סימן ו׳: התקנת מיתקנים לקליטת שידורי טלוויזיה in the text of תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש״ל–1970.

10.09.מובלי תקשורת בבנייןתיקון: תש״ע־3

מובל תקשורת בבניין יותקן בהתקנה סמויה ככל האפשר, לפי תקנות החשמל (התקנת מובלים והתיול שבהם במתח שאינו עולה על מתח נמוך), התשס״ג–2002, ולפי הוראות אלה:

(1)מארון תקשורת מבני יותקנו שלושה צינורות להובלת כבלים בקוטר 40 מילימטרים עד ארון תקשורת קומתי; לחילופין, יותקנו תעלה או התקן אחר אשר אפשר להעביר דרכם שלושה צינורות בקוטר 40 מילימטרים;

(2)בבניין בלא פיר, יותקנו שישה מובלים אנכיים בקוטר 40 מילימטרים; מובלים כאמור יעברו בין ארונות התקשורת הקומתיים, ומארונות אלה יגיעו שני מובלים עד לגג המבנה ויאפשרו חיבור לאנטנה ולצלחת קליטה;

(3)מארון התקשורת הקומתי יותקנו שלושה מובלים בקוטר 20 מילימטרים עד ארון התקשורת הדירתי; בבניין בלא ארון תקשורת קומתי, יותקנו שלושה מובלים בקוטר 20 מילימטרים מארון התקשורת המבני עד ארון התקשורת הדירתי;

(4)מארון תקשורת דירתי יותקן מובל בקוטר 20 מילימטרים עד לתיבה להתקנת אבזר תקשורת בעבור בית תקע יחיד; בעבור בית תקע כפול יותקן מובל בקוטר 25 מילימטרים או שני מובלים בקוטר 20 מילימטרים כל אחד;

(5)בבניין שבו מותקנת תשתית בעבור מערכת קשר פנים (אינטרקום), יותקן מובל בקוטר 20 מילימטרים מהארון הקומתי עד לתיבה להתקנת אבזר תקשורת למערכת קשר פנים;

(6)בכל מובל ריק יושחל חבל משיכה.

10.09א.כבל אופטיתיקון: תשפ״א־2

בבניין יותקן כבל אופטי לפי הוראות אלה:

(א)הכבל האופטי שיותקן בין ארונית התקשורת האופטית המבנית לכל אחת מן הארוניות האופטיות הקומתיות יכלול 4 אגדי צינוריות בצבעים שונים שבהם יותקנו סיבים אופטיים; כל אחד מ־4 אגדי הצינוריות יסומן באותיות A‏, B‏, C‏, D, בהתאמה לסימון האותיות A‏, B‏, C‏, D, בארונית התקשורת האופטית המבנית והקומתית; מספר הסיבים האופטיים בכל אגד צינוריות יהיה לפחות כמספר הדירות בבניין; כל אגד צינוריות כאמור יסתיים במחברים מסוג LC/APC לפי הדרישות שבת״י 11801-1;

(ב)נוסף על האמור בפרט משנה (א), הכבל האופטי האנכי בבניין יכלול עתודה של אגד צינוריות לפי הוראות אלה:

(1)בבניין שבו 10 קומות או פחות תותקן כעתודה צינורית אחת נוספת;

(2)בבניין שבו 11 קומות לפחות יותקנו כעתודה 2 צינוריות נוספות;

(3)כל צינורית תכיל מספר סיבים אופטיים כמספר הדירות בקומה;

(4)הסיבים האופטיים שיותקנו בבניין ייעטפו במעטפת לפי הדרישות שבת״י 11801-1 ויהיו מסוג Single-mode B6_a2 בהתאם לדרישות בתקן ישראלי ת״י 60793-2-50 ”סיבים אופטיים – מפרטי דרישות למוצר: מפרט דרישות קבוצתי עבור סיבי אופן–יחיד מקבוצה B“;

(ג)כל סיב אופטי בצינוריות יסומן במספור רציף שיוצמד ליד כל מחבר לפי מספר הדירות בבניין; המספור הרציף של הסיבים האופטיים יבוצע בנפרד לפי מספר הדירות שבבניין לכל אחד מ־4 אגדי הצינוריות.

10.10.חיבור אבזר תקשורתתיקון: תש״ע־3, תשפ״א־2

(א)השקע לשירות פס רחב כאמור בפרט 10.08(ב)(1), יחובר באמצעות כבל תקשורת לכל הפחות מסוג Class D בהתאם לדרישות שבת״י 11801-1; השקע לשירות טלפוניה כאמור בפרט 10.08(ב)(1), יחובר באמצעות כבל תקשורת לפי הדרישות שבת״י 1155 ”כבלים לתדר שמע: כבלים למיתקני בזק בעלי בידוד ומעטה הגנה עשויים פוליוויניל כלורי“.

(ב)אבזר תקשורת כאמור בפרט 10.08(ב)(2), יחובר באמצעות כבל תקשורת בהתאם לתקן ישראלי, ת״י 1521 חלק 2: כבלים משותפי ציר לשימוש במערכות הפצה בכבלים: תקן קבוצתי לכבלי הורדה המיועדים לשימוש בתוך מבנים.

10.10א.תיקון: תשפ״א־2, תשפ״ב

(נמחק).

10.11.תנאים למתן היתר להתקנת כבל תקשורת בבניין קייםתיקון: תש״ע־3

(א)בבניין שהיתר להקמתו ניתן לפני תחילתן של תקנות אלה (להלן – בניין קיים), יותקנו כבלי התקשורת בתוך מובלים קיימים בבניין; ואולם בבניין שבו לא ניתן להתקין את כבלי התקשורת בתוך מובלים קיימים, יותקנו כבלי התקשורת במובלים חדשים או בלא מובל, במקומות אלה:

(1)בפירים קיימים בבניין;

(2)בבניין שבו לא ניתן להתקין בפירים קיימים –

(א)וחדר המדרגות שבו אינו חדר מדרגות מוגן – בתוך חדר המדרגות;

(ב)וחדר המדרגות שבו הוא חדר מדרגות מוגן – מחוץ לחדר המדרגות המוגן, בין בתוך הבניין ובין מחוץ לו; במקרים שבהם יותקנו מחוץ לבניין, הם יותקנו בחזית האחורית או הצדדית ובצורה שתתמזג ככל האפשר עם חזית זו.

(ב)בבניין קיים, מיתקני התקשורת יותקנו במידת האפשר, בתוך ארונות תקשורת קיימים.

10.12.קליטת שידורי חובהתיקון: תש״ע־3

בבניין מגורים תתאפשר קליטת שידורי חובה.

10.13.מיתקן לאנטנותתיקון: תש״ע־3

(א)בבניין מגורים יותקן מיתקן לאנטנות לקליטת שידורי החובה, לפי תקן ישראלי, ת״י 799: מיתקני אנטנות לקליטה משותפת (אק״מ) ומיתקני אנטנות לקליטה אינדיווידואלית (אק״א).

(ב)על אף האמור בפרט משנה (א), רשאית ועדה מקומית לפטור מחובת התקנת מיתקן לאנטנות לקליטת שידורי החובה אם קיים הסדר אחר המבטיח שבכל דירה יהיה ניתן לקלוט שידורי חובה בלא תשלום.

10.14.התקנת מיתקן לאנטנותתיקון: תש״ע־3, תשפ״א־2

מיתקן לאנטנות יותקן על גג המבנה, במקום נגיש לתפעול ולשירות, באופן שתימנע ככל האפשר הפרעה חזותית ובהתאם להוראות אלה:

(1)לא יותקן בבניין יותר מתורן אנטנה אחד לקליטת שידורי טלוויזיה;

(2)לא תותקן בבניין יותר מצלחת קליטה אחת לקליטת שידורים מאותו מפעיל שידורי לוויין; ואולם בבניין בעל כמה חדרי מדרגות ניתן להתקין צלחת קליטה אחת מאותו מפעיל שידורי לוויין לכל חדר מדרגות;

(3)צלחת קליטה תותקן על גג בניין באופן שלא תבלוט ממעקה המבנה, תשתלב עם עיצוב הגג ותוצמד ככל האפשר לרצפת הגג;

(4)בבניין עם גג משופע, תותקן צלחת קליטה, על השיפוע האחורי או הצדדי של הגג ביחס לרחוב ובכיוון השיפוע;

(5)מהנדס הוועדה המקומית רשאי להתיר התקנת צלחת קליטה שלא על גג הבניין, אם נוכח שקיים קושי ממשי בהתקנתה או שקיימת פגיעה ממשית ביכולת הקליטה של שידורי הטלוויזיה באמצעות הלוויין.

10.15.סייג לתחולהתיקון: תש״ע־3

מהנדס הוועדה המקומית רשאי להתיר התקנת מיתקני תקשורת באתרים בעלי חשיבות היסטורית, לאומית, אדריכלית או ארכאולוגית שלא בהתאם להוראות תקנות אלה וזאת לצורך מניעת פגיעה באתרים אלה.

11.00.הגדרותתיקון: תשס״ג־3

בחלק זה –

”ארובה“ – התקן המיועד להרחקת גזי פליטה של תנור מבנין, לרבות תותב מגן או שרוול מגן וברדס;

”דירה“ – חדר או תא או מערכת חדרים או תאים שנועדו לשמש יחידה למגורים או למטרה אחרת;

”מיתקן הסקה בדירה“ – תנור הסקה המוסק בגפ״מ או תנור הסקה מוזן בדלק נוזלי או תנור הסקה המוסק בחומר מוצק ובלבד שאינו מיתקן מיטלטל, לרבות ארובה לסילוק גזי השריפה, מכלי דלק וצנרת;

”רחוב“ – שטח המיועד לרחוב בתכנית לפי פרק ג׳ לחוק;

”תנור הסקה המוסק בגפ״מ“ – התקן להסקה המוזן בגז פחמימני מעובה (להלן – גפ״מ), לרבות מיתקן המחמם מים באמצעות גפ״מ;

”תנור הסקה המוסק בדלק נוזלי“ – התקן להסקה המצויד במבער אידוי, מוזן בקירוסין, בסולר או בדלק נוזלי אחר;

”תנור הסקה המוסק בחומר מוצק“ – התקן להסקה עשוי מתכת, מוזן בעץ, פחם או שילוב של שניהם.

11.01.התקנת מיתקן הסקה בדירהתיקון: תשס״ג־3

(א)לא יותקן מיתקן הסקה בדירה אלא על פי היתר.

(ב)התקנת תנור הסקה המוסק בדלק נוזלי בדירה תיעשה לפי תקנים ישראליים, ת״י 838 חלק 2: מיתקן של תנור ארובה להסקה דירתית: תנור הסקה, ת״י 838, חלק 3: מיתקן של תנור ארובה להסקה דירתית: ארובה, ת״י 838 חלק 4 – מיתקן של תנור ארובה להסקה דירתית: מכלים, צנרת.

(ג)התקנת תנור הסקה המוסק בגפ״מ בדירה תיעשה לפי תקנים ישראליים, ת״י 995: תנורי חימום דירתיים המוסקים בגז פחמימני מעובה, ת״י 158: מיתקנים לגזים פחמימניים מעובים המסופקים בתוך מכלים מיטלטלים (להלן – ת״י 158), ת״י 1296: מחממי מים לשימוש ביתי המוסקים בגז פחמימני מעובה.

(ד)התקנת תנור הסקה המוסק בחומר מוצק בדירה תיעשה לפי תקנים ישראליים, ת״י 1368 חלק 1: תנור הסקה ביתי המוסק בחומר מוצק: תנור, ת״י 1368 חלק 2: תנור הסקה ביתי המוסק בחומר מוצק: ארובה.

11.02.איסור מיקום ארובה לצד רחובתיקון: תשס״ג־3

לא תוצא ארובה של מיתקן הסקה בדירה דרך קיר חיצון של הדירה הפונה אל רחוב.

11.03.בדיקת מעבדה מאושרתתיקון: תשס״ג־3

התקנת מיתקן הסקה בדירה תיבדק בידי מעבדה מאושרת, אשר תודיע לועדה המקומית אם מיתקן ההסקה בדירה הותקן בהתאם לתקן אם לאו ותמסור את המלצותיה בדבר הפעולות שיש לנקוט כדי להתאימה לתקן.

12.00.הגדרותתיקון: תש״ם־3

בחלק זה –

”ארובה“ – כמשמעותה בסעיף 11.00.

12.01.גובה הארובהתיקון: תש״ם־3

גובה הארובה במיתקן של חימום מרכזי והספקת מים חמים מרכזית בבנינים יהיה לפי האמור בסעיף קטן 7.1.1 שבתקן ישראלי ת״י 838, חלק 3.

13.00.הגדרותתיקון: תש״ם־3

בחלק זה –

”דירה“ – חדר או תא או מערכת חדרים או תאים שנועדו לשמש יחידה למגורים, או למטרה אחרת, למעט מערכת חדרים המיועדים למגורים בקיבוץ;

”כניסה ראשית“ – הכניסה הראשית לגזרת הבנין שבה היא נמצאת;

”מערכת תיבות מכתבים“ – תיבות מכתבים לפי תקן ישראלי ת״י 816;

”קיבוץ“ – קיבוץ או קבוצה המואגדים כאגודה שיתופית על־פי התקנות לדוגמה שאישר אותן רשם האגודות השיתופיות לאגודות מאותו סוג.

13.01.התקנת תיבות מכתבים לכל דירה בבניןתיקון: תש״ם־3

תיבת מכתבים תותקן לכל דירה בבנין שיש בו דירה, באחד מאופנים אלה:

(1)בכל כניסה ראשית;

(2)באין כניסה ראשית – סמוך לכניסות;

(3)סמוך למדרכה או לקו הרחוב, כאשר הכניסה הראשית או כניסות לבנין נמצאות במרחק העולה על 20 מטרים מהמדרכה או מקו הרחוב האמורים או כאשר ממפלס הרחוב אל מפלס הכניסה הראשית או כניסות הבנין ניתן להגיע רק באמצעות יותר מ־12 מדרגות;

(4)על אף האמור בפרטים (1), (2) ו־(3), אם נקבעה כתנאי להיתר חלוקת הדואר במרוכז, ניתן להתקין תיבת מכתבים אחת עבור כל הבנין או מקצתו.

13.02.תיבות מכתבים לפי תקןתיקון: תש״ם־3

מערכת של תיבות מכתבים תהיה לפי תקן ישראלי ת״י 816.

13.03.הגנה בפני גשםתיקון: תש״ם־3

מערכת תיבות המכתבים תותקן במקום המוגן בפני גשם.

14.00.השימוש המותר בחמרי בניה דליקיםתיקון: תש״ם־3

(א)ינהגו לפי תקן ישראלי ת״י 921, הממיין ומסווג בנינים לפי דרגת סיכון האש שבהם ולפי חמרי בניה המותרים לשימוש בהתאם לתגובותיהם בשריפה.

(ב)בענינים המפורטים בסעיף קטן (א) והנוגעים לבנינים שנועדו כולם או מקצתם למלאכה, תעשיה, אחסנה ובנינים לצרכי חקלאות, ינהגו לפי האמור בתקנה 16 של תקנות אלה; סעיף קטן (א) לא יחול, אולם בבואה להשתמש בסמכותה לפי תקנה 16 כאמור, תתייעץ הוועדה המקומית עם רשות הכבאות.

(ג)לענין בדיקת דרגת דליקותם של חמרי בניה כאמור בסעיף זה, ינהגו לפי תקן ישראלי ת״י 755.

(ד)אין להוכיח את קיומם של התנאים שבסעיף זה על־ידי בעל ההיתר, אלא באמצעות תעודה של מעבדה מוכרת כמשמעותה בסעיף 5.01.

14.01.תיקון: תשנ״ו־2, תשס״א, תש״ף

(בוטל).

14.02.איסור בניה באסבסטתיקון: תשס״ו

לא יינתן היתר לבניה באסבסט, למעט היתר להריסת בנין או חלק מבנין העשוי אסבסט או לפינוי אסבסט מהנכס.

14.03.התקנת חיפויתיקון: תשס״ז־3, תשס״ט־4

(א)התקנת חיפוי על חזיתו של בנין או על קירותיו הפנימיים או החיצוניים, תיעשה בהתאם לתקן ישראלי אם קיים לגבי סוג זה של חיפוי; לא קיים תקן כאמור, יותקן החיפוי באופן שימנע את נפילתו של החיפוי מחזית הבנין או מקירותיו ושיבטיח את בטיחות הבנין ובטיחות השוהים בתוכו ובסביבתו.

(ב)השימוש באבן טבעית לחיפוי ייעשה בהתאם לתקן ישראלי ת״י 2378 חלק 1 – קירות מחופים באבן טבעית: אבן טבעית לחיפוי ודרישות כלליות ממערכת החיפוי; התקנת חיפוי מאבן טבעית בקיבוע רטוב, תיעשה בהתאם לתקן ישראלי ת״י 2378 חלק 2 – קירות מחופים באבן טבעית: קירות מחופים בקיבוע רטוב.

(ג)התקנת חיפוי מפסיפס או מאריחי קרמיקה על חזיתו של בנין או על קירותיו החיצוניים, תיעשה בהתאם לתקן ישראלי ת״י 1555 חלק 1 – מערכת פסיפס ואריחי קרמיקה לריצוף ולחיפוי בבנינים: חיפוי חוץ.

נספח (סעיפים 2.92 ו־7.70.00)

(הנספח הושמט)

15.00.חישובים סטטיים – תנאי למתן ההיתרתיקון: תשמ״ג־2, תשמ״ג־4, תשנ״ב

(א)לא יינתן היתר לבניה אלא אם הוגשו לועדה המקומית החישובים הסטטיים המתייחסים לבנין נושא הבקשה להיתר.

(ב)חישובים סטטיים יכול שיוגשו לאחר הגשת הבקשה למתן היתר.

(ג)המהנדס רשאי לפטור מגיש בקשה להיתר מהחובה להגיש חישובים סטטיים, אם מבוקש היתר לעבודה שאינה משפיעה על יציבותו של הבנין או של כל חלק ממנו, לרבות עבודה פנימית, חפירה שאינה דורשת תמיכה, גדר נמוכה שאינה קיר תומך או התקנת אינסטלציה סניטרית, ובלבד שהשתכנע שעשיית חישוב סטטי אינה דרושה להבטחת בטיחותו של המבנה ורשם בתיק הבקשה את נימוקיו לכך.

(ד)פטור לפי סעיף קטן (ג), משחרר את מבקש ההיתר גם מהחובה למנות מתכנן שלד הבנין.

15.01.הגשת החישובים הסטטייםתיקון: תשמ״ג־2, תשמ״ג־4, תשמ״ט־5, תשנ״ב

החישובים הסטטיים ייחתמו ויוגשו לועדה המקומית בידי מתכנן שלד הבנין בטופס שבנספח לסימן זה.

15.02.תפקידי מתכנן שלד הבניןתיקון: תשמ״ג־2, תשמ״ג־4, תשמ״ט־5, תשנ״ב

מתכנן שלד הבנין חייב –

(1)לערוך את החישובים הסטטיים לפי הכללים והרמה המקצועית הנהוגים אותה שעה בנדון ולפי הוראות כל דין הנוגע לענין זה;

(2)אם נושא הבקשה הוא תוספת בנין – לוודא, על ידי בדיקת הבנין הקיים, שהבניה, נושא ההיתר המבוקש, לא תפגע ביציבותו, לא בשעת ביצועה של בניית התוספת ולא לאחריה;

(3)לערוך ביקורת על ביצועה של הבניה, נושא ההיתר המבוקש, כדי להבטיח שהשלד ייבנה לפי הכללים והרמה המקצועית הנהוגים אותה שעה בנדון וכל דין הנוגע לענין ובהתאם לחישובים הסטטיים כפי שהוגשו וזאת במסגרת אחריותו לפיקוח עליון על הקמת שלד הבנין;

(4)להגיש לוועדה המקומית, עם גמר הקמת השלד, חישובים סטטיים חדשים אם במהלך הקמת השלד חלו בו שינויים מהותיים, או חישובים סטטיים מתוקנים אם חלו בו במהלך ההקמה שינויים שאינם מהותיים והמחייבים תיקון החישובים המקוריים;

(5)לדאוג לכך שתכנית הקונסטרוקציה תהיה בידי מנהל העבודה באתר הבניה;

(6)לשמור את תכנית הקונסטרוקציה בתום הבניה, לתקופה של לא פחות מעשר שנים במקום בישראל שיודיע עליו לועדה המקומית או לנהוג בה בדרך אחרת שתחליט עליה הועדה המקומית על פי בקשתו.

15.03.אחריות בנזיקיןתיקון: תשמ״ג־2, תשמ״ג־4, תשנ״ב

(א)נקבע בזה לענין סעיף 63 לפקודת הנזיקין, כי החיובים שהוטלו על מתכנן שלד הבנין לפי חלק זה הוטלו גם להגנתם של אלה העלולים להיפגע על ידי אי־קיומם.

(ב)סעיף זה בא להוסיף על האחריות בנזיקין לפי סעיף 16.05 ולא לגרוע ממנה.

תיקון: תשמ״ג־2, תשמ״ג־4, תשנ״ב

נספח (סעיף 15.01)

(הנספח הושמט)

15.10.תחולהתיקון: תשמ״ט־5

סימן זה יחול בכפוף לאמור בסימנים א׳ ו־ב׳ שבחלק ה׳.

15.11.נתונים כלליים של החישובים הסטטייםתיקון: תשמ״ט־5

ואלה הם הנתונים הכלליים שיכללו בחישובים הסטטיים:

(1)שם עורך החישובים הסטטיים, מספר הזהות שלו, מספר הרשיון על פי חוק המהנדסים והאדריכלים, התשי״ח–1958;

(2)מטרת הבנין, מספר הקומות שבו ומיקומו (שם הרחוב ומספר הבנין);

(3)שם מבקש ההיתר או בעל ההיתר, לפי הענין, ומענו;

(4)מספר תיק הבנין בוועדה המקומית;

(5)מועד עריכתם של החישובים הסטטיים;

(6)חתימתו של עורך החישובים הסטטיים, בכל עמוד של החישובים;

(7)תקנים, ישראליים ואחרים, מעודכנים, ששימשו את עורך החישובים הסטטיים;

(8)ספרות מקצועית ששימשה את עורך החישובים הסטטיים;

(9)שם ומקור של תוכנות מחשב שבהן נעזר עורך החישובים הסטטיים.

15.12.פרטים טכניים של החישובים הסטטייםתיקון: תשמ״ט־5

ואלה הם הנתונים הטכניים שייכללו בחישובים הסטטיים:

(1)העומסים השימושיים האופיניים – עומסי רעידת אדמה, עומסי רוח וכיוצא באלה – שיש להם חשיבות לבנין הנדון;

(2)החמרים שישמשו לבניית השלד – על כינויים התקני, חוזקם או תכונותיהם האחרות שיש להן חשיבות לענין, הכל לפי הצורך ולפי סוגו של הבנין, כגון: ”ב־30“ (לבטון); Φ (למוטות פלדה);

(3)נתוני הביסוס כמפורט להלן:

(א)סוג הקרקע;

(ב)מאמצים מותרים לביסוס;

(ג)נתונים אחרים שיש להם חשיבות לסוג הבנין, כגון: מקדמי לחץ עפר, מקדמי חיכוך, ספרת מצע (Modulus of Subgrade Reaction);

(ד)מקורות המידע, כגון: קידוחי נסיון, המלצות מהנדסי קרקע, תקן ישראלי ת״י 940.

15.13.דרך הפירוט של הנתונים הטכנייםתיקון: תשמ״ט־5

אין חובה לפרט במרוכז את הנתונים הטכניים כאמור בסעיף 15.12, אלא די בכך אם תהא הפניה לאותו עמוד בחישובים הסטטיים שבו נמצא הנתון הנדון.

15.14.תיאור גרפי כללי של השלדתיקון: תשמ״ט־5

החישובים הסטטיים יכללו תיאור גרפי כללי של השלד, בקנה מידה 1:100 או 1:200, לפי הצורך.

15.15.תוכן התיאור הגרפיתיקון: תשמ״ט־5

התיאור הגרפי הכללי של השלד –

(1)יפרט את עיקרי הקונסטרוקציה, מיקומם של עמודים, קורות, תקרות, אגדים, מרישים, קירות נושאים, את חיזוקי הרוח ורכיבים אחרים שיש להם חשיבות לענין, הכל בהתאם לסוג השלד;

(2)יסביר בצורה ברורה את כל המערכת הסטטית של הבנין המשמשת לקבלת הכוחות האנכיים והאופקיים;

(3)יסומנו בו כל האלמנטים המרכיבים את השלד, בכינויים כגון: עמוד – ע/1; קורה – ק/1.

15.16.עומסים שמביאים אותם בחשבוןתיקון: תשמ״ט־5

בחישובים הסטטיים יביאו בחשבון את כל העומסים המפורטים בסעיף 5.06.

15.17.חישוב הרכיביםתיקון: תשמ״ט־5

החישוב לגבי כל חלק הבנין הנועד להעביר עומסים מסוג כלשהו לקרקע (להלן – רכיב) ייערך כך:

(1)תתואר הסכימה הסטטית, כגון: מיפתח, מיקום הסמכים וסוגיהם, הכוחות הפועלים על הרכיב;

(2)ציון הכוחות הפנימיים הנגזרים מהפעלת הכוחות האמורים: מומנטי כפיפה, כוחות ציריים, כוחות גזירה ומומנטי פיתול הפועלים בחתכים, לפיהם יבוצע תכן הרכיב;

(3)מידות חתכי הרכיב לפי סוג החומר של הרכיב, כגון: בבנין מבטון מזויין – חתך הרכיב והזיון; במבני פלדה – סוגי הפרופילים; ובכל מקרה יצויין סוג החומר של הרכיב, כגון: ב־30; פלדה Φ, פלדה 37;

(4)היו החישובים הסטטיים מבוססים על שיטה מיוחדת, יצויין מקור המידע, או החישובים הסטטיים שיובאו במלואם, יסבירו את השיטה המיוחדת האמורה.

15.18.דוגמה לחישוב סטטיתיקון: תשמ״ט־5

בנספח שלהלן מובא אופן עריכת חישוב סטטי של שלד בנין מבטון מזויין על פי הוראות חלק זה, והוא ישמש דוגמה לאופן עריכתו של כל חישוב סטטי.

תיקון: תשמ״ט־5, תש״ן

נספח: תכן מבנה (תקנה 15.18)

תיקון: תש״ן

(הנספח הושמט)

16.00.תיקון: תשמ״ד, תשנ״ח, תש״ף

(בוטל).

16.01.תיקון: תשמ״ד, תשנ״ח, תש״ף

(בוטל).

16.02.תיקון: תשמ״ד, תשמ״ט־2, תשנ״ח־4, תשס״ו־2, תש״ף

(בוטל).

16.03.תיקון: תשמ״ד, תש״ף

(בוטל).

16.04.תיקון: תשמ״ד, תש״ף

(בוטל).

16.05.תיקון: תשמ״ג־2, תשמ״ד, תש״ף

(בוטל).

16.06.תיקון: תשמ״ד, תש״ף

(בוטל).

16.07.תיקון: תשמ״ד, תש״ף

(בוטל).

16.08.תיקון: תשמ״ד, תש״ף

(בוטל).

16.08א.תיקון: תשנ״ב, תש״ף

(בוטל).

16.09.תיקון: תשמ״ד, תש״ף

(בוטל).

16.10.תיקון: תשמ״ט־2, תש״ף

(בוטל).

תיקון: תשמ״ד, תש״ף

נספח (בוטל)

17.00.תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5

(בוטל).

17.01.תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5

(בוטל).

17.02.תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5

(בוטל).

17.10.תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5

(בוטל).

17.11.תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5

(בוטל).

17.12.תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5

(בוטל).

17.13.תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5

(בוטל).

17.14.תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5

(בוטל).

17.15.תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5

(בוטל).

17.16.תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5

(בוטל).

17.17.תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5

(בוטל).

17.18.תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ו, תשס״ח־5

(בוטל).

17.19.תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5

(בוטל).

17.20.תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5

(בוטל).

17.21.תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5

(בוטל).

17.22.תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5

(בוטל).

17.23.תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5

(בוטל).

17.24.תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5

(בוטל).

17.25.תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5

(בוטל).

17.26.תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5

(בוטל).

17.27.תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ב, תשס״ח־5

(בוטל).

17.28.תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5

(בוטל).

17.29.תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5

(בוטל).

17.31.תיקון: תשמ״ט־4, תשנ״ו־2, תשס״ח־5

(בוטל).

17.32.תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5

(בוטל).

17.33.תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5

(בוטל).

17.34.תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5

(בוטל).

17.35.תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5

(בוטל).

17.36.תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5

(בוטל).

17.37.תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5

(בוטל).

17.38.תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5

(בוטל).

17.39.תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5

(בוטל).

17.40.תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5

(בוטל).

17.41.תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5

(בוטל).

17.42.תיקון: תשמ״ט־4, תשנ״ח־4, תשס״ח־5

(בוטל).

17.43.תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5

(בוטל).

17.44.תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5

(בוטל).

17.45.תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5

(בוטל).

17.46.תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5

(בוטל).

17.47.תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5

(בוטל).

17.48.תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5

(בוטל).

17.49.תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5

(בוטל).

17.50.תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5

(בוטל).

17.51.תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5

(בוטל).

17.52.תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5

(בוטל).

17.53.תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5

(בוטל).

17.54.תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5

(בוטל).

17.55.תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5

(בוטל).

17.56.תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5

(בוטל).

17.57.תיקון: תשמ״ט־4, תש״ן־2, תשס״ח־5

(בוטל).

17.58.תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5

(בוטל).

17.59.תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5

(בוטל).

17.60.תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5

(בוטל).

17.61.תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5

(בוטל).

17.62.תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5

(בוטל).

17.63.תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5

(בוטל).

17.64.תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5

(בוטל).

17.65.תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5

(בוטל).

17.66.תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5

(בוטל).

17.67.תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5

(בוטל).

17.68.תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5

(בוטל).

17.69.תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5

(בוטל).

17.70.תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5

(בוטל).

17.71.תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5

(בוטל).

17.72.תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ח־5

(בוטל).

18.00.פרשנותתיקון: תשמ״ט־2

(א)לענין חלק זה תהא למונחים שהוגדרו בחלק ה1 לפקודת בריאות העם, 1940, המשמעות שיש להם באותו חלק ה1, והוא כשאין כוונה אחרת מפורשת או משתמעת.

(ב)בחלק זה, ”מיגון“ – אמצעים טכניים למניעת הרעלתם של המים שבבריכה למי שתיה.

18.01.תחולהתיקון: תשמ״ט־2

חלק זה חל על היתרים להקמת בריכה למי שתיה, לשינוי מבנה ולשינוי תנאי השימוש בה.

18.02.תרשים סכמתי לאמצעי מיגוןתיקון: תשמ״ט־2

האבזרים של מיגון יותקנו בבריכה למי שתיה, בהתאם לתרשים סכמתי שבשרטוט – נספח א׳ לחלק זה.

18.03.גדר מסביב לנכסתיקון: תשמ״ט־2

(א)מסביב לנכס שעליו ניתן ההיתר תוקם גדר, כמפורט בשרטוט – נספח א׳.

(ב)לא אפשרו גודלו של הנכס או צורתו את הקמתה של הגדר, כמפורט בסעיף קטן (א), וקו הבנין של מבנה הבריכה, כולו או מקצתו, חופף את גבול הנכס, יותקן באותו מקום מיגון מעל הקיר של הבריכה; מיגון זה יהא זהה לחלק העליון של הגדר, כמתואר בנספח א׳, לרבות הקונצרטינה.

(ג)לא ניתן, מטעמים שבמראה החיצוני, להקים גדר, כמפורט בסעיף קטן (א), מותר להקים במקומה גדר מאבן או מבטון או מחומרים קשיחים אחרים, ואם נחה דעתה של הוועדה המקומית שגדר זה מהווה מכשול יעיל בפני חדירה.

18.04.מחסום בפני טיפוסתיקון: תשמ״ט־2

למניעת טיפוס על מבנה הבריכה, יותקן מחסום, כמפורט בשרטוט – נספח ב׳.

18.05.מכסה לפתח הבריכהתיקון: תשמ״ט־2

הפתח לכניסה למבנה הבריכה יצוייד במכסה פלדה, כמפורט בשרטוט – נספח ג׳.

18.06.תקרהתיקון: תשמ״ט־2

תקרת הבריכה תהא בנויה מבטון מזויין ”ב־30“; עוביה לא יפחת מ־5 ס״מ.

18.07.מחוון או התקן דומהתיקון: תשמ״ט־2

בבריכה יותקן מחוון גובה המים ואיטום המחוון, הכל כמפורט בשרטוט – נספח ד׳, או התקן אלקטרוני שתפקידו להראות את גובה המים בבריכה והמבטיח איטום מוחלט של המקום בו ההתקן חודר לתוך הבריכה.

18.08.צינורות איוורורתיקון: תשמ״ט־2

יותקנו צינורות איוורור בבריכה, במספר ובדרך כמפורט בשרטוט – נספח ה׳.

תיקון: תשמ״ט־2

נספח א׳: בריכות למי שתיה – מיגון (סעיפים 18.02 ו־18.03)

(הנספח הושמט)

תיקון: תשמ״ט־2

נספח ב׳: מחסום למניעת טיפוס על הבריכה (סעיף 18.04)

(הנספח הושמט)

תיקון: תשמ״ט־2

נספח ג׳: מכסה פלדה חד־כנפי לפתח בבריכה (סעיף 18.07)

(הנספח הושמט)

תיקון: תשמ״ט־2

נספח ד׳: מחוון גובה המים בבריכה (סעיף 18.07)

(הנספח הושמט)

תיקון: תשמ״ט־2

נספח ה׳: צינורות איוורור (סעיף 18.08)

(הנספח הושמט)

19.00.הגדרהתיקון: תשע״ב־2, תשפ״ד

בחלק זה –

”מבנה יביל ארעי המיועד למגורים“ – כהגדרתו בתקן ישראלי, ת״י 5412 חלק 1: מבנים יבילים ארעיים: מבני מגורים.

19.01.תחולהתיקון: תשע״ב־2

הוראות חלק זה יחולו על הקמתו של מבנה יביל ארעי המיועד למגורים.

19.02.תנאים לתחולת ת״י 5412תיקון: תשע״ב־2

מבנה יביל ארעי המיועד למגורים יוקם לפי היתר, בהתאם לדרישות תקן ישראלי, ת״י 5412 חלק 1: מבנים יבילים ארעיים: מבני מגורים (להלן – ת״י 5412 חלק 1) ובהעדר הוראות בת״י 5412 חלק 1, לפי תוספת זו ובלבד שהתקיימו בו התנאים שלהלן:

(1)נקבע בהיתר הבנייה מועד לפירוק המבנה היביל הארעי המיועד למגורים או לסילוקו, שאינו עולה על עשר שנים ממועד הקמתו לראשונה של המבנה;

(2)המבנה היביל הארעי המיועד למגורים נבדק בבדיקת הקמה כמפורט בפרט 19.03 (להלן – בדיקת הקמה) ונמצא תקין ועומד בדרישות ת״י 5412 חלק 1;

(3)על גבי התווית הפנימית המותקנת במבנה היביל בהתאם להוראות ת״י 5412 חלק 1, יצוינו נוסף על המפורט בת״י 5412 חלק 1, פרטים אלה:

(א)מועד הקמתו לראשונה של המבנה היביל הארעי המיועד למגורים;

(ב)מועד הקמתו מחדש של המבנה היביל הארעי המיועד למגורים – אם הוקם מחדש, בכל פעם שהוקם מחדש;

(ג)מועד עריכת בדיקת הקמת אחרונה ופרטי עורך הבדיקה.

19.03.בדיקת הקמהתיקון: תשע״ב־2

(א)המבנה היביל הארעי המיועד למגורים ייבדק עם הקמתו בבדיקת הקמה, וכן בכל מועד שבו יוקם המבנה היביל הארעי המיועד למגורים מחדש, אם יוקם מחדש; הבדיקה תתבצע באמצעות מעבדה מאושרת.

(ב)בדיקת ההקמה כוללת –

(1)בדיקת התאמת המבנה להוראות ת״י 5412 חלק 1;

(2)בדיקה חזותית לווידוא שלמות כל הרכיבים והפריטים;

(3)בדיקת תפקוד המערכות;

(4)בדיקת תפקוד דלתות, חלונות, תריסים, ארונות, כלים סניטריים;

(5)בדיקת תקינות ושלמות המלאכות שבוצעו באתר, כגון סיכוך גגות.

(ג)נקבע בממצאי מעבדה מאושרת כי המבנה היביל הארעי המיועד למגורים אינו תקין או שאינו תואם להוראות ת״י 5412 חלק 1, תמסור המעבדה המאושרת הודעה על כך לוועדה המקומית ולבעל ההיתר, בתוך שבעה ימים ממועד עריכת הבדיקה.

(ד)בעל ההיתר יתקן את הדרוש תיקון ויודיע על כך לוועדה המקומית בתוך שלושים ימים ממועד הודעת המעבדה המאושרת לוועדה המקומית.

19.04.שמירת דיניםתיקון: תשע״ב־2, תשפ״ד

אין בהוראות חלק זה כדי לגרוע מסמכויות מוסדות התכנון לפי כל דין.

19.05.תיקון: תשפ״ד, תשפ״ו

(פקע).

20.00.הגדרותתיקון: תשס״ג־3, תש״ע־3, תש״ף־2

בחלק זה –

”בנין מגורים“ – (נמחקה);

”גז“ – גז פחמימני מעובה שמיועד לבישול ולהסקה (להלן, בחלק זה – גפ״מ);

”מכל גז“ – מכל מיטלטל או מכל נייח, מכל על־קרקעי, מכל תת־קרקעי או מכל טמון, כהגדרתם בתקן ישראלי ת״י 158 חלק 1 – מיתקנים לגזים פחמימניים מעובים (גפ״מ): מאגרים (להלן ת״י 158 חלק 1);

”מערכת לאספקת גז“ – מערכת לאספקת גפ״מ הכוללת מכל גז וצינורות אספקה מהמכל לדירות בבנין;

”מערכת לאספקת גז מרכזית“ – מערכת לאספקת גז שמשמשת מספר יחידות דיור;

”מפקח עבודה“ – (נמחקה);

”רשות הרישוי“ – רשות הרישוי המקומית כמשמעותה בסעיף 30 לחוק.

20.01.איסור התקנה ושימוש בחלל נמוךתיקון: תשס״ג־3

התקנה ושימוש במכשירים ואבזרים לצריכת גז אסורה בחלל שמפלט רצפתו נמוך ממפלס פני הקרקע שמסביבו.

20.02.התקנה על פי תקניםתיקון: תשס״ג־3

מערכת לאספקת הגז לבנין, לרבות מערכת לאספקת גז מרכזית על מכליה, מיתקניה ואבזריה, תותקן על פי התקנים הישראלים, כמפורט להלן:

(1)ת״י 158 חלק 1;

(2)ת״י 158.

20.03.מערכת אספקת גז בבנין מגוריםתיקון: תשס״ג־3

(א)בבנין מגורים תותקן מערכת לאספקת גז.

(ב)בבנין מגורים שבו 6 יחידות דיור או יותר תותקן מערכת לאספקת גז מרכזית.

(ג)התקנת מערכת לאספקת גז או מערכת לאספקת גז מרכזית לענין פרט זה אינה מחייבת התקנת מכל מיטלטל.

20.04.מערכת אספקת גז בבנינים אחריםתיקון: תשס״ג־3

(א)בבנין שאינו בנין מגורים תותקן מערכת לאספקת גז, ובלבד שבבנין, שבו השטח הכולל המותר לבניה עולה על 1,000 מ״ר – יותקנו מכלי גז נייחים, אלא אם כן פטר המהנדס מהצורך בהתקנת המכלים מטעמים הנוגעים לאופי השימוש בבנין.

(ב)בבנין שאינו בנין מגורים ושבו השטח הכולל המותר לבניה קטן מ־1,000 מ״ר, רשאי המהנדס לחייב את בעל ההיתר להתקין מכלי גז נייחים מטעמים הנוגעים לאופי השימוש בבנין.

20.05.פטור מחובת התקנת מערכת לאספקת גזתיקון: תשס״ג־3, תש״ף־2

(א)מצא המהנדס כי התקנת מערכת לאספקת גז בבנין עלולה ליצור סיכון בטיחותי, יפטור המהנדס את מבקש ההיתר מחובת התקנת מערכת אספקת הגז.

(ב)שוכנעה רשות הרישוי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי בבנין לא ייעשה שימוש במערכת לאספקת גז, רשאית היא לפטור את בעל ההיתר מחובת התקנת מערכת לאספקת גז.

20.06.התקנת צנרת גז בבניןתיקון: תשס״ג־3

בבנין תותקן צנרת גז בהתקנה סמויה ונגישה.

20.07.איסור התקנת צנרת גז בקירות מקלט או חדר מדרגות מוגןתיקון: תשס״ג־3

לא תותקן צנרת גז בקירות מקלט או בקירות חדר מדרגות מוגן.

20.08.ארון למוני גזתיקון: תשס״ג־3

מוני גז שמותקנים בכל קומה בבנין או בכניסה אליו – יותקנו בארון תשתית ממתכת (להלן – ארון גז) המתאים לתקן הישראלי, ת״י 4376: ארונות תשתית ממתכת להתקנה בתוך בנינים (להלן – ת״י 4376).

20.09.חובת בדיקת מערכת לאספקת גזתיקון: תשס״ג־3

(א)מערכת לאספקת גז, לרבות התקנתה לפי פרט 20.02, תיבדק בידי מעבדה מאושרת בהתאם לת״י 158 ותקן ישראלי, ת״י 1205.7: התקנת מיתקני תברואה ובדיקתם – מערכות גז.

(ב)נקבע בממצאי מעבדה מאושרת כי המערכת לאספקת הגז, או אופן התקנתה, אינם בהתאם להוראות ת״י 158 חלק 1, ת״י 158 או ת״י 4376, תמסור המעבדה המאושרת הודעה על כך לועדה המקומית, בתוך שבעה ימים.

(ג)מבקש ההיתר ימסור לועדה המקומית את חוות דעתם של האחראי לבקורת ומתכנן המערכת לאספקת הגז בנוגע לממצאי המעבדה המאושרת וכן את הוראותיהם לתיקון הליקויים שנמצאו, לפי הודעת המעבדה המאושרת.

20.10.תיקון: תשס״ג־3, תש״ף־2

(נמחק).

21.1.1.1.הגדרותתיקון: תשס״ח־3, תשע״ב, תשע״ח

בחלק זה –

”אדם עם מוגבלות“ – כהגדרתו בסעיף 5 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998;

”בריכת זרמי אוויר ומים (ג׳אקוזי)“ – בריכת שחיה מיוחדת עם זרמי אוויר או מים;

”בריכת זרמים (סחף)“ – בריכת שחיה מיוחדת, נפרדת או חלק מבריכת שחיה אחרת, שיש בה זרמי מים הסוחפים את המתרחץ;

”בריכה טיפולית“ – בריכת שחיה מיוחדת, שבה נערך טיפול במים (Hydrotherapy) באמצעות הפעלה גופנית במים לשם השגת מטרות טיפול משקמות (Rehabilitation), משמרות (Maintenanace), או מקדמות בריאות (Thrapy health promotion); בהגדרה זו,

”מטרה טיפולית משקמת“ – שיפור תפקוד מוטורי, פסיכומוטורי ופסיכו־חברתי לאדם עם מוגבלות;

”מטרה טיפולית משמרת“ – או שיפור, תפקוד מוטורי, פסיכומוטורי ופסיכו־חברתי לאדם עם מוגבלות לצמיתות;

”מטרה טיפולית מקדמת בריאות“ – שימור, שיפור וקידום פעילות, תנועתיות וכושר גופני, לאדם עם מוגבלות;

”בריכה פרטית“ – בריכת שחייה מיוחדת המיועדת לשימושם של לא יותר מארבע יחידות דיור או ארבע יחידות אירוח;

”בריכת פעוטות“ – בריכת שחיה מיוחדת שעומקה אינו עולה על 45 ס״מ;

”בריכת שחיה לספורט“ – בריכת שחיה מיוחדת המיועדת לאימוני שחיה ותחרויות ספורט;

”בריכת שחיה מיוחדת“ – בריכת שחיה המיועדת למטרה ייחודית או לציבור בעל מאפיינים או צרכים ייחודיים;

”חומר מסוכן“ ו”ממונה“ – כהגדרתם בחוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993;

”מדרך“ – אלמנט הבנוי לאורך דופן בריכת שחיה לנשיאה בטוחה של מתרחץ;

”מתחם חומרים מסוכנים“ – מתחם ייעודי לאחסון חומרים מסוכנים.

21.1.2.1.מבנה וגימור כלליתיקון: תשס״ח־3

(א)המבנה והגימור של אתר בריכת שחיה יבטיחו את המטרות הציבוריות האלה:

(1)את בטיחות הציבור ושלומו, ואיכות הסביבה באתר בריכת השחיה ומחוצה לו;

(2)תנאי תברואה נאותים באתר בריכת השחיה;

(3)נגישות והתמצאות של אדם עם מוגבלות, באופן שוויוני, מכובד, עצמאי ובטיחותי.

(ב)מרכיבים שונים כגון סמלים וקישוטים המשולבים באתר בריכת השחיה, לא יפגעו במטרות הציבוריות.

21.1.2.2.הקצאת שטחי מים ועומקיםתיקון: תשס״ח־3, תשפ״א

(א)שטח המים הכולל באתר בריכת שחיה יחושב לפי מפתח של 3 מ״ר שטח פני מים למתרחץ; לגבי תפוסת שאר חלקי אתר בריכת שחיה – יתקיימו הוראות סימן י״ב בפרק ב׳ לחלק ג׳ זולת אם נאמר אחרת בחלק זה.

(ב)באתר בריכת שחייה, למעט באתר כאמור שאינו מיועד לשימוש של פעוטות, יוקצה שטח מים נפרד שישמש בריכת פעוטות ששטחו לא יפחת מ־10% מסך כל שטחי המים באתר בריכת שחיה שעומקם מעל 0.9 מטר (להלן – שטח המים המרכזי); בחישוב שטח המים המרכזי לא ייכללו שטחי מים של בריכות שחיה מיוחדות, למעט בריכת שחיה לספורט המיועדת גם לשימושים אחרים.

(ג)עומק המים לא יעלה על 1.2 מטר, בכ־40% משטח המים של בריכת שחיה.

21.1.2.3.מבנה בריכת שחיהתיקון: תשס״ח־3

(א)דופנות בריכת שחיה יהיו מאונכות לפני המים.

(ב)לא יותקנו בבריכה ובשטח המחופה שמסביבה לפי פרט 21.1.2.12 עצמים הבולטים מהשטח המחופה, מדופן הבריכה או מקרקעיתה אל תוך המים ומעל פניהם באופן העלול להפריע למי שעושה שימוש בבריכת השחיה או לסכן אותו או להפריע לבעל תפקיד האמור לצפות לפני המים בבריכה.

(ג)בריכת שחיה לא תכיל חללים תת־מימיים אשר אדם המשתמש בבריכת השחיה, ובכלל זה פעוט, עלול להיכלא בהם או שאבר מאבריו עלול להיתפס בהם.

(ד)לאורך היקף שפת בריכת השחיה, למעט בחלקים שבהם מצויים אמצעים אחרים כגון אזור מדרגות הכניסה, יותקן אמצעי לאחיזה בטוחה ונוחה בידי אדם המצוי במים; אמצעי כאמור למעט בבריכה טיפולית, לא יבלוט מדופן הבריכה לתוך תחום המים העיקרי ויכול שיהיה חלק מתעלת הגלישה האמורה בפרט 21.1.2.7.

(ה)בריכת שחיה לא תכלול חללים או שטחים נסתרים אשר מגבילים את יכולת הצפייה והפיקוח על המשתמשים בבריכת השחיה.

(ו)בריכת שחיה תהיה אטומה לחלחול מים דרך דפנותיה וקרקעיתה.

(ז)צינורות חלוקה ואיסוף המים בבריכת שחיה יועברו ככל הניתן בתוך קירות בריכת השחיה, או קרקעיתה למעט בבריכת שחיה שאל קירותיה החיצוניים יש גישה מחלל תחזוקה, או צינורות המובילים מים אל הבריכה וממנה אל עבר חדר המכונות, שיבודדו תרמית מהסביבה.

(ח)חיפוי של בריכת שחיה יעמוד בתנאים אלה:

(1)צבעו יהיה בהיר (Light) והוא יהיה עמיד במים כך שלא יתפרק, יתפורר או יתקלף, לרבות עקב פעולות תחזוקה של בריכת השחיה;

(2)שטח פניו יהיה בלא שוליים חדים, ולמעט קרקעית בריכת שחיה שיתקיימו בה הוראות פרט 21.1.2.13, גם יהיה חלק;

(3)הוא יהיה בלתי רעיל לאדם המשתמש בבריכה.

21.1.2.4.שיפוע הקרקעיתתיקון: תשס״ח־3

שיפוע קרקעית בריכת שחיה יהיה אחיד לכיוון פתחי ההרקה שבקרקעית והוא לא יעלה על 5%; ואולם אפשר שיהיה שיפוע אחיד בקרקעית בריכת השחיה עד לעומק 1.2 מטר אשר יהיה שונה מהשיפוע האחיד מעומק 1.2 מטר ואילך ובלבד שכל אחד משיפועים אלה לא יעלה על 5%; קרקעית בריכת שחיה הנמצאת בעומק העולה על 1.6 מטר, יכול ששיפועה יהיה עד 7%; אופן שינוי שיפוע הקרקעית לא יפגע במטרות הציבוריות.

21.1.2.5.מדרגות המובילות לתוך בריכת שחיהתיקון: תשס״ח־3

בצדה הרדוד של בריכת שחיה יותקנו מדרגות המובילות לתוך המים, בהתאם להוראות אלה:

(1)המדרגות ייבנו באופן שלא יפריעו או יסכנו אדם המשתמש בבריכת השחיה, ויכול שייבנו כתוספת החורגת משטח המים העיקרי;

(2)החלל מתחת למדרגות יהיה אטום מכל עבריו כך שתימנע כניסת מתרחץ או אבר מאבריו לחלל כאמור;

(3)שטח המדרגות המרבי לא יעלה על 6 מ״ר ל־300 מ״ר שטח פני מים בתוספת של עד 6 מ״ר נוספים של שטח מדרגות על כל 200 מ״ר נוספים של שטח פני מים, מעבר ל־300 המ״ר האמורים;

(4)יתמלאו לגבי המדרגות התנאים המפורטים בת״י 1918 חלק 2, הדנים במדרגות, ובנוגע לבתי אחיזה לידיים יחול גם הוראות ת״י 1142;

(5)מערכת פיזור ופינוי המים בבריכת שחיה תותקן כך שתפעל גם באזור המדרגות.

21.1.2.6.מדרךתיקון: תשס״ח־3

(א)לאורך דופנות בריכת שחיה, בעומק של 1.20 מטר, ייבנה מדרך שרוחבו 12 עד 15 ס״מ באופן שיאפשר לאדם המשתמש בבריכת השחיה עמידה בטוחה עליו.

(ב)צבע המדרך יהיה בניגוד חזותי (Visual contrast) לצבע דופן בריכת השחיה, וקצהו יהיה מעוגל.

21.1.2.7.תעלת גלישהתיקון: תשס״ח־3

בריכת שחיה תכלול תעלת גלישה שתעמוד בתנאים אלה:

(1)ממדיה יאפשרו הובלה ופינוי של כל המים המגיעים אליה בלא גרימת הצפה, והיא תפנה את המים המגיעים אליה לתא איזון;

(2)היא תקיף את כל בריכת השחיה ברציפות, למעט אם הותר אחרת על ידי רשות הבריאות;

(3)היא תותקן ככל הניתן בקצה העליון של דופן בריכת השחיה;

(4)שפתה הפונה אל המים תיבנה כך שיתאפשר ויסות מפלס המים בבריכת השחיה, והיא תפולס לכל היקפה, באופן שהפרש הגובה בין כל שתי נקודות על שפתה לא יעלה על 3 מ״מ;

(5)בתעלת הגלישה יהיה אמצעי לניקוזה למערכת הביוב לצורך ניקוי;

(6)אם תעלת הגלישה מיועדת להיות מכוסה בשבכה, על החיפוי הפנימי של התעלה לעמוד בדרישות פרט 21.1.2.3(ח), ועל השבכה –

(א)לאפשר קליטתם של עודפי המים, כך שיימנע פיזור מים לשטחים שמעבר לתעלה;

(ב)להיות עשויה מחומרים העמידים בפני קרינת שמש וחומרי חיטוי;

(ג)להיות נוחה לתפעול ותחזוקה, ובכלל זה ניקוי וחיטוי;

(ד)להיות מורכבת מחלקים המחוברים במישור אחיד, שאינם מתפרקים מאליהם:

(ה)לא לבלוט מעל מפלס קצה השטח המחופה שמסביב לבריכת השחיה;

(ו)לכלול פתחי מעבר מים בגודל שימנע הילכדות אברי אדם;

(ז)לא להכיל פינות וקצוות חדים העלולים לגרום לפציעה;

(7)אם התעלה אינה מיועדת להיות מכוסה בשבכה, במשטח הדריכה שבתעלה יתקיימו הוראות פרט 21.1.2.13.

21.1.2.8.משטחים בתוך המיםתיקון: תשס״ח־3

(א)משטחי שכיבה וישיבה בתוך המים בבריכת שחיה, ייבנו באופן שלא יפריעו או יסכנו אדם המשתמש בה ויכול שייבנו כתוספת החורגת מתחום המים העיקרי של בריכת השחיה.

(ב)צבעו של קצה משטח כאמור בסעיף קטן (א), יהיה בניגוד חוותי (Visual contrast) לצבע המקום שבו הוא מצוי.

21.1.2.9.פתחי יניקת מיםתיקון: תשס״ח־3

(א)בבריכת שחיה יותקנו לפחות שני פתחי יניקת מים נפרדים זה מזה, לצורך סחרור המים.

(ב)פתחים כאמור בפרט משנה (א) יותקנו במקום הנמוך ביותר בקרקעית בריכת השחיה ובאופן שלא יגרמו להיווצרות מערבולות.

(ג)כל פתח יניקת מים בבריכת שחיה יכוסה במכסה הגנה שיתקיימו בו כל אלה:

(1)הוא יתוכנן כך שמהירות הזרימה דרך פתחי מעבר המים במכסה לא תעלה על 0.5 מטר לשניה;

(2)הוא ימנע היצמדות, יניקה או חדירה של מתרחצים או אבריהם, ויינעל באמצעות סגר המונע פתחית המכסה על ידי מתרחץ או השתחררות המכסה;

(3)הקוטר המרבי של פתחי מעבר מים במכסה לא יעלה על 6 מ״מ.

21.1.2.10.פתחי כניסה של צינורות המיםתיקון: תשס״ח־3

(א)פתחי הכניסה של צינורות המים המסוננים יותקנו –

(1)כך שיהיו מסוגלים להעביר את נפח כל המים המסוחררים בבריכת השחיה בפרק זמן המתאים;

(2)בקרקעית בריכת השחיה בצפיפות כמפורט להלן, באופן שהמים הנכנסים יפוזרו באופן אחיד בבריכת השחיה:

(א)עד לעומק של 1.2 מטר – פתח כניסה אחד לפחות לכל 6 מ״ר של שטח קרקעית בריכת שחיה;

(ב)מעל עומק 1.2 מטר – פתח כניסה אחד לפחות לכל 8 מ״ר של שטח קרקעית כאמור;

(3)במרחק של כ־1.5 מטר לפחות מפתחי יניקת המים בקרקעית בריכת השחיה.

(ב)על אף האמור בפרט משנה (א)(2), ניתן להתקין פתחי כניסה כאמור בדופן בריכת שחיה, ובלבד שהמרחק בין דופן לדופן נגדית בבריכת השחיה לא עולה על 12.5 מטרים והפתחים יותקנו נמוך ככל האפשר מתחת למפלס המים לאורך דופנות בריכת השחיה.

21.1.2.11.סולמותתיקון: תשס״ח־3

לאורך היקף שפת בריכת שחיה יותקנו סולמות ירידה ועליה בהתאם להוראות אלה:

(1)הסולמות יותקנו בדפנות בריכת השחיה באופן שלא יבלטו לתוך בריכת השחיה, ובאופן שאברי אדם המשתמש בבריכת שחיה לא ייתפסו בסולם או במרווחים שבינו לבין דופנות בריכת השחיה;

(2)המרחק בין כל שני סולמות סמוכים לאורך שפת בריכת השחיה לא יעלה על 24 מטרים ובלבד שבחלק של בריכת השחיה שעומקו עד 1.2 מטר יותקן סולם אחד לפחות;

(3)מסעדי הסולמות ימוקמו מעל לפני המים ולא יבלטו מעבר לדופן בריכת השחיה לכיוון המים; גובהם וצורתם באותו סולם יהיו שונים זה מזה במסעד, למעט לגבי הפרשי הגובה ושוני הצורה האמורים, יתקיימו הוראות ת״י 1142.

21.1.2.12.ניקוי וחיפוי סביב בריכת שחיהתיקון: תשס״ח־3

(א)בריכת שחיה תוקף מכל עבריה בשטח מחופה המיועד למעבר ושהייה של בני אדם, שרוחבו לא יפחת מ־2.5 מטרים והחלל שמעליו עד לגובה של 2.2 מטרים לפחות, יהיה פנוי מכל מכשול.

(ב)על אף האמור בפרט משנה (א), בבריכת שחיה המתוכננת בבניין קיים, יחולו כללים אלה:

(1)רוחב שניים מצדי בריכת השחיה (להלן – שני הצדדים), יכול שיפחת מ־2.5 מטרים אך לא יפחת מ־1.8 מטר – ובלבד שצד אחד לפחות משני הצדדים האמורים, לא יהיה צד הכניסה לבריכת השחיה ולא אחד מן הצדדים הצמודים לצד הכניסה לבריכת השחיה;

(2)הוועדה המקומית רשאית להתיר שרוחב צד אחד מן הצדדים האמורים בפסקה (1) יהיה קטן מ־1.8 מטר ובלבד ש –

(א)ישמש לתחזוקה וייחסם למעבר הציבור;

(ב)ייווסף לצדדים האחרים שטח שסכומו הוא מכפלת אורכו של הצד שהותר צמצומו, בהפרש שבין 2.5 מטרים לרוחב אותו צד שהותר צמצומו כאמור, אלא אם כן אישרה הוועדה המקומית אחרת.

(ג)בבואה להפעיל את שיקול דעתה לפי פרט משנה (ב)(2) תשקול הוועדה המקומית, בין השאר, את יכולת תפקודם של בעלי התפקידים בבריכת השחיה בשטח המחופה.

(ד)שיפוע השטח המחופה האמור בפרטי משנה (א) ו־(ב), יהיה כדלקמן:

(1)ברצועה שרוחבה לא יעלה על 60 ס״מ ולא יפחת מ־48 ס״מ ותחילתה בשפת הבריכה, שיפוע של 3% עד 5% לכיוון בריכת השחיה;

(2)יתרת השטח תהיה בשיפוע של 1.5% עד 3% מכיוון בריכת השחיה לעבר אמצעי הניקוז; למען הסר ספק, אם מתוכנן סיפון (Deck) בשטח האמור בפרט משנה (א) יתקיימו דרישות פרט משנה זה בשטח שמתחת לסיפון האמור, ונוסף על כך יהיה ניתן לנקות ולנקז מים מהסיפון ומהשטח שמתחתיו.

(ה)קצה המשטח המחופה המרוחק מבריכת השחיה יוגן מפני חדירת לכלוך מן החצרים לכיוון בריכת השחיה.

21.1.2.13.מניעת החלקהתיקון: תשס״ח־3

(א)החלקים באתר בריכת שחיה המפורטים להלן בטור א׳, יחופו בחיפוי עמיד לשחיקה, מונע החלקה, עמיד במים כך שלא יתפרק, יתפורר או יתקלף, לרבות עקב פעולות תחזוקה, שאינו צובר לכלוך וניתן לניקוי וחיטוי בקלות, ודרגת ההתנגדות להחלקה של כל חלק המפורט להלן בטור א׳ תהיה כמצוין בטור ב׳ לצדו:

(ב)דרגת ההתנגדות להחלקה של דגימת חיפוי במרקם מונע החלקה, תיקבע לפי הוראות התקנים הנזכרים בפרט משנה (א), על ידי מעבדה מאושרת טרם התקנתו באתר בריכת שחיה.

(ג)בפרט זה, ”C“ ו־”B“ – דרגות התנגדות (Quality group) לפי תקן גרמני IN51097 או לפי תקן אוסטרלי/ניו זילנדי AS/NZS 4586.

21.1.2.14.מכל איזוןתיקון: תשס״ח־3

באתר בריכת שחיה יוקם מכל איזון בהתאם להוראות אלה:

(1)נפח מכל האיזון יתאים לקליטת כל המים המפונים על ידי מתרחצים ולשינויים אחרים במפלס בריכת שחיה, ובמידת הצורך, לשטיפת מערכת הסינון של בריכת השחיה;

(2)פני השטח הפנימיים של המכל יעמדו בתנאים שנקבעו בפרט 21.1.2.3(ח); לגבי חיפוי דופן בריכת שחיה;

(3)ממדי פתח המכל יאפשרו בקרה על הנעשה במכל, ניקויו וחיטויו בנקל;

(4)המכל ייבנה באופן שיאפשר את ריקונו המוחלט מנוזלים, וכן יכלול מנגנון לתוספת מים אוטומטית;

(5)במכל יותקן אמצעי ניקוז למניעת הצפה;

(6)יותקן מנגנון לשליטה ופיקוד על המפלסים במכל;

(7)תותקן תאורה שתאפשר בקרה חזותית על כל חלקיו הפנימיים של המכל בעוצמת הארה של כ־500 לוקס;

(8)יותקן במכל אמצעי אוורור;

(9)תימנע תנועת כלי רכב ובני אדם מעל המכל, אלא אם כן ננקטו סידורים מתאימים המאפשרים תנועה כאמור, לרבות יכולות מעמס מתאימות.

21.1.2.15.אוורור כלליתיקון: תשס״ח־3

בבניין באתר בריכת שחיה המיועד להכיל אנשים, וכן בחדר מכונות ובמתחם חומרים מסוכנים, יתקיימו הוראות אלה:

(1)תתאפשר כניסת אוויר צח, בין באופן טבעי ובין באופן מאולץ, ובלבד שמקורו של אוויר צח כאמור ממקום הנקי מחומרים מסוכנים או מזהם אוויר אחר;

(2)האוויר הנפלט אל מחוץ לבניין, לחדר מכונות או מתחם חומרים מסוכנים כאמור, לא יופנה למקום שממנו שואבים אוויר צח ולמקום ריכוז של בני אדם;

(3)כל אחד מבין אמצעי שאיבת האוויר מחדר המכונות וממתחם חומרים מסוכנים יהיה עצמאי ונפרד מכל שאר אמצעי השאיבה והפליטה באתר בריכת שחיה.

21.1.2.16.אוורור וחימום מים בבנייןתיקון: תשס״ח־3

(א)לגבי בריכת שחיה המצויה בחלל סגור (להלן – חלל סגור) יחולו הוראות אלה:

(1)יותקנו אמצעים לאוורור נאות של החלל הסגור למניעת ריכוז חומרים מסוכנים באוויר, וכן יותקנו אמצעי בקרה אקלימית, כדי שתתאפשר יצירת נוחות אקלימית מבחינה של טמפרטורה, לחות יחסית, ותנועת אוויר בחלל הסגור;

(2)מיתקנים שבהם מתרחשת בעירה, כגון מערכת חימום, יותקנו מחוץ לחלל הסגור, באופן שתהליך הבעירה יתרחש מחוץ לחלל הסגור, ותימנע כניסת גזי פליטה לתוכו.

(ב)בבריכת שחיה שמימיה מיועדים לחימום, יותקנו אמצעים שיאפשרו בקרה ושליטה על טמפרטורת המים.

21.1.2.17.חדר מכונותתיקון: תשס״ח־3

באתר בריכת שחיה יוקם חדר מכונות בהתאם להוראות אלה:

(1)חדר המכונות ימוקם במפלס נמוך מפני המים בבריכת השחיה, כך שצנרת אספקת המים והמסננים יימצאו מתחת לפני המים המתוכננים בבריכה;

(2)ממדי חדר המכונות, ובכלל זה פתחיו וסביבתם, יתאימו לסוג המערכות שיותקנו בו, לרבות להכנסתן ולהוצאתן, ושטחו יחולק לאזורים ייעודיים לפי מערכות כאמור, באופן שיישמרו שטחי תפעול הכוללים גישה נוחה לכל אחת מהמערכות;

(3)למיתקני חימום מים, ציוד חשמל, וציוד בקרה ייוחדו חללים נפרדים;

(4)בחדר המכונות תותקן תאורה בעוצמת הארה של כ־500 לוקס;

(5)חדר מכונות יאוורר ברציפות, באופן טבעי או מאולץ, כך שהאוויר בתוכו יוחלף בקצב של 8 החלפות לפחות בשעה, באמצעות פתחי האוויר שיתוכננו וימוקמו לפי הוראות פרט 21.15; אם נעשה שימוש באוורור מאולץ – יותקן מחוץ לחדר, במקום בולט לעין, חיווי אזהרה אוטומטי למקרה שהאוורור אינו פועל;

(6)יותקנו בחדר המכונות אמצעים להבטחת נוחות אלימית באזורי העבודה שבו מבחינה של טמפרטורה, ולחות יחסית;

(7)החומרים שמהם עשוי חדר המכונות יהיו עמידים בפני שיתוך;

(8)תימנע גישה חופשית של הציבור לחדר המכונות, ודלתות הכניסה אליו ייפתחו כלפי חוץ;

(9)קרקעית חדר המכונות תעמוד בכל אלה:

(א)הקרקעית תיבנה מחומר עמיד בפני רטיבות וכימיקלים;

(ב)שיפוע הקרקעית ינוע בין אחוז אחד לשלושה אחוזים לעבר תעלת ניקוז שתכוסה בשבכה העמידה בפני תנאי הסביבה ועמידה בעומס הצפוי שייוצר כתוצאה מהכנסת ציוד וחומרים לחדר המכונות.

21.1.2.18.חומרים מסוכניםתיקון: תשס״ח־3

(א)באתר בריכת שחיה יוקם מתחם חומרים מסוכנים שיעמוד בכל אלה:

(1)מתחם החומרים המסוכנים ימוקם וייבנה רחוק ממקומות הריכוז של הציבור וממקומות שבהם מאוחסנים דלקים וחומרים בעירים או מקורות אנרגיה שבהם עלולה לפרוץ אש;

(2)מתחם החומרים המסוכנים והיה סגור מכל עבריו ונעול, ובכלל זה מוגן מקרינת שמש ישירה, ודלתותיו ייפתחו כלפי חוץ;

(3)במתחם החומרים המסוכנים תותקן תאורה שתאפשר תפעול המתחם וטיפול באירוע בכל שעות היממה;

(4)מתחם חומרים מסוכנים יאוורר ברציפות, באופן טבעי או מאולץ, כך שהאוויר בתוכו יוחלף בקצב של 20 החלפות בשעה לפחות, באמצעות פתחי האוויר שיתוכננו וימוקמו לפי הוראות פרט 21.1.2.15; אם נעשה שימוש באוורור מאולץ – יותקן מחוץ לחדר, במקום בולט לעין, חיווי אזהרה אוטומטי למקרה שהאוורור אינו פועל;

(5)יוקמו מאצרות אטומות בלא פתחי ניקוז לאחסנת חומרים מסוכנים נוזליים, ובלבד שחומרים מסוכנים נוזליים שעלולים להגיב ביניהם יאוחסנו במאצרות נפרדות;

(6)כלי האחסון של החומרים המסוכנים ופתחי המילוי שלהם יסומנו בשילוט ברור ובולט לעין בהתאם להוראות הממונה; יותקנו מחברים בקטרים שונים למכלי האחסון לאחסנת חומרים מסוכנים נוזליים שעלולים להגיב ביניהם.

(ב)במקום נגיש מחוץ למתחם חומרים מסוכנים יותקן ארון לאחסון ציוד מיגון אישי וציוד לטיפול באירוע חומרים מסוכנים.

(ג)במתחם חומרים מסוכנים או בסמוך לו יותקן מיתקן לשטיפת עיניים ומקלחת חירום.

21.1.2.19.גישה לחדר מכונות ומתחם חומרים מסוכניםתיקון: תשס״ח־3

בסמוך לפתחו של מתחם חומרים מסוכנים ובסמוך לפתחו של חדר מכונות יותקן שטח פריקה שאליו תוביל דרך גישה לרכב שתהיה בטוחה, נוחה, פנויה ממכשולים, ויינקטו בה אמצעים כדי למנוע פגיעת רכב במתחם החומרים המסוכנים או בחדר המכונות.

21.1.2.20.דרך גישה ורחבת היערכות של רכב ביטחוןתיקון: תשס״ח־3

על אתר בריכת שחיה יחול הוראות סימן כ׳ בפרק ב׳ לחלק ג׳: דרך גישה, רחבת היערכות וחלונות חילוץ (להלן – סימן כ׳) בשינויים אלה:

(1)לבריכת שחיה עיקרית באתר בריכת שחיה, המצויה בשטח פתוח, בין שהיא מקורה ובין שאינה מקורה, תהיה דרך גישה לרכב ביטחון שאינו רכב לכיבוי שריפות, ושתגיע למרחק שלא יעלה על 10 מטרים מפתח כניסה לגדר המקיפה את בריכת השחיה כאמור בפרט 21.1.3.4;

(2)למתחם חומרים מסוכנים תהיה דרך גישה לרכב ביטחון, שתגיע למרחק שלא יעלה על 6 מטרים מפתח הכניסה למתחם;

(3)על מבני שירות אחרים המשרתים את בריכת השחיה האמורה בפסקה (1), כגון חדר מכונות, מלתחות ושירותים, לא יחול סימן כ׳;

(4)בפרט זה, ”רכב ביטחון“ – כהגדרתו בתקנות התעבורה, התשכ״א–1961.

21.1.3.1.סימון עומק בריכת שחיהתיקון: תשס״ח־3

(א)הפרש של כל 20 ס״מ בעומק קרקעית בריכת שחיה יסומן לאורך היקפה ועל שפתה, באופן בולט לעין ההולך סביב בריכת השחיה; סימון העומקים יהיה חקוק או מובלט, בניגוד חזותי (Visual contrast) לסביבתו ועמיד בתנאי הסביבה; גובה ספרות הסימון יהיה לפחות 7.5 ס״מ; בבריכה רדודה שהפרשי העומק בה אינם גדולים, המרחק בין כל שני סימונים לא יעלה על 5 מטרים.

(ב)קרקעית בריכת שחיה בעומק 1.2 מטר והדפנות הצמודות לה, יסומנו בפס רציף בצבע אדום שרוחבו לא יפחת מ־10 ס״מ, ושיהיה עמיד בתנאי הסביבה.

21.1.3.2.עמדת הצלהתיקון: תשס״ח־3

בחר מגיש בקשה להיתר להקים עמדת הצלה מקובעת באתר בריכת שחיה יתקיימו בה הוראות אלה:

(1)העמדה תהיה מוגבהת; מיקומה וממדיה של עמדת ההצלה ייקבעו באופן שיאפשר למציל את מרב השליטה על הנעשה בבריכת השחיה ועל ציוד ההצלה והעזרה הראשונה, לרבות אחסנתם, וזאת בשים לב לכל אלה: סוג בריכת השחיה, צורתה, שדה הראייה לכיוון המים ושינוי התאורה במהלך היממה, המרחק משפת בריכת השחיה, אופן הפעלתה, והסיכונים לאדם המשתמש בבריכת השחיה.

(2)לאורך שפת בריכת השחיה, בסביבת עמדת ההצלה, יישמר מעבר פנוי וחופשי שרוחבו לא יפחת מ־1.3 מטר.

21.1.3.3.עזרה ראשונהתיקון: תשס״ח־3

באתר בריכת שחיה יוקצה חדר שממדיו ופתחיו יתאימו למתן עזרה ראשונה ולאחסון ציוד עזרה ראשונה בהתאם לתקנות הסדרת מקומות רחצה (בטיחות בבריכות שחיה), התשס״ד–2004, החדר ימוקם, ככל הניתן במפלס שבו מצויה בריכת השחיה; המקום כאמור יכלול, בין השאר, כיור, חיבור למים זורמים וחיבור לביוב, ותישמר דרך פנויה שתאפשר לאמבולנס גישה בסמוך, ככל הניתן, לאותו מקום.

21.1.3.4.כניסה מבוקרת לבריכת שחיהתיקון: תשס״ח־3

(א)בריכת שחיה תגודר בגדר יציבה שגובהה 1.1 מטר שתותקן ככל האפשר בקצה השטח המחופה שסביב בריכת השחיה כאמור בסעיף 21.1.2.12, באופן ש –

(1)תתאפשר כניסת אנשים מבוקרת רק בצדה הרדוד של בריכת השחיה, ויציאת בני אדם בלא הפרעה ממקומות אחרים בגדר שיועדו רק לשם כך;

(2)השטח המחופה כאמור יאפשר שליטה ופיקוח יעילים לבעלי התפקידים בבריכת השחיה, ויישאר פנוי למעבר ושהייה של אנשים, לרבות אדם המתנייד בכיסא גלגלים.

(ב)על אף האמור בפרט משנה (א), ניתן להשתמש במקום גדר בכל אחד מהאמצעים המנויים להלן, ובלבד שהכניסה לבריכת השחיה תהיה רק מצדה הרדוד והשטח המחופה האמור בסעיף 21.1.2.12 לא יופרד מבריכת השחיה ויתקיימו המטרות האמורות בפרט משנה (א):

(1)חסימות או קירות בניין הסוגרים על בריכת שחיה מכל עבריה;

(2)אמצעי אחר שאישרה הוועדה המקומית.

21.1.3.5.מניעת כניסה לאתר בריכת שחיהתיקון: תשס״ח־3

באתר בריכת שחיה יותקנו אמצעים מתאימים למניעת כניסת אנשים לאתר בשעות שהוא לא פתוח לציבור.

21.1.3.6.מגלשת מיםתיקון: תשס״ח־3

מגלשת מים תוקם בהתאם לתקן ישראלי, ת״י 1605 חלק 1 וחלק 2, והחלל שמתחת למגלשה המצוי במים יהיה חסום מכל עבריו כך שתימנע כניסת מתרחץ או אבר מאבריו לחלל.

21.1.3.7.מיתקני קפיצה וגלישה למים ומכשירי ספורטתיקון: תשס״ח־3

(א)לא יותקן בבריכת שחיה מיתקן לקפיצה למים, אלא בתנאים אלה:

(ב)בשני צדי המדרגות ולוח הקפיצה של מיתקן הקפיצה יותקן מעקה קשיח ומסעד יד, אשר יימשך עד למרחק של 1 מטר לפחות משפת בריכת השחיה לכיוון מרכזה.

(ג)האמור בפרטי משנה (א) ו־(ב) לא יחול על מיתקן לקפיצה למים המשמש לאימונים ולתחרויות ובלבד שלא יסכנו את מי שעושה בו שימוש.

21.1.3.8.תאורהתיקון: תשס״ח־3

(א)בכפוף לתקנות החשמל (מיתקני חשמל בבריכה במתח שאינו עולה על מתח נמוך), התשס״ג–2003, בבריכת שחיה במבנה סגור ובבריכת שחיה המיועדת לפעול בשעות הלילה, יתוכנן הקירוי על הבריכה או יותקנו אמצעי תאורה מתאימים, לפי העניין, באופן שבעל רישיון לביצוע עבודות חשמל לפי סעיף 6 לחוק החשמל, התשי״ד–1954, או מהנדס חשמל, אישר שבריכת השחיה, גוף המים, וסביבתה הקרובה יהיו מוארים באחידות בעוצמה של 300 לוקס לפחות, בשעות פעילות בריכת השחיה כאמור.

(ב)תאורה באתר בריכת שחיה, ובכלל זה התאורה האמורה בפרט משנה (א), תתוכנן באופן שאדם המצוי באתר בריכת שחיה לא יסונוור והיא לא תגרום להפרעה לסביבה שמחוץ לאתר.

(ג)חלונות הפונים כלפי מעלה ולכיוון מזרח ומערב יטופלו באופן שימנע סנוור של אדם המצוי באתר בריכת שחיה.

21.1.3.9.סידורי כבאותתיקון: תשס״ח־3

(א)בקרבת הכניסה לאתר בריכת שחיה ועל דרך הגישה לפי פרט 21.1.2.20 יותקן ברז כיבוי בקוטר 3″ בהתאם לת״י 448 חלק 1, וחלק 3, אספקת המים לברז זה לא תפחת מ־450 ליטרים לדקה.

(ב)בסמוך לחדר מכונות ומתחם חומרים מסוכנים תוקם עמדת כיבוי אשר תכלול את הציוד הזה:

(1)ברז כיבוי בקוטר 2″ בהתאם לת״י 448 חלק 1 וחלק 3 בספיקה של 250 ליטרים לדקה לפרק זמן שלא יפחת מ־60 דקות, ובלחץ ממוצע של 4 אטמוספירות, באופן שהלחץ לא יעלה על 7 אטמוספירות ולא יפחת מ־2 אטמוספירות;

(2)צינור לחץ (גלגילון) בקוטר ³⁄₄″ ובאורך 25 מטרים עם מזנק מסוג סילון ריסוס המחובר באופן קבוע לקצה הצינור;

(3)זרנוקים באורך 15 מטרים כל אחד;

(4)מזנק רב־תחומי מסוג סילון ריסוס בספיקה של 250 ליטרים לדקה;

(5)מטפה כיבוי שמשקל האבקה בו 6 ק״ג.

(ג)עמדת הכיבוי תמוקם באופן שבו הציוד המצוי בה יכסה תפעולית את חדר המכונות ומתחם החומרים המסוכנים; עלה המרחק בין חדר המכונות ומתחם החומרים המסוכנים על 50 מטרים, תמוקם עמדת כיבוי בסמוך לכל אחד מהם; עמדה כאמור תהיה נגישה לרכב כיבוי באמצעות דרך הגישה לפי פרט 21.1.2.20.

(ד)על צינור הריקון של בריכת שחיה שנפחה 300 מ״ק לפחות, באזור חדר המכונות, יותקן ברז כיבוי שיאפשר מילוי מים ברכב כיבוי שריפות בעת חירום.

(ה)מי בריכת שחיה יכולים לשמש גם לכיבוי בתנאי שיותקן מכשיר מונע זרימת מים חוזרת בעל אזור לחץ מופחת, בנקודת הזנת מי בריכת השחיה למערכת כיבוי.

21.1.3.10.מניעת זרימה חוזרתתיקון: תשס״ח־3

בכניסת אספקת המים לאתר בריכת שחיה יותקן שסתום אל־חוזר כפול, ובקו אספקת המים לחדר המכונות יותקן אמצעי כדוגמת מכשיר מונע זרימת מים חוזרת בעל אזור לחץ מופחת או אמצעי מתאים אחר, להגנה על מערכת המים של בריכת השחיה.

21.1.4.1.בריכת פעוטותתיקון: תשס״ח־3

על בריכת פעוטות יחולו הוראות חלק זה ובלבד ש –

(1)עומקה לא יעלה על 0.45 מטר;

(2)גוף המים של בריכת פעוטות יופרד מגוף המים של כל בריכת שחיה אחרת;

(3)בריכת פעוטות תופרד מכל בריכת שחיה סמוכה לה במכשול יציב שגובהו 0.6 מטר לפחות, שפעוטות אינם יכולים לטפס עליו וימנע את מעברם לבריכות הסמוכות; אם אין בריכת שחיה סמוכה – תגודר בריכת הפעוטות בגדר שגובהה 1.1 מטר, והכל אם לא התירה הוועדה המקומית אמצעי אחר.

21.1.4.2.בריכת שחיה לספורטתיקון: תשס״ח־3

על בריכת שחיה לספורט יחולו הוראות חלק זה, ואולם על בריכת שחיה שמיועדת לעמוד בכללי FINA יחולו הכללים האמורים, אפילו קיימת סתירה בינם לבין תקנות אלה; במקרה של סתירה כאמור, רשאים הוועדה המקומית או רשות הבריאות, אם לדעתם יש בכללים האמורים משום פגיעה במטרות הציבוריות האמורות בפרט 21.1.2.1 בשים לב למטרת השימוש בבריכת השחיה, להחיל את הוראות חלק זה; בפרט זה, ”כללי FINA“ – הכללים שקבעה מזמן לזמן הפדרציה הבין־לאומית לשחיה (Federation Internationale de natation (FINA)) בנוגע לבריכות שחיה לאימונים וספורט, ובכלל זה בעבור משחקים אולימפיים.

21.1.4.3.בריכת זרמי אוויר ומים (ג׳אקוזי)תיקון: תשס״ח־3

(א)על בריכת זרמי אוויר ומים (ג׳אקוזי) לשימוש ציבורי יחולו הוראות חלק זה, למעט פרטים 21.1.2.2, 21.1.2.3(א), (ד) ו־(ז), 21.1.2.6, 21.1.2.10(א)(2) עד (3), ו־(ב), 21.1.2.11, 21.1.3.4, 21.1.4.1 עד 21.1.4.2, ו־21.1.4.4 עד 21.1.4.6.

(ב)נפח בריכה כאמור בפרט משנה (א) יתוכנן על בסיס נפח של חצי מטר מעוקב מים לפחות לאדם הצפוי לשהות בה.

21.1.4.4.בריכת זרמיםתיקון: תשס״ח־3

על בריכת זרמים יחולו הוראות חלק זה ובלבד ש –

(1)אמצעי האחיזה האמור בפרט 21.1.2.3(ד) יותקן משני צדי אורך הבריכה לפחות, באופן שאדם המצוי בבריכת השחיה יוכל בכל עת להחזיק באחד מאמצעי אחיזה כאמור;

(2)עומק בריכת זרמים לא יעלה על 1.2 מטר;

(3)לבריכה יותקן אמצעי כניסה ויציאה למים כל 24 מטרים לאורך שפת הבריכה;

(4)לא יבלוט עצם לתוך גוף המים, לרבות מדופנותיה או קרקעיתה של הבריכה, אשר עלול לפגוע באדם המצוי או הנסחף במים של בריכה כאמור.

21.1.4.5.בריכה טיפוליתתיקון: תשס״ח־3

על בריכה טיפולית יחולו הוראות חלק זה, בשינויים אלה:

(1)אם אמצעי הכניסה למים והיציאה מהם הוא כבש החודר מתחת לפני המים, יותקנו בצדיו מעקים בגבהים שונים המותאמים, לכניסה למים בישיבה ובהליכה שיתקיימו בו הוראות תקן ישראלי, ת״י 1918 חלק 3.1, בסעיף הדן בבית אחיזה בכבש;

(2)על אף האמור בפרט 21.1.2.3(ד), הוועדה המקומית רשאית להתיר כי חלק מהיקף בריכה טיפולית שאורכו לא עולה על 8 מטרים או 20% מהיקף הבריכה הטיפולית, הקטן מבין השניים, יהיה בלא מאחז יד אם הדבר דרוש מטעמים טיפוליים;

(3)נוסף על האמור בפרט 21.1.2.13, תחופה קרקעית בריכה טיפולית עד לעומק של 1.4 מטר לפחות, בחיפוי במרקם מונע החלקה הניתן לניקוי בקלות, מסוג B כמשמעותו בפרט 21.1.2.13(ג);

(4)על אף האמור בפרט 21.1.2.12(א) ו־(ב), אם בחר מגיש הבקשה להיתר, לפעול לפי פרט משנה זה, אפשר שהשטח שמסביב לבריכת שחיה המצויה בבניין ומיועדת לשמש כבריכה טיפולית בלבד, וששטח פני המים שלה הוא כמפורט בטור א׳ להלן, יחופה במקומות הנקובים בטור ב׳, ברוחב שלא יפחת מהאמור בטור ג׳ לצדו –

(5)על אף האמור בפרט 21.1.2.12(ד)(1), אפשר ששיפוע הרצועה שרוחבה לא יעלה על 60 ס״מ ותחילתה בשפת הבריכה, יהיה פחות מ־3% מטעמי בטיחות של אנשים עם מוגבלות השוהים בסמוך לשולי הבריכה.

21.1.4.6.בריכת פרטיתתיקון: תשס״ח־3, תשע״ח

הוראות חלק זה לא יחולו על בריכה פרטית; ואולם בבריכה פרטית שעומקה מעל 60 סנטימטרים ושטחה מתחת ל־10 מטרים רבועים יותקנו אמצעים לתחימת המגרש כך שלא תתאפשר כניסה בלתי מבוקרת של בני אדם למגרש, ובבריכה פרטית שעומקה מעל 60 סנטימטרים ושטחה מעל 10 מטרים רבועים (להלן בפרט זה – בריכה), יחולו הוראות אלה:

(1)המבנה והגימור של אתר הבריכה יבטיחו את בטיחות המשתמשים בו ותנאי תברואה נאותים (להלן – המטרות); מרכיבים שונים כגון סמלים וקישוטים המשולבים באתר הבריכה, לא יפגעו במטרות;

(2)פרט 21.1.2.3 יחול על הבריכה, ואולם הוועדה המקומית רשאית לפטור מתכולת פרט 21.1.2.3(א) ומהחובה שחיפוי הבריכה יהיה בהיר;

(3)בבריכה יותקן לפחות אמצעי אחד של עליה וירידה למים, מסוג מדרגות או סולם, ואולם המהנדס רשאי לפטור מאמצעי עלייה וירידה למים אם ראה שאין בכך צורך בנסיבות העניין;

(4)פרט 21.1.2.9 יחול על בריכה, ואולם לעניין פתחי יניקת מים, רשאית הוועדה המקומית לאשר פתח יניקת מים אחד אם השתכנעה כי אין בכך כדי לפגוע במטרות;

(5)מיתקן למניעת זרימה חוזרת יותקן בקו אספקת המים לבריכה;

(6)בבריכה יותקנו אמצעים לסחרור, לרבות אמצעי פינוי מים עיליים, סינון וחיטוי המים, ויוקצה מקום מתאים להתקנת המערכות הנדרשות להפעלת אמצעים אלה;

(7)הוועדה המקומית תורה את היקף השטח המחופה סביב בריכה;

(8)פרט 21.1.2.13(א) יחול על בריכה, למעט הדרישה שהחיפוי מונע ההחלקה יהיה במרקם שאינו צובר לכלוך וניתן לניקוי וחיטוי בקלות;

(9)בבריכה יוקצה מקום נפרד לחומרים מסוכנים המשמשים לטיפול במים;

(10)בבריכה יותקנו אמצעים לתחימת השטח שסביב הבריכה, המקום שבו מותקנות מערכות ההפעלה, ומקום החומרים המסוכנים, באופן שתימנע כניסה לא מבוקרת של בני אדם, ובכלל זה ילדים ופעוטות, לברכה ולמקומות האמורים;

(11)פרטים 21.1.2.6, 21.1.3.1, 21.1.3.6, 21.1.3.7, 21.1.5.5 עד 21.1.6.2 יחולו על בריכה, ואולם המהנדס רשאי לפטור מתחולת פרט 21.1.2.6 ופרט 21.1.3.1 אם אין בכך כדי לפגוע בבטיחות המשתמשים בבריכה;

(12)תאורה שתותקן באתר הבריכה לא תגרום להפרעה לסביבה.

21.1.5.1.היבטים תברואייםתיקון: תשס״ח־3

סידורים ומערכות לפיזור מים, סחרורם, חיטוים, מיחזורם, ואיסופם על ידי פינוי עילי ופינוי תחתי, שרברבות ושאר ההיבטים התברואיים הנוגעים לאתר בריכת שחיה, יתוכננו לפי ההל״ת ויאושרו בידי רשות הבריאות.

21.1.5.2.שטיפת מתרחציםתיקון: תשס״ח־3

(א)בכל פתח כניסה שבגדר או באמצעי האמורים בפרט 21.1.3.4, יותקנו אמצעי שטיפה כמפורט להלן; אמצעי שטיפה אלה יותקנו באופן שלא יהוו מכשול למעבר לנכנס לבריכה לרבות אדם עם מוגבלות:

(1)מיתקן שיבטיח שכל אדם הנכנס יישטף לפני כניסתו, ובכלל זה אמצעי לשטיפת רגליים; המים במיתקן זה יזרמו ברציפות או באמצעות בקרה אלקטרונית שתפעיל את המיתקן בעת מעבר אדם;

(2)בצדי המיתקן האמור בפסקה (1) יותקנו אמצעים שימנעו את פיזור המים לסביבה.

(ב)מי השטיפה מהמיתקן האמור בפרט משנה (א) יפונו לביוב.

21.1.5.3.מיתקני תברואהתיקון: תשס״ח־3, תשפ״א

(א)בבריכת שחיה יוקמו מבני שירות לשימוש הציבור (בפרט זה – המבנים) ובכלל זה לאדם עם מוגבלות, בהתאם לתנאים אלה:

(1)תאי בתי שימוש ימוקמו בסמוך למוקדי הפעילות באתר בריכת השחיה;

(2)יוקמו מקלחות ויכול שתאושר הקמת חלק מהמקלחות בשטח הפתוח של אתר בריכת השחיה;

(3)באתר בריכת שחיה, יותקנו ברזים לשתיה עם ניקוז, באזורים שבהם צפויים להתרכז המבקרים באתר, ובפרט בשטחים מוצלים – בכמות של ברז אחד לכל 100 מבקרים; בשטח פתוח תוצב שוקת אחת לשטיפה; במעבר בין מבני המלתחות לבריכת השחיה יהיה לפחות מיתקן אחד למים צוננים;

(4)באתר בריכת שחיה יוקמו מלתחות – אחת לגברים ואחת לנשים; שטחה של כל אחת מהן, במטרים רבועים, לא יפחת מהמספר המתקבל מחלוקת קיבולת המבקרים ב־12; כל אחת מהמלתחות לנשים ולגברים תכלול מקום שניתן להסתירו, שבו גם אדם עם מוגבלות יוכל להתלבש באופן מוצנע; אפשר שתוקם יותר ממלתחה אחת לגברים ואחת לנשים ובלבד ששטחם הכולל לא יפחת מהשטח לפי החישוב האמור;

(5)מספר תאי בתי שימוש, משתנות, כיורים, מקלחות ומיתקנים למים צוננים שיותקנו באתר בריכת שחיה, יהיה בהתאם לפרק 3 בהל״ת;

(6)בפרט זה, ”קיבולת המבקרים“ – המספר המתקבל מחלוקת השטח הכולל במ״ר של פני המים באתר בריכת שחיה ב־3 והכפלתו ב־4; לצורך חישוב מספר המיתקנים הנחוצים לפי פרט זה, יראו את קיבולת המבקרים כמורכבת ממספר שווה של נשים וגברים.

(א1)על אף האמור בפרט משנה (א), בבריכת שחייה בבית מלון המיועדת לשימוש הלנים בבית המלון בלבד, יוקמו מבני שירות לשימוש הציבור, לפי התנאים הקבועים בתקנות רישוי עסקים (תנאי תברואה נאותים לבריכות שחייה), התשנ״ד–1994.

(ב)סידורים תברואיים מינימליים יתוכננו ויוקמו בהתאם להל״ת.

(ג)חלק מקבועות התברואה יתאימו לשימוש של ילדים ולאנשים עם מוגבלות.

(ד)המבנים יוקמו בצמוד לציר הכניסה לבריכת השחיה.

(ה)המבנים ייבנו מחומרי בניה קשיחים.

(ו)חומרי הגימור בצדם הפנימי של קירות מבנים כאמור יהיו בהירים וחלקים.

(ז)על מבני השירותים יחולו הוראות אלה:

(1)הם יאווררו בקצב של 8 החלפות אוויר בשעה;

(2)תותקן בהם תאורה בעוצמת הארה שלא תפחת מ־300 לוקס;

(3)יותקן בהם משטח מתאים להחתלת תינוקות.

21.1.5.4.מחסןתיקון: תשס״ח־3

באתר בריכת השחיה יוקם מחסן שישרת את אתר בריכת השחיה.

21.1.5.5.שפכיםתיקון: תשס״ח־3

(א)באתר בריכת שחיה יותקנו אמצעים שיגרמו לכך שמי בריכת שחיה שרוקנו ממנה, מי שטיפה של מסננים ושפכים אחרים שמקורם באתר בריכת שחייה, יסולקו לביוב באופן שלא יגרמו להצפתו ובלבד ש –

(1)שפכים שעלולים להזיק למערכת ההובלה, הטיהור והניצול של הביוב, יסולקו באופן ובתנאים שאישרה רשות הבריאות, כדי שלא יסבו נזק ולא יגרמו מפגע לאתר בריכת השחיה, לציבור, ולסביבה;

(2)מוצקים שוקעים יורחקו מהשפכים לפני סילוקם לביוב.

(ב)סילוק השפכים ייעשה דרך מרווח אוויר או באמצעי אחר שימנע זרימה חוזרת מהביוב לבריכת השחיה או לכל חדר או מיתקן אחר באתר בריכת השחיה.

21.1.6.1.מניעת רעשתיקון: תשס״ח־3

אתר בריכת השחיה יתוכנן כך שהמיתקנים המותקנים בו והשימושים המתוכננים בו יעמדו בדרישות הקבועות בתקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש), התשנ״ג–1992, ולא יגרמו לרעש בלתי סביר כמשמעותו בתקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר), התש״ן–1990.

21.1.6.2.מתכותתיקון: תשס״ח־3

מתכות שנעשה בהן שימוש בבריכת שחיה יהיו מוגנות בפני שיתוך.

21.1.6.3.הצללהתיקון: תשס״ח־3, תשס״ח־4, תשפ״ה

באתר בריכת שחיה יותקנו אמצעי הצללה מפני קרינת השמש, אשר יספקו הגנה מפני קרינת השמש בפרט בתקופת הקיץ ובשעות היום החמות, בהתאם להוראות אלה:

(1)באתר בריכת שחיה יוצלל שטח המיועד לשהיית מבקרים שאינו שטח מים, שגודלו במטרים רבועים כשטח המים הכולל באתר בריכת השחיה כפול 1.2 לפחות;

(2)בבריכת השחיה יוצללו 25% לפחות משטח פני המים הכולל; ואולם בבריכת פעוטות יוצללו 75% לפחות משטח פני המים הכולל;

(3)אמצעי ההצללה האמורים בסעיף זה יהיו יעילים, ככל האפשר, בין השעות 10:00 ו־16:00.

21.1.6.4.הוראות מיוחדות בנוגע לנגישות אדם עם מוגבלותתיקון: תשס״ח־3, תשע״ח

נוסף על הוראות חלק ח׳ וחלק ח׳1 –

(1)לאדם עם מוגבלות, לרבות כשהוא נע בכיסא גלגלים, תהיה נגישות עד לתוך המים בבריכת השחייה העיקרית באתר;

(2)(בוטל);

(3)פני הדרך העיקרית בחלקי אתר בריכת שחיה המפורטים להלן יסומנו באמצעי הכוונה בהתאם להוראות אלה:

(א)יימצא אמצעי הכוונה מהכניסה הראשית לאתר בריכת השחיה עד לפתחי המלתחות לנשים ולגברים; נמצאה עמדת מודיעין בסמוך לדרך מהכניסה הראשית לפתחי המלתחות האמורות, יימשך אמצעי ההכוונה מהכניסה הראשית אל עמדת המודיעין וממנה לפתחי המלתחות;

(ב)יימצא אמצעי הכוונה מהיציאה מהמלתחות עד למדרגות, כאמור בפרט 21.1.2.5 היורדות לתוך המים, של בריכת השחיה העיקרית באתר בריכת השחיה; שימשו בריכות שחיה שונות כבריכה עיקרית כל אחת בחלק אחר מתקופות השנה, יוביל אמצעי ההכוונה לשתיהן;

(ג)אמצעי הכוונה כאמור בפסקה זו יהיה בניגוד חזותי (Visual contrast) ובניגוד מישושי (Tactile contrast) לסביבתו ובלבד שפני המרקם יאפשרו הליכה בטוחה עליהם בכף רגל גלויה;

(4)(בוטל);

(5)הסימנים האמורים בפסקאות (3) ו־(4) לא יצברו לכלוך ויהיו ניתנים לניקוי וחיטוי בקלות;

(6)יתקיים ניגוד חזותי בין אלה: תעלת הגלישה או הסבכה המכסה אותה לבין החיפוי שסביב בריכת השחיה לפי פרט 21.1.2.12(ד)(1), או בין רצועת חיפוי לפי פרט 21.1.2.12(ד)(1) שרוחבה 20 ס״מ לפחות שצמודה לתעלת הגלישה, לבין יתרת החיפוי שסביב בריכת השחיה.

21.1.6.5.סמכות ועדה מקומיתתיקון: תשס״ח־3, תשס״ח־4

הוועדה המקומית רשאית, לפי בקשה מנומקת של מגיש בקשה להיתר, ליתן פטור מהוראות חלק זה המפורטות להלן או לקבוע הוראות אחרות, אם לדעתה ומטעמים שיירשמו ראוי לסטות מהמגבלות שבאותן הוראות, ובלבד ששוכנעה שלא ייפגעו בריאות הציבור – לאחר שקיבלה לעניין זה את הסכמת רשות הבריאות, ובטיחות הציבור:

(1)בנוגע לבריכת שחיה המיועדת לקום בבניין או באתר בריכת שחיה שהיתר הבניה להקמתם ניתן לפני תחילת תקנות אלה – פרטים 21.1.2.2(ב) ו־21.1.2.20;

(2)בנוגע לבריכת שחיה מיוחדת ובכפוף לאמור בסימן ד׳ –

(א)פרטים 21.1.2.2(ג), 21.1.2.3(א) ופרט 21.1.2.5(3);

(ב)פרט 21.1.2.4 – בכפוף לכך שקרקעית בריכה מיוחדת יכול שתתחיל בשיפוע בשיעור 7% אך לא תעלה על שיפוע זה.

נספחים

(הנספחים הושמטו)

22.00.הגדרותתיקון: תשס״ט

בחלק זה –

”אזור בעל פוטנציאל ראדון גבוה“ – אזור שבו ריכוז הראדיום בקרקע גבוה מ־50 בקרל לק״ג קרקע או אזור כאמור בנספח א׳ לחלק זה;

”אזור בעל פוטנציאל ראדון נמוך“ – אזור שבו ריכוז הראדיום בקרקע נמוך מ־50 בקרל לק״ג קרקע;

”בודק ראדון מוסמך“ – מי שהוסמך בידי הממונה על הקרינה לתת שירותי בדיקת ראדון במבנים, בקרקע, במים ובחומרי בניה;

”דגימת ריכוז ראדון“ – איסוף דגימות בידי בודק ראדון מוסמך, לשם בדיקת ריכוז ראדון בתוך מבנה, בהתאם לתקן ישראלי, ת״י 4175 חלק 1 – שיטות פסיביות למדידת ריכוז גז ראדון: מבנים;

”מיטיגציה“ – כלל השיטות, הפתרונות והטכנולוגיות להפחתת ריכוז ראדון במבנים;

”הממונה על הקרינה“ – הממונה על קרינה סביבתית, כהגדרתו בתקנות הרוקחים (יסודות רדיואקטיביים ומוצריהם), התש״ם–1980;

”מעבדה מוסמכת“ – מעבדה בעלת היתר מאת הממונה על הקרינה למתן שירותי בדיקת ראדון ולאישור חומרי איטום לראדון;

”מערכת הגנה סבילה“ – שיטת מיטיגציה המבוססת על ניתוק הבניין מהקרקע על ידי מחסום דיפוזיה ושחרור הראדון על ידי אוורור טבעי;

”מערכת הגנה פעילה“ – שיטת מיטיגציה המבוססת על ניתוק הבניין מהקרקע באמצעות מחסום דיפוזיה ושחרור הראדון על ידי אוורור מאולץ;