Law2019The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 1 of חוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019, הגדרות.
This section is in פרק א׳: הגדרות
1. הגדרות
תיקון: תשפ״ג, תשפ״ד
בחוק זה –
”אמצעי תשלום“ – רצף פעולות שעל משלם לבצע לשם מתן הוראת תשלום, בין שהוא כולל שימוש בחפץ או בפרט אימות ובין שאינו כולל שימוש כאמור;
”בנק הדואר“ – החברה, בנותנה את השירותים הכספיים מטעם החברה הבת, או החברה הבת, בנותנה את השירותים הכספיים, בהתאם להוראות חוק הדואר; בהגדרה זו, ”החברה“ ו”השירותים הכספיים“ כהגדרתם בחוק הדואר, ו”החברה הבת“ כהגדרתה בסעיף 88יא לחוק האמור;
”בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי“ – מי שבידו רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי) וכן תאגיד שבשליטתו; לעניין זה, ”שליטה“ – כהגדרתה בחוק האמור;
”גוף פיננסי מפוקח“ – כל אחד מאלה:
(1)תאגיד בנקאי;
(2)תאגיד עזר;
(3)בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי;
(4)בנק הדואר;
(5)בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי;
(6)(נמחקה);
(7)חברת תשלומים;
(8)בעל רישיון למתן שירות בנכס פיננסי;
”הוראות מאסדר“ – כמפורט להלן, לפי העניין:
(1)לעניין המפקח על הבנקים – הוראות שניתנו לפי סעיף 5(ג1) לפקודת הבנקאות;
(2)לעניין המפקח על נותני שירותים פיננסיים – הוראות שניתנו לפי סעיף 4 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים;
(3)לעניין המפקח לענייני השירותים הכספיים – הוראות שניתנו לפי סעיף 88יד לחוק הדואר;
(4)לעניין רשות ניירות ערך – הוראות שניתנו לפי סעיף 43(ב) לחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום;
”הוראת תשלום“ – הוראה של משלם לנותן שירותי תשלום למשלם לבצע פעולת תשלום, הניתנת באמצעות אמצעי תשלום, לרבות אם היא ניתנת באמצעות אחר ובכלל זה המוטב;
”הנפקה“, של אמצעי תשלום – העמדה של אמצעי תשלום לרשות המשלם והתחייבות לבצע הוראת תשלום שתינתן באמצעותו;
”הקפאת שימוש“, באמצעי תשלום – הקפאת השימוש באמצעי תשלום לפי סעיפים 22 או 23;
”הרשאה לחיוב“ – הרשאה שנותן המשלם לנותן שירותי תשלום למשלם לבצע פעולת תשלום מחשבון התשלום שלו או באמצעות אמצעי התשלום שלו, לפי דרישת המוטב ובכפוף לתנאים שנקבעו בהרשאה;
”הרשאת גישה לחשבון“ – הרשאה שנותן המשלם למנהל חשבון התשלום שלו לבצע הוראות תשלום שהועברו באמצעות נותן שירות ייזום מתקדם;
”ועדת הכלכלה“ – ועדת הכלכלה של הכנסת;
”חברת תשלומים“ – כהגדרתה בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום;
”חוזה שירותי תשלום“, ”חוזה“ – כמשמעותו בסעיף 2;
”חוק הבנקאות (רישוי)“ – חוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981;
”חוק הדואר“ – חוק הדואר, התשמ״ו–1986;
”חוק הגנת הצרכן“ – חוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981;
”חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום“ – חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ״ג–2023;
”חוק העונשין“ – חוק העונשין, התשל״ז–1977;
”חוק הפיקוח על הביטוח“ – חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981;
”חוק הפיקוח על קופות גמל“ – חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005;
”חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים“ – חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016;
”חשבון תשלום“ – חשבון המיועד לביצוע פעולות תשלום, בין שיש ייעודים נוספים לחשבון ובין שלאו;
”חשבון תשלום משותף ביחד ולחוד“ – חשבון תשלום שלגביו רשומים יותר מבעל חשבון אחד, שלפי החוזה כל אחד מבעלי החשבון רשאי לתת הוראות בחשבון בלא הסכמת בעל החשבון האחר;
”יום עסקים“ – כפי שנקבע בחוזה שירותי תשלום;
”לקוח“ – משלם או מוטב;
”מאסדר“ – כמפורט להלן, לפי העניין:
(1)לעניין תאגיד בנקאי, תאגיד עזר ובעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי – המפקח על הבנקים;
(2)לעניין בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי ובעל רישיון למתן שירות בנכס פיננסי – המפקח על נותני שירותים פיננסיים;
(3)לעניין בנק הדואר – המפקח לענייני השירותים הכספיים;
(4)לעניין חברת תשלומים – רשות ניירות ערך;
”מוטב“ – מי שהכספים המועברים במסגרת פעולת תשלום מיועדים אליו או מי שלטובתו מנוהל חשבון תשלום שניתן להעביר אליו כספים כאמור;
”הממונה על הגנת הצרכן“ – הממונה כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן;
”מנהל חשבון תשלום למשלם“ – נותן שירותי תשלום למשלם, שנותן שירות תשלום מסוג ניהול חשבון תשלום לטובת משלם;
”מסמך“ – לרבות פלט כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995;
”המפקח לענייני השירותים הכספיים“ – כמשמעותו בסעיף 88יג לחוק הדואר;
”המפקח על הבנקים“ – כמשמעותו בסעיף 5 לפקודת הבנקאות;
”המפקח על נותני שירותים פיננסיים“ – כמשמעותו בסעיף 2 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים;
”משלם“ – משלם הכספים המועברים במסגרת פעולת תשלום, מי שלטובתו מנוהל חשבון תשלום שניתן להעביר ממנו כספים כאמור או מי שהונפק לשימושו אמצעי תשלום;
”נכס“ – מקרקעין, מיטלטלין או זכויות;
”סולק“ – (נמחקה);
”סליקה“, של פעולת תשלום – קליטה של פעולת תשלום ועיבודה לשם זיכוי המוטב בכספים המועברים במסגרתה, וכן זיכוי המוטב;
”עסקת יסוד“ – עסקה בין משלם למוטב למכירת נכס או למתן שירות;
”פעולת תשלום“ – העברת כספים ממשלם למוטב כמפורט להלן, ולעניין זה אין נפקא מינה אם המשלם והמוטב הם אותו אדם:
(1)העברת כספים המופקדים בחשבון אחד לחשבון אחר, ובלבד שאחד החשבונות לפחות הוא חשבון תשלום;
(2)הפקדת מזומן בחשבון תשלום;
(3)משיכת מזומן מחשבון תשלום;
”פעולת תשלום מובטחת“ – פעולת תשלום שבה נותן שירותי תשלום למשלם מתחייב, במישרין או בעקיפין, כלפי נותן שירותי תשלום למוטב, ואם נותן שירותי התשלום למשלם נותן גם שירותי תשלום למוטב במסגרת אותה פעולת תשלום – גם כלפי המוטב, להעביר לו את הכספים במסגרת פעולת התשלום, בלי תלות בקבלת הכספים בפועל מהמשלם ובכפוף לתנאים שנקבעו ביניהם;
”פקודת הבנקאות“ – פקודת הבנקאות, 1941;
”פרט אימות“ – פרט ייחודי למשלם שנועד לאמת את זהותו;
”פרט אימות מוגבר“ – פרט אימות המאמת את זהותו של המשלם ברמת ודאות גבוהה;
”רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי“, ”רישיון למתן אשראי“, ”רישיון למתן שירות בנכס פיננסי“ ו”רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי“ – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים;
”רכיב חיוני“, באמצעי תשלום – רכיב באמצעי התשלום, הייחודי למשלם, ובכלל זה החפץ או פרט האימות שנעשה בו שימוש כחלק מאמצעי התשלום, או צירוף של רכיבים כאמור, שבעל הגישה לרכיב או לצירוף הרכיבים כאמור יכול לתת באמצעותו הוראת תשלום, ובלבד שהרכיב או צירוף הרכיבים פורט בחוזה שירותי התשלום בין נותן שירותי התשלום למשלם ובין המשלם;
”רשות ניירות ערך“ – כמשמעותה בסעיף 2 לחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968;
”שימוש לרעה“, באמצעי תשלום – שימוש באמצעי תשלום או ברכיב חיוני שלו בידי מי שאינו זכאי לכך לפי חוזה שירותי התשלום;
”שירות ייזום מתקדם“ – העמדה של אמצעי תשלום לרשות המשלם והתחייבות להעברת הוראת התשלום שייתן המשלם באמצעות אמצעי התשלום כאמור, למנהל חשבון התשלום למשלם, לשם ביצועה על ידי מנהל החשבון כאמור, ובלבד שמי שהעמיד את האמצעי כאמור אינו מנהל החשבון כאמור;
”שירותי כספומט“ – הפעלת מכשיר ממוכן המאפשר משיכת מזומן מחשבון תשלום או הפקדתו בחשבון תשלום;
”שירותי תשלום“ – שירותי תשלום למשלם או שירותי תשלום למוטב;
”שירותי תשלום למוטב“ – כל אחד מאלה:
(1)סליקה של פעולת תשלום;
(2)ניהול חשבון תשלום לטובת המוטב;
”שירותי תשלום למשלם“ – כל אחד מאלה:
(1)הנפקה של אמצעי תשלום;
(2)ניהול חשבון תשלום לטובת המשלם;
(3)שירות ייזום מתקדם;
”תאגיד בנקאי“ ו”תאגיד עזר“ – כהגדרתם בחוק הבנקאות (רישוי);
”השר“ – שר המשפטים.
The text on this page is adapted from the entry חוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.