Skip to main content

Law2017

Section 1 of חוק העיצובים, התשע״ז–2017, הגדרות.

This section is in פרק א׳: הגדרות

1. הגדרות

בחוק זה –

”אמנת פריס“ – אמנה בדבר הגנת הקניין התעשייתי שנחתמה בפריס ביום י״א באדר ב׳ התרמ״ג (20 במרס 1883), והתיקונים באמנה כאמור ככל שישראל חייבת בהם;

”ארגון הסחר העולמי“ – ארגון הסחר העולמי שהוקם בהסכם שנחתם במרקש ביום ד׳ באייר התשנ״ד (15 באפריל 1994);

”בעל עיצוב“ – בעלים של עיצוב לפי הוראות סימן א׳ בפרק ג׳, וכן מי שהועברה לו כדין הבעלות בעיצוב;

”בקשה לרישום עיצוב“ – בקשה לרישום עיצוב שהוגשה בהתאם להוראות סימן א׳ לפרק ד׳;

”הגורם המוסמך“ – כל אחד מאלה:

(1)הרשם;

(2)עובד הרשות שהרשם אצל לו את סמכותו בהתאם להוראות סעיף 95;

”הסכם לוקרנו“ – הסכם בדבר סיווג בין־לאומי של עיצובים שנחתם בלוקרנו ביום ט״ז בתשרי התשכ״ט (8 באוקטובר 1968), והתיקונים בו;

”ועדת הכלכלה“ – ועדת הכלכלה של הכנסת;

”חוק הפטנטים“ – חוק הפטנטים, התשכ״ז–1967;

”מדינה חברה“ – מדינת האיגוד או מדינה שהיא חברה בארגון הסחר העולמי;

”מדינת האיגוד“ – מדינה שהיא חברה באיגוד להגנת הקניין התעשייתי מכוח אמנת פריס, או קבוצה של מדינות האיגוד המקיימת מערכת משותפת בעבור הגשת בקשות לעיצוב, לרבות שטחים שאמנת פריס הוחלה עליהם מכוח הסמכויות שהוענקו לעניין זה באמנה כאמור;

”המועד הקובע“ – המועד כמפורט להלן, לפי העניין:

(1)לעניין עיצוב שהוגשה לגביו בקשה לרישום עיצוב – תאריך הגשת הבקשה לרישום העיצוב לפי סעיף 20, ואם הוגשה לגבי העיצוב בקשה קודמת כמשמעותה בסעיף 21 ומתקיימים התנאים המנויים באותו סעיף – תאריך הגשת הבקשה הקודמת כמשמעותו בסעיף 21;

(2)לעניין עיצוב שלא הוגשה לגביו בקשה לרישום עיצוב – המועד שבו בעל העיצוב או מי מטעמו פרסם בציבור לראשונה את העיצוב או את המוצר נושא העיצוב, בישראל או מחוץ לישראל;

”מוצר“ – לרבות מערכת של פריטים, אריזה, סימן גרפי (Graphic symbol), תצוגת מסך, ולמעט גופן (Typeface) ותוכנת מחשב;

”מעצב“ – מי שעיצב עיצוב, ואם העיצוב עוצב בידי שני בני אדם או יותר במשותף – כולם יחד;

”מערכת של פריטים“ – שני פריטים לפחות שמתקיימים לגביהם כל אלה:

(1)הם מאותו סוג;

(2)מאפייניהם החזותיים נבדלים זה מזה רק בפרטים שאינם מהותיים;

(3)באופן רגיל הם מוצעים למכירה יחד או מיועדים לשימוש יחד;

”משתמש מיודע“ – אדם המעוניין במוצר נושא העיצוב לשם שימוש בו, המכיר מגוון של עיצובים הקיימים בתחום שאליו משתייך המוצר כאמור;

”עיצוב“ – מראהו של מוצר או של חלק ממוצר, המורכב ממאפיין חזותי אחד או יותר של המוצר או של חלק מהמוצר, לפי העניין, ובכלל זה מיתאר, צבע, צורה, עיטור, מרקם או החומר שממנו הם עשויים;

”עיצוב לא רשום“ – עיצוב שאינו עיצוב רשום;

”עיצוב רשום“ – עיצוב הרשום בפנקס;

”הפנקס“ – פנקס העיצובים כמשמעותו בסעיף 102;

”פרסום בציבור“ – כל אחת מהפעולות המפורטות להלן, לרבות אם בוצעה באמצעות האינטרנט:

(1)פרסום עיצוב בציבור;

(2)הפצה בציבור של מוצר נושא עיצוב;

(3)הצעה למכירה של מוצר נושא עיצוב;

”הרשות“ – רשות הפטנטים שהוקמה לפי סעיף 156 לחוק הפטנטים;

”הרשם“ – כל אחד מאלה:

(1)רשם העיצובים כמשמעותו בסעיף 94;

(2)מי שהתמנה לסגן רשם הפטנטים לפי סעיף 158 לחוק הפטנטים;

(3)לעניין הסמכויות המנויות בסעיפים 12(ב), 34(ב), 46 עד 48, 98 ו־99 – גם מי שהתמנה לפוסק בקניין רוחני לפי סעיף 172א(א) לחוק הפטנטים;

”שימוש עצמי“ – כהגדרתו בסעיף 129 לפקודת המכס;

”השר“ – שר המשפטים.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨חוק העיצובים, התשע״ז–2017⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring