The full text of תקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים), התש״ן–1990, in 348 sections.

בתקנות אלה –

”אטימות“ – אטימות המונעת חדירת גזים, לרבות גזים רעילים;

”בית כסא כימי“ – מכל ובו חומר מאכל שפכים;

”בטון מזוין“ – בטון מזוין מסוג ב־30 לפי דרישות ת״י 118, זולת אם נקבע אחרת בתקנות אלה;

”בית מלון“ – כהגדרתו בחוק שירותי תיירות, התשל״ו–1976;

”בנין“ – בית או מפעל;

”בנין מגורים“ – בנין המשמש למגורים;

”בניה קשיחה“ – סוג בניה מיוחד לפיו קירות המבנה ותקרתו, תקרות הביניים והרצפות עשויים בטון מזוין;

”בניה רכה“ – בניה שאינה קשיחה;

”בור איסוף“ – בור המשמש לאגירת מי שפכים ומי ביוב במקלט, ואשר פינוי מים כאמור ממנו נעשה באמצעות משאבה;

”גובה עיקר המקלט“ – הגובה בין חיפוי הרצפה עד תחתית תקרת הבטון של עיקר המקלט;

”דלת גז“ – דלת אטימה בפני גזים;

”דלת הדף“ – דלת גז עמידה בפני הדף חיצוני;

”דלת הדף דירתית“ – דלת הדף עבור המרחב המוגן הדירתי;

”דלת הדף ורסיסים למוסד בריאות“ – דלת הדף לפי ת״י 4422, העמידה גם בפני רסיסים המיועדת להתקנה במרחב מוגן ייעודי במוסד בריאות;

”דלת הדף למוסד בריאות“ – דלת הדף לפי ת״י 4422, המיועדת להתקנה במרחב מוגן ייעודי במוסד בריאות;

”דלת הדף מוסדית“ – דלת הדף עבור המרחב המוגן המוסדי במבני ציבור;

”דלת הדף קומתית“ – דלת הדף עבור המרחב המוגן הקומתי;

”דלת מבודדת רעש“ – דלת המבודדת את עיקר המקלט מפני חדירת רעש של מפוחי אויר;

”דלת חסינת אש“ – דלת שמתקיימות בה דרישות ת״י 1212 והעומדת בפני אש במשך שעה וחצי לפחות;

”דרך גישה“ – דרך שתחילתה בכניסה למקלט במפלס פני הקרקע הסמוכים וסיומה בכניסה המוגנת; דרך הגישה מהווה חלק בלתי נפרד מהמקלט וצורתה: מהלך מדרגות, פרוזדור או מנהרה;

”דרך גישה למרחב מוגן קומתי“ – דרך שתחילתה בכניסה למרחב המוגן הקומתי וסיומה בחדר המדרגות;

”דרך פנימית“ – דרך בצורת מהלך מדרגות, פרוזדור או מנהרה, הנמצאת בתוך שטח מוגן;

”המפרט“ – מפרט כללי למקלטים (מס׳ 58) ומפרט כללי למרחבים מוגנים (מס׳ 59), כפי שהם בתוקף מזמן לזמן, ואשר פורסמו באתר האינטרנט של משרד הביטחון ושל פיקוד העורף;

”חדר מדרגות בטחוני“ – חדר מדרגות המוביל למקלט והמהווה חלק מגרעין של בנין, בנוי בטון מזוין יצוק באתר, ואשר כל מרכיביו בנויים רכיבים עמידי אש והמופרד מכל חלק אחר של הבנין על ידי דלתות אש;

”חדר מדרגות מחוזק“ – חדר מדרגות המוליך למקלט בבנין, ואשר בנוי בטון מזוין יצוק באתר;

”חומר איטום“ – חומר נוזלי או מוצק המונע חדירת מים או נוזלים אחרים;

”חזית מבנה“ – צד המבנה החשוף לפגיעה ישירה של פגז ארטילריה;

”עורף מבנה“ – צד המבנה שאינו חשוף לפגיעה ישירה של פגז ארטילריה;

”חלון הדף“ – חלון אטים בפני גזים ועמיד בפני הדף חיצוני המקיים את דרישות ת״י 4422 והמתאים למקלט שלו הוא מיועד לפי התקן האמור;

”חלון הדף דירתי“ – (נמחקה);

”חלון הדף למוסד בריאות“ – (נמחקה);

”חלון הדף מוסדי“ – (נמחקה);

”חלון הדף ורסיסים“ – חלון הדף העמיד גם בפני רסיסים;

”חלק ח׳1“ – חלק ח׳1 בתוספת השנייה לתקנות התכנון;

”חדר איוורור וסינון מרכזי“ – חדר המיועד להתקנת מערכת איוורור וסינון מרכזי;

”יציאת חירום“ – יציאה המיועדת לחוסים בעיקר המקלט אל מחוץ למקלט באופן ישיר או באמצעות חדר מדרגות נוסף, ארובה או מנהרה, המהווים חלק בלתי נפרד מהמקלט, כאשר דרכי הגישה חסומות;

”ישוב עורפי“ – ישוב שאיננו ישוב קדמי;

”יישוב קדמי“ – יישוב המצוי באזור שראש הגא קבע שהוא אזור קדמי, בהודעה חתומה בידו, שהעתק ממנה יהיה ניתן לעיון במשרדי מהנדסי פיקוד העורף ובאתר האינטרנט של פיקוד העורף;

פורסם צו קביעת האזורים הקדמיים לפי סעיף 1 לתקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים), התש״ן–1990 (8.11.2012).

”לחץ יתר“ – יתר לחץ אויר בתוך המקלט שמעל ללחץ האטמוספרי;

”כניסה לנתיב גישה מוגן“ – פתח או דלת שמיקומם בתחילת נתיב הגישה המוגן;

”כניסה למקלט“ – פתח או דלת שמיקומם בתחילת דרך הגישה;

”כניסה מוגנת“ – דלת הדף שמיקומה בסוף דרך הגישה;

”כניסה פנימית“ – כניסה או דלת שמיקומם בסוף הדרך הפנימית ואשר דרכה ניתן להיכנס לעיקר המקלט;

”כניסה פנימית מוגנת“ – דלת הדף שמיקומה בסוף הדרך הפנימית ואשר דרכה ניתן להיכנס לעיקר המקלט;

”מבואה“ – שטח הנדרש לשם חיבור תקין של המרחב המוגן למבנה קיים ולשם קיום הוראות תקנות אלה בעניין מיקום והגנה על דלת המרחב המוגן;

”מבנה ציבור“ – מבנה שאינו משמש למגורים, למעט מבנה הנועד לשמש מוסד בריאות או מוסד חינוך;

”מוסד בריאות“ – בית חולים, לרבות גריאטרי ופסיכיאטרי, כמשמעותו בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940 (להלן – פקודת בריאות העם), מרפאה ומעון;

”מכון התקנים“ – מכון התקנים הישראלי שהוקם על־פי חוק התקנים, התשי״ג–1953;

”מכסה לפתח חילוץ קומתי“ – מכסה לפתח חילוץ, במרחב מוגן קומתי, אטום בפני גזים;

”מזקף ראש“ – גובה החלל הפנימי המפריד בין פני חיפוי המדרך של המקלט לבין תחתית התקרה שמעליו, מדוד בקו אנכי לחיפוי המדרך;

”מעבדה מאושרת“ – כמשמעותה בסעיף 12 לחוק התקנים, התשי״ג–1953;

”מעון“ – מעון לזקנים תשושים או סיעודיים, כהגדרתו בתקנות הפיקוח על מעונות (תנאי המגורים וטיפול בזקנים עצמאיים ותשושים במעונות לזקנים), התשס״א–1001 [צ״ל: התשס״א–2001];

”מערך טיהור וטיפול“ – מערך המורכב מתא מפריד, תא טיהור ותא טיפולים הניתן לסגירה אטימה והוא חלק בלתי נפרד מהמקלט בהתאם לגודלו ויעודו;

”מערכת אוורור וסינון“ – מערכת להספקת אוויר מסונן ואוויר לא מסונן למקלט או למרחב מוגן, כמפורט בת״י 4570 על כל חלקיו;

”מערכת אוורור וסינון דירתית“ – מערכת להספקת אוויר מסונן ואוויר לא מסונן למרחב מוגן דירתי כמפורט בת״י 4570 על כל חלקיו;

”מערכת מודולרית לאיטום מעברי צנרת וכבלים“ – מערכת מודולרית המיועדת לאיטום מעברים של צינורות וכבלים למניעת חדירת גזים ומים למרחבים מוגנים ומקלטים כפי שנקבע במפרטים שפרסם מי ששר הביטחון הסמיכו לכך ובתקן הישראלי הישים;

פורסם מפרט לאיטום מעברי צנרת במרחבים מוגנים (כסלו תש״ף, דצמבר 2019).

”מערכת סינון דירתית“ – מערכת להספקת אוויר מסונן למרחב מוגן דירתי כמפורט בת״י 4570 על כל חלקיו;

”מקלט“ – כהגדרתו בסעיף 11 בחוק;

”מקלט דו־תכליתי“ – מקלט המשמש גם למטרה אחרת מאשר לחסות בו בשעת התקפה, בהתאם לרשיון לפי סעיף 15 לחוק;

”מקלט על־קרקעי“ – מקלט אשר המפלס התחתון של תקרת עיקר המקלט אינו נמוך ממפלס הקרקע הסמוכה לו;

”מקלט תת־קרקעי“ – אחד מאלה:

1)בישוב עורפי – מקלט אשר המפלס העליון של תקרת עיקר המקלט וכל המרכיבים אשר במפלס התת־קרקעי, אינם בולטים בשום מקום מעל פני הקרקע הסמוכה לו;

2)בישוב קדמי – מקלט אשר המפלס העליון של שכבת הבלימה מעל תקרת עיקר המקלט וכל שאר המרכיבים אשר במפלס התת־קרקעי, אינם בולטים בשום מקום מעל פני הקרקע הסמוכה לו;

”מקלט דו־מפלסי“ – מקלט המחולק לשני מפלסים שבו עיקר המקלט נמצא במפלס התחתון;

”מקלט מסוג א–1“ – מקלט שנפחו מ־10 מ״ק עד 20 מ״ק ואם הוא משמש בית המהווה יחידת דיור אחת – שלא יפחת מ־8 מ״ק, ושטחו מ־4 מ״ר עד 8 מ״ר;

”מקלט מסוג א–2“ – מקלט שנפחו מעל 20 מ״ק עד 62.5 מ״ק ושטחו מעל 8 מ״ר עד 25 מ״ר;

”מקלט מסוג ב–1“ – מקלט שנפחו מעל 62.5 מ״ק עד 125 מ״ק ושטחו מעל 25 מ״ר עד 50 מ״ר;

”מקלט מסוג ב–2“ – מקלט שנפחו מעל 125 מ״ק עד 250 מ״ק ושטחו מעל 50 מ״ר עד 100 מ״ר;

”מקלט מסוג ג–1“ – מקלט שנפחו מעל 250 מ״ק עד 375 מ״ק ושטחו מעל 100 מ״ר עד 150 מ״ר;

”מקלט מסוג ג–2“ – מקלט שנפחו מעל 375 מ״ק עד 500 מ״ק ושטחו מעל 150 מ״ר עד 200 מ״ר;

”מקלט חיצוני“ – מקלט שאיננו מקלט פנימי;

”מקלט פנימי“ – אחד מאלה: –

(1)מקלט, הנמצא כולו פנימה מהקו החיצוני של קומת הבנין אשר מעליו ולפחות כניסה אחת אליו היא מתוך הבנין;

(2)מקלט על־קרקעי הצמוד לבנין חד־קומתי, ובלבד שהיקפו של המקלט הפונה חוצה מקו הבנין, ללא המקלט, לא יעלה על מחצית מכלל היקפו של המקלט, והכניסה אליו תהיה מתוך הבנין;

”מקלט ק1“ – מקלט בישוב קדמי, בו שכבות המגן מורכבות משכב״ל ושכפ״ץ, הכל בהתאם לסווג הישוב ויעוד המבנה, כמפורט בחלק א׳ לתוספת הראשונה;

”מקלט ק2“ – מקלט בישוב קדמי, בו שכבת המגן מורכבת משכב״ל עם אפשרות להשלמת השכפ״ץ, הכל בהתאם לסווג הישוב, ויעוד המבנה, כמפורט בחלק א׳ לתוספת הראשונה;

”מקלט ק3“ – מקלט בישוב קדמי, אשר את קירותיו מקיפה שכבת מגן מאדמה, שעוביה לא יפחת מ־3 מטרים;

”מקלט נגד הפגזה“ או ”מקלט קדמי“ – מקלט בישוב קדמי שנועד לתת מחסה בפני פגיעה ישירה של פגזים ובפני פגיעה בלתי ישירה של הפצצות מהאויר;

”מקלט נגד הפצצה“ או ”מקלט עורפי“ – מקלט בישוב עורפי שנועד לתת מחסה בפני פגיעה בלתי ישירה של הפצצות מהאויר;

”מרחב מוגן“ – מקלט במתכונת מרחב הבנוי בתוך מעטפת המבנה, המיועד להגן על החוסים בו מפני התקפה והמתוכנן על פי הוראות חלקים ג׳, ג׳1 או ג׳2;

”מרחב מוגן דירתי“ – מרחב מוגן הממוקם בתחום הדירה והמיועד לשרת את דיירי הדירה בלבד;

”מרחב מוגן ייעודי במוסד בריאות“ – מרחב מוגן הנבנה במוסד בריאות הממוקם ביישוב עורפי לפי הוראות חלק ג׳2;

”מרחב מוגן מוסדי“ – מרחב מוגן במבנה ציבור;

”מרחב מוגן קדמי“ – (נמחקה);

”מרחב מוגן קומתי“ – מרחב מוגן המיועד לשרת מספר יחידות דיור ואשר הכניסה אליו הינה משטח משותף בקומה;

”מרכיבי איוורור וסינון“ – כל המיתקנים המשמשים לאיוורור וסינון לרבות תא איוורור וסינון וחדר איוורור וסינון מרכזי ולמעט מערכת הסינון ורכיביה המשלימים;

”מרפאה“ – כהגדרתה בסעיף 34(ג) לפקודת בריאות העם, 1940, שמפעילה קופת חולים כהגדרתה בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994;

”מתכונת המקלט“ – חלוקת המקלטים לפי: על־קרקעי, דו־מפלסי, תת־קרקעי או כל צורת חלוקה אחרת שאישרה רשות מוסמכת;

”נפח עיקר המקלט“ – מכפלת שטח עיקר המקלט בגובה עיקר המקלט;

”נתיב גישה“ – דרך המוליכה ללא מכשולים מפתח בנין או מכל מקום אחר אשר לו מיועד המקלט ועד לכניסה למקלט;

”נתיב גישה למרחב מוגן קומתי“ – נתיב גישה, לרבות חלק מנתיב גישה, בצורת חדר מדרגות, פרוזדור, מנהרה או כל חלל אחר העשוי מקשה אחת, הנמצא בתוך מעטפת הבנין;

”נתיב גישה מוגן“ – נתיב גישה, לרבות חלק מנתיב גישה, בצורת חדר מדרגות, פרוזדור, מנהרה או כל חלל אחר העשוי מקשה אחת, בעל מעטפת בטון מזוין;

”סלע“ – שכבה רצופה של סלע בעל חוזק בלחץ של 25 מגפ״ס לפחות, הנבדק על קוביה ספוגת מים בעלת צלע של 5 ס״מ;

”עומס רגיל“ – צירוף העומסים הנדרשים בבנין לפי ת״י 412 ות״י 414 ולפי דרישות הביסוס וסוגי הקרקע;

”עומס נוסף“ – עומס העלול לפעול על המקלט בנוסף לעומס הרגיל;

”עמידות בפני אש“ – תכונות של חמרים או של צירופיהם המונעים או המעכבים מעבר של להבות ושל חום הגורם להתלקחות;

”עיקר המקלט“ – שטח המקלט המיועד לשהייה של החוסים במקלט;

”עוקת איסוף מים“ – בור המשמש לאגירת מי הניקוז בעיקר המקלט;

”פתח אור“ – מידות פתח של חלון או דלת הנמדדות בצד פנימי של המשקוף;

”פתח חילוץ קומתי“ – פתח מעבר בין המרחבים המוגנים הקומתיים;

”פתח יציאת חירום“ – פתח בצורת חלון או דלת ליציאת החרום;

”פתח יציאת חירום חיצוני“ – פתח בצורת חלון או דלת המותקנים בסוף יציאת החירום;

”קו חיצוני של בנין“ – קו הקיר החיצוני של הקומה שמעל המקלט, או – בבית חד־קומתי – קו הקיר החיצוני של הבנין ללא המקלט;

”קיר עורפי חיצוני“ – (נמחקה);

”קיר קדמי פנימי“ – (נמחקה);

”קיר קדמי“ – (נמחקה);

”קיר חיצוני“ – קיר שאיננו קיר פנימי;

”קיר פנימי“ – קיר המרוחק 3 מטרים לפחות במקביל, מן הקו החיצוני של הבנין, או הפונה לחצר פנימית סגורה מכל עבריה ושרוחבה המדוד – בניצב לקו החיצוני של הקומה – אינו עולה על 5 מטרים, או קיר הניצב לקו חיצוני של הקומה;

”קיר תוחם“ – קיר המקיף את השטח המוגן של המקלט;

”קיר תוחם פנימי“ – חלק מקיר תוחם אשר לפניו קיר מבטון מזוין;

”קיר מפריד“ – קיר מבטון מזוין המפריד את עיקר המקלט למדורים, המפריד בין המרכיבים השונים של המקלט ובין עיקר המקלט או המפריד בין התאים של מערך הטיהור;

”רום המדרגה“ – הפרש הגובה בין מפלס המדרגה לבין מפלס המישור שממנו היא מתרוממת;

”רשות מוסמכת“ – ראש הג״א, מפקד הג״א מחוזי או כל אדם שראש הג״א הסמיכו בכתב להיות רשות מוסמכת לענין הפרק השלישי לחוק, כולו או מקצתו, או לענין תקנות אלה, כולן או מקצתן;

”שטח מוגן“ – שטח המקלט הנמצא פנימה מהכניסה המוגנת ופתחי יציאות החירום;

”שטח המקלט“ – סך כל השטח הכולל את אלה:

(1)דרך גישה;

(2)דרך פנימית;

(3)תא מפריד עצמאי או מערך טיהור;

(4)תאי שירותים;

(5)עיקר המקלט;

(6)תאי איוורור וסינון או חדר איוורור וסינון מרכזי;

(7)יציאות חרום;

(8)תא גנרטור;

”שכב״ל“ – שכבת בלימה העשויה מחמרים גרנולריים העוטפת את המקלט;

”שכפ״ץ“ – שכבת פיצוץ העשויה מחומר קשה, כגון אבנים, ומונחת על גבי השכב״ל;

”שלח“ – רוחב המדרגה מקצה המדרך ועד לדיקור עם רום המדרגה;

”תא מפריד עצמאי“ – תא הניתן לסגירה אטימה ומכיל בתוכו את המיתקנים הדרושים לטיהור וטיפול;

”תא איוורור וסינון“ – תא המיועד להתקנת מערכות איוורור וסינון;

”תקן ישראלי“ או ”ת״י“ – תקן שקבע מכון התקנים;

”תקנות התכנון“ – תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש״ל–1970;

”תקרת מגן“ – תקרת בטון שעובייה 10 סנטימטרים לפחות והבנויה מעל תקרת המרחב המוגן העליון במבנה במרחק של 1.5 מטרים לפחות ממנה.

כל מונח בתקנות אלה תהיה לו המשמעות שיש לו בחוק, אלא אם כן נקבע אחרת בתקנות אלה.

(א)תרשים דוגמאות לנתיב גישה, דרך גישה, דרך פנימית, כניסות למקלט, כניסות מוגנות וכניסות פנימיות מפורט בחלק ב׳ לתוספת הראשונה.

(ב)מתכונת המקלט ומרכיביו, לרבות מרכיבי טיהור וטיפול, מערכת איוורור וסינון, מתקני תברואה ומתקני חשמל וקשר, יהיו ככל האפשר בהתאם לדוגמאות המפורטות בחלקים א׳ ו־ב׳ לתוספת השניה, בשינויים המחוייבים לפי העניין.

(ג)מתכונת המרחב המוגן הקומתי והמרחב המוגן הדירתי, תהיה לפי הטבלאות והדוגמאות שבתוספת הרביעית.

(ד)מתכונת המרחב המוגן המוסדי במבנה ציבור תהיה לפי הטבלאות והדוגמאות שבתוספת החמישית.

(א)המפרט יהווה חלק בלתי נפרד מתקנות אלה ויחול על כל סוגי המקלטים.

(ב)מי ששר הבטחון הסמיכו לכך רשאי לקבוע כי מפרטים נוספים, כפי שהם בתוקף מזמן לזמן (להלן – המפרטים הנוספים), יהוו אף הם חלק בלתי נפרד מתקנות אלה ויחולו על כל סוגי המקלטים או חלקם.

פורסמה הנחיית ענף מרכזת בתכנון אדריכלי של מרחבים מוגנים (יוני 2019).

פורסם מפרט לאיטום מעברי צנרת במרחבים מוגנים (כסלו תש״ף, דצמבר 2019).

פורסם מפרט בנושא ”מתן פתרונות להגנה על דלת המרחב המוגן“ (ניסן תש״ף, מרץ 2020).

פורסם מפרט בנושא ”מפרט לתכן הנדסי למרחבים מוגנים“ (ניסן תש״ף, אפריל 2020).

פורסמה הנחיית ענף מרכזת בתחום מוסדות חינוך (12.5.2020) לעניין תכנון מרחבים מוגנים במוסדות להכשרה מקצועית.

(ג)בכל מקרה של סתירה בין המפרט או המפרטים הנוספים ובין הוראות תקנות אלה, עדיפות הוראות תקנות אלה.

לא יותקנו במקלט פריטים המנויים להלן, אלא אם כן הם מסומנים בסימן השגחה, כמשמעותו בסעיף 12ב׳ לחוק התקנים, התשי״ג–1953:

(1)דלת הדף, דלת גז, דלת מבודדת רעש;

(2)חלון הדף, חלון הדף ורסיסים;

(3)צינורות פלדה בקוטר 4″ ויותר, לרבות כל הפריטים המחוברים אליהם;

(4)דלת הדף קומתית;

(5)דלת הדף דירתית;

(6)מכסה לפתח חילוץ קומתי;

(7)(נמחקה);

(8)דלת הדף מוסדית;

(9)(נמחקה);

(10)דלת הדף ורסיסים למוסד בריאות;

(11)דלת הדף למוסד בריאות;

(12)(נמחקה).

אטימותם של המקלט ושל המרחב המוגן תעמוד בדרישות ת״י 4577.

(א)סוג המקלט ושטחו ייקבעו בהתאם ליעוד הבנין וסיווג הישוב, הכל כמפורט בחלק א׳ לתוספת הראשונה.

(ב)מידות המקלט לא יפחתו מהאמור להלן:

(1)שטח עיקר המקלט – מ־4 מ״ר;

(2)רוחב עיקר המקלט – מ־1.60 מטר;

(3)גובה עיקר המקלט – מ־2.50 מטר, אלא אם כן צוין אחרת בתקנות אלה;

(4)גובה דרך הגישה ודרך הגישה הפנימית מ־2.10 מטרים;

(5)גובה המפלס העליון של מקלט דו־מפלסי, למעט דרך הגישה – מ־2.20 מטרים.

על אף האמור בתקנה 6, אם ניתן רשיון לפי סעיף 15(א) לחוק, לשימוש במקלט למטרה אחרת מאשר לחסות בו בעת התקפה, מותר להגדיל את שטח עיקר המקלט בשטח הנדרש לציוד או ריהוט קבוע הנשמר במקלט, ובלבד שהשטח הנוסף האמור לא יעלה על 20% משטח עיקר המקלט הנדרש על פי יעוד הבנין; הגדלת שטח כאמור אינה מחייבת ביצוע שינויים או תוספות, למעט לענין איוורור וסינון, תאורה, סימון ושילוט, שיותקנו בהתאם לדרישות תקנות אלה.

(א)בישוב עורפי ייבנו מקלטים לפי אחת מהמתכונות שיפורטו להלן:

(1)מקלט תת־קרקעי;

(2)מקלט דו מפלסי;

(3)מקלט על קרקעי ששטח עיקר המקלט בו לא יעלה על 120 מ״ר;

(4)לענין מקלט בבנין מגורים יחולו הוראות חלק ג׳;

(5)לענין מקלט בבנין משרדים יחולו הוראות חלק ד׳;

(6)לעניין מקלט במוסד בריאות יחולו הוראות חלק ג׳2.

(ב)בישוב קדמי ייבנו מקלטים לפי אחת מהמתכונות שיפורטו להלן:

(1)מקלט עורפי – תת־קרקעי;

(2)מקלט תת־קרקעי עם שכבות מגן (שכב״ל; שכפ״ץ);

(3)מקלט דו־מפלסי עם שכבות מגן (שכב״ל; שכפ״ץ);

(4)מקלט על־קרקעי עם שכבות מגן – לפי אישור רשות מוסמכת;

(5)מרחב מוגן לפי פרק ו׳ לחלק ג׳;

(6)(נמחקה).

(א)מיגון מקלט בישוב עורפי יהיה כמפורט להלן:

(1)במקלט תת־קרקעי או במפלס התחתון של מקלט דו־מפלסי תקיף את קירות המקלט שכבת מגן מאדמה שעוביה לא יפחת מ־3 מטרים. העובי יימדד בניצב לקיר המקלט לכל גובהו;

(2)מקלט על־קרקעי יבנה מבטון מזוין ובהתאם למפורט בפרק ג׳;

(3)מרחב מוגן בבנין מגורים ייבנה על פי הוראות חלק ג׳;

(4)מרחב מוגן במבנה ציבור ייבנה על פי הוראות חלק ג׳1;

(5)מרחב מוגן ייעודי במוסד בריאות ייבנה לפי הוראות חלק ג׳2.

(ב)מיגון מקלט בישוב קדמי יהיה כמפורט להלן:

(1)במקלט ק1 יהיו שכבות מגן מורכבות משכב״ל ושכפ״ץ, הכל כמפורט בסימן ב׳ לפרק ג׳;

(2)במקלט ק2 – תהיה שכבת מגן מורכבת משכב״ל, עם אפשרות להשלמת השכפ״ץ בעת שמי ששר הבטחון הסמיכו לכך ידרוש זאת;

(3)במקלט ק3 – תקיף את קירותיו שכבת מגן מאדמה, שעוביה לא יפחת מ־3 מטרים; העובי ימדד בניצב לקיר המקלט לכל גובהו.

(ג)מרחב מוגן ביישוב קדמי ייבנה לפי הוראות פרק ו׳ לחלק ג׳.

(א)במקלט תת־קרקעי יהיו:

(1)במפלס פני הקרקע –

(א)כניסה למקלט ודרך גישה;

(ב)תא גנרטור – במקרים בהם נדרש;

(2)במפלס התת־קרקעי –

(א)תא מפריד עצמאי או מערך טיהור, אלא אם כן נקבע אחרת בתקנות אלה;

(ב)תאי שירותים;

(ג)עיקר המקלט;

(ד)תאי איוורור וסינון – אלא אם כן נקבע אחרת בתקנות אלה;

(ה)יציאות חירום.

(ב)במקלט דו־מפלסי יהיו:

(1)במפלס העליון –

(א)כניסה למקלט ודרך גישה;

(ב)דרך פנימית;

(ג)תא מפריד עצמאי או מערך טיהור, אלא אם כן נקבע אחרת בתקנות אלה;

(ד)תאי שירותים;

(ה)תא גנרטור במקרים בהם נדרש.

(2)במפלס התחתון –

(א)עיקר המקלט;

(ב)תאי איוורור וסינון, אלא אם כן נקבע אחרת בתקנות אלה;

(ג)יציאות חירום.

(ג)במקלט על־קרקעי יהיו כל מרכיבי המקלט במפלס פני הקרקע.

מקלט יהיה מקלט פנימי, אולם רשאית רשות מוסמכת, אם שוכנעה שהתנאים במקום אינם מאפשרים להתקין מקלט פנימי, לאשר תכניות להתקנת מקלט חיצוני, ובלבד שיובטח שבניית המקלט החיצוני תיעשה במקביל להתקנת הבנין ובנייתו תושלם בטרם תסתיים בניית הבנין ולפני איכלוסו.

(א)היו בבנין אחד 2 מקלטים או יותר, לא יפחת המרחק בין המקלטים הסמוכים מ־8 מטרים, שיימדדו בין הקירות החיצוניים של המקלטים הסמוכים.

(ב)מי ששר הבטחון הסמיכו לכך רשאי לאשר מרחק קטן מהאמור בתקנת משנה (א).

מקלט מסוג א–1 לבית חד־משפחתי או דו־משפחתי יהיה פנימי, הכניסה אליו תהיה ישירה מתוך הבית ומתכונתו כדלקמן:

(1)בישוב קדמי – אין חובה להניח שכבות מגן נוספות, ובלבד שהמקלט תת־קרקעי מתחת לבנין, תקרתו בעובי שלא יפחת מ־60 ס״מ ועובי קירותיו כנדרש במקלט עורפי תת־קרקעי.

(2) (א)מקלט תת־קרקעי בישוב עורפי יותקן כמפורט בתקנות אלה.

(ב)מקלט על־קרקעי בישוב עורפי יותקן כמפורט להלן:

(1)אורך דרך הגישה לא יפחת מהדרוש להגן על דלת ההדף המותקנת בכניסה המוגנת מרסיסים;

(2)אין חובה שהכניסה למקלט תהיה ניצבת לציר דרך הגישה;

(3)הקירות הפנימיים של המקלט הגובלים בחלקים הפנימיים של הבנין יהיו בעובי שלא יפחת מ־30 ס״מ;

(4)עובי הקירות החיצוניים במקלט פנימי וחיצוני לא יפחת מ־40 ס״מ;

(5)בפתח יציאת החירום יותקן חלון הדף ורסיסים כמפורט בחלק א׳ לתוספת השלישית;

(6)עובי תקרת המקלט במקלט פנימי או חיצוני בבית חד קומתי לא יפחת מ־40 ס״מ;

(7)במקלט פנימי, בבית שבו מתוכננת תקרה נוספת מעל המקלט, היא תהיה עשויה מבטון מזויין בעובי שלא יפחת מ־10 ס״מ או מחומר אחר או בעובי אחר, הכל כפי שאישר מי ששר הבטחון הסמיכו לכך, עובי תקרת המקלט לא יפחת מ־30 ס״מ ובכל חלק מהמקלט הפנימי שאינו מקורה כאמור, עובי תקרת המקלט לא יפחת מ־40 ס״מ;

(8)במקלט פנימי, קירות דרך הגישה הפונים לתוך הבנין יהיו מבטון מזוין ובעובי שלא יפחת מ־20 ס״מ. קירות דרך הגישה הפונים כלפי חוץ לבנין יהיו מבטון מזוין ובעובי שלא יפחת מ־30 ס״מ;

(9)במקלט פנימי של בית חד קומתי, עובי תקרת דרך הגישה לא יפחת מ־30 ס״מ;

(10)במקלט פנימי בבנין שבו מתוכננת תקרה נוספת מעל דרך הגישה בעובי שווה ערך ל־10 ס״מ בטון מזוין, עובי תקרת דרך הגישה לא יפחת מ־20 ס״מ;

(11)עובי קירות ותקרה של מקלט בבית חד־משפחתי ובבית דו־משפחתי יהיה כמפורט בתרשים בחלק ב׳ לתוספת הראשונה.

(ג)במקלט הנמצא בקומה מפולשת יהיה עובי הקירות כנדרש למקלט חיצוני, עובי התקרה יהיה כמפורט בפסקאות משנה (6) או (7) של פסקה (ב), לפי הענין, ועובי תקרת דרך הגישה יהיה כמפורט בפסקאות משנה (9) או (10) של פסקה (ב), לפי הענין.

רצפת המקלט תחופה באחד מאלה:

(1)אריחי ריצוף;

(2)אריחים או יריעות של פי.וי.סי;

(3)חמרים אחרים שאישר לענין זה מי ששר הבטחון הסמיכו לכך.

תקרה אקוסטית תותקן במקלט רק בהתאם לאישור הרשות המוסמכת; סוגי התקרות המותרים ואישור שיטת התקנתן יהיו כמפורט בתקנה 143.

(א)סילוק שפכים בכל סוגי המקלטים יהיה בגרביטציה.

(ב)שוכנעה רשות מוסמכת שלא ניתן לפעול כאמור בתקנת משנה (א), רשאית היא לאפשר את סילוק השפכים בשאיבה, כמפורט בפרק ה׳.

מקלט יהיה מרוחק מבור סופג, בור מים וכדומה מרחק השווה לעומק הבור, ובשום מקרה לא יפחת המרחק מ־5 מטרים.

משטחים אופקיים או משופעים בגג המקלט שגובהם 1.50 מטרים ויותר מפני הקרקע הסמוכים, ויש אליהם גישה מפני הקרקע או ממקום אחר, יגודרו במעקה בטיחות.

כל המיכשור הנמצא במקלט, ואשר יש כוונה להפעילו בשעת רגיעה או בשעת התקפה, לרבות מכשירי בישול, תאורה, איוורור, חימום וכיוצא באלה, יופעל באמצעות חשמל בלבד.

(א)אורך נתיב הגישה לא יעלה על 50 מטרים.

(ב)ניתן להאריך את נתיב הגישה בישוב עורפי, באישור רשות מוסמכת, ובלבד שאורכו לא יעלה על 100 מטרים.

(ג)מי ששר הבטחון הסמיכו לכך רשאי לאשר הגדלת אורך נתיב הגישה בישוב עורפי עד 150 מטרים, ובישוב קדמי – עד 70 מטרים.

(א)למקלט חיצוני בישוב קדמי, המיועד למוסדות חינוך, לרבות פעוטונים וגני ילדים, יותקן נתיב גישה מוגן קצר ככל האפשר.

(ב)במקלט פנימי בישוב עורפי המשולב בחלל תת־קרקעי, תהיה מתכונת נתיב הגישה כנתיב גישה מוגן, תחילתו במפלס הכניסה לבנין וסיומו בכניסה למקלט.

(ג)לכל פתח אשר יידרש בנתיב הגישה המוגן לצורך איוורור, תאורה, חיבור בין נתיבי גישה מוגנים וכדומה, ייעשו סידורי מיגון.

(א)הרצפה, קירות ותקרת נתיב הגישה המוגן יהיו מבטון מזוין ובעובי שלא יפחת מ־20 ס״מ.

(ב) (1)מזקף ראש בנתיב הגישה המוגן לא יפחת מ־2.10 מטרים ובכל מקרה לא יעלה על 2.80 מטרים.

(2)ניתן להגדיל את מזקף הראש באישור רשות מוסמכת, ובלבד שלא יעלה על 3.50 מטרים.

(3)מי ששר הבטחון הסמיכו לכך רשאי לאשר חריגה מהאמור בפסקה (2), בתנאים שהוא יקבע.

(ג) (1)רוחב נתיב הגישה המוגן לא יפחת מרוחב דרך הגישה שאליה הוא מתחבר, ובכל מקרה לא יפחת מ־1 מטר.

(2)על אף האמור בפסקה (1), רשאית רשות מוסמכת לאשר מתכונת של נתיב גישה מוגן המבוסס על קירות מבטון מזוין המהווים חלק מחלל המקיף את שטח המקלט במרחק שלא יעלה על 8 מטרים; מרחק זה יימדד בניצב לקירות המקלט; מתכונת הקירות, הרצפה והתקרה בכל שטח נתיב הגישה המוגן במקרה זה תהיה כמפורט בתקנות משנה (א) ו־(ב).

(3)על אף האמור בפסקה (1) רשאית רשות מוסמכת לאשר נתיב גישה ברוחב שלא יפחת מ־80 ס״מ אם מצאה שהדבר נחוץ לשם התקנת מעלית לנשיאת בני אדם באותו בנין.

(א)לכל מקלט תהיה דרך גישה אחת לפחות, והיא תהיה בצורת מהלך מדרגות או בצורת פרוזדור או מנהרה ששיפועם לא יעלה על הקבוע בפרטים 8.54(1) או (4) ו־8.60 לחלק ח׳1 לפי העניין, אלא אם כן נקבע פטור או דרישה מופחתת לפי חלק ח׳1 האמור.

(ב)למקלט מסוג ג–1 ולמקלט מסוג ג–2 יהיו שתי דרכי גישה לפחות, כאשר במקלט מסוג ג–2 אחת מהן הראשית; דרך הגישה הראשית תהיה זו שממנה עשויים להגיע למקלט רוב החוסים בו.

(ג)דרכי הגישה למקלט יהיו בחזיתות שונות, אולם אפשר להתקין את דרכי הגישה בחזית אחת ובלבד שהמרחק שבין הכניסות המוגנות, כשהוא מדוד בין המשקופים התואמים של הכניסות, לא יפחת מ־8 מטרים.

(ד)רשות מוסמכת רשאית לאשר דרך גישה משותפת לשתי כניסות מוגנות של אותו מקלט; בכל מקרה לא תשמש דרך הגישה למקלט יותר משתי כניסות מוגנות.

(א)דרך הגישה הינה חלק בלתי נפרד מהמקלט ותכליתה להוות מיגון לכניסה המוגנת וכן לשמש שטח המתנה בדרך לעיקר המקלט.

(ב)במקלט שהכניסה אליו נמצאת במפלס הנמוך בשיעור של קומה אחת לפחות מתחת למפלס פני הקרקע הסמוכים או במקלט המשולב בחלל תת־קרקעי, אפשר להתקין נתיב גישה מוגן אשר תחילתו במפלס פני הקרקע הסמוכים וסופו בכניסה למקלט, כמפורט בתקנה 21.

(ג)היתה דרך הגישה למקלט – למעט מקלט מסוג א–1 בבית חד־משפחתי או דו־משפחתי – בצורת מהלך מדרגות, פרוזדור או מנהרה, יהיה רוחב אחיד לדרך הגישה ולא תהיה לה צורה לולינית; מי ששר הבטחון הסמיכו לכך רשאי לאשר חריגה מהאמור לעיל, בתנאים שהוא יקבע.

(א)רוחב דרך הגישה למקלט מסוג א–1 לא יפחת מ־80 ס״מ.

(ב)רוחב דרך הגישה ודרך פנימית למקלט מסוג א–2 לא יפחת מ־1 מטר.

(ג)רוחב דרך הגישה ודרך פנימית למקלט פנימי וחיצוני, בין אם הוא מקלט מסוג ב–1, מסוג ב–2, מסוג ג–1 או מסוג ג–2, לא יפחת מ־1.20 מטרים.

(ג1)רשות מוסמכת רשאית לאשר סטיה מהאמור בתקנות משנה (ב) ו־(ג) אם מצאה שהדבר נחוץ לשם התקנת מעלית לנשיאת בני אדם באותו בניין, ואולם, בכל מקרה, רוחב המדרגות לא יקטן מ־80 ס״מ.

(ד)רוחב דרך הגישה למקלט מסוג ג–1 ומסוג ג–2, המשמשת שתי כניסות מוגנות, לא יפחת מ־2.20 מטרים.

(ה)על רוחב דרך הגישה בסמוך לדלת ההדף יחולו הוראות פרט 8.58 לחלק ח׳1, אך במקלט מסוג א–1, יכול שרוחב דרך הגישה או דרך פנימית באזור הסמוך לכניסה המוגנת או לכניסה פנימית מוגנת יהיה קטן יותר, ובלבד שיאפשר את פתיחת דלת ההדף לפי המידות המזעריות להתקנת דלתות וחלונות המפורטות בחלק ב׳ בתוספת הראשונה.

(בוטלה).

(א)מזקף הראש של דרך הגישה ודרך פנימית שהיא בצורת פרוזדור או מנהרה, למקלט מסוג א–1, לא יפחת מ־2 מטרים, ולמקלטים מסוג א–2, מסוג ב–1, מסוג ב–2, מסוג ג–1 ומסוג ג–2 – לא יפחת מ־2.20 מטרים.

(ב)מזקף ראש של דרך גישה ודרך פנימית בצורת מהלך מדרגות, לא יפחת מ־2.10 מטרים, למעט במקלט מסוג א–1 – בו לא יפחת מ־2 מטרים.

(ג)בכל מקרה לא יעלה מזקף הראש האמור על 2.80 מטרים, אלא אם כן מי ששר הבטחון הסמיכו לכך אישר חריגה מקביעה זו, ובהתאם לתנאים שקבע לענין זה.

(א)הקירות והתקרה של דרך גישה למקלט יהיו מבטון מזוין ועוביים במפלס העל־קרקעי לא יפחת –

1)במקלט עורפי – מ־30 ס״מ;

2)במקלט קדמי – מ־40 ס״מ.

(ב)הקירות והתקרה של דרך הגישה הבאים במגע עם הקרקע יהיו מבטון מזוין; עוביים לא יפחת מ־30 ס״מ.

(ג)רצפת דרך הגישה תהיה מבטון מזוין ובעובי שלא יפחת מ־20 ס״מ.

(ד)הקיר בין שני מהלכי מדרגות, פרוזדור או מנהרה סמוכים של דרך הגישה למקלט יהיה עשוי בטון מזוין, לכל גובהו של חדר המדרגות; עובי הקיר במקלט עורפי לא יפחת מ־20 ס״מ, ובמקלט קדמי – מ־30 ס״מ.

(א)הכניסה למקלט תהיה ניצבת לציר דרך הגישה ותותקן בה דלת הנפתחת כלפי חוץ המאפשרת איוורור וסידורי נעילה, למעט במקלט מסוג א–1 המיועד לבית חד־משפחתי או דו־משפחתי; רשות מוסמכת רשאית לפטור מהחובה להתקין את הדלת האמורה.

(ב)בכניסה המוגנת תותקן דלת הדף במידות כנדרש בהתאם לסוג המקלט.

(ג) (1)החובה להתקין כניסה פנימית מוגנת תחול על מקלטים כמפורט להלן:

א)כל מקלט דו־מפלסי־קדמי;

ב)כל מקלט דו־מפלסי־עורפי – שבו שטח עיקר המקלט במפלס התחתון עולה על 120 מ״ר.

(2)בכניסה פנימית מוגנת תותקן דלת הדף במידות כנדרש בהתאם לסוג המקלט.

(ד) (1)כניסה פנימית תהיה במפלס התת־קרקעי של מקלט דו־מפלסי עורפי שבו שטח עיקר המקלט במפלס התת קרקעי אינו עולה על 120 מ״ר;

(2)המידות המזעריות של הכניסה הפנימית יהיו כאלה שיאפשרו התקנת דלת הדף בעתיד במידות כנדרש בהתאם לסוג המקלט ובהתאם להוראת הרשות המוסמכת.

(א)במקלט מסוג א–1, מסוג א–2, מסוג ב–1 ומסוג ב–2 תהיה כניסה אחת לפחות.

(ב)במקלט מסוג ג–1 ומסוג ג–2 תהיה כניסה אחת לפחות בכל 100 מ״ר משטח עיקר המקלט, ולכל חלק מהם עד 200 מ״ר.

דלת הדף בכניסה המוגנת תותקן בהתאם לפירוט דלקמן:

(1)במקלט מסוג א–1, מסוג א–2, מסוג ב–1 ומסוג ב–2, תהיה כניסה מוגנת אחת לפחות;

(2)במקלט מסוג ג–1 ומסוג ג–2 ששטח עיקר המקלט בו עד 200 מ״ר, תהיה כניסה מוגנת אחת לפחות מכל 100 מ״ר משטח עיקר המקלט, או לכל חלק מהם.

(א)במקלט דו־מפלסי עורפי שבו שטח עיקר המקלט של המפלס התת־קרקעי אינו עולה על 120 מ״ר, יהיה מספר הכניסות הפנימיות לפחות כמספר הכניסות המוגנות באותו מקלט.

(ב)בכל מקרה לא תפחת כמות הכניסות הפנימיות מכמות הכניסות המוגנות המתחייבות על פי סוג המקלט.

(א)במקלט דו־מפלסי קדמי מכל סוג ובמקלט דו־מפלסי עורפי שבו שטח עיקר המקלט במפלס התחתון עולה על 120 מ״ר, יהיה מספר הכניסות הפנימיות המוגנות לפחות כמספר הכניסות המוגנות באותו מקלט.

(ב)בכל מקרה לא תפחת כמות הכניסות הפנימיות המוגנות מכמות הכניסות המוגנות המתחייבות על פי סוג המקלט.

(א)מידות דלתות יהיו כמפורט להלן:

(ב)רשות מוסמכת רשאית לאשר מידות אחרות מהאמור בתקנת משנה (א), ובלבד שהמידות לא יפחתו מהנדרש לאותו סוג מקלט.

(ג)דלת הדף תותקן כך שכיוון הפתיחה יהיה אל דרך הגישה או אל הדרך הפנימית.

(ד)בכל מקלט, למעט מקלט מסוג א–1, יהיה מפלס סף דלת ההדף בגובה 6 סנטימטרים מפני החיפוי הסופי של הרצפה בצד של כיוון פתיחת הדלת, אך תותר סטייה מרבית של חצי סנטימטר כלפי מעלה; בצדו השני של מפתן הדלת יהיה מפלס פני החיפוי הסופי של הרצפה במפלס סף דלת ההדף.

(ד1)לדלת ההדף יותקן סף פריק או מתקפל לפי דרישות ת״י 1918 חלק 3.1, בסעיף 2.2.4 הדן בסף שגובהו עד 6 סנטימטרים; הסף הפריק יהיה בניגוד חזותי לגוון הריצפה שלידו; לעניין זה, ”ניגוד חזותי“ – כהגדרתו בת״י 1918 חלק 6 נגישות הסביבה הבנויה: אמצעי אזהרה והכוונה לאנשים עם מוגבלות ראייה.

(ה)פרטי המסגרות של דלת ההדף מפורטים בחלק א׳ לתוספת השלישית.

(א)פרטי מהלכי המדרגות המפורטים בסימן זה יותקנו בכל אחד מאלה:

(1)דרך גישה;

(2)דרך פנימית;

(3)יציאות חירום בצורת מדרגות;

(4)מהלכי מדרגות אחרים בשטח המוגן.

(ב)פרטי מהלכי מדרגות המשולבים בנתיב גישה מוגן יהיו כמפורט בסימן א׳ לפרק ט׳.

(א)חלקי המבנה של מהלך המדרגות במקלט יהיו רתומים זה לזה, עשויים מקשה אחת ויצוקים באתר.

(ב)עובי משטחי הביניים ועובי מהלך המדרגות המשופע בחלקו הצר ביותר בישוב עורפי לא יפחת מ־20 ס״מ, ובישוב קדמי – מ־30 ס״מ.

(ג)משטחי הביניים ומהלך המדרגות יהיו רתומים לקירות בשני הצדדים.

(א)מספר המדרגות שיותקן ברצף אחד לא יעלה על 16 ולא יפחת מ־3.

(ב) (1)בישוב עורפי לא יותקנו יותר מ־2 רצפים של מדרגות עם משטח ביניים בציר אחד.

(2)בישוב קדמי לא יותקנו יותר מרצף אחד של מדרגות ומשטח ביניים על אותו ציר; במידה ויהיה צורך ברצף מדרגות נוסף הוא יותקן בזוית שלא תפחת מ־90° ביחס לציר רצף המדרגות הקודם.

(א)מדרגות המקלט יהיו בעלות רום של 15 עד 18 ס״מ ובעלות שלח של 26 עד 31 ס״מ, לרבות חיפוי סופי של המדרגות, הכל לפי בחירת המתכנן, ובלבד שהצירוף הכולל של 2 רומים ושלח אחד לא יפחת מ־61 ס״מ ולא יעלה על 63 ס״מ, ושהצירוף שנבחר יהיה אחיד בכל אותו מהלך מדרגות.

(ב) (1)רוחב של שלח המדרגה יהיה אחיד לכל רוחב מהלך המדרגות.

(2)מי ששר הבטחון הסמיכו לכך רשאי לאשר רוחב שלח מדרגה לא אחיד, בתנאי שהמידה המזערית של רוחב שלח המדרגה לא תפחת מהנדרש לרוחב שלח המדרגה על פי תקנת משנה (א).

(ג) (1)אורך המדרגות לא יפחת מרוחב דרך הגישה בהתאם לנדרש לפי סוג המקלט.

(2)על אף האמור בפסקה (1), אורך המדרגות המותקנות במהלך מדרגות כיציאת חירום לא יפחת מ־1 מטר.

(3)רשות מוסמכת רשאית לאשר סטיה מהאמור בפסקה (2) אם מצאה שהדבר נחוץ לשם התקנת מעלית לנשיאת בני אדם באותו בניין, ואולם, בכל מקרה, אורך המדרגות המותקנות במהלך מדרגות כיציאת חירום לא יפחת מ־80 ס״מ.

אורך או רוחב משטח ביניים לא יפחת מרוחב מהלך המדרגות המגיע אליו.

גובה החלל הפנימי המפריד בין חיפוי רצפת חדר המדרגות לבין תחתית התקרה שמעליו לא יפחת מ־2.10 מטרים ולא יעלה על 2.80 מטרים; במקלט מסוג א–1 לא יפחת הגובה מ־2 מטרים.

(א) (1)חיפוי המדרגות יבוצע על ידי יציקת מוזאיקה במקום או על ידי חיפוי ביריעות פי.וי.סי. שאישרה הרשות המוסמכת.

(2)לא יצופו מדרגות בחומר שאינו יצוק במקום ומהווה חלק בלתי נפרד מהן, למעט יריעות פי.וי.סי. שאושרו כאמור.

(3)מי ששר הבטחון הסמיכו לכך רשאי לסטות מהאמור בפסקאות (1) ו־(2) ולאשר חמרים אחרים.

(ב)חפוי הרצפה במשטחי ביניים יכול שיהיה עשוי מרצפות מוזאיקה ללא שיפולים (פנלים) או מחומר כגון פי.וי.סי.

(ג)השיפולים (פנלים) הן במדרגות והן במשטחי הביניים יכול שיהיו מחומר כגון פי.וי.סי; אין להשתמש בחמרים כגון מרצפות ריצוף, חרסינה, שיש, טיח וכיוצא באלה.

(א)גובה עיקר המקלט לכל שטחו ולכל סוגי המקלטים לא יפחת מ־2.50 מטרים, ולא יעלה על – 2.80 מטרים; ואולם יכול שגובה עיקר המקלט יהיה כמפורט להלן:

(1)מקלט מסוג א–1 – לא יפחת מ־2 מטרים;

(2)מקלט מסוג א–2 – לא יפחת מ־2.20 מטרים.

(ב)על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאית הרשות המוסמכת לאשר מקלט שגובה עיקר המקלט בו עולה על 2.80 מטרים אך לא עולה על 3.50 מטרים, ובלבד ששטח עיקר המקלט (במ״ר) יישמר כמחושב לפי גובה של 2.50 מטרים ובכפוף לביצוע ההנחיות המיוחדות של הרשות המוסמכת בקשר לכך; ואולם רשאי מי ששר הבטחון הסמיכו לכך, לאשר מקלט שגובה עיקר המקלט בו עולה על 3.50 מטרים, בכפוף לביצוע ההנחיות המיוחדות שלו.

(ג) (1)נפח עיקר המקלט לכל סוגי המקלטים יחושב על פי גובה של 2.50 מטרים; תוכנן מקלט על פי תקנות אלה בגובה פחות מ־2.50 מטרים, יוגדל שטח המקלט (במ״ר) באופן יחסי להקטנת גובהו, ובלבד שנפח המקלט יישמר כמחושב לפי גובה של 2.50 מטרים; תוכנן מקלט על פי תקנות אלו בגובה העולה על 2.50 מטרים יישמר שטח עיקר המקלט (במ״ר) כמחושב לפי גובה של 2.50 מטרים.

(2)מקלט המשמש בית המהווה יחידת דיור אחת יכול שנפחו יהיה קטן מ־10 מ״ק, אך לא פחות מ־8 מ״ק.

(א)גובה המפלס העליון של מקלט דו־מפלסי יימדד מפני חיפוי הרצפה ועד לתחתית תקרת הבטון שמעליו ולא יפחת מ־2.20 מטרים, למעט דרך גישה ודרך פנימית בצורת מהלך מדרגות, בה הגובה המזערי המותר הוא 2.10 מטרים.

(ב)על אף האמור בתקנת משנה (א), במקרים בהם מרכיבי הטיהור והטיפול ייבנו בו־זמנית עם הקמת המקלט, לא יפחת גובה המפלס העליון מ־2.50 מטרים, למעט דרך גישה בה הגובה המזערי המותר הוא 2.20 מטרים או 2.10 מטרים, לפי מתכונת דרך הגישה.

(א)שטח עיקר המקלט במקלטים מסוג ב–2, מסוג ג–1 ומסוג ג–2 יחולק למדורים; שטח כל מדור בישוב קדמי לא יעלה על 32 מ״ר, ובישוב עורפי – על 50 מ״ר.

(ב)על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאית רשות מוסמכת לאשר במקלט מסוג ב–2, מסוג ג–1 ומסוג ג–2 מדור ששטחו בישוב קדמי לא יעלה על – 50 מ״ר, ובישוב עורפי – על 100 מ״ר.

(ג)מי ששר הבטחון הסמיכו לכך רשאי לאשר חלוקה למדורים בשטח גדול מהאמור בתקנות משנה (א) ו־(ב), בכפוף לביצוע הנחיותיו המיוחדות בקשר לכך.

(א)חלוקת עיקר המקלט למדורים תעשה על ידי קירות מפרידים קבועים שייבנו מבטון מזוין ובעובי 20 ס״מ.

(ב)לצורך מעבר ממדור למדור יותקנו בכל קיר מפריד שני פתחים ברוחב 1 מטר ובגובה 2 מטרים כל אחד.

(ג)רשות מוסמכת רשאית לאשר שינוי במידות הפתחים וכמותם, ובלבד שהסך הכולל של שטחי הפתחים לא יעלה על 50 אחוזים משטח הקיר המפריד; מידות הפתח לא יפחתו בשום מקרה מ־180 / 80 ס״מ.

לצורך הבטחת האטימות של השטח המוגן ומתן אפשרות לטיהור וטיפול בעת הצורך יותקנו בצמוד לכניסות המוגנות של מקלט תא מפריד עצמאי או מערך טיהור וטיפול, הכל כמפורט להלן.

(א)מרכיבי טיהור וטיפול יותקנו במקלטים מכל סוג, למעט מקלט מסוג א–1, מסוג א–2, ומסוג ב–1.

(ב)במקלט מסוג ב–2 ומסוג ג–1 יבנה תא מפריד עצמאי לכל כניסה מוגנת.

(ג)במקלט מסוג ג–2, יותקן מערך טיהור וטיפול בכניסה המוגנת מדרך הגישה הראשית, וכמו כן יותקן תא מפריד עצמאי בכניסה המוגנת מדרך הכניסה המשנית.

(א)שטחו של תא מפריד עצמאי (בתקנה זו – תא) לא יפחת מ־7.50 מ״ר ובלבד שרוחבו לא יפחת מ־1.80 מטרים.

(ב)דלת גז במידות 200 / 106 ס״מ תותקן בין התא לבין עיקר המקלט או הדרך הפנימית.

(ג)בתא יותקנו 2 תאי מקלחת, שבכל אחד מהם יותקן ראש מקלחת עם מים זורמים, אשר יהיה מסוגל להעביר ספיקה של 500 ליטרים לשעה, ושקוטר פיזור המים בגובה 1.5 מטרים לא יפחת מ־50 ס״מ; אורך צלע כל תא מקלחת לא יפחת מ־70 ס״מ; תאי המקלחות יופרדו משאר מרכיבי התא באמצעות מחיצה קלה או וילון; התקנת שני ראשי מקלחת בסמיכות מחייבת התקנת מחיצה קלה או וילון ביניהם.

(ד)בתא יותקן לפחות כיור אחד, הכולל ברז ובו מים זורמים. הכיור והברז יותקנו בהתאם למפורט בתקנה 116.

(ה)בתא יהיה מקום המיועד לארון המחולק לשני תאים פנימיים, אחד לבגדים נקיים והשני לבגדים המיועדים להחלפה בנקיים.

(ו)בתא יהיה מקום המיועד למיטה או אלונקה, לצורך טיפולים ברוחב שלא יפחת מ־60 ס״מ ובאורך שלא יפחת מ־1.80 מטר.

שטח מערך טיהור וטיפול ותכולתו יהיו כמפורט להלן:

(1)תא מפריד –

(א)שטחו של תא מפריד לא יפחת מ־7.50 מ״ר ובלבד שרוחבו לא יפחת מ־1.80 מטרים.

(ב)בין התא המפריד לבין עיקר המקלט או לבין הדרך הפנימית תותקן דלת גז במידות 200 / 106 ס״מ, ובין התא המפריד לבין תא הטיהור תותקן דלת גז במידות 200 / 91 ס״מ.

(2)תא טיהור –

(א)שטחו של תא טיהור לא יפחת מ־4 מ״ר ובלבד שרוחבו לא יפחת מ־1.70 מטרים.

(ב)בין תא טיהור לבין תא מפריד תותקן דלת גז במידות 200 / 91 ס״מ.

(ג)בין תא טיהור לבין תא טיפולים יהיה פתח במידות שלא יפחתו מ־200 / 90 ס״מ, ללא דלת.

(ד)בתא טיהור יותקנו 2 תאי מקלחת שבכל אחד מהם יותקן ראש מקלחת עם מים זורמים. מידות תאי המקלחות ודרך התקנתם יהיו כאמור בתקנה 48(ג).

(ה)בתא טיהור יהיה מקום המיועד לשני ארונות, אחד לבגדים נקיים והשני לבגדים המיועדים להחלפה בנקיים.

(ו)בתא טיהור יותקן תא בית כסא עם אסלת ישיבה הנשטפת על ידי מים זורמים, אשר יהיה מוקף קירות בטון מזוין ויכלול דלת פח, הכל כמפורט בתקנה 105; שטח התא הוא בנוסף לאמור בפסקת משנה (א).

(3)תא טיפולים –

(א)שטחו של תא טיפולים לא יפחת מ־7.50 מ״ר ובלבד שרוחבו לא יפחת מ־1.90 מטרים.

(ב)בין תא טיפולים לבין תא טיהור יהיה פתח ללא דלת במידות שלא יפחתו מ־200 / 90 ס״מ.

(ג)בין תא טיפולים לבין עיקר המקלט או לבין הדרך הפנימית תותקן דלת גז במידות 200 / 91 ס״מ.

(ד)בתא טיפולים יותקן כיור הכולל ברז וכן יהיה מקום המיועד למיטה או אלונקה, הכל כמפורט בתקנה 48.

(א)דלת גז תותקן –

(1)בין תא מפריד עצמאי לבין עיקר המקלט;

(2)במערך טיהור –

(א)בין תא מפריד לבין עיקר המקלט;

(ב)בין תא מפריד לבין תא טיהור;

(ג)בין תא טיפולים לבין עיקר המקלט;

(3)במקלט דו־מפלסי – קדמי או עורפי – תותקן דלת הגז בתא מפריד עצמאי או במערך הטיהור והטיפול, בכיוון לדרך הפנימית.

(ב)דלת הגז תיפתח לתוך התא המפריד העצמאי או לתוך התא המפריד ותא הטיפולים של מערך הטיהור והטיפול.

(ג)בכל מקלט, למעט מקלט מסוג א–1, יהיה מפלס סף דלת הגז בגובה 6 סנטימטרים מפני החיפוי הסופי של הרצפה בצד של כיוון פתיחת הדלת, אך תותר סטייה מרבית של חצי סנטימטר כלפי מעלה; בצדו השני של מפתן הדלת מפלס פני החיפוי הסופי של הרצפה יהיה במפלס סף דלת הגז.

(ג1)לדלת הגז יותקן סף פריק או מתקפל לפי דרישות ת״י 1918 חלק 3.1, בסעיף 2.2.4 הדן בסף שגובהו עד 6 סנטימטרים; הסף הפריק יהיה בניגוד חזותי לגוון הרצפה שלידו.

(ד)פרטי המסגרות של דלת הגז מפורטים בחלק א׳ לתוספת השלישית.

(ה)מידות דלת גז יהיו כמפורט בטבלה להלן:

במערך טיהור וטיפול ובתא מפריד עצמאי יותקנו צינורות איוורור, הכל בהתאם לאמור בתקנה 96.

(א)עובי הקירות של תא מפריד עצמאי או מערך טיהור הפונים לפנים המקלט או מפרידים בין התאים השונים של מערך הטיהור, לא יפחת מ־20 ס״מ.

(ב)עובי קירות תא בית הכסא הפונים לתא הטיהור של מערך הטיהור לא יפחת מ־10 ס״מ.

(בוטלה).

(א)יציאת החירום תיבנה מבטון מזוין כמקשה אחת.

(ב) (1)יציאת החירום, בכל מתכונת שתיבחר תבטיח את מיגון פתח יציאת החירום.

(2)מיגון פתח יציאת החירום של מקלט על־קרקעי ייעשה באמצעות התקנת חלון הדף ורסיסים כמפורט בתוספת השלישית.

(3)כל מתכונת אחרת למיגון פתח יציאת החירום מחייבת את אישור הרשות המוסמכת.

(א)במקלט מסוג א–1 ומסוג א–2 תותקן יציאת חירום אחת לפחות.

(ב)במקלט מסוג ב–1, מסוג ב–2, מסוג ג–1 או מסוג ג–2 תותקן יציאת חירום אחת לכל 25 מ״ר של שטח עיקר המקלט או לכל חלק מהם העולה על 10 מ״ר.

(א)מיקום פתח יציאת חירום חיצונית יהיה בקו החיצוני ביותר של הבנין או מחוצה לו בקטע שמעל פתח יציאת החירום החיצונית.

(ב)יציאות החירום לא תהיינה בחזית אחת עם פתחי הכניסה למקלט, והן תהיינה מרוחקות זו מזו ומפוזרות בחזיתות השונות, ככל שניתן.

(ג)במקלט בו יותקנו לפחות 2 יציאות חירום בצורת־חלונות, ניתן באישור הרשות המוסמכת לאחד אותן לארובה או מנהרה משותפת; בכל מקרה לא יצורפו לאותה ארובה או מנהרה יותר משתי יציאות חירום בצורת חלון.

(א)במקרים בהם ההגנה על פתח יציאת החירום תהיה באמצעות קירות מבטון מזוין, עובי קירות המגן של פתח בצורת מהלך מדרגות, ארובה או מנהרה, לא יפחת מהמידות המפורטות להלן:

(1)בישוב עורפי – 30 ס״מ;

(2)בישוב קדמי – בנוסף לשכבות מגן המתחייבות לפי תקנות אלה, 40 ס״מ בחלק העל־קרקעי של המקלט ו־30 ס״מ בחלקי המקלט הבאים במגע עם הקרקע או שכב״ל או שכפ״ץ; דוגמת מתכונת של יציאות חירום מפורטת בחלק ב׳ לתוספת הראשונה.

(ב)במקלטים עורפיים בהם לא קיימת הגנה על פתח יציאת החירום כאמור בתקנת משנה (א), יותקן חלון הדף ורסיסים.

(ג)במקלטים בהם יבוצע פתח יציאת החירום במתכונת של דלת, תותקן דלת הדף וכל המיגון הנדרש כמפורט בכניסה מוגנת.

(ד)בפתח יציאת החירום החיצוני יותקן חלון רפפות מפח או דלת פח המאפשר את האיוורור של חדר המדרגות או הארובה או מנהרת יציאת החירום; ההתקנה תהיה עם סידורי נעילה מתאימים בצד הפנימי; המפלס התחתון של החלון או הדלת האמורים יהיה לא פחות מ־20 ס״מ מעל פני הקרקע הסמוכים.

(א) (1)פתח יציאת חרום בצורת חלון יהיה במידות 80 / 60 ס״מ.

(2)על אף האמור בפסקה (1), רשאית רשות מוסמכת, באם שוכנעה כי תנאי המקלט מחייבים זאת, לאשר יציאת חירום בצורת חלון במידות 60 / 80 ס״מ.

(ב)מידות פתח יציאת החירום החיצוני יהיו בשטח שלא יפחת מ־0.48 מ״ר כאשר האורך המזערי של צלעו יהיה 60 ס״מ.

(ג) (1)ניתן להתקין יציאת חירום במתכונת של דלת במקום חלון לפי החישוב שלהלן:

(2)יציאת חירום במתכונת של דלת, שאינה מפורטת בתקנות אלה, מחייבת קבלת אישור מאת מי ששר הבטחון הסמיכו לכך.

(ד)מידות פתח יציאת חירום חיצוני במתכונת של דלת, לא יפחתו ממידות דלת יציאת החירום שהותקנה באותו חדר מדרגות או באותה מנהרה כיציאת חירום.

(ה)יכול שהתקנת חלונות או דלתות תשולב בפתח יציאת חירום ובפתח יציאת החירום החיצונית, הכל כאמור לעיל ובאישור הרשות המוסמכת.

(ו)המרחק בין פתחי יציאת חירום סמוכים או בין פתחי יציאת חירום חיצוניים סמוכים, כשהוא מדוד בין המשקופים הסמוכים, לא יפחת מ־40 ס״מ במתכונת חלונות ומ־1 מטר במתכונת דלתות.

(א)מפלס פתח יציאת חירום בצורת חלון המשולב בארובה או במנהרה כיציאת חירום יהיה באחד משני המצבים המפורטים להלן:

(1)הסף התחתון יהיה בגובה שלא יפחת מ־50 ס״מ מפני בטון ריצפת עיקר המקלט;

(2)הסף העליון יהיה נמוך ב־40 ס״מ מתחתית תקרת עיקר המקלט במקלט עורפי וב־20 ס״מ במקלט קדמי.

(ב)מפלס פתח יציאת חירום בצורת חלון המותקן בקיר חיצוני והפונה ישירות כלפי חוץ המקלט יהיה כדלקמן:–

(1)המפלס העליון יהיה נמוך ב־20 ס״מ מתחתית תקרת עיקר המקלט, ובמקלט בו אישרה הרשות המוסמכת גובה חריג מעל 2.50 מטרים של עיקר המקלט – לא יפחת מ־20 ס״מ מתחתית תקרת עיקר המקלט.

(2)המפלס התחתון במקלט בו אישרה הרשות המוסמכת גובה חריג מעל 2.50 מטרים של עיקר המקלט, יהיה גבוה ב־1.60 מטר לפחות מחיפוי רצפת עיקר המקלט.

(א)לשם טיפוס אל אדן החלון של פתח יציאת החירום או פתח יציאת חירום חיצוני, יותקן על גבי הקיר הפנימי וכן על הקיר החיצוני של עיקר המקלט או של ארובת יציאת החירום, מתחת לפתח, סולם ברזל ברוחב 40 ס״מ עם שלבים שהמרחק האחיד בין אחד למשנהו לא יעלה על 30 ס״מ ומרחקו מהקיר לא יפחת מ־15 ס״מ; קיבוע הסולם אל הקיר יעשה כחלק מיציקת הבטון או על ידי חיבור באמצעות ברגים מתפצלים.

(ב)סולם המיועד להתקנה בחלק הפנימי של עיקר המקלט בלבד, יכול שיתוכנן ויותקן עם אפשרות לפירוקו, ובלבד שהסולם יאוחסן בקרבת החלון לו הוא מיועד בשטח עיקר המקלט.

(ג)בצד החלון אליו מגיעים באמצעות סולם תותקן ידית אחיזה מברזל בסמוך לסגר החלון ובמרחק שלא יפחת מ־10 ס״מ ממשקוף החלון; אורך ידית האחיזה לא יפחת מ־40 ס״מ.

(א)ארובת יציאת חירום תותקן בכל מקרה בו מפלס פתח יציאת החירום נמוך יחסית לפני הקרקע הסמוכים אליו.

(ב)ארובת יציאת החירום תיבנה מבטון מזוין כמיקשה אחת ותהווה חלק בלתי נפרד של המקלט; עובי דפנות הארובה ותקרתה לא יפחת בישוב עורפי מ־30 ס״מ ובישוב קדמי – מ־40 ס״מ בחלק הבולט מעל פני הקרקע הסמוכים; עובי דפנות הארובה בחלק שמתחת לפני הקרקע הסמוכים לא יפחת מ־30 ס״מ; עובי רצפת הארובה לא יפחת מ־20 ס״מ.

(ג)מידות ארובת יציאת חירום יהיו כמפורט להלן:

(1)מידות הפנים של ארובת יציאת חירום עבור פתח יציאת חירום בודד לא יפחתו מ־1 / 1 מטרים;

(2)מידות הפנים של ארובת יציאת חירום משותפת המיועדת לשני פתחי יציאת חירום בצורת חלון לא יפחתו מ־2.20 / 1 מטרים;

(3)מידות הפנים המזעריות של ארובת יציאת החירום יותאמו למידות וסוג של פתח יציאת החירום הנבחר.

(ד)מפלס רצפת ארובת יציאת החירום יהיה במפלס רצפת עיקר המקלט; התקנת רצפת התחתית של ארובת יציאת החירום במפלס אחר מחייבת אישור הרשות המוסמכת.

(ה)הארובה ומשטחי ביניים יהיו כמפורט להלן:

(1)במידה שהפרש הגובה בין המפלס התחתון של פתחי יציאת החירום ויציאת החירום החיצונית הוא עד 4 מטרים יותקן משטח ביניים; לכל הפרש גובה נוסף של 2 מטרים יותקן משטח ביניים נוסף;

(2)משטח ביניים יותקן כך שבכל מצב יובטח מזקף ראש מזערי של 1.90 מטרים;

(3)שטחו של משטח הביניים לא יפחת מ־0.60 מ״ר ואורך צלעו המזערי לא יפחת מ־60 ס״מ.

(4)משטח ביניים יהיה עשוי מתכת או בטון מזוין הרתום לקירות, בעובי שלא יפחת מ־10 ס״מ;

(5)בכל מקרה אין להתקין סולמות במהלך אחד רצוף שגובהו יותר מ־4 מטרים;

(6)באם הפרש הגובה בין הפתחים כאמור לעיל עולה על 8 מטרים, תותקן יציאת החירום במתכונת של חדר מדרגות;

(7)במקרה של שילוב משטח ביניים בארובת יציאת החירום לפתח יציאת חירום בודד, לא יפחתו מידות הפנים של ארובת יציאת החירום מ־1.60 / 1 מטרים.

(א)אם יציאת חירום ישירות אל מחוץ לבנין או לארובות יציאת חירום הצמודה לעיקר המקלט אינה אפשרית, תותקן יציאת חירום בצורת מנהרה או מנהרה מונמכת באחת משתי מתכונות אלה:

(1)תפנה ישירות כלפי חוץ הבנין וסיומה בגובה פני הקרקע הסמוכים לפחות;

(2)תפנה אל ארובת יציאת חירום או אל חדר מדרגות כיציאת חירום.

(ב) (1)מנהרת יציאת חירום או מנהרה מונמכת תיבנה מבטון מזוין כמקשה אחת ותהווה חלק בלתי נפרד של המקלט; מפלס רצפת המנהרה או המנהרה המונמכת יהיה במפלס רצפת עיקר המקלט;

(2)שיפוע רצפת המנהרה או המנהרה המונמכת לא יעלה על 11%;

(3)עובי הקירות והתקרה לא יפחת מ־30 ס״מ ועובי הרצפה לא יפחת מ־20 ס״מ.

(ג)מנהרת יציאת חירום או מנהרת יציאת חירום מונמכת הפונה ישירות אל מחוץ לבנין או לחדר מדרגות, או משולבת בארובת יציאת חירום, תבטיח את הגנת פתח יציאת החירום בכל מתכונת שתותקן.

(א)מנהרה תשמש כמנהרת יציאת חירום לאורך מוגבל שלא יעלה על 10 מטרים. תחילתה בפתח יציאת החירום וסיומה ישירות מחוץ לבנין או בחדר מדרגות או משולבת עם ארובת יציאת חירום; בכל מקרה תובטח ההגנה על פתח יציאת החירום.

(ב) (1)בפתח יציאת חירום הפונה למנהרה תותקן דלת הדף אשר מידותיה יותאמו לכמות פתחי יציאת חירום בצורת חלונות אותם היא מחליפה; בכל מקרה לא יוחלפו על ידי דלת אחת יותר מ־3 חלונות יציאת חירום.

(2)דלת הדף תותקן גם במקרה שבו נדרש רק חלון הדף אחד ביציאת החירום.

(ג)פתח יציאת החירום החיצוני במנהרה הפונה ישירות כלפי חוץ הבנין, יהיה ניצב לציר המנהרה ותותקן בו דלת פח הנפתחת כלפי חוץ במידות שלא יפחתו מ־1.80 / 1 מטרים, לרבות סידורי נעילה, והמאפשרת איוורור המנהרה.

(ד)מנהרה המשולבת בארובת יציאת חירום לא תאחד יותר מ־2 פתחי יציאות חירום בצורת חלונות; במקרה כאמור יהיו פתחי יציאות החירום החיצוניות המשולבות בארובת יציאת החירום בהתאם לנדרש לגבי ארובת יציאת חירום בודדת או משותפת.

(ה)מנהרת יציאת חירום המשלבת 3 פתחי יציאות חירום בצורת חלונות תפנה ישירות אל מחוץ לבנין או תשולב בחדר מדרגות כיציאת חירום בלבד.

(ו)מידות פנים של מנהרת יציאת חירום יהיו כמפורט להלן:

(1)עבור פתח יציאת חירום בצורת דלת במידות 185 / 60 ס״מ, הרוחב לא יפחת מ־1 מטר והגובה – מ־2 מטרים; לדלת במידות 185 / 70 ס״מ הרוחב לא יפחת מ־1.10 מטרים והגובה – מ־2 מטרים.

(2)עבור פתח יציאת חירום בצורת דלת הפונה בניצב למנהרה במידות 200 / 91 ס״מ או – 200 / 106 ס״מ, הרוחב לא יפחת מ־1.20 מטרים והגובה – מ־2.20 מטרים.

(ז)בכל מקרה, יהיו מידות הפנים המזעריות באיזור פתיחת דלת ההדף כנדרש לפתיחה תקינה של הדלת, הכל כמפורט בחלק ב׳ לתוספת הראשונה.

(ח)לאורך המנהרה תותקן תאורת התמצאות ותובטח הפעלת התאורה בכניסה למנהרה וביציאה ממנה.

(ט)מי ששר הבטחון הסמיכו לכך, רשאי לאשר שילוב מתכונת שונה מהאמור לעיל, בין מדובר בפתח יציאת חירום ובין בפתח יציאת חירום חיצוני.

(א)מנהרה מונמכת תשמש כמנהרת יציאת חירום לאורך מוגבל שלא יעלה על 5 מטרים ותחילתה בפתח יציאת החירום.

(ב)מידות פנים של מנהרה מונמכת יהיו –

(1)הגובה עבור פתח יציאת חירום בודד, בו מותקן חלון הדף לא יפחת מ־1.50 מטרים, והרוחב לא יפחת –

(א)בחלון שמידותיו 80 / 60 ס״מ – מ־1 מטר;

(ב)בחלון שמידותיו 60 / 80 ס״מ – מ־1.20 מטרים.

(2)הופנו שני פתחי יציאת חירום בצורת חלונות הדף למנהרה מונמכת משותפת, לא יפחת גובהה מ־1.50 מטרים ורוחבה יהיה מ־2 עד 2.20 מטרים.

(3)מותר להפנות שני פתחי יציאות חירום בצורת חלונות הדף למנהרה מונמכת משותפת; במקרה כזה יהיה רוחב המנהרה המונמכת מ־2 מטרים עד – 2.20 מטרים, בהתאם למידות חלון ההדף, והגובה לא יפחת מ־1.50 מטרים.

(ג)לא יאוחדו יותר משני פתחי יציאות חירום למנהרה מונמכת משותפת.

(ד)מנהרה מונמכת של יציאת חירום הפונה ישירות כלפי חוץ המבנה תסתיים בפתח יציאת חירום חיצוני אשר יהיה ניצב לציר המנהרה המונמכת ותותקן בו דלת פח הנפתחת כלפי חוץ במידות שלא יפחתו מ־1.50 / 1 מטרים, לרבות סידורי נעילה, והמאפשרת איוורור המנהרה.

(א)כדי להתגבר על הפרשי גובה בין המפלס התחתון של פתח יציאת החירום לפני הקרקע הסמוכים, יכול שחדר מדרגות ישמש כיציאת חירום.

(ב)חדר המדרגות כאמור בתקנת משנה (א) יותקן בצמידות לפתח יציאת החירום, או במשולב עם מנהרת יציאת החירום.

(ג)פתח יציאת החירום הפונה לחדר המדרגות יהיה בכל מקרה בצורת דלת הדף שמידותיה יותאמו לכמות פתחי יציאות החירום בצורת חלונות שאותם היא מחליפה, ובכל מקרה לא תחליף יותר מ־3 חלונות כיציאת חרום.

(ד)מבנה חדר המדרגות כיציאת חירום יהיה כמפורט לגבי דרך גישה ומהלך מדרגות, הכל כמפורט בסימנים ג׳ ו־ה׳ של פרק ב׳, למעט רוחב חדר המדרגות שלא יפחת –

(1)עבור פתח יציאת חירום בצורת דלת במידות 185 / 60 ס״מ ו־185 / 70 ס״מ – מ־1 מטר;

(2)עבור פתח יציאת חירום בצורת דלת במידות 200 / 91 ס״מ ו־200 / 106 ס״מ – מ־1.20 מטרים.

(ה)מזקף ראש של חדר מדרגות ביציאת חירום לא יפחת מ־2.10 מטרים.

(ו)בכל מקרה יהיו המידות המזעריות באיזור פתיחת דלת ההדף כנדרש לפתיחה תקינה של הדלת, הכל כמפורט בחלק ב׳ לתוספת הראשונה.

(ז)מבנה חדר המדרגות יבטיח הגנה על פתח יציאת החירום.

(ח)פתח יציאת החירום החיצוני יותקן בסוף חדר המדרגות הפונה ישירות כלפי חוץ הבנין, יהיה ניצב לציר חדר המדרגות ותותקן בו דלת פח הנפתחת כלפי חוץ במידות שלא יפחתו מ־¹⁄₂ מטרים, לרבות סידורי נעילה, המאפשרת איוורור חדר המדרגות.

(ט)לפני פתח יציאת החירום החיצונית, בסוף חדר המדרגות, יותקן משטח ביניים במידות מזעריות של אורך ורוחב כרוחב הנדרש לאותו חדר מדרגות.

(י)בחדר מדרגות כיציאת חירום תותקן תאורת התמצאות, דוגמת התאורה לפי הדרישות החלות על דרך גישה בצורת חדר מדרגות.

(יא)מי ששר הבטחון הסמיכו לכך רשאי לאשר מתכונת שונה מהאמור לעיל, בין מדובר בפתח יציאת חירום ובין בפתח יציאת חירום חיצוני.

(א)בתכנון מקלט יתקיימו עקרונות יסוד אלה:

(1)המקלט ייבנה בטון מזוין כמבנה דמוי תיבה, עשוי מקשה אחת ורתום בכל חלקיו, ללא קורות ועמודים;

(2)רצפת המקלט, קירותיו ותקרתו יהיו מישוריים;

(3)המקלט יהיה רבוע ככל האפשר;

(4)רצפת המקלט תהיה מונחת על קרקע;

(5)המקלט יבוסס על ידי יסוד דוברה או יסודות עוברים מתחת לקירות;

(6)המקלט יהיה אטום.

(ב)רשות מוסמכת רשאית לאשר סטיה מהעקרונות שפורטו בתקנת משנה (א), כולם או חלקם.

(ג)במקלטים עורפיים וקדמיים יהיו העוביים המזעריים של חלקי המקלט והעומסים הנוספים הפועלים עליהם כאמור בתקנה 72.

(ד)תכנון שלד המקלט ייעשה בהתאם לת״י 466 ולתקנים המוזכרים בו.

(ה)בכל מקרה של סתירה בין דרישות תקנות אלה לבין דרישות תקנים ישראליים תקבענה הדרישות המחמירות יותר.

(א)העומסים אשר יובאו בחשבון בעת תכנון שלד המקלט יהיו כמפורט להלן:

(1)העומסים הקבועים הפועלים על מקלטים קדמיים יכללו עומסי שכב״ל ושכפ״ץ גם אם לפי תקנות אלה השכב״ל והשכפ״צ יותקנו רק במועד מאוחר יותר.

(2)העומסים הקבועים המשתנים (לרבות העומסים השימושיים) והעומסים האקראיים יקבעו בהתאם לת״י 109, ת״י 412, ת״י 413 ו־ת״י 940.

(3)העומס האופייני השימושי הפועל על רצפות ותקרות הביניים של המקלט לא יפחת מ־4 קילו־ניוטון למ״ר.

(4)בדיקת שילוב עומסים בתכנון שלד המקלט תבוצע כמפורט להלן:

(א)שילוב עומסים בסיסי הכולל את העומסים הקבועים והעומסים המשתנים; עומסים אלה יוכפלו במקדמי הבטיחות החלקיים המתאימים כמפורט בת״י 416;

(ב)שילוב עומסים אקראי הכולל עומסים קבועים, עומסים משתנים ועומסים נוספים כמפורט בתקנה 72; בשילוב זה יהיה הערך המרבי של מקדמי הבטיחות החלקיים (השפעה מחמירה) לכל סוגי העומסים שווה ל־1;

(ג)את כל עומסי התכן בשילובים האקראיים יש להכפיל במקדם התנהגות למקלטים ע_n3 כמפורט בחלק ג׳ לתוספת הראשונה.

(5)בתכנון שלד המקלט יובא בחשבון עומס המים הפועל על המקלט כתוצאה מבדיקת איטום המקלט כאמור בתקנה 134.

(ב)אישרה רשות מוסמכת שילוב קורות או עמודים בשלד המקלט, ייקבעו העומסים הפועלים על רכיבים אלה בנוסף לעומסים המועברים אליהם מחלקי מבנה אחרים שמחוץ למקלט, כמפורט להלן:

(1)תכנון הקורות יהיה למצבי עמיסה מסוכנים; העומס המרבי על הקורה יחושב על ידי הכפלת הריאקציה המרבית מהתקרה במקדם התנהגות שערכו 1.5; העומס המזערי על הקורה יהיה הריאקציה המזערית מהתקרה;

(2)העומס המרבי על עמודים התומכים קורות יהיה הריאקציה המרבית מהקורה;

(3)במקרה של תקרה ללא קורות, הנתמכת על ידי עמודים, יחושבו העומסים על העמודים לפי הריאקציה המרבית מהתקרה, מוכפלת במקדם התנהגות שערכו 2.

(א)הבטון בכל חלקי המקלט יהיה מסוג ב־30 לפי דרישות ת״י 118.

(ב)מצע הבטון מתחת לרצפת המקלט יהיה מסוג ב־15 ועוביו לא יפחת מ־5 ס״מ.

(ג)החוזק האופייני וחוזקי התכן של הבטון בהטרחות השונות ייקבעו לפי ת״י 466.

(ד)בעת היציקה יינטלו דגימות בטון לצורך בדיקת חוזקו; החובה ליטול דגימות מוטלת על האחראי לבניית המקלט; בדיקת הדגימות תעשה במעבדה מאושרת ותוצאותיה יועברו לועדה המקומית לתכנון ולבניה וכן לרשות המוסמכת.

פורסמה הנחיית ענף מס׳ 28 – בדיקת חוזק בטון (10.9.2012).

(א)פלדת הזיון במקלט תהיה מאחד הסוגים הבאים:

(1)פלדה מעורגלת חלקה במוטות בודדים לפי ת״י 893 או ברשתות עיגון לפי ת״י 580;

(2)מוטות פלדה בעלי כושר הדבקות משופר וחוזק רגיל במוטות בודדים לפי ת״י 739 או ברשתות עיגון לפי ת״י 580;

(3)מוטות פלדה בעלי כושר הדבקות משופר וחוזק גבוה ברשתות עיגון בלבד, לפי ת״י 739 ו־ת״י 580;

(4)(נמחקה).

פורסמה הנחיית ענף מס׳ 17 – ברזל זיון במרחבים מוגנים (10.2.2019).

(ב)החוזק האופייני וחוזקי התכן של הפלדה בהטרחות השונות ייקבעו לפי ת״י 466.

(א)המנה המזערית של פלדת הזיון לא תפחת מדרישות ת״י 466.

(ב)שטחי הזיון המזעריים באזורים הלחוצים באלמנטים המוטרחים בכפיפה יהיו כדלקמן:

(1)50% משטחי הזיון המתוח באותו אזור, אם החישוב הוא חישוב סטטי.

(2)שטח הזיון הנדרש לפי חישוב דינמי, אך לא פחות מ־25% משטח הזיון למתיחה באותו אזור; החישוב הדינמי מחייב את אישור הרשות המוסמכת.

(ג) (1)הקוטר המזערי של מוטות הזיון מהסוגים המפורטים בתקנה 69(א)(1) ו־(2) יהיה 8 מ״מ.

(2)הקוטר המזערי של מוטות פלדה ברשתות עיגון מהסוגים המפורטים בתקנה 69(א)(3) ו־(4) יהיה 6.5 מ״מ.

(ד)הזיון בכל הרכיבים העיקריים של שלד המקלט המפורטים בחלק ג׳ לתוספת הראשונה, למעט קירות מפרידים ותקרת ביניים, ייעשה בשתי רשתות כדלקמן:

(1)רשת פנימית (הרשת בצד האלמנט הפונה לחלל המוגן) – בה המרחק המרבי בין צירי מוטות הזיון, בכל כיוון, הוא 10 ס״מ.

(2)רשת חיצונית – בה המרחק המרבי בין צירי מוטות הזיון, בכל כיוון, הוא 20 ס״מ.

(ה)בתקרות ביניים במקלט דו־מפלסי המרחק המרבי בין צירי המוטות ברשת התחתונה יהיה 10 ס״מ בכל כיוון; המרחק המרבי בין צירי המוטות ברשת העליונה יהיה 20 ס״מ בכל כיוון.

(ו)בקירות מפרידים המרחק המרבי בין צירי המוטות בשתי הרשתות יהיה 20 ס״מ בכל כיוון.

(ז)ברכיבי המשנה של שלד המקלט המפורטים בחלק ג׳ לתוספת הראשונה, יהיה המרחק המרבי בין צירי מוטות הזיון 20 ס״מ, בכל כיוון, ברשתות הפנימית והחיצונית, למעט ברכיבים בעובי 10 ס״מ, בהם תהיה רק רשת זיון אחת, אשר בה המרחק המרבי בין צירי המוטות יהיה 15 ס״מ בכל כיוון.

(ח)אורכי העיגון והחפייה של כל מוטות הזיון ייקבעו על פי הנחיות ת״י 466 עבור עיגון או חפייה במתיחה.

(ט)בכל חלקי שלד המקלט המפורטים בחלק ג׳ לתוספת הראשונה, יהיה עובי כיסוי הבטון של מוטות הזיון ברשתות הפנימיות 2 ס״מ; ברשתות החיצוניות ייקבע עובי כיסוי הבטון בהתאם לת״י 466.

(י)בכל האלמנטים הכוללים שתי רשתות זיון יחוברו צומתי הרשתות, במרווחים שאינם עולים על 40 ס״מ בכל כיוון, על ידי חישוק פלדה בקוטר 6 מ״מ, הכוללים שני ווים תקניים החובקים את מוטות הזיון של הרשתות.

(יא)בצידי פתחים, שמידותיהם בכיוון כלשהו עולות על 60 ס״מ, הנמצאים ברכיבים שעוביים אינו פחות מ־20 ס״מ, יש להניח מוטות זיון כמפורט להלן:

(1)כל מוטות הזיון האופקי והאנכי, שאמורים היו להיות באזור הפתח, ירוכזו בצידי הפתח בחלוקה שווה;

(2)הזיון הנוסף ינתן באופן שווה משני עברי חתך הבטון בצידי הפתח.

תרשים דוגמאות לפרטי ריתום בין קירות, בין רצפה לקיר ובין קיר לתקרה, ריתומים מיוחדים כגון עמוד לקורה, עמוד לתקרה וזיון נוסף סביב לפתחים מפורט בחלק ג׳ לתוספת הראשונה.

מידות מזעריות ועומסים נוספים עבור הרכיבים העיקריים של שלד המקלט מפורטים בחלק ג׳ לתוספת הראשונה.

עובי מזערי לרכיבים משניים בשלד המקלט מפורט בחלק ג׳ לתוספת הראשונה.

(א)כל עבודות שלד המקלט, לרבות בקרת איכות החמרים, יבוצעו בהתאם לדרישות המפרט.

(ב)לשיפור צפיפות הבטון ועבידותו יכול שישתמשו במוסף־על, ובלבד שאושר בידי מעבדה מאושרת ובידי הרשות המוסמכת.

(ג)לצורך יציקת הבטון יש להשתמש בטפסות חלקות לפי המפרט; הקשר בין הטפסות יהיה באמצעות שומרי מרחק מיוחדים הכוללים חרוטים פלסטיים נשלפים בקצוותיהם; בשום מקרה אין להשתמש בחוטי קשירה.

(ד)כל האלמנטים של המסגרות ומיתקני התברואה והחשמל במקלט, המעוגנים בבטון, יותקנו ויוצבו במקומם לפני יציקת הבטון; בשום מקרה לא תעבור צנרת תברואה או צנרת ניקוז בתוך אלמנטים של שלד המקלט במישור האלמנטים, אלא בניצב להם.

(ה)במקלט תת־קרקעי ובמפלס התחתון של מקלט דו־מפלסי תבוצע יציקת הרצפה וקירות החוץ ברצף ללא הפסקת יציקה; רשות מוסמכת רשאית להתיר הפסקת יציקה בין רצפה לקירות־חוץ, כאמור בחלק ג׳ לתוספת הראשונה.

תרשים דוגמאות להפסקות יציקה בין רצפה לקיר, בין קיר לתקרה, למתכונות שונות של מקלטים, מפורט בחלק ג׳ לתוספת הראשונה.

(א)שכב״ל מהווה שכבה חוצצת ומגינה בין מעטפת המקלט לבין שכפ״ץ.

(ב)שכב״ל תהיה מאחד החמרים כדלקמן:

(1)טוף – בעובי שלא יפחת מ־75 ס״מ;

(2)כורכר – בעובי שלא יפחת מ־90 ס״מ;

(3)חומר ואדי נקי ומנופה, המאושר בידי רשות מוסמכת בעובי שלא יפחת מ־1 מטר;

(4)חומר אחר אשר יקבל את אישור הרשות המוסמכת לשימוש בו כשכב״ל, בעובי שהיא תקבע.

(ג)שכב״ל תותקן על פי פרק 58 למפרטים.

(א) (1)שכפ״ץ מהווה שכבה חיצונית, המונחת מעל או בצידי השכב״ל או מעל לאדמה המקיפה את המקלט;

(2)שכפ״ץ תתוכנן בהתאם לדרישות תקנה 80.

(3)שכפ״ץ תותקן מאבנים, כמפורט בפרק 62 למפרט.

(ב)רשות מוסמכת רשאית לאשר שימוש בחמרים אחרים לשכפ״ץ לפי הנחיות שתקבע.

(א)במקלט ק1 תת־קרקעי תותקן שכב״ל בעובי הנדרש בהתאם לחומר הנבחר כמפורט להלן:

(1)מעל תקרת המפלס התת־קרקעי;

(2)סביב קירות מעטפת המקלט, ממפלס תחתית רצפת עיקר המקלט ועד לפני השכב״ל שמעל תקרת המקלט.

(ב)במקלט ק1 דו־מפלסי תותקן שכב״ל בעובי הנדרש בהתאם לחומר הנבחר כמפורט להלן:

(1)מעל תקרת המפלס התת־קרקעי וסביב קירותיו;

(2)סביב קירות המפלס התת־קרקעי, ממפלס תחתית רצפת עיקר המקלט ועד לפני השכב״ל שמעל תקרת המפלס התת־קרקעי;

(3)בין רצפת הקומה העל־קרקעית ותקרת המפלס התת־קרקעי של המקלט;

(4)אין חובה להתקין שכב״ל מעל התקרה וסביב הקירות של המפלס העל־קרקעי.

(ג) (1)תקרת המקלט וקירותיו ייעטפו על ידי שכבות המורכבות מחמרי איטום לפי מפרטי איטום שאישרה רשות מוסמכת, בטרם תונח השכב״ל מעל תקרת המקלט או סביב קירותיו;

(2)בין שכב״ל לבין קירות המקלט ותקרתו תפריד שכבה רצופה של לוחות העשויים מפוליסטירן מוקצף קשיח בעובי 5 ס״מ או חומר אחר בעל תכונות דומות, המודבקים או מונחים על שכבות האיטום להגנה על שלמותן.

(א)במקלט ק2 תת־קרקעי תותקן שכב״ל בעובי הנדרש בהתאם לחומר הנבחר כמפורט להלן:

(1)מעל תקרת המפלס התת קרקעי של המקלט;

(2)על פני השכב״ל, לכל שטחה, יוצק משטח בטון מזוין בעובי שלא יפחת מ־20 ס״מ, שיכלול שתי רשתות זיון בעלות מוטות בקוטר מזערי של 8 מ״מ, או בשתי רשתות עיגון בקוטר שלא יפחת מ־6.5 מ״מ; המרווחים בין צירי מוטות הזיון לא יעלו על 15 ס״מ, בכל כיוון.

(3)שכב״ל ומשטח הבטון המזויין שמעליה יבלטו ב־1 מטר מעבר לקירות החיצוניים של המקלט, מכל הצדדים.

(ב)במקלט ק2 דו־מפלסי תותקן שכב״ל בעובי הנדרש בהתאם לחומר הנבחר כמפורט להלן:

(1)מעל תקרת המפלס התת־קרקעי של המקלט, לרבות האזור שמעליו קיים מפלס על־קרקעי;

(2)על פני שכב״ל לכל שטחה יוצק משטח בטון מזויין כמפורט בתקנת משנה (א)(2).

(ג) (1)תקרת המקלט וקירותיו ייעטפו על ידי שכבות המורכבות מחומרי איטום לפי מפרטי איטום שאישרה רשות מוסמכת, בטרם תונח השכב״ל מעל תקרת המקלט או סביב קירותיו.

(2)בין השכב״ל לבין קירות המקלט ותקרתו תפריד שכבה רצופה של לוחות העשוים פוליסטירן מוקצף קשיח בעובי 5 ס״מ או מחומר אחר בעלות תכונות דומות, המודבקים או מונחים על שכבות האיטום להגנה על שלמותן.

(ד)על פני משטח הבטון הנמצא מעל השכב״ל ניתן לפזר שכבת אדמה חקלאית בעובי לפי הצורך, ובלבד שתובטח אי חדירת מים לתוך השכב״ל ויובטח ניקוז השטח.

(א)שכפ״ץ באזור התקרה תתוכנן לפי הדרישות כדלקמן:

(1)עובי השכבה יהיה 1.50 מטרים כאשר פני השכבה אופקיים או נטויים בזווית קטנה מ־15° ביחס לאופק או בזוית שווה או גדולה מ־60° ביחס לאופק.

(2)עובי השכפ״ץ, יהיה 1.80 מטרים כאשר פניה נטויים בזוית שווה או גדולה מ־15° ביחס לאופק עד ל־60° ביחס לאופק.

(3)במקלט פנימי הנמצא מתחת לבניה קשיחה המונעת פגיעה ישירה בשכפ״ץ, ניתן להפחית מעובי השכפ״ץ כמפורט להלן:

(א)בכל מקרה שרצפת המבנה יצוקה על גבי שכפ״ץ המקלט ניתן להפחית מעובי השכפ״ץ, באזור הרצפה בלבד, 1.5 פעמים עובי רצפת המבנה.

(ב)בכל מקרה שבו אזור הרצפה האמורה מוקף קירות חוץ מבניה קשיחה, ניתן להפחית מעובי השכפ״ץ באזור הרצפה כעובי הקיר המקשיח האמור.

(ג)ההפחתה הכוללת בעובי השכפ״ץ לא תעלה בכל מקרה על 50 ס״מ (עובי השכפ״ץ המזערי יהיה 1 מטר).

(4)שכפ״ץ במקלט קדמי מתחת לבניה רכה תיבנה ללא כל הפחתה מעוביה הנדרש.

(5)שכפ״ץ במקלט דו־מפלסי קדמי תתוכנן לפי דרישות אלה:

(א)במקרה שהמפלס העל קרקעי נמצא בשלמותו או בחלקו מעל עיקר המקלט, יותקנו בין רצפת המפלס העל־קרקעי ותקרת המפלס התת־קרקעי שכב״ל ושכפ״ץ כמפורט בתקנה 79 ובתקנה זו; ניתן להמיר ביצוע שכפ״ץ במקרה האמור בהגדלת עוביי קירות החוץ והתקרה של המפלס העל־קרקעי לעובי מזערי של 80 ס״מ בתקרה, ו־60 ס״מ בקירות החוץ; דרישות תכן למקרה זה מפורטות בחלק ג׳ לתוספת הראשונה.

(ב)במקרה שמפלסו העל־קרקעי של מקלט דו־מפלסי לא נמצא מעל עיקר המקלט, רשאית רשות מוסמכת לאשר אי התקנת שכפ״ץ בין רצפת המפלס העל־קרקעי ותקרת המפלס התת־קרקעי.

(ג)התקנת שכפ״ץ אינה נדרשת מעל תקרת או קירות הקומה העל־קרקעית של מקלט דו מפלסי, אלא אם כן רשות מוסמכת קבעה אחרת.

(ב)שכפ״ץ אופקית בהיקף המקלט תתוכנן לפי דרישות אלה:

(1)כאשר השכפ״ץ מונחת מעל פני הקרקע הטבעית, יהיה אורך הבליטה האופקית של השכפ״ץ מעבר לקו המקלט, (להלן – שובל השכפ״ץ) – 6.10 מטרים.

(2)כאשר פני השכפ״ץ מתלכדים עם מפלס פני הקרקע יהיה אורך שובל השכפ״ץ 5.30 מטרים.

(3)קבעה רשות מוסמכת שאחת מחזיתות המקלט אינה נמצאת בכיוון האוייב, רשאית היא לקבוע אורך שובל שכפ״ץ מוקטן בחזית האמורה ל־3.80 מטרים עבור שכפ״ץ מונחת על פני הקרקע הטבעית ו־2.95 מטרים עבור שכפ״ץ המתלכדת עם מפלס פני הקרקע.

(4)ניתן לקטום פינות שובל השכפ״ץ, ובלבד שבשום מקום לא יפחת אורך שובל השכפ״ץ מהמידות המצויינות בפסקה (3).

(ג)שכפ״ץ אנכית בהיקף המקלט תתוכנן לפי דרישות אלה:

(1)השכפ״ץ האנכית תותקן בצמוד לשכב״ל האנכית, ועד לפני השכפ״ץ האופקית.

(2)עובי השכפ״ץ יהיה 1.50 מטרים ממפלס פני השכפ״ץ האופקית ועד למפלס תחתית תקרת עיקר המקלט ו־1 מטר במפלס תחתית הרצפה של עיקר המקלט, כאשר החיבור בין 2 המידות בקו רצוף וישר.

(3)ניתן לקטום שכפ״ץ במקצועות האנכיים, ובלבד שעובי השכפ״ץ לאחר הקיטום לא יפחת –

(א)בחתך אנכי – מ־1.50 מטרים;

(ב)בחתך אופקי – מ־1.50 מטרים ומ־1 מטר, בהתאמה למקום הקיטום.

(ד)ניתן להמיר מתכונת של שכפ״ץ אופקית בהיקף המקלט במתכונת של שכפ״ץ אנכית בהיקף המקלט על פי דרישות תקנת משנה (ג).

תרשים דוגמאות לשכבות מגן עבור מקלטים ק1 ו־ק2 מפורט בחלק ד׳ בתוספת הראשונה.

(א)האיוורור במקלט יהיה באחד משני מצבים אלה:

(1)בשעת רגיעה;

(2)בשעת התקפה.

(ב)משטר האיוורור יהיה באמצעות –

(1)איוורור טבעי;

(2)מפוח לאספקת אוויר מסונן.

האיוורור הטבעי יתאפשר באמצעות כל הפתחים הקיימים במקלט כגון:

(א)צינורות איוורור בקוטר 8″ או 14″;

(ב)יציאות חירום במתכונת חלונות או דלתות;

(ג)דלתות.

הרכיבים של מערכת אוורור וסינון יותקנו באמצעות חיבורים קבועים ובלתי נתיקים ויוחזקו במקומם דרך קבע.

(א)סה״כ שטח פתחי האיוורור בצורת חלונות המשמשים לאיוורור טבעי יהיה 2% משטח עיקר המקלט; רשות מוסמכת רשאית לאשר הגדלת כמות פתחי האיוורור בצורת חלונות עד 4% מהשטח האמור.

(ב)כל פתחי האיוורור יהיו מוגנים בפני חדירת רסיסים והדף אויר, כנדרש בתקנות אלה.