Skip to main content

Regulations2011

סימן ז׳ – פרטי בניין in the text of תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שהוא בניין קיים), התשע״ב–2011.

(2)לא נמצא בית שימוש נגיש בקומה בבניין קיים, לא עולה המרחק האופקי המצטבר שעל אדם עם מוגבלות לעבור מכל מקום בקומה כאמור עד לבית שימוש נגיש שבקומה אחרת בבניין קיים על 80 מטרים; על אף האמור, נמצא מעלון משופע בדרך לבית שימוש נגיש יקראו 50 מטרים במקום 80 המטרים האמורים;

לעניין פרט משנה (א)(1) ו־(2) בית שימוש נגיש הוא אחד מאלה:

(א)בית שימוש נגיש אחד לפחות משותף לשני המינים;

(ב)בית שימוש נגיש אחד לפחות לנשים ובית שימוש נגיש אחד לפחות לגברים;

(ג)אם יש במדור שירותים עד 3 תאים סך הכל לשני המינים – קיים בית שימוש נגיש אחד לפחות שמשמש את אחד המינים והוא משותף לאנשים עם מוגבלות משני המינים.

והכל בכפוף לכך –

(1)שאם בית שימוש נגיש כאמור מצוי בשטח ציבורי משותף בבניין קיים – בית השימוש זמין לשימוש הציבור והוא מופעל ומתוחזק על ידי מי שמנהל את הבניין הקיים;

(2)שסך כל בתי השימוש הנגישים במקום להתקהלות כהגדרתו בפרט משנה (א) שבטור זה שלצד פרט משנה (28) שתפוסתו כמפורט בטור 1 להלן אינו קטן מהמפורט בטור 2 לצדו:

טור 1
תפוסה
טור 2
מספר בתי שימוש נגישים
עד 500 אישאחד משותף לשני המינים או אחד לנשים
עולה על 500 איש ואינה עולה על 5,000 איששניים המשותפים לשני המינים או אחד לנשים ואחד לגברים
5,000 איש ומעלהארבעה, המשמשים לשני המינים או שניים לנשים ושניים לגברים

(ב)על אף האמור בפרט משנה (א), בבית קולנוע, בתאטרון, באתר בריכת שחייה, במכון כושר ובאולם שמחות – אם מדור שירותים הוא חלק מאולם השמחות, המצויים בבניין שבו שימושים מעורבים, יימצא בית שימוש נגיש בתוך כל אחד ממקומות אלה אף אם קיימים בתי שימוש נגישים במקומות אחרים באותו בניין מחוץ לתחום של כל אחד מן המקומות האמורים;

(ג)במקום ציבורי לאכסון – חל האמור בפרט משנה (א) לגבי אותם מקומות שבהם ניתן שירות ציבורי שאינו יחידת אכסון, כגון שירותי הסעדה המצויים בבית מלון, בין אם קיימים ובין אם לא קיימים באותו מפלס יחידות אכסון;

(ד)היה בית שימוש נגיש מחוץ למדור שירותים – יש ליד פתח מדור השירותים שלט המכוון אל בית השימוש הנגיש הקרוב ביותר;

(ה)בדלת לתא בית השימוש הנגיש מתקיים אחד מאלה:

(1)היא נפתחת החוצה; ואולם אם מתקיימות בתוך התא הוראות סעיף 2.3.5 בת״י 1918 חלק 3.1 או טור ג׳ שלצד פרט משנה (5)(ו), אפשר שהדלת נפתחת לתוך תא בית השימוש הנגיש;

(2)נמצאת דלת הזזה, ובלבד שנשמר רוחב פנוי למעבר של 75 ס״מ לפחות; בדלת כאמור מתקיימות הוראות סעיף 2.3.1 בת״י 1918 חלק 3.1 וכן ישנם אמצעי עזר לסגירה לפי סעיף 2.3.7.2 בת״י 1918 חלק 3.1;

(ו)ידית פתיחת הדלת היא בניגוד חזותי לאגף הדלת;

(ז)המידות של בית שימוש נגיש בין קירותיו הפנימיים הם 1.66 × 1.36 מטרים ומבנהו כדוגמת הציורים בנספח ב׳ לתוספת זו;

(ח)באסלה מתקיימות הוראות אלה:

(1)באחד מצדי האסלה, שאין בו כיור, נשמר מרווח פנוי שרוחבו 75 ס״מ לפחות;

(2)גובה מושב האסלה, בכלל זה תוך שימוש בהגבהה לאסלה, הוא 45 ס״מ עד 50 ס״מ מפני הרצפה; נעשה שימוש בהגבהה לאסלה, מתקיימים בהגבהה כל אלה:

(1)היא מחוברת חיבור של קבע יציב לאסלה באמצעות צירים באופן המאפשר לעשות שימוש באסלה יחד עם המגביה או בלעדיו;

(2)היא עשויה חומר קשיח וניתנת לחיטוי וניקוי בקלות;

(3)היא מחוברת לאסלה בחיבור שמבטיח את עמידותה בתנאי השימוש באמצעות ברגים עשויים מתכת עמידה בשיתוך (קורוזיה);

(3)מי האסלה אינם מודחים רק באמצעי המופעל ברגל;

(ט)בבית השימוש ישנם מאחזי יד לפי טור זה שלצד פרט משנה (22);

(י)בבית שימוש נגיש נמצאים הקבועות והאבזרים האלה: אסלה, כיור מאחזי יד, מראה, מיתקן לנייר טואלט, מיתקן לסבון נוזלי, מיתקן לייבוש ידיים או לניגובן, אשפתון ומתלה; בקבועות ואבזרים אלה מתקיימות הוראות סעיף 2.11.9 בת״י 1918 חלק 3.1, למעט הדרישה ללחצן לקריאת חירום אלא אם כן דרש אותה גורם הפועל לפי דין;

(יא)בתוך תא בית שימוש נמצא כיור רחצה אשר –

(1)פניו העליונים הם בגובה של 80 ס״מ עד 90 ס״מ מעל הרצפה;

(2)ברז המים שבו הוא מסוג המאפשר הפעלתו בלא שימוש באצבעות; לברז המופעל בלחיצה תידרש לחיצה קלה בלבד; לא נמצא ברז שהפעלתו רק באמצעות הרגל;

(3)מתחתיו נשמר חלל ברכיים חופשי, פנוי ממכשולים בגובה 68 ס״מ לפחות מהרצפה;

(יב)קיימת מבואה לבית שימוש נגיש, מתקיימות בה הוראות אלה:

(1)מתקיימות במבואה הוראות סעיף 2.3.5 בת״י 1918 חלק 3.1; או הוראות טור ג׳ שלצד פרט משנה (5)(ו);

(2)קיים במבואה כיור שבו מתקיימות הוראות פרט משנה (יא)(2) עד (3), ואם היו כמה כיורים במבואה, כיור אחד מהם עומד בהוראות כאמור;

(3)קיים מיתקן לייבוש ידיים – מתקיימות בו הוראות סעיף 2.11.9(ז) בת״י 1918 חלק 3.1.

(טור ד׳) הוראות להתאמת נגישות ראשונה:

(א)קיים בית שימוש שנועד להיות נגיש ולא עומד בהוראות הבדיקה בפרטי משנה (ד) עד (יב) בטור ג׳ – יראו את הוראות הבדיקה האמורות כהוראות ביצוע ההנגשה או שיותקן בית שימוש נגיש לפי פסקה (ב);

(ב)לא מתקיימות הוראות הבדיקה לפי פרטי משנה (א) עד (ג) בטור ג׳ (להלן – סעיפי כמויות בתי השימוש) – יותקן בית שימוש נגיש לפי הוראות חלק ח1 בכמות הנדרשת לפי סעיפי כמויות בתי השימוש.

(טור ה׳) הוראות להתאמת נגישות שנייה:

(א)קיים בית שימוש שנועד להיות נגיש ולא עומד בהוראות הבדיקה לפי פרטי משנה (ד) עד (יב) בטור ג׳ – אין.

(ב)נדרשת התקנת בית שימוש נגיש או שלא מתקיימות הוראות סעיפי כמויות בתי השימוש –

(1)יותקן בית שימוש לפי הוראות אלה ובכמות הנדרשת לפי סעיפי כמויות בתי השימוש:

(א)מידותיו – נטו בין חיפוי הקירות יהיו 170 ס״מ × 140 ס״מ לפחות;

(ב)האסלה תהיה פינתית;

(2)מיקום הקבועות והאבזרים יהיה כדוגמת הציורים בנספח ב׳ של תוספת זו ויתקיימו בבית השימוש הוראות פרטי משנה (21)(ד) עד (יב) למעט (21)(ז) לגבי מידות בית השימוש;

(3)קיים פטור לפי פרק ד׳ מהקמת בית שימוש לפי פסקה (1) יותקן תא שירותים מותאם בכל קבוצת תאים המשרתת גברים או נשים לפי הוראות נספח ג׳ לתוספת זו; לעניין זה, ”קבוצת תאים“ – שני תאים לפחות.

(22)

(טור ב׳) נושא: מאחזי יד בבית שימוש נגיש

(טור ג׳) הוראות הבדיקה:

בבית שימוש נגיש ישנם מוטות אופקיים ואנכיים לפי פרט 8.13(ו) לתקנות התכנון, שעמדו בהצלחה בבדיקה חזותית ולפיה מתקיימות ההוראות האמורות בעניין מידות מאחזי היד, וכן –

(1)כשמאחז היד המתקפל מובא למצבו האנכי אינו נופל מעצמו למצב אופקי ואין עיוותים במבנהו, במיוחד באזור ציר הסיבוב;

(2)לגבי כל סוגי מאחזי היד – אין סימנים באזור החיבור לקיר של שבר בקיר או במאחז היד; נוסף על כך חיבור מאחזי היד לקיר וחיפויו תקינים, בין השאר לאחר שהבודק השעין את כל כובד משקלו בקצה המאחז המתקפל כשהמאחז במצב אופקי; לעניין סעיף זה, מסת הבודק היא 70 ק״ג לפחות.

(טור ד׳) הוראות להתאמת נגישות ראשונה:

לא מתקיימות הוראות הבדיקה לפי טור ג׳ – יותקן מאחז יד לפי סעיף 2.11.6 בת״י 1918 חלק 3.1.

(טור ה׳) הוראות להתאמת נגישות שנייה:

אין.

(23)

(טור ב׳) נושא: בית שימוש נגיש, מקלחת ומלתחה בחלל משותף

(טור ג׳) הוראות הבדיקה:

במקום שנדרש בית שימוש נגיש לפי טור זה שלצד פרט משנה (21), מקלחת לפי טור זה שלצד פרט משנה (24), ומלתחה לפי טור זה שלצד פרט משנה (25), אפשר ששלושתם נמצאים בחלל משותף המשמש לשני המינים, ובלבד שמתקיימות בכל אחד מהם הוראות טור ג׳ העוסקות בכל אחד מהם כאילו היו חלל נפרד, ונותר מקום לפי סעיף 2.7.4 בת״י 1918 חלק 1.

(טור ד׳) הוראות להתאמת נגישות ראשונה:

יראו את הוראות הבדיקה שבטור ג׳ כהוראות ביצוע ההנגשה.

(טור ה׳) הוראות להתאמת נגישות שנייה:

אין.

(24)

(טור ב׳) נושא: מקלחת

(טור ג׳) הוראות הבדיקה:

בבניין קיים שיש בו שירות ציבורי של רחצה כגון אתר בריכת שחייה, מקווה טהרה, בית מרחץ, ספא, אולם ספורט, וביחידה מיוחדת במקום ציבורי לאכסון לפי טור זה שלצד פרט משנה (30), יש מקלחת נגישה אחת לפחות לפי טור זה שלצד פרט משנה (23), או מקלחת נגישה אחת לפחות משותפת לשני המינים בחלל נפרד או מקלחת אחת לפחות בכל אחד מבין מדור נשים ומדור גברים, שמתקיימות בה הוראות אלה:

(1)יכול ששטח רצפתה הוא חלק בלתי נפרד משטח התנועה בחלל שהיא נמצאת בו;

(2)שטח רצפת המקלחת הוא 130 ס״מ × 90 ס״מ לפחות; בכניסה למקלחת אין כל סף או מכשול ברצפה;

(3)הוקפה המקלחת במחיצות קשיחות, שטח הרצפה הכלוא בין המחיצות הינו 150 ס״מ × 150 ס״מ לפחות;

(4)במקלחת יש מושב שמתקיימות בו הוראות אלה:

(א)הוא מושב מתקפל ומידותיו 40 ס״מ × 40 ס״מ לפחות;

(ב)קצותיו מעוגלים ומרקם פני המושב העליונים מונע החלקה;

(ג)פני המושב נמצאים בגובה 45 ס״מ עד 50 ס״מ מפני הרצפה;

(ד)מיקום המושב מאפשר לאדם היושב על כיסא כאמור להפעיל את הברזים ולהשתמש במזלף; המושב אינו מפריע לשימוש במאחזי היד או בברזי המים במקלחת, ולא מהווה מכשול כשהוא במצב מקופל לאדם המצוי במקלחת;

(ה)מושב כאמור יכול להיות פריק;

(ו)המושב עמד בהצלחה בבדיקה חזותית ולפיה נמצא ש –

(1)מתקיימות הוראות פסקה (4);

(2)אין עיוותים במבנה המושב;

(3)באזור החיבור בין המושב לקיר אין סימני שבר בקיר ובחיפויו או במושב עצמו, והכל לאחר שהונחה עליו מסה של 120 ק״ג לפחות;

(5)בקיר המקלחת בסמוך לברזי ההפעלה שלה, נמצא מאחז יד קבוע לפי טור ג׳ שלצד פרט משנה (22) והמוט האופקי בגובה שבין 70 ס״מ עד 90 ס״מ מעל פני הרצפה;

(6)במקלחת יש משטף ידני באמצעות צינור גמיש שאורכו אינו קצר מ־120 ס״מ; אם קיים בנוסף משטף עליון – יש בורר, המהווה חלק בלתי נפרד מברז המקלחת, שמאפשר בחירת יציאת המים מן המשטף העליון או מן המשטף הידני; את ברז המקלחת והבורר ניתן להפעיל בישיבה על המושב במקלחת; ברז המקלחת והבורר אינם נמצאים על הקיר שמאחורי המושב שבפסקה (4);

(7)דלתות המצויות באגף המוביל למקלחת הן בלא מגיף דלת;

(8)אם קיימת אמבטיה –

(א)נמצא אחד מאלה:

(1)משטח בנוי אופקי שרוחבו 60 ס״מ והוא משתרע לכל אורכה של הדופן הקצרה של האמבטיה בצדה המעוגל, באופן שמאפשר מעבר מכיסא גלגלים שעומד בצמוד ובמקביל לאמבטיה, אל המשטח ובחזרה; פני המשטח הם בגובה מפלס פני האמבטיה;

(2)אדן שמשמש ספסל שרוחבו 25 ס״מ לפחות, לאורך הדופן הארוכה של האמבטיה ובגובה מפלס פני האמבטיה;

(ב)בקיר הצמוד לאורך האמבטיה, נמצא מוט אלכסוני באורך של 110 ס״מ לפחות; קצהו התחתון נמצא בגובה 5 ס״מ מעל דופן האמבטיה, וקצהו העליון נמצא בראש האמבטיה, בגובה שבין 65 ס״מ עד 75 ס״מ מהרצפה; מיקום המוט האלכסוני יהיה כך שיאפשר למשתמש להיתמך בהם ולייצב את עצמו בעת כניסה לאמבטיה, שהייה בה ויציאה ממנה;

(ג)ברז האמבטיה נמצא לאורך הדופן הארוכה של האמבטיה בגובה שאינו עולה על 80 ס״מ מפני הרצפה; הברז הוא מסוג ברז עירוב בעל ידית מנוף ונוסף על כך נמצא מקלח יד עם צינור גמיש; נקודת תלייה אחת לפחות של מקלח היד היא בגובה שאינו עולה על 80 ס״מ מפני הרצפה; הברז ומקלח היד נמצאים בהישג ידו של משתמש היושב על קרקעית האמבטיה;

(9)המתלים, אם קיימים, הם בניגוד חזותי לסביבתם.

(טור ד׳) הוראות להתאמת נגישות ראשונה:

(א)קיימת מקלחת שנועדה להיות נגישה ולא עומדת בהוראות הבדיקה יראו את הוראות הבדיקה שבטור ג׳ כהוראות ביצוע ההנגשה או שתותקן מקלחת נגישה לפי פסקה (ב);

(ב)נדרשת התקנת מקלחת – תותקן לפי הוראות חלק ח1.

(טור ה׳) הוראות להתאמת נגישות שנייה:

(א)קיימת מקלחת שנועדה להיות נגישה ולא עומדת בהוראות הבדיקה – אין.

(ב)נדרשת התקנת מקלחת – תותקן לפי הוראות הבדיקה שבטור ג׳.

(25)

(טור ב׳) נושא: מלתחה

(טור ג׳) הוראות הבדיקה:

בבניין קיים שיש בו שירות ציבורי של רחצה או שנהוג להחליף בו בגדים שלא לצורך מדידתם, כגון אתר בריכת שחייה, מקווה טהרה, בית מרחץ, ספא ואולם ספורט, קיימת מלתחה נגישה אחת לפי טור ג׳ שלצד פרט משנה (23) או מלתחה נגישה אחת משותפת לשני המינים בחלל נפרד או מלתחה אחת בכל אחד מבין מדור נשים ומדור גברים; במלתחה כאמור מתקיימות הוראות סעיפים 2.1.2 ו־2.1.3 בת״י 1918 חלק 3.2, וטור ג׳ שלצד פרט משנה (24)(9).

(טור ד׳) הוראות להתאמת נגישות ראשונה:

(א)קיימת מלתחה שנועדה להיות נגישה ולא עומדת בהוראות הבדיקה – יראו את הוראות הבדיקה שבטור ג׳ כהוראות ביצוע ההנגשה או שתותקן מלתחה לפי פסקה (ב).

(ב)נדרשת התקנת מלתחה – תותקן לפי הוראות חלק ח1.

(טור ה׳) הוראות להתאמת נגישות שנייה:

(א)קיימת מלתחה שנועדה להיות נגישה ולא עומדת בהוראות הבדיקה – אין.

(ב)נדרשת התקנת מלתחה – תותקן לפי הוראות הבדיקה שבטור ג׳.

סימן ז׳ – פרטי בניין

(26)

(טור ב׳) נושא: ניגוד חזותי במשתנה

(טור ג׳) הוראות הבדיקה:

במדור שירותים מובחנת משתנה מהקיר שסביבה באמצעות ניגוד חזותי על ידי שימוש באמצעים מתאימים.

(טור ד׳) הוראות להתאמת נגישות ראשונה:

יראו את הוראות הבדיקה שבטור ג׳ כהוראות ביצוע ההנגשה.

(טור ה׳) הוראות להתאמת נגישות שנייה:

אין.

(27)

(טור ב׳) נושא: מפסקים וכפתורי הפעלה על משטח אנכי

(טור ג׳) הוראות הבדיקה:

(א)באמצעי הפעלה לשימוש הציבור בבניין קיים וביחידת אכסון מיוחדת בפרט, כגון מפסקים, כפתורים, לחצנים, ומתגים, מתקיימות הוראות סעיף 2.5 בת״י 1918 חלק 1;

(ב)אם על אמצעי הפעלה לכלול לחיצים מובלטים או מידע בניגוד מישושי או חזותי – נמצאים הלחיצים בגובה שבין 110 ס״מ ל־140 ס״מ ובלבד שמתאפשרת גישה מהצד לאמצעי ההפעלה לפי סעיף 2.6.3.2 בת״י 1918 חלק 1;

(ג)במקום ציבורי לאכסון יחול אחד מאלה:

(1)באמצעי הפעלה כאמור בפרט משנה (א) מתקיים סעיף 2.5(ד) ו־(ה) בת״י 1918 חלק 1 והם יימצאו בחמישה אחוזים מיחידות האכסון; החובה לפי פרט משנה זה לא חלה על יותר מ־15 יחידות אכסון;

(2)אפשר שלבקשת משתמש, וטרם כניסתו ליחידת אכסון שבה הוא אמור לעשות שימוש, התקין ביחידת האכסון איש שירות מטעם המקום, אמצעים מתאימים לצד או על אמצעי הפעלה כך שמתקיים בהם סעיף 2.5(ד) ו־(ה) בת״י 1918 חלק 1;

ביצוע פרט משנה (ג) בא במקום החובה לעניין סעיף 2.5(ד) ו־(ה) ביחידות אכסון מיוחדות לפי פרטי משנה (א) ו־(ב).

(טור ד׳) הוראות להתאמת נגישות ראשונה:

יראו את הוראות הבדיקה שבטור ג׳ כהוראות ביצוע ההנגשה.

(טור ה׳) הוראות להתאמת נגישות שנייה:

אין.

סימן ח׳ – מקומות מסוימים

(28)תיקון: תשע״ג

(טור ב׳) נושא: מקום להתקהלות

(טור ג׳) הוראות הבדיקה:

(א)בפרט משנה זה, ”מקום להתקהלות“ – מקום שמתכנסים בו בני אדם ובכלל זה אולם קולנוע, אולם תאטרון, אמפיתאטרון, אולם המשמש בית תפילה, אולם למשחקי ספורט, אצטדיון, אולם אירועים, חדר ישיבות, בית משפט, ובית דין;

(ב)במקום להתקהלות ישנם מקומות ישיבה מיוחדים, לפי הוראות אלה:

(1)שטח הרצפה החופשי של מקום ישיבה מיוחד לאדם עם מוגבלות הוא ברוחב של 80 ס״מ לפחות ובאורך של 120 ס״מ לפחות;

(2)על מקומות הישיבה המיוחדים חלים פרט 8.210(1) עד (2) ו־(4) לתקנות התכנון;

(3)אם חזיתו של מקום ישיבה מיוחד גובלת במפלס נמוך יותר וקיימת סכנת נפילה, ישנם בחזית אמצעי הגנה אלה:

(א)סף מוגבה או רכיב הגנה שפניו העליונים בגובה 9 ס״מ לפחות ותחתיתו בגובה 5 ס״מ לכל היותר מעל פני רצפת השטח המיועד לכיסא גלגלים;

(ב)מחסום שמונע סכנת נפילה של אדם הולך;

(4)מיקומם של המקומות המיוחדים מאפשר לאדם עם מוגבלות ראות נוחה למוקד הפעילות במקום להתקהלות; המקומות המיוחדים לא נמצאים במעברים, ולפחות למחציתם צמוד מקום ישיבה רגיל;

(5)במקומות להתקהלות כמפורט להלן מתקיימות, נוסף על האמור לעיל, הוראות אלה:

(א)באולם קולנוע רגיל שמכיל 50 מקומות ישיבה לפחות, זווית הראייה לראש המסך אינה גדולה מ־40°; באולם קולנוע רגיל שמכיל פחות מ־50 מקומות ישיבה, במקום הזווית האמורה תבוא זווית של 45°; באולמות שבהם ההקרנה נעשית על מסכי ענק שגובהם גדול מ־12 מטר והם מיועדים לצפייה תלת־ממדית, נמצאים מקומות ישיבה מיוחדים בשורות האחרונות; בסעיף זה, ”זווית הראייה לראש המסך“ – הזווית שקודקודה במקום שבו נמצא ראשו של מי שיושב במקום ישיבה מיוחד, קרן אחת של הזווית מכוונת לאופק והקרן השנייה מכוונת לקצה העליון של המסך;

(ב)באצטדיון, באולם המשמש לתחרויות ספורט, ובמקום להתקהלות המשמש למופעים ואירועים המוניים, ממוקמים מקומות הישיבה המיוחדים באופן שבעת שהקהל עומד על רגליו הוא לא מסתיר לאדם שיושב במקום מיוחד;

(ג)במקום להתקהלות שמקומות הישיבה שבו מקיפים מוקד פעילות מכל עבריו ותפוסתו 1,000 איש לפחות (כגון אצטדיון, היכל ספורט או אמפיתאטרון), אפשר שמקומות הישיבה המיוחדים מתחלקים בין שתי הצלעות הארוכות, ככל שישנן, ובלבד שבתי שימוש נגישים ומקומות חניה נגישים קיימים בסמוך לצלע כאמור;

(6)למקומות המיוחדים ומהם מובילה דרך נגישה לשאר השירותים הציבוריים באותו מקום כגון בית שימוש נגיש או מזנון;

(ג)לאורך מעבר צמוד לקיר של יציע (טריבונה) קיים בית אחיזה לפי פרט משנה (13); ואולם אין באמור בפסקה זו כדי לפטור מהמצאות אמצעי הנגשה לאדם עם מוגבלות בראייה הנדרש לפי טור זה;

(ד)בבניין קיים שמתקיימים בו שני אלה:

(1)נערכת בו פעילות טקס, דתית או רוחנית, באזורים נפרדים לגברים ולנשים, דרך קבע, כגון בית תפילה ובית לויות;

(2)לאחד מאזורים אלה, המיועד לגברים או לנשים, לא מובילה דרך נגישה דרך שטחי פנים של הבניין בדומה לאופן שבו מגיע הציבור לאזור זה (בפסקה זו – אזור נפרד); אפשר שעל אף האמור בטור ג׳ שלצד פרט משנה (1)(א) מתקיים אחד מאלה:

(א)במפלס בבניין שאליו מוליכה דרך נגישה נמצאת קבוצת מקומות ישיבה שכוללת מספר מקומות מיוחדים שנדרשים לפי פרט משנה (ב)(2) באזור נפרד כאמור, אילו היתה מוליכה אליו דרך נגישה; ולצדם, מספר מקומות ישיבה רגילים שמספרם גדול פי 2 ממספר מקומות הישיבה המיוחדים;

(ב)יכול שלאזור הנפרד מובילה דרך נגישה גם שלא מתוך הבניין;

(ה)על אף האמור בטור ג׳ שלצד פרט משנה (1)(א), אפשר שהמקומות המיוחדים נמצאים במפלס שאינו חלק מהיציע, ובלבד שמתקיימים כל אלה:

(1)מתאפשר ממקום ישיבה מיוחד כאמור צפייה נוחה, השתתפות באירוע ואפשרות לעקוב באופן שוטף על ההתרחשות באירוע;

(2)לצד המקומות המיוחדים נמצאים מושבים בכמות כפולה ממספר המקומות המיוחדים;

(ו)במקום להתקהלות מאורגנת של הציבור שמקומות הישיבה שבו אינם מקובעים לרצפה, כגון באולם או בגן אירועים וכן בבתי אוכל, שליש לפחות משטח ההתקהלות העיקרי, כיחידה שלמה, הוא נגיש בתוכו וממנו ואל שאר השימושים הציבוריים במקום; נמצא חלק משטח ההתקהלות בשטחי החוץ של הבניין הקיים, גם שליש משטח התקהלות בשטחי חוץ הוא נגיש באותו אופן.

(טור ד׳) הוראות להתאמת נגישות ראשונה:

יראו את הוראות הבדיקה שבטור ג׳ כהוראות ביצוע ההנגשה;

על אף האמור, לגבי בית קולנוע רגיל, אם כדי לעמוד בדרישת זווית הראייה לראש המסך – תידרש התגברות על הפרש גובה בין מפלסים באמצעות מיתקן הרמה, כדי להגיע למקום ישיבה מיוחד – החייב בביצוע נגישות פטור מלעמוד בדרישת זווית הראייה לראש המסך.

(טור ה׳) הוראות להתאמת נגישות שנייה:

לגבי בית קולנוע רגיל – שמכיל 50 מקומות ישיבה לפחות זווית הראייה האנכית לראש המסך ממקום ישיבה מיוחד תהיה קרובה ככל האפשר ל־40°; ואם מכיל פחות מ־50 מקומות ישיבה – זווית הראייה האמורה תהיה קרובה ככל האפשר ל־45°; נוסף על כך יחול האמור בטור ד׳ לגבי התגברות על הפרשי גובה בין מפלסים.

לגבי מקום שנערכת בו פעילות טקסית, דתית או רוחנית – החובה לבצע התאמות נגישות אינה חלה על חלקים במקום כאמור שעליהם מתרחש טקס דתי, פולחני או רוחני.

(29)

(טור ב׳) נושא: עמדת שירות

(טור ג׳) הוראות הבדיקה:

בעמדת שירות מתקיימות הוראות לפי סעיף 19יב לחוק.

(טור ד׳) הוראות להתאמת נגישות ראשונה:

–

(טור ה׳) הוראות להתאמת נגישות שנייה:

–

(30)

(טור ב׳) נושא: מקום ציבורי לאכסון ויחידות אכסון מיוחדות

(טור ג׳) הוראות הבדיקה:

(א)בפרט משנה זה –

”מקום ציבורי לאכסון א׳“ – מקום ציבורי לאכסון שמועד הוצאת היתר הבנייה להקמתו קדם ליום כ״ה באלול התשנ״ה (20 בספטמבר 1995);

”מקום ציבורי לאכסון ב׳“ – מקום ציבורי לאכסון שמועד הוצאת היתר הבנייה להקמתו מיום כ״ה באלול התשנ״ה (20 בספטמבר 1995) ואילך;

(ב)במקום ציבורי לאכסון ישנן יחידות אכסון מיוחדות לפי הוראות אלה:

(1)מספר יחידות האכסון המיוחדות במקום ציבורי לאכסון שבו סך כל יחידות האכסון כמפורט בטור א׳ להלן, אינו פחות מהאמור בטור ב׳ לצדו לגבי מקום ציבורי לאכסון א׳, ואינו פחות מהאמור בטור ג׳ לגבי מקום ציבורי לאכסון ב׳:

טור א׳טור ב׳טור ג׳
סך כל יחידות האכסון במקום ציבורימספר יחידות האכסון המיוחדות במקום ציבורי לאכסון א׳מספר יחידות האכסון המיוחדות במקום ציבורי לאכסון ב׳
עד 7לא נדרשלא נדרש
מ־8 עד 7511
מ־76 עד 15022
מ־151 עד 22533
מ־226 עד 30034
לכל 75 יחידות אכסון נוספות11

(2)על אף האמור בפסקה (1), לצורך חישוב מספר יחידות האכסון המיוחדות הנדרשות לפי הטבלה במקום ציבורי לאכסון המשמש למגורים לתקופות ממושכות, כגון מעונות, יחושבו סך כל יחידות האכסון במקום הציבורי שבטור א׳ כדלקמן:

(א)יחידת אכסון המותאמת לשימוש של 3 משתמשים לכל היותר – תיחשב כיחידת אכסון אחת;

(ב)יחידת אכסון המותאמת לשימוש של 4 ולא יותר מ־8 משתמשים – תיחשב כיחידת אכסון וחצי;

(ג)יחידת אכסון המותאמת לשימוש של 9 משתמשים לפחות – תיחשב כיחידת אכסון אחת ושלושת רבעי יחידת האכסון;

נוסף על האמור לעיל, אם קיימות חמש יחידות אכסון מיוחדות במקום ציבורי לאכסון כאמור, אחת מהן לפחות כוללת שני חדרי שינה שאחד מהם לפחות עונה לדרישות הנגישות לפי טור זה, או לחלופין יחידת אכסון מיוחדת אחת לפחות מקושרת ליחידת אכסון אחרת;

(3)ביחידת אכסון מיוחדת יש שטח לסיבוב לפי הוראות סעיף 2.7.4 בת״י 1918 חלק 1 ומתאפשר לאדם עם מוגבלות המתנייע בכיסא גלגלים, להגיע למרכיבים השימושיים ביחידה המיוחדת, לרבות חדר רחצה ומרפסת, אם קיימת, חרף קיומם של רהיטים;

(4)בכל אגף דלת ביחידה מיוחדת קיים אמצעי עזר לסגירה לפי הוראות סעיף 2.3.7.2 בת״י 1918 חלק 3.1;

(5)היחידה המיוחדת מכילה לפחות אסלה, כיור רחצה ומקלחת;

(6)כל קבועות השרברבות על אבזריהן ממוקמות כך שנותר מן הצד שממנו ניגשים אליהן, מרחב חופשי שקוטרו 130 ס״מ לפחות, והוא משתרע ממפלס הרצפה עד לגובה של 68 ס״מ לפחות מעל הרצפה;

(7)ביחידה מיוחדת יש מקלחת שמתקיימות בה הוראות טור ג׳ שלצד פרט משנה (24);

(8)גובה מושב האסלה הוא 42 ס״מ עד 45 ס״מ מהרצפה; נוסף על כך יש במקום הגבהה לאסלה שאינה מקובעת שלאחר הצבתה מגיע גובה המושב ל־45 ס״מ עד 50 ס״מ; הגבהה לאסלה שאינה בשימוש תהיה במקום נגיש בתוך תא השירותים; בצד האסלה, במקביל לציר הארוך שלה, נותר מרחב חופשי ברוחב 80 ס״מ לפחות; לצד האסלה ישנם מאחזי יד כאמור בטור ג׳ שלצד פרט משנה (22); אפשר שמאחזי יד אלה ניתנים לפירוק ובלבד שהם מאוכסנים בה וזמינים לשימוש מיידי;

(9)ברזים ביחידה מיוחדת הם ברזי ידית או ברזים המופעלים באמצעי אלקטרוני, ומצויים בהישג ידו של אדם היושב בכיסא גלגלים;

(10)גובהו העליון של הכיור הוא בין 80 ס״מ ל־90 ס״מ מן הרצפה, ומתחתיו שמור חלל חופשי עד לגובה 68 ס״מ לפחות; ברז הכיור מורכב לכיור עצמו או למשטח אופקי הצמוד לו; נוסף על כך מתקיימות הוראות סעיף 2.11.7.2(א) ו־(ב) בת״י 1918 חלק 3.1 ובמקום ה־”75 ס״מ“ בסעיף 2.11.7.2(א) יבוא ”70 ס״מ“;

(11)ביחידה מיוחדת נמצאת מראה לפי הוראות סעיף 2.11.9(ד) בת״י 1918 חלק 3.1;

(12)אבזרי העזר, כגון מתלי מגבות ובגדים, מחזיקי נייר, מייבשי שיער וכיוצא באלה, נמצאים בטווחי הגעה משותפים לפי הוראות סעיף 2.6.4 בת״י 1918 חלק 1;

(ג)במקום ציבורי לאכסון מן המנויים בפרט (7) בתוספת הראשונה לחוק, שחייב בהמצאותן של יחידות אכסון מיוחדות לפי פרט משנה (ב), מתקיימות הוראות אלה:

(1)במספר יחידות אכסון כמספר יחידות האכסון המיוחדות שמקום ציבורי כאמור חייב בהמצאותן לפי פרט משנה (ב), נמצא בכל פתח של יחידות אכסון מנעול, הננעל באמצעות מפתח פשוט;

(2)מפתח כאמור מאפשר נעילה ופתיחה של דלת בפתח כאמור בפסקה (1) מחוץ ומתוך יחידת אכסון, במפתח יחיד הזהה לכל הפתחים ולכל היחידות;

לעניין זה, ”מפתח“ – כגון מפתח פתיחת דלת מעלית המצוי בידי כבאי;

פרט משנה זה יחול גם במקום ציבורי לאכסון המנוי בפרט (7) בתוספת הראשונה לחוק שלא חייב ביחידת אכסון מיוחדת ובמקום כאמור יתקיים ההסדר האמור ביחידת אכסון אחת לפחות;

(ד)בבית אבות –

(1)שיעור יחידות האכסון המיוחדות הוא לפחות 10 אחוזים מסך כל יחידות האכסון בבניין ולא פחות מאחת;

(2)ביחידת אכסון שאינה יחידת אכסון מיוחדת נמצא מאחז יד במקלחת ומאחז יד בבית השימוש; מאחזי יד כאמור יאפשרו למשתמש להיתמך בהם ולייצב את עצמו, בעת שימוש במקלחת או בתא בית השימוש, לפי העניין, לרבות בעת שהוא נכנס ויוצא ממקומות אלה.

(טור ד׳) הוראות להתאמת נגישות ראשונה:

(א)קיימת יחידת אכסון במקום ציבורי לאכסון או בבית אבות כאמור בפרט משנה (ד)(1) בטור ג׳, שנועדה להיות יחידת אכסון מיוחדת, ולא עומדת בהוראות הבדיקה לפי טור ג׳ למעט בפרטי משנה (ב)(1) או (2) או פרט משנה (ד)(1) (להלן – סעיפי כמויות היחידות), יראו את הוראות הבדיקה למעט סעיפי כמויות היחידות, כהוראות ביצוע ההנגשה או שתוקם יחידת איכסון מיוחדת לפי פסקה (ב).

(ב)נדרשת הקמת יחידה מיוחדת לרבות עקב אי־התקיימות הוראות הבדיקה לפי סעיפי כמויות היחידות, תוקם יחידה מיוחדת לפי הוראות חלק ח׳1 בכמות הנדרשת לפי סעיפי כמויות היחידות.

(ג)לגבי פסקה (ג) שבטור ג׳ – יראו את הוראות הבדיקה שבטור ג׳ כהוראות ביצוע ההנגשה.

(טור ה׳) הוראות להתאמת נגישות שנייה:

(א)קיימת יחידת אכסון כאמור בפסקה (א) בטור ד׳ – אין.

(ב)נדרשת הקמת יחידה מיוחדת – תוקם יחידה מיוחדת לפי הוראות הבדיקה שבטור ג׳ בכמות הנדרשת לפי סעיפי כמויות היחידות.

(31)

(טור ב׳) נושא: מקום לספורט ומשחקים

(טור ג׳) הוראות הבדיקה:

(א)משטח בבניין קיים המשמש לאימונים ולתחרויות ספורט, או למשחקים ושעשועים, כגון כדורת, הוא נגיש לאדם עם מוגבלות; נגישות כאמור מאפשרת לו לגשת למשטח או לעמדת המשחק שבה ולעשות שימוש, לשחק ולהשתעשע יחד עם שאר הציבור באופן שמקנה לו חוויה דומה לזו של אדם שאינו עם מוגבלות;

(ב)ל־50% לפחות מהמשטחים האמורים בפרט משנה (א) המשמשים לאותה מטרה מובילה דרך נגישה לפי הוראות טור זה, ולא פחות מאחד; עלה שיפוע הקרקע הטבעית בסביבה על 20%, במקום 50% האמורים יבוא 20%;

(ג)במיתקן אחד לפחות לשתיית מים המצוי ליד משטח כאמור בפרט משנה (א) מתקיים פרט 8.224 בתקנות התכנון;

(ד)אם יש מקומות ישיבה לצד המשטח האמור בפרט משנה (א), כגון מגרש כדורסל שלצדו ספסל, אך לא בהיקף וכמות של מקום להתקהלות כמשמעותו בטור ג׳ שלצד פרט משנה (28), נמצאים לצד מקומות הישיבה האמורים שני מקומות פנויים שבכל אחד מהם יכול אדם היושב בכיסא גלגלים להימצא יחד עם היושבים על הספסל.

(טור ד׳) הוראות להתאמת נגישות ראשונה:

יראו את הוראות הבדיקה שבטור ג׳ כהוראות ביצוע ההנגשה.

(טור ה׳) הוראות להתאמת נגישות שנייה:

אין.

(32)

(טור ב׳) נושא: אתר בריכת שחיה

(טור ג׳) הוראות הבדיקה:

(א)בסעיף זה, ”פארק מים“ – כהגדרתו בתקנות בריכות שחייה;

(ב)לאדם עם מוגבלות יש באתר בריכת שחייה קיים ובפארק מים קיים, נגישות רציפה –

(1)לבית שימוש נגיש, למלתחה ומקלחת נגישות, בהתאמה, לפי טור ג׳ לצד פרטי משנה (21), (24) ו־(25);

(2)בלי לגרוע מהאמור בפסקה (1), למוקד אחד לפחות מכל סוג מקום מהמפורטים להלן: אתר הצללה, אתר שיזוף, ופינת פיקניק, ככל שקיימים;

(3)לשפת בריכת השחייה העיקרית באתר ולשפת בריכת פעוטות לפחות; היו באתר בריכת שחייה 3 בריכות שחייה לפחות – יש לאדם כאמור נגישות עד לשפת מחצית לפחות מסך כל בריכות השחייה באתר ובכללן בריכת השחייה העיקרית ובריכת פעוטות;

(4)לתוך המים של בריכת השחייה העיקרית לפחות; נגישות כאמור לתוך המים היא לפי הוראות סעיף 2.12 בת״י 1918 חלק 2;

(ג)בבריכות שחייה שבהן נהוג לתחום מסלולים לשחייה מסומנים על קרקעית הבריכה מסלולי השחייה באמצעות פסים בניגוד חזותי לסביבתם;

(ד)קיימות בבריכת שחייה מדרגות המובילות לתוך המים, יש בהן בית אחיזה באופן שמאפשר לאדם עם מוגבלות לאחוז בו לפי בחירתו, ביד ימין או ביד שמאל.

(טור ד׳) הוראות להתאמת נגישות ראשונה:

יראו את הוראות הבדיקה שבטור ג׳ כהוראות ביצוע ההנגשה; ואולם הוראות הבדיקה לא יחולו על בריכת שחייה לספורט כהגדרתה בפרט 21.1.1.1 בתקנות התכנון שעומדת בכללי FINA, ככל שהן סותרות את כללי FINA; לעניין זה, ”כללי FINA“ – הכללים שקובעת מזמן לזמן הפדרציה הבין־לאומית לשחייה – Federation Internationale de natation (FINA) בנוגע לבריכות שחייה לאימונים וספורט, ובכלל זה בעבור משחקים אולימפיים.

(טור ה׳) הוראות להתאמת נגישות שנייה:

אין.

(33)

(טור ב׳) נושא: בית סוהר ובית מעצר

(טור ג׳) הוראות הבדיקה:

בבתי סוהר ובבתי מעצר מתקיימות הוראות אלה:

(1)דרך נגישה רציפה מובילה ממקום חניה נגיש למקומות בבית סוהר ובבית מעצר שמותרת לציבור המבקרים גישה אליהם, לרבות לאזורי המתנה או קבלת שירות, ומקום מפגש עם מבקרים ועם עורכי דין ולבית שימוש נגיש למבקרים;

(2)יחידות מיוחדות –

(א)סך כל היחידות המיוחדות לפי טור ג׳ לצד פרט משנה (30) בכל בתי הסוהר ובתי המעצר בישראל, אינו פחות מאחוז אחד מסך כל תאי הכליאה בבתי סוהר ובבתי המעצר בישראל, לפי העניין;

(ב)שירות בתי הסוהר הורה באילו בתי סוהר ובתי מעצר, לפי העניין, מבין המצויים בצפון, מרכז, ודרום ישראל (להלן – המחוזות) נמצאות יחידות מיוחדות שמספרן יחסי לכמות תאי הכליאה באותו מרחב; חלוקה זו נערכה באופן שהבטיח, שבכל סוג של בתי סוהר ובתי מעצר בכל אחד ממחוזות אלה, נמצאות יחידות מיוחדות ולא פחות מיחידה מיוחדת אחת; בפרט משנה זה, ”סוג של בתי סוהר או בתי מעצר“ – בית סוהר או בית מעצר המיועד לאוכלוסייה מסוימת, כגון אסירים פליליים, אסירים ביטחוניים וכיוצא באלה;

(3)בבית סוהר ובבית מעצר שנמצאות בהם יחידות מיוחדות לפי פסקה (2), קיימת לאסיר שהוא אדם עם מוגבלות נגישות רציפה מהיחידה המיוחדת שהוא כלוא בה לכל המקומות בבית הסוהר שבהם נמצא אסיר כחלק משגרת הפעילות בבית הסוהר ובכל המקומות שניתן בהם שירות לאסיר, לרבות חדר אוכל, מרפאה, מועדון, חצר שבה מאפשרים לאסירים להתהלך, מקום מפגש עם עורך דין ועם מבקרים;

(4)בבניין קיים שבו תא לעצירים שבשימוש משטרת ישראל, ובתאי המתנה בבתי משפט ובבתי דין מתקיימות הוראות אלה:

(א)לתא לעצירים אחד לפחות מובילה דרך נגישה לפי הוראות טור זה; בתא יש שטח רצפה פנוי ממכשולים שמתקיימות בו הוראות סעיף 2.7.4 בת״י 1918 חלק 1;

(ב)מתא לעצירים מובילה דרך נגישה לפי הוראות טור זה לבית שימוש נגיש לפי טור ג׳ שלצד פרט משנה (21).

(טור ד׳) הוראות להתאמת נגישות ראשונה:

יראו את הוראות הבדיקה שבטור ג׳ כהוראות ביצוע ההנגשה.

(טור ה׳) הוראות להתאמת נגישות שנייה:

אין.

(34)

(טור ב׳) נושא: מקווה טהרה

(טור ג׳) הוראות הבדיקה:

(א)בפרט משנה זה, ”מקווה מסוים“ – מקווה טהרה אחד לפחות בבניין קיים (להלן – מקווה קיים), בכל אחד מאלה:

(1)יישוב שבו 50,000 תושבים יהודים לפחות;

(2)יישוב שהורה עליו השר לשירותי דת בכפוף לאמור בפרט משנה (ד);

ואולם אם מתגוררים ביישוב 100,000 תושבים יהודים לפחות, יהיה מקווה קיים על כל 100,000 תושבים יהודים ביישוב;

(ב)במקווה מסוים מתקיימים כל אלה:

(1)דרך נגישה לפי הוראות טור זה מובילה מהכניסה לבניין, לבית שימוש נגיש לפי טור ג׳ לצד פרט משנה (21), למקלחת נגישה לפי טור ג׳ לצד פרט משנה (24), למלתחה נגישה לפי טור ג׳ לצד פרט משנה (25) ולבור הטבילה;

(2)לאורך הדרך הנגישה מהמקלחת הנגישה ועד לבור הטבילה, בצדה האחד, ואם אפשרי מבחינה טכנית – גם בצדה השני, יש בית אחיזה לפי פרט משנה (13) באופן שאדם עם מוגבלות המסוגל להלך, יכול להיעזר בבית האחיזה בדרכו מהמקלחת עד לתוך בור הטבילה לרבות בעת שהוא עושה שימוש במדרגות הירידה לבור הטבילה;

(3)במקלחת נגישה, ליד בור הטבילה ובתוכו, בוצעו הכנות להתקנת ולתפעול מיתקן הרמה המאפשר להכניס אדם עם מוגבלות בניידות לתוך המים ולהוציאו החוצה מהם הכל לפי דיני ההלכה; מיתקן ההרמה יהיה לפי הוראות שיותקנו לפי סעיף 19יב לחוק;

(ג)במקווה מסוים כמפורט להלן, נמצא, נוסף על האמור בפרט משנה (ב), מיתקן הרמה לפי סעיף 19יב לחוק; מיתקן הרמה כאמור מאפשר להכניס אדם עם מוגבלות בניידות לתוך המים לפי דיני ההלכה ולהוציאו החוצה מהם:

(1)ביישוב שבו 100,000 תושבים יהודים לפחות – נמצא מקווה מסוים אחד שבו נגישות לתוך מים; היו ביישוב 300,000 תושבים יהודים לפחות – נמצאים שני מקוואות מסוימים שבהם נגישות לתוך המים; היו ביישוב 500,000 תושבים לפחות – נמצאים שלושה מקוואות מסוימים שבהם נגישות לתוך מים, וכך הלאה; השר לשירותי דת יורה בתוך שנה מיום תחילתן של תקנות אלה מי הם המקוואות המסוימים שבהם יבוצעו התאמות הנגישות שיאפשרו לאדם עם מוגבלות להיכנס ולצאת מן המים;

(2)לפי דרישת אישה עם מוגבלות שפנתה לשר לשירותי דת באמצעות הרשות המקומית או המועצה הדתית לגבי המקווה המסוים המשמש אותה; הסדר זה לא יחול על מקווה מסוים ביישוב כאמור בפסקה (1);

(ד)השר לשירותי דת יורה בתוך שנה מיום תחילתן של תקנות אלה על פריסה ארצית של המקוואות הקיימים ביישובים שמתגוררים בהם פחות מ־50,000 תושבים יהודים, שיותאמו לפי תקנות אלה; פריסה כאמור תבטיח שאישה עם מוגבלות לא תיסע יותר מ־20 ק״מ מיישוב מגוריה למקווה הנגיש הקרוב; היה זה אזור עם צפיפות יישובים נמוכה או אזור הררי – לא תיסע יותר מ־30 ק״מ.

(טור ד׳) הוראות להתאמת נגישות ראשונה:

יראו את הוראות הבדיקה שבטור ג׳ כהוראות ביצוע ההנגשה.

(טור ה׳) הוראות להתאמת נגישות שנייה:

אין.

(35)

(טור ב׳) נושא: מקלט קיים

(טור ג׳) הוראות הבדיקה:

במקלט שבו –

(1)היה הפרש גובה שאינו עולה על 1.5 מטר בין מקום נגיש מחוץ למקלט ובין החלל העיקרי של המקלט;

(2)לא היתה מניעה מסיבות הנדסיות להתגבר על הפרש הגובה האמור בפסקה (1);

התגברו בהצלחה על הפרש הגובה האמור באמצעות דרך נגישה לפי הוראות טור זה שאינה כוללת מיתקן הרמה;

אפשר שלעניין זה, שולבו רכיבים פריקים ויציבים כאמור בטור ג׳ לצד פרט משנה (8), כדי להתגבר על הפרש גובה בסף שאינו עולה על 10 ס״מ

(טור ד׳) הוראות להתאמת נגישות ראשונה:

יראו את הוראות הבדיקה שבטור ג׳ כהוראות ביצוע ההנגשה ובלבד שלא תהיה בביצוע התאמת נגישות סתירה להוראות תקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים), התש״ן–1990.

(טור ה׳) הוראות להתאמת נגישות שנייה:

אין.

(36)

(טור ב׳) נושא: תצפית

(טור ג׳) הוראות הבדיקה:

לעמדת תצפית בבניין קיים המשמשת את הציבור, מובילה דרך נגישה שמאפשרת לאדם עם מוגבלות המתנייד בכיסא גלגלים תצפית אל נושא הצפייה; דרך כאמור מובילה גם אל אחד לפחות מאמצעי הצפייה במקום ככל שקיימים.

(טור ד׳) הוראות להתאמת נגישות ראשונה:

יראו את הוראות הבדיקה שבטור ג׳ כהוראות ביצוע ההנגשה.

(טור ה׳) הוראות להתאמת נגישות שנייה:

אין.

נספח א׳ – מעבר בפתח ותוואי המשנה כיוון

(פסקה (ה) בטור ג׳ שלצד פרט משנה (5) בטבלה בפרט 2 בתוספת הראשונה)

נספח ב׳ – בית שימוש נגיש

(פסקה (ז) בטור ג׳ שלצד פרט משנה (21) ופסקה (ב)(2) בטור ה׳ שלצד פרט משנה (21) בטבלה בפרט 2 בתוספת הראשונה)

נספח ג׳ – תא שירותים מותאם עם מאחז יד

(פסקה (ב)(3) בטור ה שלצד פרט משנה (21) בטבלה בפרט 2 בתוספת הראשונה)

אם רוחב תא בית השימוש בין דפנותיו הפנימיות 80 ס״מ לפחות יחולו הוראות אלה:

(1)גובה מושב האסלה, בכלל זה תוך שימוש בהגבהה לאסלה, הוא 45 ס״מ עד 50 ס״מ מפני הרצפה; נעשה שימוש בהגבהה לאסלה, מתקיימים בהגבהה כל אלה:

(א)היא מחוברת חיבור של קבע יציב לאסלה באמצעות צירים באופן שמאפשר לעשות שימוש באסלה יחד עם המגביה או בלעדיו;

(ב)היא עשויה מחומר קשיח וניתנת לחיטוי וניקוי בקלות;

(ג)היא מחוברת לאסלה בחיבור שמבטיח את עמידותה בתנאי השימוש באמצעות ברגים עשויים מתכת עמידה בשיתוך (קורוזיה);

(2)דלת התא נפתחת החוצה ויתקיימו בה הוראות פסקה (4) בטור ג׳ שלצד פרט משנה (14) בטבלה בפרט 2 בתוספת הראשונה;

(3)יימצא מאחז יד קבוע מצדו האחד של מי שיושב על האסלה, שיתקיימו בו הוראות סעיפים 2.11.6.3 ו־2.11.6.4 בת״י 1918 חלק 3.1 למעט בעניינים אלה:

(א)פניו העליונים יהיו בגובה 18 ס״מ עד 24 ס״מ מפני מושב האסלה;

(ב)נקודת המפגש בין המוט האנכי לאופקי תימצא במרחק 20 ס״מ מעבר לקצה הקדמי של מושב האסלה;

אם רוחב תא בית השימוש בין דפנותיו הפנימיות 90 ס״מ לפחות – ייווסף מאחז יד קבוע אופקי שאורכו 60 ס״מ לפחות, בקיר הנגדי, מול ובאותו גובה של מאחז היד שנזכר למעלה;

(4)על כנף הדלת החיצונית יימצא שלט ועליו רשום ”תא עם מאחז יד“;

למען הסר ספק, בית שימוש כאמור לא ייחשב בית שימוש נגיש לפי תקנות אלה.

תוספת שנייה

פטור מהתאמות נגישות מסוימות

1.

בתוספת זו,

”התאמות נגישות מסוימות“ – התאמות הנגישות שבטור ג׳ בטבלה שבפרט 2 בתוספת הראשונה (להלן – טור ג׳) למעט אלה המפורטות בטור ג׳ לצד פרטי משנה (2), (9)(3) עד (7)(א) ו־(8), (12), (13), (15), (16), (17), (19), (20), (26), (27) בהוראות הדנות בביצוע סעיף 2.5(ד) ו־(ה) בת״י 1918 חלק 1, (30)(ג), ו־(32)(ג) ו־(ד), לפי העניין;

”שטח“ – השטח בבניין קיים, במטרים רבועים, שבו שוהה הציבור או מקבל את השירות הציבורי.

2.

מקומות אלה פטורים מהתאמות נגישות מסוימות –

(1)יציע (גלריה) ששטחו אינו עולה על 250 מ״ר והשימוש בו זהה לזה שבקומה העיקרית שבה הוא מצוי; לעניין זה, ”יציע“ – כהגדרתו בתוספת השלישית לתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר תנאיו ואגרות), התש״ל–1970;

(2)בניין קיים שמתקיימים בו כל אלה:

(א)מכיל לא יותר מ־4 קומות ושטח כל קומה שבו אינו עולה על 400 מטרים רבועים;

(ב)יש בו שילוב של שירותים ציבוריים שהם משרדים, ונוסף על כך בתי מלאכה או תעשייה;

(3)מקום ציבורי לאכסון המכיל עד 7 חדרי אירוח (צימרים), פטור מהתאמות נגישות מסוימות בשטחים הציבוריים במקום כאמור.

3.

חייב בביצוע נגישות פטור מביצוע התאמות נגישות מסוימות בבניין קיים או בחלקו כדי להנגיש הפרש גובה העולה על 15 ס״מ בין פני דרך ציבורית לסף הכניסה הראשית לבניין קיים אם התקיימו כל אלה:

(1)הבניין הקיים או חלקו נמצא בחזית מסחרית לאורך רחוב, והמרחק מקצה דרך ציבורית לכניסה אליו אינו עולה על 1 מטר;

(2)שטחו של הבניין הקיים או חלקו אינו עולה על 100 מטרים רבועים;

(3)חלק הבניין הקיים אינו מצוי בבניין שקיים לגביו גורם המנהל את שטחיו המשותפים, כגון חנות בתוך בניין קיים המשמש מרכז קניות שלגביו קיים גורם המנהל את שטחיו המשותפים.

4.

מקום ציבורי לאכסון שהתקיימו בו כל המפורטים להלן, פטור מהתאמות נגישות מסוימות; פטור כאמור לא יחול על חלקים במקום ציבורי לאכסון כאמור שבהם ניתנים שירותים ציבוריים המיועדים לציבור כולו ולא רק למתאכסן במקום ציבורי כאמור:

(1)מכיל עד 75 יחידות אכסון;

(2)מקום ציבורי לאכסון א׳ כהגדרתו בפסקה (א) בטור ג׳ שלצד פרט משנה (30) בטבלה שבפרט 2 בתוספת הראשונה;

(3)קיים הפרש גובה שהתקיימו בו כל אלה:

(א)הוא נמצא בדרך באחד ממקטעים אלה: בין מפלס דרך ציבורית או בין מקום חניה של הבניין, למפלס כניסה למקום הציבורי לאכסון, או בין מפלס כניסה למקום ציבורי לאכסון לבין חלל במקום ציבורי לאכסון שבו ניתן וראוי להקים יחידה מיוחדת;

(ב)הפרש הגובה יהפוך לנגיש רק אם יותקן בו מיתקן הרמה.

5.

(א)חייב בביצוע נגישות האחראי להנגשת חלק מסוים מבניין קיים (להלן – החלק המסוים) ומתקיימים כל המפורטים להלן, פטור מביצוע התאמות נגישות מסוימות:

(1)הדרך מהכניסה לבניין הקיים ועד לחלק המסוים עוברת ברכוש משותף שבו חסרות התאמות נגישות לפי תקנות אלה שגורמות לאי־רציפות הנגישות בדרך זו;

(2)בדרך האמורה בפסקה (1) קיים הפרש גובה לאורך מדרגות שגובהו המצטבר עולה על 1.5 מטר;

(3)החייב בביצוע נגישות לגבי הרכוש המשותף פטור לפי תקנות אלה מביצוע התאמות הנגישות החסרות ברכוש המשותף וכל עוד הוא פטור כאמור.

(ב)חייב בביצוע נגישות לגבי הרכוש המשותף חייב להודיע לחייב בביצוע נגישות האחראי לחלק המסוים בתוך 21 ימים ממועד התגבשות הפטור או פקיעתו, על התגבשות או פקיעה כאמור.

תוספת שלישית

פטור מבית שימוש נגיש

(פסקה (א) בטור ג׳ שלצד פרט משנה (21) בטבלה בפרט בתוספת הראשונה)

1.

בתוספת זו –

”הל״ת“ (הוראות למתקני תברואה) – כמשמעותם בתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש״ל–1970;

הוראות למתקני תברואה (הל״ת) מפורסמות באתר מינהל התכנון.

”שטח“ – השטח בבניין קיים, במטרים רבועים, שבו שוהה הציבור או מקבל את השירות הציבורי.

2.

בניין קיים פטור מבית שימוש נגיש בכפוף למפורט להלן –

(1)לא מצוי בו בית שימוש המשמש בפועל את הציבור המבקר בו, ואין בו בית שימוש המיועד לשימוש הציבור לפי הל״ת כנוסחו במועד הוצאת היתר הבנייה לבניין;

(2)בניין קיים שהוא גן ילדים פרטי או מעון ילדים פרטי והוא דירה או חלק מדירה בבית מגורים, ושאינם חלק מרשת של גנים או מעונות;

(3)בניין קיים או חלק ממנו ששטחו עד 100 מ״ר, אפילו אם יש בו בית שימוש לשימוש הציבור, ובכפוף לאלה:

הבניין הקיים לפי התוספת הראשונה לחוקממדים מרביים שמזכים בפטור מבית שימוש נגיש
בניין שעיקר שימושו הוא בית שימוש לציבור, תחנת דלק, משרד או מקום המשמש, בדרך כלל, ארגון עובדים או מפלגהלא פטור
מסעדה, בית קפה, בר או כל מקום שמגישים בו מזון ומשקאות, מקום שנערכת בו פעילות טכסית, רוחנית או משמש כבית תפילה ובלבד שמקום כאמור אינו חלק ממקבץ מבנים המכיל מקומות עם שימוש ציבורי דומה, בית תמחוי שאינו ברשות מוסד ממשלתי, לאומי או רשות מקומית, ספרייה לעיוןשטחו אינו עולה על 50 מ״ר
בית מרקחת, מקום לממכר תרופות שלא בבית מרקחת, מכבסה לרבות שירות לניקוי יבש, סוכנות ביטוח, סוכנות לתיווך מקרקעין, סוכנות נסיעות, סנדלריה, מרכז אינטרנט, גלריה, בניין המשמש באופן קבוע לתערוכות, ספרייה להשאלהשטחו אינו עולה על 150 מ״ר
מוסךשיש בו לא יותר משש עמדות עבודה
מרכול, מכולת, סופרמרקט, כלבו, מקום למכירת מזון, חנות, קיוסק, או כל מקום המשמש לקניות או להשכרת ציודשטחו אינו עולה על 250 מ״ר
קלפיבכל גודל

ו׳ בחשוון התשע״ב (3 בנובמבר 2011)

  • יעקב נאמן שר המשפטים

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שהוא בניין קיים), התשע״ב–2011⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring