Rules2018The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 1 of כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני), התשע״ח–2018.
This section is in פרק א׳: כללי / סימן א׳: פרשנות והוראות כלליות
1.
תיקון: 29.11.05, 1.6.08, 11.4.11, 9.6.14, 17.11.14, 2.12.14, 25.11.15, 12.9.16, 27.9.17, 13.5.19, 24.6.19, 23.9.19, 27.1.20, 5.8.20, 25.11.20, 22.2.21, 12.4.21, 17.11.21, 14.2.22, 8.11.23, 13.12.23, 19.5.25, 9.7.25, 31.12.25; תשע״ט־7, תשע״ט־13, תש״ף־2, תש״ף־6, תש״ף־7, תש״ף־11, תש״ף־12, תש״ף־31, תש״ף־32, תש״ף־34, תשפ״א־4, תשפ״א־6, תשפ״א־17, תשפ״א־26, תשפ״ב־4, תשפ״ב־14, תשפ״ב־21, תשפ״ג־3, תשפ״ג־12, תשפ״ד־4, תשפ״ד־11, תשפ״ד־24, תשפ״ד־32, תשפ״ה־7, תשפ״ה־30, תשפ״ו־13, תשפ״ו־19
הגדרות
[צ״ל: באמות מידה אלו –]
”אומדן צריכה שנתית“ – כמשמעותו בסעיף (ד)(2)(א)(2) לאמת מידה 51;
”אירוע חריג“ – אירוע, שאינו ”מצב חריג“ כהגדרתו באמת מידה 124, אשר במהלכו הופסקה אספקת החשמל ברציפות למשך שמונה שעות או יותר ל־20,000 צרכנים לפחות, או אירוע של עומס פניות למוקד, או אירוע של תקלה מחשובית או תפעולית נרחבת אצל ספק שירות חיוני המונעת מספק שירות חיוני אפשרות למתן שרות לצרכנים;
”אישור תעריף“ – מסמך המיישם את החלטות הרשות לגבי יצרן פרטי ואשר כולל, בין היתר, תעריפים הנובעים מההסדרים התעריפיים בנושאי כוח עליון וביטוח, אחריות, דלק חליפי ותעריפים ליצרן בעד רכישת אנרגיה, רכישת זמינות ואנרגיה או רכישת שירותים נלווים, אם וככל שהרשות תקבע את אלה, זאת נוסף על תשלומים ותעריפים החלים על היצרן לפי כל דין. מסמך זה ניתן על ידי יושב ראש הרשות והוא מתעדכן לפי ההוראות הכלולות בו;
”אמפר“ – יחידת זרם בסיסית המשמשת להמרה ליחידות קילו־וולט־אמפר (קו״א);
”אמצעי תשלום“ – לרבות אחד מאלה: הוראת קבע בבנק, כרטיס אשראי, המחאות דחויות, שוברים במזומן, תשלום חשבון צריכה בתדירות חד חודשית, פריסת החוב בחשבון הצריכה, או במונה תשלום מראש;
”אנרגיה מוזנת לרשת“ – הערך הנמדד בקילוואט לשעה על ידי מונה המותקן על הדקי הגנראטור או בנקודת חיבור מיתקן ייצור לרשת לפי העניין ובהתאם לקבוע באמות מידה אלה;
”אנרגיה מוזרמת לרשת“ – אנרגיה שהוזרמה על ידי יחידת ייצור לרשת של ספק שירות חיוני;
”אנרגיה מתחדשת“ – (נמחקה);
”בודק מוסמך“ – בעל רישיון של חשמלאי–בודק כאמור בתקנה 7 לתקנות החשמל (רישיונות), התשמ״ה–1985;
”בניין“ – כהגדרת ”בניין“ בחוק התכנון והבנייה;
”בעל מקרקעין“ – לרבות המחזיק במקרקעין;
”גודל חיבור“ – הספק החשמל שניתן לצרוך מהרשת או לספק לרשת בנקודה שבה מותקן מונה, מחושב ביחידות קילו־וולט־אמפר;
”דילוג יזום“ – החלטה של ספק שירות חיוני שלא לבצע קריאת מונה בפועל לתקופת חשבון מסוימת, הנובעת מצרכי ספק השירות החיוני בלבד;
”הגדלת חיבור“ – הוספת יכולת האספקה לגודל חיבור קיים;
”ההספק הנקי“ – ההספק החשמלי של יחידת הייצור, הנמדד בהדקי המחולל, בניכוי הספק הצריכה העצמית של יחידת הייצור ובניכוי הפסדי השנאה, במגוואט;
”הודעה“ – לרבות חשבון;
”הליכי גבייה אזרחיים“ – הליכים משפטיים על פי דין לשם גביית חוב של צרכן לספק שירות חיוני, לרבות הליך לביצוע החוב של הצרכן לספק השירות החיוני במסלול מקוצר לפי פרק א׳1 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967;
”הסדרי תשלום“ – פריסת תשלום חובות של צרכנים בשל צריכת חשמל בתעריף ביתי במקומות צרכנות המשמשים למגורים, באחד מאמצעי התשלום;
”הסכם גז“ – הסכם לרכישת גז טבעי בין יצרן לבין ספק גז טבעי;
”הספק מוקצה בעבור מספק“ – ההספק הנקי המותקן, מותאם טמפרטורה בתנאי האתר, שהוקצה למספק לטובת עסקאות פרטיות;
”העמסה מרכזית“ – שיטת העמסה שלפיה היצרן מעמיד את כל היכולת הזמינה של יחידת הייצור לטובת מנהל המערכת, ומנהל המערכת קובע את תכנית ההעמסה הפרטנית של יחידת הייצור;
”העמסה עצמית“ – שיטת העמסה שלפיה העמסת יחידת הייצור כולה או חלקה נקבעת על ידי היצרן בהתאם להוראות פרק ו׳ לספר אמות המידה ובכפוף לאישור מנהל המערכת, ושאר היכולת הזמינה מועמסת לרשת לפי החלטת מנהל המערכת;
”הפסקת חשמל“ – הפסקה באספקת חשמל כתוצאה מפעולה יזומה של ספק שירות חיוני המבוצעת במיתקן חשמל של הספק או של היצרן;
”הפרעה חולפת“ – תקלה שאינה צפויה מראש המשבשת את אספקת החשמל, המתחילה בהפסקתו של קו, קטע קו או שנאי בודד ומסתיימת בחיבורו האוטומטי המוצלח, ללא צורך בהתערבות;
”הפרעה ממושכת“ – תקלה שאינה צפויה מראש ומשבשת את אספקת החשמל, המתחילה בהפסקה של קו, קטע קו או שנאי בודד ומסתיימת עם חיבור אחרון הצרכנים;
”הפרת אמות מידה“ – אי־עמידת ספק שירות חיוני באמות מידה אלה, למעט אי־עמידה הנובעת מכך שצרכן לא אפשר גישה של ספק שירות חיוני למיתקן חשמל;
”הקטנת זרם“ – התקנתו של נתיך המגביל זמנית את זרם החשמל מגודל החיבור המותקן לגודל חיבור קטן יותר;
”הרשות“ – רשות החשמל, שהוקמה לפי סעיף 21 לחוק משק החשמל;
”התפלגות צריכה נורמטיבית“ – התפלגות הצריכה הנורמטיבית החצי־שעתית השנתית, לצורך התחשבנות עם מספקים שמשויכים אליהם צרכנים בעלי מונה בסיסי, שתפרסם הרשות באתר האינטרנט שלה על בסיס התפלגות הצריכה שעל פיה נקבע התעריף המפוקח האחיד לצרכן הביתי או על בסיס התפלגות אחרת שתשקף את הצריכה של סוג צרכנים מסוים;
”ויסות“ לעניין הספק – הפחתה חלקית או הפסקה מלאה של הספק הייצור במיתקן ייצור לכל פרק זמן שהוא, על פי שיקול דעת ספק שירות חיוני לצורכי בטיחות, שרידות או אמינות המערכת;
”חגים“ – שני ימי ראש השנה, יום הכיפורים, ראשון ושמיני עצרת של סוכות, ראשון ושביעי של פסח, חג השבועות יום העצמאות ויום בחירות;
”חדר מיתוג“ – חדר הכולל אמצעי מיתוג לרשת מתח גבוה;
”חוב צריכה“ – סכום של חשבון צריכה שלא שולם במועדו;
”חוק החשמל“ – חוק החשמל, התשי״ד–1954;
”חוק התכנון והבנייה“ – חוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965;
”חוק משק החשמל“ או ”החוק“ – חוק משק החשמל, התשנ״ו–1996;
”חח״י“ או ”חברת החשמל“ – חברת החשמל לישראל בע״מ;
”חיבור“ – קישור בין בניין או מיתקן לבין רשת חשמל לצורך העברת אנרגיה, לרבות שינוי של גודל חיבור קיים; לעניין הגדרה זו, ”מיתקן“ – מיתקני דרך, מיתקני תקשורת ומיתקני תשתית כהגדרתם בחוק התכנון והבנייה; החיבור יכיל מוליכי חשמל עיליים או תת־קרקעיים, מכשירים ואבזרים אחרים להולכה וחלוקה של חשמל מרשת החשמל עד למונה;
”חיבור זמני“ – חיבור המיועד למי שנחוצה לו אספקת חשמל לפרק זמן קצוב שאינו עולה על שלוש שנים;
”חיבור חריג“ – חיבור הכרוך בהקמת רשת חשמל ייעודית באזור שבו לא קיים תכנון להתפתחות עתידית של ביקושים לחשמל מהרשת, לפי תכנית מתאר ארצית (תמ״א 35) או תוכנית מיתאר מחוזית או מקומית, והכל בכפוף לקבוע באמת מידה 35לד;
”חיבור מיוחד“ – חיבור שעלותו לא נקבעה בלוחות התעריפים, למעט חיבור חריג;
”חמ״י“ – חברת החשמל מחוז ירושלים בע״מ;
”חצרים“ – מקרקעין, שאינם רשומים בפנקסי ספק שירות חיוני על שם צרכן מסוים, אשר הצרכן או מי מטעמו מחזיק בהם, לרבות רכוש משותף כהגדרתו בסעיף 52 לחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969;
”חריגה מתוכנית“ – פער או סטיה מיכולת זמינה ואנרגיה או מאנרגיה בצריכה או במכירה של חשמל מטעם יצרן, מספק או צרכן פרטי, ביחס לתוכנית מאושרת רלוונטית, למעט בשל השלת צרכן לפי הוראת ספק שירות חיוני או בשל תקלות כשל במערכות ההולכה, החלוקה או ההתקשרות;
”חשבון“ – חשבון צריכה או חשבון שירותי רשת;
”חשבון צריכה“ – הודעת חיוב של ספק שירות חיוני בעד אספקת החשמל השוטפת לצרכן ושירותים הקשורים באספקת חשמל זו;
”חשבון שירותי רשת“ – הודעת חיוב של ספק שירות חיוני רשת בעד שירותי רשת שהוא נותן בחטיבת קרקע;
”טעות בחשבון“ – כל טעות בחשבונות שערך ספק שירות חיוני, לרבות קביעת הצריכה, הערכת הצריכה, חישוב ויישום התעריף, למעט לעניין אמת מידה 13(ז);
”יום עבודה“ – יום מימי השבוע, למעט יום שישי, יום שבת, חג, ערב חג וחול המועד;
”יחידת ייצור“ – כהגדרתה בתקנות משק החשמל (יצרן חשמל פרטי קונבנציונלי), התשס״ה–2005;
”יחידת ייצור דו־דלקית“ – כהגדרתה בתקנות משק החשמל (קוגנרציה), התשס״ה–2004;
”יכולת זמינה“ – ההספק הנקי שיחידת הייצור יכולה לספק;
”יכולת זמינה ברוטו“ – ההספק החשמלי המרבי שיחידת הייצור יכולה לייצר בהדקי הגנרטור בחצי שעה נתונה;
”יכולת זמינה לטובת עסקאות פרטיות“ – החלק מן היכולת הזמינה המשתנה המשמש את היצרן לביצוע עסקאות פרטיות;
”יכולת זמינה משתנה“ – החלק מן היכולת הזמינה העומד לרשות היצרן;
”יכולת זמינה קבועה“ – החלק מן היכולת הזמינה העומד לרשות מנהל המערכת בהתאם לקבוע באמות המידה;
”יצרן“, ”יצרן פרטי“ ו”יצרן חשמל פרטי“ – בעל רישיון מותנה, רישיון ייצור או רישיונות ייצור, שאינו ספק שירות חיוני;
”יצרן באנרגיה מתחדשת“ – יצרן שמיתקן הייצור שלו פועל באמצעות אחת מאלה:
(1)אנרגיה מתחדשת בלבד;
(2)אנרגיה מתחדשת וכן שימוש בדלק פוסילי ובלבד שמתקיימים שני תנאים אלה:
(א)שיעור השימוש בדלק הפוסילי אינו עולה על 15% מסך האנרגיה המיוצרת במיתקן;
(ב)השימוש בדלק הפוסילי הכרחי לתמיכה בייצור באמצעות האנרגיה המתחדשת;
”יצרן בקוגנרציה“ – יצרן המייצר באמצעות יחידת ייצור בקוגנרציה כהגדרתה בתקנות משק החשמל (קוגנרציה), התשס״ה–2004;
”יצרן קונבנציונאלי“ – כהגדרת יצרן פרטי בתקנות משק החשמל (יצרן חשמל פרטי קונבנציונלי), התשס״ה–2005;
”כח עליון“ – כהגדרתו באמת מידה 130;
”כלי גבייה“ – כל אחד מאלה: התקנת מונה תשלום מראש, לרבות מת״מ הכרחי, התקנת נתיך מוקטן וניתוק אספקת החשמל במקום הצרכנות;
”לוחות התעריפים“ – לוחות שנקבעו בכללי משק החשמל (תעריפי חשמל), התשע״ח–2018;
”מבקש החיבור“ – המבקש להתחבר לרשת החשמל של ספק שירות חיוני לצורך רכישת חשמל או מכירתו, קבלת שירותי תשתית או נתינתם או קבלת שירותי גיבוי, בעבורו או בעבור אחרים, לרבות מי שמבקש לשנות גודל חיבור קיים, אשר נפתח לו תיק עבודה במשרדי ספק השירות החיוני;
”מ״ו“ – מגה־וואט;
”מגה וולט אמפר“ או ”מו״א“ – יחידת הספק אשר כפולותיה מהוות גודל חיבור לתשלום;
”מודול“ – תא פוטו־וולטאי;
”מונה“ – לרבות כל ציוד המשמש למדידת החשמל;
”מונה בסיסי“ – מונה שאינו מונה חכם;
”מונה חכם“ – מונה רציף המאפשר קריאה ושידור של נתוני הצריכה או הייצור ברמה רבע שעתית לכל הפחות;
”מונה תשלום מראש“ או ”מת״מ“ – כמשמעותו באמת מידה 20;
”מת״מ הכרחי“ – מונה תשלום מראש שספק שירות חיוני מתקין במקום הצרכנות עקב חובות צריכה של הצרכן, כחלופה לניתוק אספקת החשמל;
”מחלק“ – בעל רישיון חלוקה וכן מחלק היסטורי;
”מחלק דומיננטי“ – חח״י;
”מחלק היסטורי“ – גוף דוגמת מועצה מקומית, קיבוץ, מושב, ישוב קהילתי או ישוב אחר, אשר מקיים את התנאים הבאים: הוא בעל זכויות במקרקעין המשמש לו כמקום צרכנות ובעל זכויות בתשתית חשמל המשמשת אותו לחלוקת חשמל לתושביו, הוא מבצע פעילות של רכישת חשמל במתח גבוה, חלוקה והספקת חשמל כמשמעותן בחוק לצרכנים ביתיים בעלי מונים אישיים בשטח החלוקה שלו וקיבל אישור של ראש אגף רישוי ברשות בדבר הכרתו כמחלק היסטורי בהתאם להחלטות הרשות;
”המחלקה לשירותים חברתיים“ – לשכת הרווחה מטעם משרד הרווחה ברשות המקומית;
”מיתקן אגירה“ – מיתקן שמאפשר המרת אנרגיה חשמלית לאנרגיה הניתנת לאחסון, אחסון האנרגיה והמרתה בחזרה לאנרגיה חשמלית;
”מיתקן חשמל של ספק שירות חיוני“ – מיתקן חשמל שבבעלות ספק שירות חיוני, עד הדקי היציאה של המונה, עד קופסת החיבורים הראשונה או עד המפסק של מיתקן החשמל הפרטי, לפי הקרוב ביותר;
”מיתקן חשמל פרטי“ – מיתקן חשמל שאינו מיתקן חשמל של ספק שירות חיוני;
”מיתקן ייצור“ – מיתקן המשמש לייצור אנרגיה חשמלית, הכולל, בין היתר, את יחידות הייצור הממוקמות באתר וכן מבנים, מכונות, מכשירים, מצברים, מוליכים, אבזרים וציוד חשמלי קבוע או מטלטלין הקשורים אליהן;
”מיתקן צריכה ייחודי“ – מיתקן המחובר בגודל חיבור הקטן מ־25×1 אמפר;
”מכירה מרוכזת“ – אספקת חשמל בנקודת מניה אחת למחלק או למקום צרכנות במתח נמוך שבו קיים צרכן אחד הנותן שירות אספקת חשמל לאחרים;
”מנהל המערכת“ – כהגדרת בעל רישיון לניהול המערכת בחוק משק החשמל;
”מנהל מינהל החשמל“ – המנהל כהגדרתו בחוק משק החשמל או כל מי שיבוא במקומו לפי דין;
”מסדר מתח עליון“ – החלק ממיתקן הייצור בתחום שבין כניסת האנרגיה החשמלית לשנאי הראשי או לשנאים הראשיים עד ליציאה מחצר מיתוג ספק השירות החיוני לכיוון רשת ההולכה, הכולל, בין היתר, שנאי ראשי אחד או יותר, קו הולכה אחד או יותר, מפסיקי זרם, מנתקים, הגנות, אמצעי מדידה ואמצעי החווייה;
”מספק“ או ”מספק פרטי“ – צרכן חשמל בעל רישיון הספקה כהגדרתו בחוק משק החשמל, למעט מספק חח״י;
”מספק ברירת מחדל“ – ספק שירות חיוני רשת, שהוא בעל רישיון הספקה ושהצרכן מחובר אל הרשת שלו;
”מסרון קולי“ – הודעת מסרון (SMS) המתקבלת בטלפון הנייד של הצרכן כהודעה קולית;
”מען ליצירת קשר באופן דיגיטלי“ – (החל מיום 21.12.2026): כל אחד מאלה:
(1)מספר טלפון נייד אשר נמצא בחזקתו של הצרכן והצרכן עושה בו שימוש לקבלת מסרים;
(2)כתובת דואר אלקטרוני של הצרכן שהצרכן עושה בה שימוש לקבלת מסרים;
”מערכת מניה“ – מערכת של מונים ושנאי מדידה, לרבות כבלי מתח נמוך המשמשים לחיבור בין המונים ושנאי המדידה וארון המונים;
”מצב חריג“ – כקבוע באמת מידה 124;
”מקום צרכנות“ – חטיבת קרקע אשר לגביה נעשה חיבור לרשת החשמל ונרשם לגביהם צרכן פלוני בפנקסי ספק השירות החיוני, לרבות רישומו על מונה שהותקן במקום, אם הותקן;
”מש״ב“ – מקבץ שעות ביקוש שבו חל תעריף עומס וזמן לפי רמת הביקוש לחשמל: מש״ב פסגה, מש״ב גבע ומש״ב שפל;
”נכה הרדיפות והמלחמה בנאצים“ – צרכן רשום שהוא זכאי כהגדרתו בתקנות משק החשמל (תשלום מופחת לזכאים מקרב נכי הרדיפות והמלחמה בנאצים), התשס״א–2010;
”סל שיקום“ – כהגדרתו בחוק שיקום נכי נפש בקהילה, התש״ס–2000;
”ספק שירות חיוני“ או ”סש״ח“ – בעל רישיון לניהול המערכת, בעל רישיון הולכה או בעל רישיון חלוקה, כהגדרתם בחוק, כולל חח״י כבעלת הרישיון שניתן לה לפי סעיף 60(ד) לחוק ולרבות בעל רישיון ייצור שהשר קבע, לפי סעיף 18(ב) לחוק, כי הוא מרכז חלק מהותי מהייצור במשק החשמל;
”ספק שירות חיוני רשת“ – בעל רישיון הולכה או מחלק;
”עבודות החיבור“ – העבודות הכרוכות בביצוע חיבור לרשת החשמל, לרבות תיאום טכני ועבודות משרדיות הקשורים אליהן;
”עבודה על חשבון אחרים“ או ”עע״א“ – עבודה המבוצעת ברשת של ספק שירות חיוני לבקשת אדם, למעט עבודות החיבור, או עבודה המבוצעת להקמת רשת חדשה ושבאמות המידה נקבע שיחולו לגביה לוחות תעריפים מהלוחות הקבועים בפרק 4.4 לכללי משק החשמל (תעריפי חשמל), התשע״ח–2018;
”עומס מזערי“ – ההספק המזערי שבו יחידת ייצור יכולה לייצר אנרגיה באופן רציף בהתאם לבדיקות הקבלה שבוצעו לפי אמות מידה אלה;
”עומס פניות למוקד“ – מצב שבו היקף הפניות היומי למוקד הטלפוני כמשמעותו באמת מידה 7ב עולה בשיעור של 15 אחוזים לפחות על הממוצע היומי של היקף הפניות המתקבלות במוקד בשלושת החודשים האחרונים;
”עסקה פרטית“ – התקשרות ישירה למכירת אנרגיה בין יצרן למספק או בין מספק לצרכן במחיר שבין קונה מרצון למוכר מרצון;
”עסקת רכישה“ – כהגדרתה בכללי משק החשמל (עסקאות עם ספק שירות חיוני), התש״ס–2000;
”פיזור מונים“ – התקנת מונה על יד כל מקום צרכנות בבניין קומות;
”פנקסי ספק שירות חיוני“ – מונים, מכשירי מדידה תקניים, ספרי חשבונות, וכל מכשיר או מסמך אחר אשר משמש את ספק השירות החיוני במהלך עסקיו הרגיל;
”צריכה חצי־שעתית“ – צריכת האנרגיה של צרכן על פני חצי שעה רצופה מכלל מקורות הייצור בחצרו ומרשת החשמל;
”צריכה עצמית של יחידת ייצור“ – האנרגיה הנדרשת להפעלת יחידת ייצור;
”צריכה שעתית מרבית“ – מכפלה של הצריכה החצי־שעתית הגבוהה ביותר שנמדדה בשנה נתונה בשתיים;
”צרכן בעלים רשום“ – כהגדרתו באמת מידה 34א;
”צרכן בתעריף מופחת“ – צרכן רשום המחויב בתעריף ביתי, הזכאי לתשלום מופחת לפי סעיף 31א לחוק;
”צרכן חצר“ – צרכן שמחובר ישירות ליחידת ייצור של יצרן שאינו נדרש לרישיון חלוקה בהתאם להוראות סעיף 3ב לחוק משק החשמל;
”צרכן מתח גבוה“ – צרכן המחובר לרשת מתח גבוה;
”צרכן מתח נמוך“ – צרכן המחובר לרשת מתח נמוך;
”צרכן מתח עליון“ – צרכן המחובר לרשת מתח עליון;
”צרכן פרטי“ – צרכן שהתקשר בעסקה פרטית;
”צרכן רשום“ – צרכן הרשום לגבי מקום צרכנות, לרבות מספק;
”צרכן שאינו רשום“ – מי שצורך חשמל בפועל במקום צרכנות אך אינו רשום על המנייה של ספק שירות חיוני באותו מקום צרכנות;
”צרכן שאספקת החשמל חיונית לו“ – צרכן רשום המחויב בתעריף ביתי שספק השירות החיוני הכיר בו כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו לפי אמת מידה 7ג, ובכלל זה צרכן שהוכר כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו בהתאם לסעיף (ה) לאותה אמת מידה;
”צרכן תעו״ז“ – צרכן שהותקן לו מונה אלקטרוני המתוכנת למטרות תעריף עומס וזמן;
”קו חיבור“ – קו חשמל שתחילתו בקו של רשת חלוקה או רשת הולכה וסיומו בנקודת חיבור למיתקן חשמל פרטי;
”ק״ו“ – קילו־וואט;
”קיבולת אגירה“ – כמות האנרגיה הניתנת לאחסון במיתקן אגירה, במונחי קילו־וואט לשעה;
”קילו וולט־אמפר“ או ”קו״א“ – יחידת הספק בסיסית, אשר כפולותיה מהוות גודל חיבור לתשלום;
”ריבית איחורים“ – ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתפרסמת מזמן לזמן ברשומות, בתוספת מרווח של 2 אחוזים;
”ריבית החשב הכללי“ – כמשמעותה בהודעה בדבר שיעורי ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתפרסמת מזמן לזמן ברשומות;
”ריבית פיגורים“ – ריבית פיגורים שקבע החשב הכללי בהתאם להוראת תקנון כספים ומשק (התכ״ם) מספר 3.1.0.3 של החשב הכללי, כאשר ריבית הבסיס תהיה בשיעור ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתפרסמת מזמן לזמן ברשומות, בתוספת מרווח של 2 אחוזים;
”ריכוז מונים“ – התקנת כל המונים המשרתים בניין במקום אחד, שהוא ארון מונים או חדר החשמל, בכניסה לבניין או בקומה בבניין קומות;
”ריכוז מונים קומתי“ – התקנת קבוצת מונים המשרתים קומה או קומות בבניין קומות, אך לא את כל הבניין, בחדר חשמל;
”רישיון מותנה“ – רישיון זמני שניתן לאדם ולפיו אם יתקיימו תנאיו והוראות הדין, יינתן לאותו אדם רישיון ייצור;
”רשת החשמל“ – רשת חשמל של ספק שירות חיוני;
”רשת מתח גבוה“ – מוליכי חשמל עיליים או תת־קרקעיים, שנאים, מבנים, מיתקנים, מכשירים ואבזרים אחרים המשמשים לחלוקת חשמל במתח העולה על 400 וולט ונמוך מ־33 קילוולט (מידות נומינליות);
”רשת מתח נמוך“ – מוליכי חשמל עיליים או תת־קרקעיים, שנאים, מבנים, מיתקנים, מכשירים ואבזרים אחרים המשמשים לחלוקת חשמל במתח של 400 וולט (מידות נומינליות);
”רשת מתח על“ – מוליכי חשמל עיליים או תת־קרקעיים, תחנות מיתוג, מבנים, מיתקנים, מכשירים ואביזרים אחרים, המשמשים להולכת חשמל במתח של 400 קילוולט או יותר (מידות נומינליות);
”רשת מתח עליון“ – מוליכי חשמל עיליים או תת־קרקעיים, תחנות משנה, מבנים, מיתקנים, מכשירים ואביזרים אחרים, המשמשים להולכת חשמל במתח העולה על 115 קילוולט ונמוך מ־400 קילוולט (מידות נומינליות);
”שירותים“ – שירותים שנותן בעל רישיון ספק שירות חיוני, לרבות חיבורים לרשת חשמל, שירותי אנרגיה, שירותים הכרוכים ברכישת חשמל, שירותי צריכת חשמל, שירותי הולכה, שירותי חלוקה, שירותי אספקה, שירותי תשתית ושירותי גיבוי;
”שירותים נלווים“ – שירותים הנדרשים לשם שמירת אמינות ואיכות של הספקת החשמל באמצעות רשת החשמל לרבות ייצוב מתח, ייצוב תדר, אנרגיה ריאקטיבית ועתודות מסוגים שונים;
”שירותי רשת“ – שירותים הניתנים לצרכן על ידי מחלק במסגרת אחריותו על הרשת, לרבות הזמנות חיבורים חדשים לרשת והגדלת חיבור ים, הודעה ותיאום יזום של הפסקות חשמל, שרותי עע״א, החלפת נתיך, עיבוד נתוני מניה והעברתם, חיבור מיתקן באנרגיה מתחדשת לרשת, בירור תקלות ברשת והעברה בין קווי הזנה לצורך אספקת חשמל שוטפת, והכל באמצעי ייעודי לצרכן, באופן ישיר ושוטף;
”שנאי מדידה“ – שנאי מתח וזרם המיועדים למדידת מתחים וזרמים בערכים גבוהים ובמתחים שונים;
”שעות עבודה של מחלק“ – השעות 7:30 עד 16:00, בימים א׳ עד ה׳ שאינם ימי חג;
”תוכנית ההעמסה הכללית“ – תוכנית העמסה של כלל יחידות הייצור במשק לכל חצי שעה, שקובע מנהל המערכת טרם תחילת ההעמסה, כקבוע באמת מידה 93;
”תוכנית ההעמסה הפרטנית“ – תוכנית המפרטת את העומס של יחידת ייצור בכל חצי שעה, שקובע מנהל המערכת מספר שעות לפני העמסת היחידה, כקבוע באמת מידה 94;
”תכנית העמסה פרטנית יום מראש“ – התכנית המועברת על ידי מנהל המערכת ליצרן המורה ליצרן על אופן הפעלת יחידת הייצור ביממה העוקבת להגשת התכנית או לתקופה ארוכה יותר לפי המקרים האמורים באמת מידה 94א;
”תכנית העמסה פרטנית מעודכנת“ – תכנית ההעמסה הפרטנית העדכנית ביותר המועברת על ידי מנהל המערכת המורה ליצרן על אופן הפעלת יחידת הייצור;
”תוכנית ייצור יומית“ – תוכנית יומית שמגיש יצרן למנהל המערכת, המפרטת את היכולת הזמינה והייצור המתוכנן כאמור באמת מידה 91;
”תוכנית ייצור שבועית“ – תוכנית שבועית שמגיש יצרן למנהל המערכת המפרטת את היכולת הזמינה והייצור המתוכנן, כאמור באמת מידה 90;
”תוכנית פיתוח“ – תוכנית פיתוח כמשמעותה בסעיף 19 לחוק משק החשמל;
”תוכנית צריכה יומית“ – תוכנית יומית שמגיש מספק למנהל המערכת המפרטת את הצריכה המצרפית המתוכננת של הצרכנים בעסקאות פרטיות, כאמור באמת מידה 57;
”תוכנית צריכה שבועית“ – תוכנית שבועית שמגיש מספק למנהל המערכת המפרטת את הצריכה המצרפית המתוכננת של הצרכנים בעסקאות פרטיות, כמפורט באמת מידה 56;
”תוכנית תחזוקה“ – תוכנית שמגיש יצרן למנהל המערכת אשר מפרטת את מועדי ביצוע תחזוקה במיתקן ועל יכולת הייצור המקסימאלית האפשרית ביחידות מגוואט במיתקן, כאמור באמת מידה 86;
”תעריפים אחידים“ – התעריפים המיועדים למקומות צרכנות שלהם לא מותקן מונה מתאים לתעריף עומס וזמן, ומחושבים על בסיס ממוצעים שנתיים בהתאם לתעריף עומס וזמן ולמאפייני שעות הצריכה בסוגי מקומות הצרכנות, כמפורט להלן:
”תעריף ביתי“ – תעריף חשמל המיועד לבתים המשמשים למגורים בלבד אשר ניתן להם אישור לפי הוראות סעיף 157א לחוק התכנון והבנייה, ותקנה 5 לתקנות התכנון והבנייה (אישורים למתן שירותי חשמל, מים וטלפון), התשמ״א–1981, לבתים המשמשים למגורים בלבד אשר חוברו כדין לפני כניסת החוק לתוקף, לבתי תפילה ולמבנים לצרכי חקלאות;
”תעריף מאור לרחובות ציבוריים“ – תעריף חשמל המיועד למאור לרחובות ציבוריים המופעל רק בשעות הערב והלילה;
”תעריף שאינו ביתי“ – תעריף חשמל המיועד למבנים שאינם משמשים למגורים בלבד, ובכלל זה מבנים המשמשים למלאכה, לתעשייה או למסחר, למוסדות חינוך ותרבות, למרכזי קליטה, למבנים המשמשים עמותות ומוסדות ללא כוונת רווח, למרפאות, לבתי חולים, לבתי מלון, למשרדי ממשלה, למבנים המחוברים בחיבור זמני ולקטע של רחוב ציבורי העובר במנהרה;
”תעריף אנרגיה“ – תעריף שישלם מנהל המערכת בעד רכישת אנרגיה מיצרן קונבנציונאלי שמחובר לרשת ההולכה בהתאם להצעת המחיר החצי־שעתית של היצרן כאמור באמת מידה 102;
”תעריף חיבור חריג“ – תעריף נורמטיבי לחיבור בתוספת חיוב בעבור הקמת תשתית במסגרת הזמנת חיבור חריג בהתאם לתעריפים הקבועים בפרק 4.4 ללוחות התעריפים ”עבודות על חשבון אחרים“;
”תעריף חריגה ממקדם הספק“ – תעריף המוטל עקב סטייה מגודל הרכיב הריאקטיבי עבור כל אחד מהמתחים: עליון, גבוה ונמוך;
”תעריף חשמל“ – תשלום עבור שימוש בחשמל הנמדד על פי צריכה או העברה בפועל של חשמל, ביחידות של קילוואט לשעה;
”תעריף ייצור משוקלל“ – כקבוע בלוח תעריפים 6.3–1;
”תעריף מכירה מרוכזת“ – תעריף חשמל למחלקים במתח גבוה ולצרכנים במתח נמוך המחלקים ומספקים חשמל לאחר;
”תעריף עומס וזמן“ או ”תעו״ז“ – תעריף חשמל המחושב לפי עומס הצריכה המערכתית וזמן הצריכה, ומיועד לצרכנים שלהם מותקן מונה אלקטרוני המתוכנת למטרות תעריף זה;
”תעריף צובר“ – תעריף החל על מכירת חשמל לרשות הפלסטינית;
”תקופת חשבון“ – התקופה הנקובה בחשבון הצריכה כתקופה שלגביה נערך החשבון לתשלום בעד הצריכה;
”תשלום קבוע“ – תשלום המשקף את עלות סל השירותים הבסיסי שספק שירות חיוני או מנהל המערכת מספק לצרכניו או לבעלי רישיונות, לפי העניין; סל השירותים הבסיסי כולל, בין היתר, את השירותים האלה: עריכה, שליחה וגבייה של חשבון; קריאת מונה; עלויות הון ותפעול למונה; שירותי מחלקת מונים; מערך השירותים לקהל; הוצאות פרסום.
The text on this page is adapted from the entry כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני), התשע״ח–2018 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.