Section 4 of חוק הדיור המוגן, התשע״ב–2012, תנאים למתן רישיון או לחידושו.

(א)הממונה לא ייתן רישיון הפעלה ולא יחדשו, אלא אם כן מתקיימים כל אלה:

(1)מתקיים אחד מאלה:

(א)מבקש הרישיון הוא הבעלים של המקרקעין שעליהם בנוי או ייבנה, לפי העניין, בית הדיור המוגן שלגביו מתבקש הרישיון או חידושו (בסעיף זה – המקרקעין), ואם היו המקרקעין משועבדים לטובת צד שלישי – מבקש הרישיון צירף לבקשה לקבלת הרישיון או לחידושו (בסעיף זה – בקשה) אישור שימוש חתום בידי הצד השלישי;

(ב)מבקש הרישיון הוא חוכר של המקרקעין או שהוא זכאי להירשם כבעלים או כחוכר של המקרקעין, והוא צירף לבקשה אישור שימוש חתום בידי בעל המקרקעין; ואולם אין במתן אישור שימוש כאמור כדי לפטור את מבקש הרישיון מהחובות החלות עליו לפי כל דין אחר, ובכלל זה החובה לקבל אישור או היתר אחר הנדרשים לפי כל דין; היו המקרקעין משועבדים לטובת צד שלישי – מבקש הרישיון צירף לבקשה גם אישור שימוש חתום בידי הצד השלישי;

בפסקה זו –

”אישור שימוש“ – אישור בכתב שאינו מוגבל ואינו מותנה, חתום בידי בעל המקרקעין או צד שלישי שלטובתו שועבדו המקרקעין, לפי העניין, שבו הוא מאשר למבקש הרישיון להשתמש במקרקעין לצורך הפעלת בית דיור מוגן וכן כי הוראות סעיף 29 תקפות לגביו;

”חוכר“ – חוכר של המקרקעין למשך תקופה של עשרים שנה לפחות;

(2)מבקש הרישיון והמנהל של בית הדיור המוגן שלגביו מתבקש הרישיון או חידושו, ואם מבקש הרישיון הוא תאגיד – גם בעל השליטה בתאגיד ומנהל התאגיד, לא הורשעו בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה מי שביצעה אינו ראוי, לדעת הממונה, להיות מפעיל, מנהל או בעל שליטה, לפי העניין, של בית דיור מוגן, או בעבירה שהממונה סבר כי מי שביצעה עלול לסכן את הדיירים שבבית הדיור המוגן או לפגוע בטובתם, והכל כפי שיורה השר בנהלים שיפורסמו באתר האינטרנט של משרד הרווחה;

(3)מבקש הרישיון לא הוכרז פושט רגל או פסול דין, ואם הוא תאגיד – לא ניתן לגביו צו פירוק או צו פירוק זמני, לא מונה לו כונס נכסים, והוא לא החליט על פירוקו מרצון;

(4)מבקש הרישיון הוכיח כי הוא בעל יציבות כלכלית מתאימה, כפי שקבע השר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, לשם הבטחת פעילותו התקינה של בית הדיור המוגן שלגביו מתבקש הרישיון או חידושו;

פורסמו תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ״ו–2026.

(5)בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה לא ניתנה בידי הממונה או בידי בית משפט, בנוגע לבית דיור מוגן שאותו הפעיל מבקש הרישיון או בנוגע לבית דיור מוגן אחר שהפעיל תאגיד בשליטת אותו בעל שליטה השולט במבקש הרישיון, החלטה סופית שבשלה אין זה ראוי ליתן רישיון למבקש הרישיון, והיא אחת מאלה:

(א)החלטה שלא לחדש רישיון, לפי סעיף זה או לפי סעיף 6, או החלטה על ביטול רישיון לפי סעיף 10;

(ב)החלטה להוציא צו הגבלה מינהלי לסגירת בית הדיור המוגן, לפי סעיף 38;

(6)מבקש הרישיון הוכיח, להנחת דעתו של הממונה, כי הוא ערוך לעמוד בתנאים הנדרשים לפעילותו של בית דיור מוגן לפי סעיף 13.

(ב)הממונה רשאי להתנות מתן רישיון הפעלה או את חידושו בקיומם של תנאים נוספים על אלה המפורטים בסעיף קטן (א), אם מצא שתנאים אלה נדרשים לשם הבטחת פעילותו התקינה של בית הדיור המוגן שלגביו מתבקש הרישיון או חידושו, מנימוקים שימסור למבקש הרישיון, לאחר שנתן למבקש הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו.

(ג)הממונה רשאי להתנות מתן רישיון הפעלה בהמצאת חוות דעת של מורשה לנגישות השירות ושל מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה כהגדרתם בסעיף 8ב לחוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968, ולפיה קוימו הוראות נגישות לפי כל דין המחייבות נגישות לאנשים עם מוגבלות כהגדרתם בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998; לעניין זה, יביא הממונה בחשבון את קיומה של חוות דעת כאמור לפי הסעיף האמור, ואת הצורך בחוות דעת נוספת.

(ד)על אף האמור בסעיף קטן (א)(1), הממונה רשאי ליתן רישיון אם הדיירים בבית הדיור המוגן הם הבעלים או החוכרים של המקרקעין או שהם זכאים להירשם כבעלים או כחוכרים של המקרקעין, והוא רשאי להתנות רישיון לפי סעיף קטן זה בתנאים; בסעיף קטן זה, ”חוכר“ – כהגדרתו בסעיף קטן (א).