Skip to main content

Law2018

Section 21 of חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018, סעד זמני במעמד צד אחד.

This section is in חלק ב׳: הליכי חדלות פירעון לגבי תאגיד / פרק ג׳: הגבלות וסעדים זמניים עד למתן צו לפתיחת הליכים

21. סעד זמני במעמד צד אחד

(א)בקשה למתן סעד זמני תידון במעמד הצדדים, ואולם רשאי בית המשפט, אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, כי יש חשש סביר שהשהיית הדיון עד לקיומו במעמד הצדדים תסכל את מתן הסעד או תגרום למבקש נזק חמור, לתת במעמד צד אחד –

(1)לבקשת התאגיד – סעד זמני כאמור בסעיף 20(א)(1) עד (3);

(2)לבקשת נושה – סעד זמני שעניינו איסור ביצוע עסקה מסוימת, איסור חלוקה, איסור ביצוע כל עסקה חריגה כהגדרתה בחוק החברות או התניית ביצוען של פעולות אלה באישור מאת בית המשפט.

(ב)הודעה על מתן סעד זמני במעמד צד אחד תפורסם לציבור ותימסר לכל אדם העלול להיפגע מכך, באופן ובמועד שיקבע השר.

(ג)ניתן סעד זמני במעמד צד אחד, יקיים בית המשפט דיון במעמד הצדדים בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־14 ימים מיום נתינתו.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring