית מיםתיקון: תשס״ט־6

מתוכנן מיתקן לשתיית מים, תהיה התקנתו לפי הל״ת ולפי ת״י 1918 חלק 3.1; מתוכננים כמה מיתקנים לשתייה באותה קומה, יתקיימו באחד מהם לפחות הדרישות האמורות.

8.225.עמדת שירותתיקון: תשס״ט־6

עמדת שירות בנויה תעמוד בדרישות ת״י 1918 חלק 3.2 בסעיף הדן בעמדת שירות נגישה.

8.230.סייג לתחולת פטור ודרישות מופחתותתיקון: תשס״ט־6

פטור או דרישות מופחתות לפי סימן זה, למעט סעיף 158ו1(ה)(1)(א) ו־(ב) לחוק, לא יחול על –

(1)מקום ציבורי המשמש רשות ציבורית;

(2)חובה שחלה לפי תקנות אלה, ערב תחילתו של חלק זה;

(3)מקום ציבורי שעתיד להינתן בו שירות בריאות ממלכתי לפי סימן ו׳ לפרק ה׳1 בחוק השוויון;

(4)בניין ציבורי ששימושו העיקרי הוא לאנשים עם מוגבלות.

8.231.פטור במקרים מיוחדיםתיקון: תשס״ט־6, תשפ״ו

על אף האמור בחלק זה, יהיו פטורים ממילוי התנאים המפורטים בו בניינים אלה:

(1)בניין או חלק מבניין שאינו משמש לשהייה של אנשים בתוכו, וייעודו הוא שירות בלבד למטרות אחזקה, אחסנה וניטור;

(2)בניין או חלק מבניין הנועד לשמירה על בטיחות וביטחון, לרבות עמדות תצפית, עמדות שמירה המיועדים לכוחות שמירה, ביטחון והצלה לרבות סוכת מציל;

(3)אתר או בניין לאכסון שלא למגורים, הכולל פחות מ־6 יחידות אכסון קיימות וחדשות;

(4)משרד, מרפאה, מספרה וכל מקום אחר המשמש בעלי מקצוע חופשי, והמהווה חלק מדירת מגורים על פי היתר כדין, ובלבד שדירת המגורים איננה חלק מבניין מגורים שיש לגביו חובה של התאמת נגישות;

(5)יציע ששטחו קטן מ־250 מטרים רבועים ואשר השימוש בו זהה לשימוש בקומה העיקרית או במפלס העיקרי, ואם היתר הבנייה הוא בשטח כולל, יציע כאמור ששטחו הכולל קטן מ־300 מטרים רבועים;

(6)תוספת ששטחה קטן מ־500 מטרים רבועים לבניין ציבורי קיים אשר שטחו גדול מ־3,000 מטרים רבועים, ובלבד שהיא מיועדת לשימוש פנימי לעובדי המקום ולא לקהל הרחב, ואם היתר הבנייה הוא בשטח כולל, תוספת כאמור ששטחה קטן מ־600 מטרים רבועים;

(7)מבנה זמני או ארעי באתר בנייה או בשטח של מפעל, למעט אם הוא משמש למסחר או לשיווק.

8.232.דרישות מופחתות למקום עבודהתיקון: תשס״ט־6

מקום עבודה שבו פחות מ־6 עובדים, שאינו מקום שניתן בו שירות ציבורי, יהיה פטור מהתאמות הנגישות המפורטות בסימנים ג׳, ז׳, ח׳ ו־י׳ לפרק א׳ לחלק זה.

8.233.פטור מהתקנת דרך נגישהתיקון: תשס״ט־6

על אף האמור בסימן ג׳ בפרק זה, יהיו פטורים מהתקנת דרך נגישה בניינים אלה:

(1)בניין, או חלק מבניין שבו כניסה נפרדת, ששטחו הכולל פחות מ־250 מטרים רבועים, והפרש הגובה בכל דרכי הגישה אל מפלס הכניסה, ממדרכה או משביל הגובלים במגרש שעליו הוא בנוי, עולה על 120 סנטימטרים; בבניין כאמור, שניתן להתקין בו דרך נגישה שאינה הדרך העיקרית המיועדת לשמש את הציבור יחולו הוראות פרט 8.234(5);

(2)בניין או חלק מבניין שבו כניסה נפרדת, ששטחו הכולל פחות מ־150 מטרים רבועים, והכניסה אליו היא בקו בניין אפס, ממדרכה או משביל שהשיפוע שלהם לאורך רצועת ההליכה עולה על 5 אחוזים; בבניין כאמור, שניתן להתקין בו דרך נגישה שאינה הדרך העיקרית המיועדת לשמש את הציבור יחולו הוראות פרט 8.234(5);

(3)תוספת לבניין קיים, אשר אין ולא ניתן להגיע אליו בדרך נגישה ושטחה הכולל של התוספת אינו עולה על שטח הבניין הקיים, וניתן לבניין הקיים פטור על פי הוראות לפי סעיף 19ט לחוק השוויון, ובלבד שמורשה לנגישות מבנים אישר כי לא ניתן לבצע התאמת נגישות סבירה לתוספת כדי שתהיה אליה נגישות מדרך ציבורית;

(4)במה או משטח מוגבה שאינם מיועדים להכיל יותר משישה בני אדם, למעט משטח מוגבה בבית תפילה, חדרי כיתה וחדרי הרצאה.

8.234.דרישות מופחתות מהתקנת דרך נגישה בבניין ציבורי חדשתיקון: תשס״ט־6

על אף האמור בסימן ג׳ לפרק זה, בבניינים אלה יחולו דרישות מופחתות אלה:

(1)בבניין במגרש ששטחו קטן מ־1.5 דונם והשיפוע הממוצע שלו עולה על 20 אחוזים, יכול שהדרך הנגישה אל הכניסה הנגישה לא תהיה הדרך העיקרית המיועדת לשימוש הציבור, אלא תוביל מאזור החניה שבתחום המגרש ובלבד שחניה זו פתוחה לכלל הציבור; מורשה לנגישות מבנים ינמק כי לא קיימת אפשרות סבירה לביצוע דרך נגישה בדרך העיקרית המיועדת לשימוש הציבור;

(2)בבניין שיש בו דרך נגישה לכל מפלס בנפרד, ואין קשר בין השירותים הניתנים בכל אחד מהמפלסים, אין חובה להתקין דרך נגישה בין המפלסים, למעט אם הותקן דרגנוע בין המפלסים שבבניין;

(3)על אף האמור בפרט 8.51, תוכננו קשרים פיזיים בין בניינים, במקום שבו טופוגרפיה ייחודית, יכול שתהיה דרך נגישה דרך בניין אחר, אף אם אינה הדרך העיקרית המיועדת לשימוש הציבור, בתנאי שהדרך האמורה תהא זמינה בכל עת שנדרש המעבר;

(4)בבניין במגרש ששיפוע הקרקע עולה בו על 10 אחוזים, ובו חצר לשימוש הציבור במפלסים שונים ובה שימושים דומים, תהיה דרך נגישה אל שליש לפחות מהשטח השימושי של החצר;

(5)בבניין כאמור בפרט 8.233(1) ו־(2) אשר ניתן להתקין בו דרך נגישה אל כניסה נגישה, אף אם אינה הדרך העיקרית המיועדת לשימוש הציבור, יחול הפטור האמור בפרט 8.233 רק על הדרך הנגישה אל הכניסה העיקרית ולא על כל דרך נגישה אחרת בתוך בניין זה ומחוצה לו;

(6)על אף האמור בפרט 8.58, בבניין ציבורי שיש בו דרך נגישה אל מקום עבודה שאינו מקום שניתן בו שירות ציבורי ודרך נגישה אחרת אל שאר חלקי הבניין, ואין קשר תפקודי בין מקום העבודה לשאר חלקי הבניין, יהיה פטור מהתקנת דרך נגישה בין מקום העבודה לבין שאר חלקי הבניין, למעט אם הותקן דרגנוע בין מקום העבודה לשאר חלקי הבניין;

(7)על אף האמור בפרט 8.58 –

(א)אפשר שרוחב פרוזדור במשרדים, תעשיה קלה, מוסכים, מספרה, מכון יופי, מכבסה, שירות תיקונים, חדרי כושר, וספא יהיה פחות מ־130 סנטימטרים, ובלבד שיתקיימו הוראות ת״י 1918 חלק 3.1, בסעיף הדן ברוחב פרוזדורים ומעברים הקטן מ־130 סנטימטרים;

(ב)במקומות כאמור בפסקת משנה (א), ועל אף האמור בת״י 1918 חלק 3.1, בסעיף הדן במשטחי תפקוד כללי, לא נדרשת שמירת שטח קיר חופשי ברוחב 30 סנטימטרים לפחות מעבר למזוזת הדלת שבצד המנעול;

(8)בדרך נגישה בין שני מפלסים, אשר הפרש הגובה ביניהם אינו עולה על 20 סנטימטרים, יכול ששיפוע הכבש יהיה עד 10 אחוזים; במקרה כזה לא יידרשו מסעדי יד ולא תידרש הגנת שוליים;

(9)בבניין ציבורי שבו כמה חדרי כיתה או חדרי הרצאה, המשמשים לפעילות זהה במהותה, ומתוכננים בהם משטחים מוגבהים, תהיה דרך נגישה אל מחצית לפחות מהמשטחים האמורים;

(10)על אף האמור בפרט 8.60, עלה הפרש הגובה בין פני מדרכה למפלס הכניסה הנגישה על 250 סנטימטרים, אפשר שדרך נגישה אל כניסה נגישה תהיה באמצעות כבש, ובלבד שמורשה לנגישות מבנים נימק כי בנסיבות לא סביר להתקין מעלית או מעלון.

8.235.פטור מהתקנת בית שימוש נגישתיקון: תשס״ט־6, תשפ״ו

על אף האמור בסימן י׳ בפרק זה, יהיו פטורים ממילוי חלק מתנאיו, למעט פרט 8.149, בניינים אלה:

(1)בניין אשר ניתן לו פטור מהתקנת דרך נגישה כאמור בפרט 8.233;

(2)משרד שלא ניתן בו שירות ציבורי ושטחו אינו עולה על 200 מטרים רבועים, ואם היתר הבנייה הוא בשטח כולל, משרד כאמור ששטחו אינו עולה על 240 מטרים רבועים;

(3)בניין או חלק מבניין המשמש למסחר או למתן שירותים, ששטחו קטן מ־100 מטרים רבועים, גם אם מתוכנן בו בית שימוש, למעט מבנה של תחנת דלק, ואם היתר הבנייה הוא בשטח כולל, בניין או חלק מבניין כאמור, ששטחו קטן מ־120 מטרים רבועים;

(4)חלק מבניין המשמש לתעשיה כבדה, ותפוסתו עד 10 עובדים;

(5)משרד, חנות או בית אוכל יהיה פטור מהתקנת בית שימוש נגיש, אם קיים בבניין בית שימוש נגיש במרחק הקבוע בפרט 8.146(ב) מן המשרד, החנות או בית האוכל.

8.236.פטור מהתקנת מעלית נגישהתיקון: תשס״ט־6

על אף האמור בפרט 8.60(3), בניין או חלק מבניין המשמש למסחר, משרדים או תעסוקה, ששטחו הכולל אינו עולה על 500 מטרים רבועים, הכולל יותר ממפלס אחד והשירות הניתן בו זהה וניתן על ידי אותו בעל עסק בכל המפלסים, יהיה פטור מהתקנת מעלית, למעט אם הותקן דרגנוע בין המפלסים שבבניין.

8.237.דרישות מופחתות מהתקנת מעלית נגישהתיקון: תשס״ט־6

על אף האמור בסימן ח׳ בפרק זה, בבניינים אלה יחולו הדרישות המופחתות האלה:

(1)מרכזי תחבורה פטורים מחובת השמירה של 100 מטרים מרחק הליכה אופקי כאמור בפרט 8.122, מכל דלת כניסה בחלק של הבניין, באותו המפלס, אל מעלית לשימוש הציבור;

(2)משרד או חנות בני יותר מקומה אחת, אם נמצאת מעלית נגישה וזמינה במרחק מצטבר אופקי שאינו עולה על 60 מטרים מהם ולא מתוכנן בו דרגנוע; הדרך למעלית וחזרה לא תהיה דרך שטחי חניה, שטחי אחסון ושטחים טכניים;

(3)במקום ציבורי המשמש לאחסנה, די במעלית נגישה אחת, על אף האמור בפרט 8.123, ובלבד שישנה דרך נגישה רציפה ממעלית כאמור אל כל אחד מחלקי הבניין;

(4)בתוספת לבניין קיים אשר מורשה לנגישות מבנים אישר כי מטעמים של תכנון והנדסה לא ניתן להתקין בה מעלית, תותר התקנת מעלון אנכי;

(5)על אף האמור בפרט 8.123, בבניין כאמור אשר השטח הכולל של קומת הכניסה בו עולה על 4,000 מטרים רבועים, והשטח הכולל של הקומות שמעל לקומת הכניסה אינו עולה על 1,000 מטרים רבועים, תותר הקמת מעלית אחת בלבד לשימוש הציבור.

8.238.דרישות מופחתות להתקנת חניה נגישהתיקון: תשס״ט־6

מקום החניה לרכב גבוה יכול שמטעמים של תכנון והנדסה יהיה מחוץ לחניון תת־קרקעי או מחוץ לבניין ובלבד שהמרחק ממקום החניה כאמור לא יעלה על 60 מטרים מהכניסה הנגישה, וזאת אף אם נקבעה בתכנית הוראה אחרת לעניין מקומות החניה.

8.239.פטור פרטני לפי סעיף 158ו1(ה) לחוקתיקון: תשס״ט־6

מי שחייב בהתאמת נגישות רשאי לבקש פטור מביצוע התאמת נגישות מסוימת, אחת או יותר, כמפורט בחלק זה, לפי הוראות סעיף 158ו1(ה) לחוק ובהתקיים נסיבות אלה:

(1)התאמת הנגישות אינה ניתנת לביצוע מסיבות הנדסיות;

(2)בתוספת לבניין קיים, התאמת הנגישות עלולה לפגוע ביציבות הבניין הקיים או בחלק ממנו, או לפגוע בסידורי הבטיחות והמילוט, ובלבד שאין אפשרות לקבוע סידורי בטיחות או מילוט חלופיים;

(3)מתן הפטור מתחייב כדי למנוע פגיעה מהותית באופיו המיוחד של המקום עקב ייחודו בשל ערכים היסטוריים, ארכיאולוגיים, אדריכליים או ערכי טבע;

(4)תוספת לבניין קיים אשר ביצוע התאמת נגישות בה מחייב שינוי יסודי במהותו של הבניין הקיים או בשירות הניתן בו; לעניין זה, ”שינוי יסודי“ – אחד מאלה:

(א)שינוי המונע את קיומן של הוראות שבחוק או ההוראות המפורטות בתוספת זו, באופן הפוגע פגיעה מהותית בשימוש בבניין;

(ב)שינוי אשר יגרום להורדת רמת השירות הניתן במבנה באופן משמעותי;

(ג)שינוי הפוגע באופן מהותי באופיו המיוחד של המקום או של המבנה, לרבות ערכי היסטוריה, שימור, ארכיאולוגיה ואדריכלות ייחודיים;

(5)ביצוע התאמת הנגישות, למעט התאמות נגישות שעלותן אינה גבוהה, יהווה נטל כבד מדי בהתחשב בסוג המקום, בהיקף הפעילות העתידה להינתן במקום, לרבות היקף האוכלוסיה שתידרש למקום, בטיב התאמת הנגישות ובעלות התאמת הנגישות, בקיומם של מקורות מימון חיצוניים וממלכתיים לביצוע התאמת הנגישות, בהיקף מחזור ההכנסות או בשיעור הרווח הצפוי של מי שאחראי לביצוע התאמת הנגישות; בפסקה זו, ”התאמת נגישות שעלותה אינה גבוהה“ – כל אחת מהתאמות הנגישות האמורות בפרטים 8.62, 8.79, 8.80, 8.81, 8.82, 8.90, 8.100, 8.130, 8.131(ב), 8.149, 8.152, 8.158, 8.220, 8.222, 8.224 ו־8.225.

8.250.הגדרותתיקון: תש״ע־2

בפרק זה –

”אגף“ – חלק מבניין שיש בו 6 יחידות דיור או יותר שלהן כניסה משותפת או חדר מדרגות משותף;

”בניין מגורים חדש“ – בניין או חלק מבניין, שיש בו 6 יחידות דיור או יותר, שלהן כניסה משותפת או חדר מדרגות משותף, והיתר לבנייתו או לשימוש בו ניתן אחרי יום י׳ בחשוון התשס״ז (1 בנובמבר 2006);

”שטח משותף“ – שטח בבניין מגורים חדש המיועד לשמש את כלל דיירי בניין המגורים.

8.251.בניין מגורים חדשתיקון: תש״ע־2

היתר להקמת בניין מגורים חדש יינתן רק אם מולאו התנאים המפורטים בפרק זה.

8.252.שינויים במהלך בנייהתיקון: תש״ע־2

הוראות פרק זה לא יחולו על היתר שיינתן לשינויים במהלך בניה של בניין מגורים אשר אין בהם תוספת שטחי בנייה העולה על 15 מטרים רבועים, והיתר לבנייתו ניתן לפני תחילתו של פרק זה.

8.260.דרך נגישה בבניין מגורים חדשתיקון: תש״ע־2

(א)דרך נגישה, שהיא הדרך העיקרית המיועדת לשימוש הציבור, או בסמוך לה ככל הניתן, תוביל ממדרכה או משביל, אל כניסה נגישה של בניין מגורים חדש.

(ב)דרך נגישה תוביל מחניה נגישה אל אחת הכניסות הנגישות שבאותו בניין או אגף, לפי העניין, אל מבואה ואל מעלית בבניין מגורים חדש ואל הכניסות ליחידות הדיור.

(ג)דרך נגישה תוביל מהמבואה של בניין מגורים חדש אל השטחים המשותפים, לרבות חצר, בריכת שחייה, חדר כושר, מיחידות הדיור אל מרחב מוגן קומתי, מחסן משותף, מיחידות הדיור אל תא מצנח אשפה, מקום לאצירת אשפה הנמצא בתחום המגרש, גג הבניין ככל שהוא נועד לשימוש משותף של הדיירים, ולמעט שימוש שהוא תיקון, התקנה או תחזוקה של מיתקנים.

(ד)בבניין מגורים חדש שבו יותר מאגף אחד יחולו הוראות פרט זה על כל אגף והשטחים המשותפים בו.

8.261.דרך נגישה בשטחי חוץ של בניין מגורים חדשתיקון: תש״ע־2

בדרך נגישה בשטחי חוץ של בניין מגורים חדש יחולו הוראות פרטים 8.54, 8.55 ו־8.56 וכן הוראות ת״י 1918 חלק 1 בסעיף הדן בפני הדרך ובמכשולים בדרך, ובחלק 2 בסעיפים הדנים בפני הדרך, רוחב הדרך, שיפוע הדרך, מכשולים בדרך וכבש.

8.262.דרך נגישה בתוך בניין מגורים חדשתיקון: תש״ע־2

(א)בדרך נגישה בתוך בניין מגורים חדש יחולו הוראות פרט 8.60 וכן הוראות ת״י 1918 חלק 1 בסעיף הדן בדרך נגישה ובמכשולים בדרך.

(ב)בדרך נגישה בתוך בניין מגורים חדש, רוחב פרוזדור בין המעלית לבין פתח הכניסה לדירה, יכול שיהיה קטן מ־130 סנטימטרים, ובלבד שיתקיימו בו תנאים אלה:

(1)רוחבו לא יפחת מ־110 סנטימטרים;

(2)המרחק בין קצה מבואת המעלית לדלת הדירה לא יעלה על 7 מטרים;

(3)על אף האמור בפסקאות (1) ו־(2), רוחב המסדרון יכול שיהיה קטן מ־110 סנטימטרים, ובלבד שסכום מידות רוחב המסדרון ורוחב הפתח יהיה 210 סנטימטרים לפחות, כאשר אחד הממדים אינו קטן מ־90 סנטימטרים, כמתואר בתרשים 8.262(ב).

(התרשים הושמט)

8.263.דלת כניסה נגישה לבניין מגורים חדשתיקון: תש״ע־2

(א)כוח הפעלה בדלת הכניסה הנגישה לבניין מגורים חדש יהיה לפי דרישות ת״י 1918 חלק 3.1.

(ב)בדלתות, מחיצות וקירות שקופים בשטחים המשותפים המשמשים את הציבור יחולו הוראות פרטים 8.79 עד 8.82.

8.264.שער כניסה למגרשתיקון: תש״ע־2

(א)רוחב הפתח בשער כניסה להולכי רגל למגרש בדרך נגישה יהיה לפי ת״י 1918 חלק 2 ולא פחות מ־90 סנטימטרים.

(ב)הותקן מחסום לרכב, בכניסה לחצר, במקום המשמש דרך נגישה, יישאר בצדו מעבר חופשי ברוחב 90 סנטימטרים לפחות.

8.270.חניה בבניין מגורים חדשתיקון: תש״ע־2

(א)מקומות החניה הנגישים, באזור המיועד לחניה בבניין מגורים חדש, יימצאו קרוב ככל האפשר, לכניסה הנגישה לבניין.

(ב)חניה נגישה, שאין אפשרות להתקינה בתחום המגרש או בתוך בניין מגורים חדש, מטעמים של תכנון והנדסה, יכול שתהיה מחוץ לתחום המגרש, אך קרוב ככל הניתן לכניסה אל הבניין, ובלבד שתהיה דרך נגישה ממקום החניה האמור אל כניסה נגישה לבניין.

(ג)על אף האמור בפסקה (א), חניה נגישה יכול שתהיה מחוץ לתחום המגרש אם חניה זו קרובה יותר לכניסה נגישה ומספקת נגישות טובה יותר, ובלבד שמרחק חניה כאמור מכניסה נגישה לא עולה על 50 מטרים.

8.271.מקומות חניה נגישיםתיקון: תש״ע־2

בבניין מגורים חדש, יוקצו מקומות חניה נגישים לרכב רגיל ולרכב גבוה מתוך סך כל מקומות החניה הנדרשים על פי תקנות החניה או מסך כל מקומות החניה המתוכננים, הגבוה מביניהם, כמפורט בטור ב׳ בטבלה שלהלן:

8.272.שיפוע חניה נגישהתיקון: תש״ע־2

שיפוע פני השטח של מקום החניה הנגיש בבניין מגורים חדש יכול שיהיה עד 2.5 אחוזים.

8.273.מידות חניה נגישה לרכב רגיל ולרכב גבוהתיקון: תש״ע־2

(א)מידות מקומות החניה הנגישים בבניין מגורים חדש יהיו לפי המידות הקבועות בת״י 1918 חלק 2 ובכפוף לאמור בפרט 8.274(א).

(ב)על אף האמור בפרט משנה (א), יכול שמקום חניה נגיש יהיה במידות של מקום חניה רגיל ובלבד שיתקיימו בו תנאים אלה:

(1)מקום החניה צמוד ומקביל למיסעה או לדרך נגישה המצויה באותו מפלס;

(2)היה למעבר המשמש חלק ממקום חניה נגיש, קטע משופע, יימצא קטע זה בצמוד למדרכה ואורכו לא יעלה על שליש מאורכו של מקום החניה, כמתואר בתרשימים 8.273א ו־8.273ב.

(התרשימים הושמטו)

8.274.מקום חניה לרכב גבוהתיקון: תש״ע־2

(א)על אף האמור בת״י 1918 חלק 2, במקום שבו סך כל מקומות החניה הנדרשים על פי תקנות החניה או סך כל מקומות החניה המתוכננים אינו עולה על 75, גובה מקום חניה נגיש לרכב גבוה לא יפחת מ־2.20 מטרים.

(ב)מקום החניה לרכב גבוה יכול שיהיה מחוץ לחניון תת־קרקעי או מחוץ לבניין ובלבד שיימצא בתחום המגרש, אף אם נקבעה בתכנית הוראה אחרת לעניין מקומות חניה.

(ג)על אף האמור בתכנית החלה על המקרקעין, אפשר, שמטעמי תכנון והנדסה תקבע הוועדה המקומית כי תוספת השטח הנדרשת בעבור ממדי מקום חניה נגיש לרכב גבוה ביחס לממדי מקום חניה נגיש לרכב רגיל תבוא על חשבון שטח המיועד להיות שטח פרטי פתוח או שטח לגינון בתחום המגרש.

(ד)חניה נגישה לרכב גבוה, שאין אפשרות להתקינה בתחום המגרש או בתוך בניין מגורים חדש, מטעמים של תכנון והנדסה, יכול שתהיה מחוץ לתחום המגרש, אך קרוב ככל הניתן לכניסה אל הבניין, ובלבד שתהיה דרך נגישה ממקום החניה האמור אל כניסה נגישה לבניין.

(ה)על אף האמור בפרט משנה (ב), חניה נגישה לרכב גבוה יכול שתהיה מחוץ לתחום המגרש אם חניה זו קרובה יותר לכניסה נגישה ומספקת נגישות טובה יותר, ובלבד שמרחק חניה כאמור מכניסה נגישה לא עולה על 50 מטרים.

8.280.מעלית או חלופה אחרת בבניין מגורים חדשתיקון: תש״ע־2

באגף או בבניין מגורים חדש, שבו הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לבניין לבין מפלס הדירה השוכנת בקומה הגבוהה ביותר נמוך מ־10 מטרים, תבוצע התאמת נגישות הכוללת אחד מאלה לפחות, על פי בחירת מבקש ההיתר:

(1)מעלית מטיפוס 1 לפחות לפי ת״י 2481 חלק 70, ות״י 1918 חלק 3.1 בסעיף הדן במעליות וחלק 4 בסעיפים הדנים בשילוט הכוונה אל המעלית, שילוט בתא מעלית ותקשורת במעלית וכן הוראות פרט 8.281(ד);

(2)פיר למעלית מטיפוס 1 לפחות, לפי ת״י 2481 חלק 70 אשר יתקיימו בו דרישות אלה:

(א)תתאפשר בו התקנת מעלית אשר פתח התא בה יהיה ברוחב 80 סנטימטרים;

(ב)מידותיו הפנימיות של הפיר יהיו 190/160 סנטימטרים לפחות כאשר מידת העומק היא 190 סנטימטרים ועומק הבור בתחתיתו 150 סנטימטרים, וזאת כדי לאפשר התקנת מעלית מטיפוס 1 בכל סוג הפעלה שלה (הידראולית או חשמלית);

(ג)במסמכי הבקשה להיתר יסומן, בתכנית ובחתך, המקום המיועד לחדר מכונות, עליון או תחתון, או מקום המיועד למנוע המעלית וכל הדרכים הנגישות כאמור בפרט 8.260;

(3)מעלון אנכי יהיה לפי ת״י 2252 חלק 2;

(4)התאמת נגישות במקום מעלית ומעלון המאפשרת, או תאפשר בעתיד, הנגשה של כל יחידות הדיור במבנה;

(5)האמור בפסקאות (1) עד (4) לא יחול על אגף או בניין לפי פרט זה, שמהנדס הוועדה אישר, לאחר שנועץ במורשה נגישות למבנים, תשתיות וסביבה כי שתיים מיחידות הדיור שבו נגישות לפי הוראות פרק ה׳1א לחוק, וכי שאר יחידות הדיור בבניין תוכננו כך שיהיה ניתן לבצע בהן התאמות נגישות בהתאם להוראות פרק ה׳1א כאמור.

8.281.מעלית בבניין מגורים נגישתיקון: תש״ע־2

(א)באגף או בבניין מגורים חדש שבו הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לבניין, לבין מפלס הדירה השוכנת בקומה הגבוהה ביותר עולה על 10 מטרים, תיבנה מעלית מטיפוס 1, לפי ת״י 2481 חלק 70 ות״י 1918 חלק 3.1 בסעיף הדן במעליות וחלק 4 בסעיפים הדנים בשילוט הכוונה אל המעלית, שילוט בתא מעלית ותקשורת במעלית.

(ב)מקום שנדרשה מעלית ל־8 נוסעים ומעלה, תהיה המעלית מטיפוס 2 לפי ת״י 2481 חלק 70.

(ג)על אף האמור בת״י 2481 חלק 70, אין חובה להתקין אות שמע או הודעה קולית לציון מקומו של תא המעלית ומערכות עזר לשמיעה מסוג סליל השראה.

(ד)במעלית כאמור בפרט זה יחולו הוראות אלה:

(1)מספר הקומה יצוין על משקוף המעלית לפי ת״י 1918 חלק 3.1 בסעיף הדן בסימון הקומה במעלית;

(2)ליד כל לחיץ בלוח הפיקוד או עליו תירשם משמעותו בכתב ברייל שהתקיימו בו הוראות ת״י 1918 חלק 4 בסעיף הדן בכתב ברייל;

(3)בלחיצי הפיקוד בתא המעלית ובתחנה יחולו הוראות הטבלה שדנה בהתקני פיקוד בת״י 2481 חלק 70 בסעיפים שדנים ב:

(1)זיהוי החלק הפעיל של הלחצנים;

(2)זיהוי פני הלוח;

(3)לחיצים לקומת היציאה מהבניין;

(4)מיקום הסמל;

(5)סמל;

(6)גובה התבליט;

(7)מרחק בין חלקים פעילים של לחיצים.

(4)יחולו הוראות ת״י 2481 חלק 70 בסעיף הדן באותות בתא לגבי גובה המחוון וגובה מספרי הקומות בלבד.

(5)על מעלית עם פיקוד יעדים יחולו הוראות פרט 8.124.

8.290.מדרגות בבניין מגורים חדשתיקון: תש״ע־2

(א)בתי אחיזה במדרגות יהיו בהתאמה לדרישות ת״י 1918 חלק 2 או חלק 3.1 בהתאמה, בסעיפים הדנים בבתי אחיזה במדרגות, למעט במשטחי ביניים.

(ב)במדרגות בתוך בניין מגורים חדש לא יחולו הוראות ת״י 1918 חלק 3.1 בדבר התקנת משטחי אזהרה לפני מהלך מדרגות.

(ג)בשלח המדרגה הראשונה והמדרגה האחרונה בכל מהלך מדרגות בתוך בניין מגורים חדש יהיה סימון לפי הוראות ת״י 1918 חלק 3.1 בסעיף הדן באמצעי אזהרה למדרגות; הוראות אלה לא יחולו על המדרגה הראשונה במהלך המדרגות העולה הראשון במפלס הכניסה.

(ד)לפני ירידה במדרגות בשטחי חוץ של בניין מגורים חדש יהיה סימן אזהרה לפי הוראות ת״י 1918 חלק 2 בסעיף הדן במשטחי אזהרה לפני מהלך מדרגות.

8.291.תיבות דואר בבניין מגורים חדשתיקון: תש״ע־2

לתיבות מכתבים כאמור בחלק י״ג, תיווסף תיבת מכתבים אחת נגישה ומיקומה יתאים לדרישות ת״י 1918 חלק 1 בסעיף הדן בטווח הגעה לחזית ובטווח הגעה לצד, לפי העניין.

8.292.אמצעי הפעלה בבניין מגורים חדשתיקון: תש״ע־2

אמצעי הפעלה, לשימוש הכלל, בשטח המשותף של בניין מגורים חדש, יעמדו בדרישות ת״י 1918 חלק 1.

8.293.מערכת קשר פניםתיקון: תש״ע־2

(א)בבניין מגורים חדש אשר דלתו אינה ניתנת לפתיחה חופשית מבחוץ, ומתוכננת בו מערכת קשר פנים (אינטרקום), היא תהיה לפי ת״י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים במערכות קשר פנים ואינטרקום.

(ב)מערכת קשר פנים בדלת כניסה לבניין תכלול גם חיווי קולי לציון שחרור מנגנון הנעילה של הדלת.

(ג)הותקן לוח עם מספרי הדירות עליו במערכת קשר פנים בכניסה לבניין, יהיו המספרים בולטים מפני השלט ויתקיימו בהם התנאים של ת״י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים בשילוט מישושי.

8.300.פטור מחובת התייעצותתיקון: תש״ע־2

(א)בניין מגורים חדש שיש בו פחות מ־100 יחידות דיור פטור מחובת התייעצות עם מורשה לנגישות השירות.

(ב)בניין מגורים חדש לא יהיה פטור מחובת התייעצות עם מורשה לנגישות השירות לפי פרט משנה (א) אם יש בו שימושים אלה: עמדת בידוק ביטחוני, עמדת מודיעין, בריכת שחייה, חדר כושר, בית כנסת, מקום לקיום אירועים הכולל יותר מ־60 מושבים.

8.301.פטור לתוספת בנייה אשר אין בה תוספת יחידות דיורתיקון: תש״ע־2

בניין מגורים שאינו בניין מגורים חדש, שנבנה על פי היתר שניתן לפני תחילתו של פרק זה ושניתן לו היתר לתוספת לדירה או בניין שאינו כולל תוספת יחידות דיור, פטור ממילוי התנאים המפורטים בפרק זה.

8.302.פטור ודרישות מופחתות מהתקנת דרך נגישה לבניין מגורים חדשתיקון: תש״ע־2

(א)בניין מדורג שהוא בניין מגורים חדש, המתוכנן על מגרש אשר שיפוע פני הקרקע מהמדרכה ועד הכניסה העיקרית עולה על 8 אחוזים, פטור מדרך נגישה אל הכניסה לבניין ובלבד שלא מותקנת בו מעלית.

(ב)על אף האמור בפרט 8.260(ג), במקום שתוכננו שטחי חצר משותפים, מגוננים או מרוצפים, במפלסים שונים, יכול שדרך נגישה תוביל רק אל החצרות המצויות במפלס דרך נגישה.

(ג)במגרשים ששטחם קטן מ־1.5 דונם ניתן לבצע את הדרישות המופחתות המפורטות להלן, כולן או חלקן, אם מורשה נגישות מבנים אישר כי מסיבות הנדסיות לא ניתן לבצע את התאמות הנגישות הנדרשות על פי תקנות אלה:

(1)דרך נגישה כנדרש בפרט 8.260 יכול שתהיה חלק ממיסעה, ובלבד שתהיה בסמוך לדרך העיקרית המשמשת את הציבור;

(2)יכול שהדרך הנגישה תהיה מהחניה בלבד אם לא ניתן להתקין דרך נגישה אל המגרש מרחוב או משביל ציבורי;

(3)דרך נגישה בשיפוע שלא יעלה על 8 אחוזים יכולה להיות בלא משטחי ביניים, ובלבד שאורכה לא יעלה על 15 מטרים;

(4)הוועדה המקומית, לאחר התייעצות עם מורשה לנגישות מבנים, רשאית לאשר דרך נגישה בשיפוע שלא יעלה על 10 אחוזים;

(5)הכניסה הקובעת לבניין לא תהיה כניסה נגישה, ובלבד שקיימת לבניין כניסה נגישה אשר דרך נגישה מובילה אליה ממקום חניה נגיש.

(ד)מתוכננת מעלית בבניין מדורג, אשר מסיבה טופוגרפית–הנדסית ניתן לו פטור מדרך נגישה אל הכניסה העיקרית, תהיה דרך נגישה אחרת אל המעלית ומהמעלית אל הדירות שהיא משרתת.

8.303.פטור מהתקנת דרך נגישה לתוספת יחידות דיור לבנייןתיקון: תש״ע־2

מהנדס הוועדה המקומית לאחר שהתייעץ עם מורשה נגישות מבנים תשתיות וסביבה, רשאי לפטור מהתקנת דרך נגישה לתוספת יחידות דיור לבניין מגורים שאינו בניין מגורים חדש, אם תוספת יחידות הדיור עולה על 50% מיחידות הדיור בבניין המגורים; פטור זה לא יחול במקום שבו ניתן להתקין דרך נגישה לתוספת יחידות הדיור בלבד.

8.304.פטור באישור הנציבתיקון: תש״ע־2

מי שחייב בהתאמת נגישות רשאי לבקש פטור מביצוע התאמת נגישות מסוימת, אחת או יותר, לבניין מגורים חדש כמפורט בפרק זה, לפי הוראות סעיף 158ו2(ד) ו־(ה) לחוק ובהתקיים נסיבות אלה:

(1)התאמת הנגישות אינה ניתנת לביצוע מסיבות הנדסיות;

(2)בתוספת לבניין קיים התאמות הנגישות עלולות לפגוע ביציבות הבניין הקיים או חלק ממנו, או לפגוע בסידורי הבטיחות והמילוט, ובלבד שאין אפשרות לקבוע סידורי בטיחות או מילוט חלופיים;

(3)מתן הפטור מתחייב כדי למנוע פגיעה מהותית באופיו המיוחד של המקום עקב ייחודו בשל ערכים היסטוריים, ארכאולוגיים, אדריכליים או ערכי טבע;

(4)עלות התאמת הנגישות הנדרשת לפי סעיף 158ו2 לחוק מטילה נטל גבוה מאוד, העולה על 0.5 אחוזים מעלות הקמת הבניין או הפרויקט, לפי העניין; לעניין זה, ”עלות הקמת הבניין או הפרויקט“ – העלות הכוללת של הקמת הבניין או הפרויקט, לפי העניין, בלא עלות הקמת המעלית בבניין שבו הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לבניין לבין מפלס הדירה השוכנת בקומה הגבוהה ביותר נמוך מ־10 מטרים, אך לרבות עלות הקמת המעלית בבניין שבו הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לבנין לבין מפלס הדירה השוכנת בקומה הגבוהה ביותר גבוה מ־10 מטרים ולרבות עלות הקרקע, אגרות, מסים, היטלים, שכר תכנון או ביצוע ביסוס.

9.01.תיקון: תשל״ח־2, תשמ״ה, תש״ע־3

(בוטל).

9.02.תיקון: תשל״ח־2, תש״ע־3

(בוטל).

9.03.תיקון: תשל״ח־2, תש״ע־3

(בוטל).

9.04.תיקון: תשל״ח־2, תש״ע־3

(בוטל).

9.05.תיקון: תשל״ח־2, תש״ע־3

(בוטל).

9.06.תיקון: תשל״ח־2, תש״ע־3

(בוטל).

9.07.תיקון: תשל״ח־2, תש״ע־3

(בוטל).

9.08.תיקון: תשל״ח־2, תש״ע־3

(בוטל).

9.20.תיקון: תשל״ח־2, תש״ע־3

(בוטל).

9.21.תיקון: תשל״ח־2, תשמ״ט־2, תש״ע־3

(בוטל).

9.22.תיקון: תשל״ח־2, תש״ע־3

(בוטל).

9.23.תיקון: תשל״ח־2, תש״ע־3

(בוטל).

9.24.תיקון: תשל״ח־2, תשמ״ב, תש״ע־3

(בוטל).

9.25.תיקון: תשל״ח־2, תשמ״ב, תש״ע־3

(בוטל).

9.30.תיקון: תשמ״ב, תשמ״ב־2, תש״ע־3

(בוטל).

9.31.תיקון: תשמ״ב, תש״ע־3

(בוטל).

9.32.תיקון: תשמ״ב, תשמ״ב־2, תש״ע־3

(בוטל).

9.33.תיקון: תשמ״ב, תש״ע־3

(בוטל).

תיקון: תשמ״ב, תש״ע־3

נספח לחלק ט׳: דוגמאות של תשריטים ותרשימים (בוטל)

10.00.הגדרותתיקון: תש״ע־3, תשפ״א־2

בחלק זה –

”אנטנה“ – מיתקן הנועד לקליטה בלבד של שידורי רדיו וטלוויזיה המופצים באופן קרקעי;

”ארון תקשורת מבני“ – ארון המשמש לחיבור כבלי תקשורת לבניין ולמיתקני תקשורת, שיותקן כאמור בפרט 10.05;

”ארון תקשורת קומתי“ – ארון המשמש לחיבור כבלי תקשורת בתוך בניין ולמיתקני תקשורת, שיותקן כאמור בפרט 10.06;

”ארון תקשורת דירתי“ – ארון המשמש לחיבור כבלי תקשורת בתוך דירת מגורים ולמיתקני תקשורת, שיותקן כאמור בפרט 10.07;

”ארונית תקשורת אופטית מבנית“ – ארונית המשמשת לחיבור כבלי תקשורת אופטיים לבניין ולמיתקני תקשורת, שתותקן כאמור בפרט 10.05;

”ארונית תקשורת אופטית קומתית“ – ארונית המשמשת לחיבור כבלי תקשורת אופטיים בתוך הבניין ולמיתקני תקשורת, שתותקן כאמור בפרט 10.06;

”חוק התקשורת“ – חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982;

”כבל“ – רכיב עם מעטה פולימרי רציף המכיל, אחד או יותר, מוליכים מתכתיים או סיבים אופטיים, לצורך הולכת גלים אלקטרומגנטיים לאורך תוואי התקנתו;

”מובל“ – צינור, תעלה או התקן אחר אשר יותקנו בו כבלים;

”מיתקן לאנטנות“ – מיתקן הכולל תורן אנטנה או צלחת קליטה או שתיהן, המאפשר קליטת שידורי טלוויזיה;

”מיתקן תקשורת“ – מיתקן הכולל אחד או יותר מהמיתקנים או ממרכיביהם של המיתקנים המשמשים לאספקת השירותים האלה: קליטת שידורי לווין, קליטת שידורי כבלים, טלפוניה קווית, שירותי פס רחב, שירותי מידע, מערכות מתח־נמוך־מאוד (כגון אזעקה, מערכות קשר־פנים, טלוויזיה במעגל סגור וכיוצא באלה), וכן מובלים לכבלי תקשורת וכבלי תקשורת;

”מפעיל שידורי לוויין“ – בעל רישיון כללי לשידורי לוויין לפי חוק התקשורת;

”מפעיל תקשורת“ – (נמחקה);

”צלחת קליטה“ – אנטנה לקליטה בלבד של שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין;

”רשות הרישוי“ – רשות הרישוי המקומית כמשמעותה בסעיף 30 לחוק;

”שידורי חובה“ – שידורי הטלוויזיה המשודרים לפי כל חוק לציבור בישראל והניתנים לקליטה מהאוויר, למעט שידור מוצפן שקליטת ומותנית בתשלום;

”תיבה“ – קופסה המיועדת לשמש כמקום לטיפול במוליכים וככיסוי מגן על הציוד המותקן בה;

”תיבה להתקנת אבזר תקשורת“ – תיבה המיועדת לחיבור מוליך לאבזר, כגון בית תקע לתקשורת.

10.01.תחולהתיקון: תש״ע־3

(א)בבניין מגורים יותקנו מיתקני תקשורת וחלק זה יחול על התקנת מיתקני תקשורת כאמור.

(ב)בבניין המשמש למגורים ולשימושים נוספים יחולו תקנות אלה רק על חלקי המבנה המשמשים למגורים.

10.02.חיבור מערכות תקשורתתיקון: תש״ע־3

בכל חדר מגורים יתאפשר חיבור מערכות תקשורת.

10.03.מובלים במבנה המשמש למסחר, משרדים או תעסוקהתיקון: תש״ע־3

על אף שאין חובה להתקין מיתקני תקשורת במבנה למסחר, משרדים או תעסוקה, אם מותקנים מיתקני תקשורת במבנים כאמור, יותקנו מגבול הנכס עד ארון התקשורת המבני ארבעה מובלים תת־קרקעיים לפחות, בקוטר אשר לא יפחת מ־50 מילימטרים, ויחולו עליהם הוראות סימן ד׳.

10.04.מובל תת־קרקעיתיקון: תש״ע־3

מגבול הנכס עד ארון התקשורת המבני יותקנו מובלים תת־קרקעיים, לפי תקנות החשמל (התקנת מובלים והתיול שבהם במתח שאינו עולה על מתח נמוך), התשס״ג–2002, וכן הוראות אלה:

(1)יותקנו שלושה מובלים תת־קרקעיים לפחות בקוטר אשר לא יפחת מ־50 מילימטרים;

(2)מובלים תת־קרקעיים ייכנסו לארון תקשורת מבני ויסתיימו בתחתית הארון;

(3)בכל מובל ריק יושחל חבל משיכה.

10.05.ארון תקשורת מבניתיקון: תש״ע־3, תשפ״א־2

בבניין מגורים יותקן ארון תקשורת מבני במקום נגיש לתפעול ולשירות; ארון כאמור יותקן לפי תקן ישראלי, ת״י 4376: ארונות תשתית ממתכת להתקנה בתוך בניינים (להלן – ת״י 4376) או ייבנה מחומר המסווג V.3.3, לפי תקן ישראלי, ת״י 755, ויחולו בו הוראות אלה:

(1)הארון יהיה בגודל של 95/150/30 סנטימטרים לפחות; מידות הארון יאפשרו גישה נוחה לארונית התקשורת האופטית המבנית כאמור בפרט 10.05(7) ועמידה ברדיוסי כיפוף מינימליים של כבלי התקשורת האופטיים המגיעים מכיוון גבול הנכס על פי מפרטי היצרן;

(2)יותקנו בארון 4 בתי תקע לחשמל לכל הפחות;

(3)הארון יכול לשמש גם כארון תקשורת קומתי בעבור שתי הקומות הצמודות לו לכל היותר, ובלבד שיחולו בו הוראות פרט 10.06;

(4)ארון תקשורת מבני החשוף לתנאי חוץ יהיה בדרגת הגנה IP43 לפחות, על פי תקן ישראלי, ת״י 60529: דרגות ההגנה שמספקות מעטפות (קוד IP) (להלן – ת״י 60529);

(5)ארון תקשורת מבני יחובר לארון תקשורת קומתי באמצעות מובלים כאמור בפרט 10.09;

(5א)בבניין שבו כמה כניסות יותקן הארון המבני בכל אחת מכניסות הבניין;

(6)על אף האמור בפרט זה, רשאי מהנדס הוועדה המקומית לפטור מחובת התקנת ארון תקשורת מבני אם ראה כי אין צורך בכך, בנסיבות העניין בשל מספר יחידות הדיור במבנה;

(7)ארון תקשורת מבני יכלול ארונית תקשורת אופטית מבנית סגורה עם מנגנון נעילה; ארונית כאמור תותקן לפי ת״י 4376 או תיבנה מחומר המסווג V.3.3, לפי ת״י 755, ויחולו בה הוראות אלה:

(א)מידת הארונית 90/60/30 סנטימטרים לפחות; הארונית תכלול 4 פתחים להוצאה ולהכנסה של הכבלים האופטיים;

(ב)ארונית תקשורת אופטית מבנית תהיה בדרגת הגנה IP43 לפחות לפי ת״י 60529;

(ג)בארונית תקשורת אופטית מבנית יותקנו 4 פאנלים אופטיים מסוג נקבה–נקבה למחברים מסוג LC/APC לפי הדרישות שבתקן ישראלי ת״י 11801 חלק 1: טכנולוגיית המידע – כבילה גנרית לחצרי לקוח: דרישות כלליות (להלן – ת״י 11801-1); הפאנלים האופטיים יסומנו באותיות A‏, B‏, C‏, D, וכל אחד מהפאנלים יכיל מספר מחברי נקבה–נקבה כמספר הדירות בבניין; ליד כל פאנל ייווסף משטח לצורך רישום הגורם שעושה שימוש בפאנל;

(ד)ארונית תקשורת אופטית מבנית תחובר לכל אחת מן הארוניות האופטיות הקומתיות בכבל תקשורת אופטי Preconnected לפי הדרישות שבת״י 11801-1;

(ה)נוסף על הפאנלים האופטיים כאמור בפסקה (ג), ארונית התקשורת האופטית המבנית תכלול 4 תאים נפרדים שיסומנו באותיות A‏, B‏, C‏, D; מידות כל תא 15/60/30 סנטימטרים לפחות, והוא יכלול 2 פתחים להוצאה ולהכנסה של הכבלים האופטיים.

10.06.ארון תקשורת קומתיתיקון: תש״ע־3, תשפ״א־2

בכל קומה בבניין מגורים יותקן ארון תקשורת קומתי במקום נגיש לתפעול ולשירות; ארון כאמור יותקן לפי תקן ישראלי, ת״י 4376: ארונות תשתית ממתכת להתקנה בתוך בניינים או ייבנה מחומר המסווג V.3.3, לפי תקן ישראלי, ת״י 755: תגובות בשריפה של חומרי בנייה – שיטות בדיקה וסיווג, ויחולו בו הוראות אלה:

(1)הארון יכיל שישה תאים לפחות; מידות כל תא 40/30/20 סנטימטרים לפחות;

(2)בארון תקשורת קומתי המצוי בקומה הגבוהה ביותר בבניין יותקן בית תקע לחשמל;

(3)לא יותקן ארון תקשורת קומתי בתוך יחידת דיור;

(4)ארון תקשורת קומתי ישרת קומה אחת בלבד;

(5)ארונות התקשורת הקומתיים יחוברו זה אל זה ואל ארון התקשורת המבני באמצעות פיר או באמצעות מובלים כאמור בפרט 10.09(2);

(6)על אף האמור בפרט זה, רשאי מהנדס הוועדה המקומית לפטור מחובת התקנת ארון תקשורת קומתי אם ראה כי אין צורך בכך, בנסיבות העניין או בשל פטור שניתן לפי פרט 10.05(6);

(7)ארון תקשורת קומתי יכלול ארונית תקשורת אופטית קומתית סגורה עם מנגנון נעילה; ארונית כאמור תותקן לפי ת״י 4376 או תיבנה מחומר המסווג V.3.3, לפי ת״י 755, ויחולו בה הוראות אלה:

(א)ארונית תקשורת אופטית קומתית תהיה בדרגת הגנה IP43 לפחות לפי ת״י 60529;

(ב)בארונית תקשורת אופטית קומתית יותקנו 4 פסי מחברים אופטיים לפי הוראות אלה:

(1)פסי המחברים יסומנו באותיות A‏, B‏, C‏, D;

(2)כל פס מחברים יכיל מספר מחברי נקבה–נקבה למחברים מסוג LC/APC לפי הדרישות שבת״י 11801-1 כמספר הדירות בקומה;

(3)המחברים יסומנו בהתאם למספר הדירה, כאשר בצד האחורי יהיה החיבור לכבל האופטי האנכי והצד הקדמי ישמש לגישור וחיבור לסיבים האופטיים המגיעים מהדירות;

(ג)בארונית תקשורת אופטית קומתית יותקן פס מחברים נקבה–נקבה מסוג ”חניה“ (Parking); ארונית תקשורת אופטית קומתית תחובר אל הדירה באמצעות צינורית המכילה 2 סיבים אופטיים באמצעות המובלים כאמור בפרט 10.09(3);

(ד)ארונית תקשורת אופטית קומתית תחובר לכל אחת מהדירות שאותן משרת ארון התקשורת הקומתי, בכבל תקשורת אופטי Preconnected לפי הדרישות שבת״י 11801-1.

10.07.ארון תקשורת דירתיתיקון: תש״ע־3, תשפ״א־2

בכל דירה יותקן ארון תקשורת דירתי סגור במקום נגיש לתפעול ולשירות; ארון כאמור ייבנה מחומר שאינו ממסך קרינה, ויחולו בו הוראות אלה:

(1)מידות הארון 40/30/9 סנטימטרים לפחות;

(2)בארון יותקנו 2 בתי תקע לחשמל לכל הפחות;

(3)ארון תקשורת דירתי יחובר לארון תקשורת קומתי ולתיבות להתקנת אבזרי תקשורת באמצעות מובלים כאמור בפרט 10.09;

(4)בארון התקשורת הדירתי ובחדר המגורים המרכזי (הסלון) יותקנו בתי תקע אופטיים עם מחבר מסוג LC/APC לפי הדרישות שבת״י 11801-1.

10.08.תיבה להתקנת אבזר תקשורתתיקון: תש״ע־3, תשפ״א־2

(א)תיבה להתקנת אבזר תקשורת תותקן בסמוך לבית תקע חשמל, תהיה שקועה בקיר, ולפי דרישות תקן ישראלי, ת״י 145 חלק 1: תיבות ומעטפות לאבזרים חשמליים להתקנות קבועות לשימוש ביתי ולשימושים דומים: דרישות כלליות.

(ב)בכל חדר מגורים בדירה, יותקנו בצמוד ועל אותו הקיר שתי תיבות להתקנת אבזרי תקשורת, שיותקנו בהן –

(1)בית תקע המכיל שני שקעי תקשורת: שקע Ethernet RJ45 לשירות פס רחב לכל הפחות מסוג Class D בהתאם לדרישות שבת״י 11801-1, ושקע לשירות טלפוניה לפי תקן ישראלי, ת״י 1154 חלק 2 – תקעים ובתי־תקע לציוד קצה: מחבר 6 מגעות, לתקשורת;

(2)בית תקע בהתאם לתקן ישראלי, ת״י 1149: בתי תקע משותפי ציר, 75 אום לאותות רדיו, טלוויזיה ולוויין.

(ג)(נמחק).

(ד)תיבה להתקנת אבזר תקשורת תחובר לארון תקשורת דירתי באמצעות מובלים כאמור בפרט 10.09(4).

(ה)לתיבה אחת להתקנת אבזר תקשורת, מבין התיבות שיותקנו כאמור בפרט משנה (ב), ובכל חדר מגורים, יותקן מובל אחד, ישיר ובאופן רציף, מארון התקשורת הדירתי; מובל כאמור לא יעבור דרך תיבות אחרות להתקנת אבזרי תקשורת.

(ו)תיבה להתקנת אבזר תקשורת שלא יותקן בה בית תקע לתקשורת תכוסה במכסה.

(ז)בדיקת קבלה ונתוני הניחות מארונית התקשורת האופטית המבנית ועד לבית התקע האופטי בדירה תבוצע לפי הדרישות שבת״י 11801-1.