The full text of חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ״ג–2023, in 84 sections.

בחוק זה –

”אבטחת מידע“ – כהגדרתה בחוק הגנת הפרטיות;

”אישור“ – אישור מאת מאסדר לעסוק במתן שירות ייזום מתקדם או שירות ייזום בסיסי, שניתן לפי סימן ד׳ לפרק ב׳;

”אמצעי שליטה“, ”הון עצמי“ ו”נושא משרה בכירה“ – כהגדרתם בחוק ניירות ערך;

”אמצעי תשלום“, ”הוראת תשלום“, ”הנפקה“ של אמצעי תשלום, ”הרשאה לחיוב“, ”הרשאת גישה לחשבון“, ”חשבון תשלום“, ”לקוח“, ”מוטב“, ”מנהל חשבון תשלום למשלם“, ”משלם“, ”סליקה“ של פעולת תשלום, ”פעולת תשלום“, ”שירות ייזום מתקדם“ ו”שירותי כספומט“ – כהגדרתם בחוק שירותי תשלום;

”בנק“ – בנק ובנק חוץ כמשמעותם בחוק הבנקאות (רישוי);

”בנק הדואר“ – החברה בנותנה את השירותים הכספיים מטעם החברה הבת, או החברה הבת בנותנה את השירותים הכספיים, בהתאם להוראות חוק הדואר; לעניין הגדרה זו, ”החברה“, ”השירותים הכספיים“ ו”החברה הבת“ כהגדרתם בסעיפים 1 ו־88יא לחוק האמור, בהתאמה;

”בעל עניין מהותי“, בתאגיד – מי שמחזיק יותר מ־20 אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד;

”בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי“ – מי שבידו רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים;

”בעל רישיון למתן אשראי“ – מי שבידו רישיון למתן אשראי כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים;

”בעל רישיון למתן שירות מידע פיננסי“ – מי שבידו רישיון למתן שירות מידע פיננסי כהגדרתו בחוק שירות מידע פיננסי;

”בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי“ – מי שבידו רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים;

”בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי“ – מי שבידו רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי);

”גוף מוסדי“ – מבטח או חברה מנהלת;

”גוף מנהל“ – גוף כמפורט להלן:

(1)תאגיד בנקאי;

(2)בנק הדואר;

(3)בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי;

(4)מי שניתן לו רישיון במדינת חוץ הנכללת ברשימת המדינות שנקבעה לפי סעיף 24(ח)(1), ונתון לפיקוח של גוף שהוסמך לפי דין לפקח על פעילות בנקאית באותה מדינה, לרבות לעניין איסור הלבנת הון ומימון טרור, ואילו ניהל את העסקים בישראל היה חייב ברישיון בנק לפי חוק הבנקאות (רישוי);

(5)גוף אחר שקבע השר לפי סעיף 24(ח)(2);

”דירקטור חיצוני“ – כהגדרתו בחוק החברות;

”הוראות מאסדר“ – כמפורט להלן, לפי העניין:

(1)לעניין המפקח על הבנקים – הוראות הניתנות לפי סעיף 5(ג1) לפקודת הבנקאות;

(2)לעניין המפקח על נותני שירותים פיננסיים – הוראות הניתנות לפי סעיף 4(א) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים;

(3)לעניין הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון –

(א)לגבי מבטח – הוראות הניתנות לפי סעיף 2(ב) לחוק הפיקוח על הביטוח;

(ב)לגבי חברה מנהלת – הוראות הניתנות לפי סעיף 39(ב)(1) לחוק הפיקוח על קופות הגמל;

(4)לעניין הרשות – הוראות הניתנות לפי סעיף 43(ב);

(5)לעניין המפקח לענייני השירותים הכספיים – הוראות הניתנות לפי סעיף 88יד לחוק הדואר;

”היקף פעילות קטן“, לעניין מנהל חשבון תשלום – כמפורט להלן:

(1)לעניין בנק או תאגיד עזר – שווי נכסים שאינו עולה על 5% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל או על שיעור אחר משווי הנכסים כאמור שקבע הנגיד לפי סעיף 37(א)(1); לעניין הגדרה זו, ”שווי נכסים“ –

(א)של בנק שאינו בנק חוץ – שווי נכסיו של הבנק כפי שמופיע במאזן הבנק בדוח הכספי השנתי האחרון שנערך על בסיס מאוחד על פי כללי חשבונאות מקובלים החלים עליו;

(ב)של בנק חוץ – שווי נכסיו של הבנק בישראל כפי שמופיע במאזן לפעילותו בישראל ליום 31 בדצמבר של השנה שקדמה למועד הדיווח, כפי שדיווח הבנק למאסדר בהתאם להוראות המאסדר;

(ג)של תאגיד עזר – שווי נכסיו של תאגיד העזר כפי שמופיע במאזן תאגיד העזר בדוח הכספי השנתי האחרון שנערך על בסיס מאוחד על פי כללי חשבונאות מקובלים החלים עליו;

(2)לעניין מנהל חשבון תשלום המפוקח על ידי בנק ישראל ושאינו בנק או תאגיד עזר – היקף פעילות הנמוך מהיקף הפעילות שקבע הנגיד לפי סעיף 37(א)(2);

(3)לעניין חברת תשלומים – סכום הכספים שקיבלה לשם מתן שירותי תשלום ללקוחותיה, בשנה הקלנדרית הקודמת לא עלה על 25 מיליארד שקלים חדשים או על סכום אחר שקבע השר לפי סעיף 37(ב), וגם סכום הכספים שהעבירה לשם מתן שירותי תשלום ללקוחותיה בשנה הקלנדרית הקודמת לא עלה על 25 מיליארד שקלים חדשים או על סכום אחר שקבע השר לפי סעיף 37(ב);

(4)לעניין בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי – צבר פיקדונות או צבר אשראי שאינו עולה על 250 מיליון שקלים חדשים או על סכום אחר שקבע השר לפי סעיף 37(ג); לעניין הגדרה זו, ”צבר אשראי“ – כהגדרתו בסעיפים 11א ו־25א לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים, לפי העניין, ו”צבר פיקדונות“ – כהגדרתו בסעיף 25א לחוק האמור;

”היתר שליטה“ – היתר לשליטה בחברת תשלומים שניתן לפי סעיף 10;

”ועדת הכלכלה“ – ועדת הכלכלה של הכנסת;

”חברה מנהלת“ – כהגדרתה בחוק הפיקוח על קופות הגמל;

”חברת תשלומים“ – בעל רישיון שירותי תשלום;

”חוק איסור הלבנת הון“ – חוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000;

”חוק בנק ישראל“ – חוק בנק ישראל, התש״ע–2010;

”חוק הבנקאות (רישוי)“ – חוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981;

”חוק הגנת הפרטיות“ – חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981;

”חוק הדואר“ – חוק הדואר, התשמ״ו–1986;

”חוק החברות“ – חוק החברות, התשנ״ט–1999;

”חוק הייעוץ“ – חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ״ה–1995;

”חוק חדלות פירעון“ – חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018;

”חוק מערכות תשלומים“ – חוק מערכות תשלומים, התשס״ח–2008;

”חוק ניירות ערך“ – חוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968;

”חוק העונשין“ – חוק העונשין, התשל״ז–1977;

”חוק הפיקוח על הביטוח“ – חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981;

”חוק הפיקוח על קופות הגמל“ – חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005;

”חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים“ – חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016;

”חוק שירות מידע פיננסי“ – חוק שירות מידע פיננסי, התשפ״ב–2021;

”חוק שירותי תשלום“ – חוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019;

”יוזם בסיסי“ – בעל רישיון ייזום בסיסי או בעל אישור לעסוק במתן שירות ייזום בסיסי;

”יוזם מתקדם“ – חברת תשלומים הנותנת שירות ייזום מתקדם, או בעל אישור לעסוק במתן שירות כאמור;

”יוזם תשלום“ – יוזם בסיסי או יוזם מתקדם;

”כספים“ – הילך חוקי שהוצא לפי סעיף 41 לחוק בנק ישראל ומטבע חוץ;

”כרטיס חיוב“ – כהגדרתו בסעיף 11ב(א) לחוק הבנקאות (רישוי), למעט לוחית או חפץ אחר לשימוש חוזר המיועדים רק למשיכת כסף באמצעות מכשירי בנק ממוכנים;

”מאסדר“ – כמפורט להלן, לפי העניין:

(1)לעניין בעל רישיון ייזום בסיסי, חברת תשלומים ובעל רישיון למתן שירות מידע פיננסי – הרשות;

(2)לעניין תאגיד בנקאי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי ותאגיד שבשליטתו – המפקח על הבנקים;

(3)לעניין בנק הדואר – המפקח לענייני השירותים הכספיים;

(4)לעניין בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון למתן אשראי ובעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי – המפקח על נותני שירותים פיננסיים, אולם לעניין בעל רישיון למתן אשראי או בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי, שהוא חברת תשלומים – הרשות;

(5)לעניין גוף מוסדי – הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון;

(6)לעניין גוף אחר שנקבע לפי סעיף 2(ו) – מי שמוענקת לו לפי דין סמכות לפקח על פעילותו של הגוף האמור;

”מאסדר יוזם תשלום“ – מאסדר של יוזם תשלום, כמפורט להלן, לפי העניין:

(1)לעניין בעל רישיון ייזום בסיסי, חברת תשלומים ובעל רישיון למתן שירות מידע פיננסי – הרשות;

(2)לעניין תאגיד בנקאי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי ותאגיד שבשליטתו – המפקח על הבנקים;

(3)לעניין בנק הדואר – המפקח לענייני השירותים הכספיים;

(4)לעניין בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון למתן אשראי ובעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי – המפקח על נותני שירותים פיננסיים, אולם לעניין בעל רישיון למתן אשראי או בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי, שהוא חברת תשלומים – הרשות;

(5)לעניין גוף מוסדי – הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון;

(6)לעניין גוף אחר שנקבע לפי סעיף 2(ו) – מי שמוענקת לו לפי דין סמכות לפקח על פעילותו של הגוף האמור;

”מאסדר מנהל חשבון תשלום למשלם“ – מאסדר של מנהל חשבון תשלום למשלם, כמפורט להלן, לפי העניין:

(1)לעניין חברת תשלומים – הרשות;

(2)לעניין תאגיד בנקאי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי ותאגיד שבשליטתו – המפקח על הבנקים;

(3)לעניין בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי – המפקח על נותני שירותים פיננסיים;

”מבטח“ – כהגדרתו בחוק הפיקוח על הביטוח;

”מטבע חוץ“ – כהגדרתו בחוק בנק ישראל, למעט מטבע חוץ שקבע השר בצו לפי סעיף 61(ב) לחוק זה;

”הממונה על התחרות“ – כמשמעותו בחוק התחרות הכלכלית, התשמ״ח–1988;

”הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון“ – הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון שמונה לפי סעיף 2 לחוק הפיקוח על הביטוח;

”מנהל חשבון תשלום“ – מנהל חשבון תשלום למשלם או מנהל חשבון תשלום למוטב;

”מנהל חשבון תשלום למוטב“ – נותן שירותי תשלום למוטב, שנותן שירות תשלום מסוג ניהול חשבון תשלום לטובת מוטב;

”מנפיק“ – חברת תשלומים שעיסוקה בהנפקה של אמצעי תשלום;

”מנפיק בעל היקף פעילות רחב“ – מי שמנוי ברשימת המנפיקים בעלי היקף פעילות רחב שפרסם מאסדר לפי סעיף 31;

”מערכת מבוקרת“, ”מערכת תשלומים“, ”מפעיל“ של מערכת תשלומים, ו”משתתף“ במערכת תשלומים – כהגדרתם בחוק מערכות תשלומים;

”מערכת ממשק למתן הוראות תשלום“ – מערכת מקוונת ומאובטחת שבאמצעותה מנהל חשבון תשלום למשלם מחויב לתת גישה לחשבון התשלום של המשלם לשם שירות ייזום בסיסי או שירות לייזום מתקדם, לפי סעיף 35, שמאפייניה ייקבעו על ידי מאסדר מנהל חשבון התשלום למשלם לפי סעיף 41(א)(1);

”המפקח לענייני השירותים הכספיים“ – המפקח לענייני השירותים הכספיים כמשמעותו בסעיף 88יג לחוק הדואר;

”המפקח על הבנקים“ – המפקח על הבנקים שמונה לפי סעיף 5 לפקודת הבנקאות;

”המפקח על נותני שירותים פיננסיים“ – כמשמעותו בסעיף 2 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים;

”מתן אשראי אגב פעולת תשלום“ – מתן אשראי או העמדת מסגרת אשראי על ידי חברת תשלומים, העומדים בתנאים המפורטים בסעיף 22(ד);

”הנגיד“ – נגיד בנק ישראל שמונה לפי סעיף 6 לחוק בנק ישראל;

”נותן שירות זר“ – תאגיד העוסק במתן שירות תשלום או במתן שירות ייזום בסיסי, מחוץ לישראל, מכוח דין זר המסדיר את העיסוק במתן שירותים כאמור;

”סולק“ – חברת תשלומים שעיסוקה בסליקה של פעולות תשלום;

”סולק בעל היקף פעילות רחב“ – מי שמנוי ברשימת הסולקים בעלי היקף פעילות רחב שפרסם מאסדר לפי סעיף 29;

”סולק כרטיסי חיוב גדול“ – מי שמנוי ברשימת סולקי כרטיסי החיוב הגדולים שפרסם מאסדר לפי סעיף 28(ו);

”ספק“ – כהגדרתו בסעיף 11ב(א) לחוק הבנקאות (רישוי);

”פקודת הבנקאות“ – פקודת הבנקאות, 1941;

”רישיון“ – רישיון שירותי תשלום או רישיון ייזום בסיסי;

”רישיון ייזום בסיסי“ – רישיון לעסוק במתן שירות ייזום בסיסי, שניתן לפי סימן ב׳ לפרק ב׳;

”רישיון שירותי תשלום“ – רישיון לעסוק במתן שירותי תשלום, שניתן לפי סימן ב׳ לפרק ב׳;

”הרשות“ – רשות ניירות ערך כמשמעותה בסעיף 2 לחוק ניירות ערך;

”שירות ייזום בסיסי“ – כל אחד מאלה:

(1)ייזום הוראת תשלום, לבקשת לקוח, באמצעות כתיבת פרטי ההוראה אצל מנהל חשבון התשלום למשלם, לשם ביצועה על ידי מנהל החשבון כאמור לאחר שיקבל את אישור המשלם, ובלבד שיוזם ההוראה אינו מנהל החשבון;

(2)ייזום הרשאה לחיוב, לבקשת לקוח, באמצעות כתיבת פרטי בקשת ההרשאה לחיוב חשבון התשלום אצל מנהל חשבון התשלום למשלם, לשם אישור הבקשה על ידי מנהל החשבון כאמור לאחר שיקבל את אישור המשלם להגשתה, ובלבד שיוזם ההרשאה אינו מנהל החשבון;

(3)ייזום ביטול הרשאה לחיוב, לבקשת לקוח, באמצעות כתיבת פרטי ההודעה לביטול הרשאה לחיוב חשבון התשלום אצל מנהל חשבון התשלום למשלם, לשם ביטול ההרשאה לאחר שיקבל את אישור המשלם להודעת הביטול, ובלבד שיוזם ביטול ההרשאה אינו מנהל החשבון;

”שירותי תשלום“ – כל אחד מסוגי השירותים המפורטים להלן, למעט שירותים המנויים בחלק ב׳ לתוספת השביעית:

(1)ניהול חשבון תשלום;

(2)הנפקה של אמצעי תשלום;

(3)סליקה של פעולת תשלום;

(4)שירות ייזום מתקדם;

”שליטה“ – כהגדרתה בחוק ניירות ערך; ואולם לעניין בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי – כהגדרתה בחוק הבנקאות (רישוי), וכל מונח בהגדרה האמורה יפורש לפי החוק האמור;

”תאגיד בנקאי“ – כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), או תאגיד עזר כהגדרתו בחוק האמור;

”השר“ – שר האוצר.

(א)לא יעסוק אדם במתן שירות תשלום שאינו שירות ייזום מתקדם, אלא אם כן בידו רישיון לכך שניתן מאת הרשות לפי סימן ב׳ ובהתאם לתנאי הרישיון ולהוראות לפי חוק זה.

(ב)לא יעסוק אדם במתן שירות ייזום מתקדם, אלא אם כן בידו רישיון לכך שניתן מאת הרשות לפי סימן ב׳ ובהתאם לתנאי הרישיון ולהוראות לפי חוק זה.

(ג)על אף האמור בסעיף קטן (ב), גוף מהגופים המנויים להלן לא יעסוק במתן שירות ייזום מתקדם, אלא אם כן בידו אישור לכך שניתן מאת מאסדר, לפי הוראות סימן ד׳, ובהתאם לתנאי האישור ולהוראות לפי חוק זה:

(1)תאגיד בנקאי;

(2)בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי ותאגיד שבשליטתו;

(3)בנק הדואר;

(4)בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי.

(ד)לא יעסוק אדם במתן שירות ייזום בסיסי, אלא אם כן בידו רישיון לכך שניתן מאת הרשות לפי הוראות סימן ב׳, ובהתאם לתנאי הרישיון ולהוראות לפי חוק זה.

(ה)על אף האמור בסעיף קטן (ד), גוף מהגופים המנויים להלן לא יעסוק במתן שירות ייזום בסיסי, אלא אם כן בידו אישור לכך שניתן מאת מאסדר, לפי הוראות סימן ד׳, ובהתאם לתנאי האישור ולהוראות לפי חוק זה:

(1)תאגיד בנקאי;

(2)בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי ותאגיד שבשליטתו;

(3)בנק הדואר;

(4)בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי;

(5)חברת תשלומים;

(6)גוף מוסדי;

(7)בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי;

(8)בעל רישיון למתן אשראי;

(9)בעל רישיון למתן שירות מידע פיננסי.

(ו)על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ד), השר, באישור ועדת הכלכלה, רשאי לקבוע סוגים נוספים של גופים העוסקים בתחום הפיננסי ושפעילותם הפיננסית מפוקחת לפי דין, שלא תחול עליהם חובת הרישיון לפי סעיפים קטנים (ב) או (ד), לפי העניין, ותחול עליהם חובת האישור לפי סימן ד׳; תקנות לפי סעיף קטן זה יותקנו לפי הצעת המאסדר לפי דין של הגוף שנקבע כאמור או בהתייעצות עימו ובהתייעצות עם הרשות, ולגבי גוף המפוקח על ידי בנק ישראל – לפי הצעת הנגיד או בהסכמתו, ובהתייעצות עם הרשות.

(ז)על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יעסוק מבטח במתן שירות תשלום.

(א)חובת הרישיון לפי סעיף 2(א) לא תחול על אלה:

(1)תאגיד בנקאי;

(2)בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי ותאגיד שבשליטתו;

(3)בנק הדואר;

(4)בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי;

(5)מפעיל מערכת מבוקרת כמשמעותו בחוק מערכות תשלומים, בפעילותו כמפעיל מערכת מבוקרת לפי החוק האמור;

(6)מי שעיסוקו במתן שירות תשלום בהיקף מצומצם, בסכום מוגבל, למספר לקוחות קטן, או במספר עסקאות קטן, והכול כפי שקבע השר בתקנות, ובכלל זה בתנאים כפי שיקבע; תקנות לפי פסקה זו יותקנו לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עימה ובאישור ועדת הכלכלה.

(ב)מי שעיסוקו במתן שירות תשלום כאמור בסעיף קטן (א)(6) יודיע לרשות על מתן השירות כאמור, מזמן לזמן ובהתאם להוראות לפי סעיף קטן זה; הרשות תקבע בכללים הוראות בדבר מועדי מסירת ההודעות ואופן מסירתן וכן פרטים שיש לכלול בהן ומסמכים ודוחות שיצורפו להן.

(ג)השר, באישור ועדת הכלכלה, רשאי לקבוע גופים נוספים שחובת רישיון או אישור לפי סעיף 2 לא תחול עליהם, דרך כלל או לגבי סוג מסוים של שירות תשלום שהם נותנים, כפי שיקבע; תקנות לפי סעיף קטן זה לעניין חובת רישיון לפי סעיף 2 יהיו לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עימה, ולעניין חובת אישור לפי סעיף 2 – לפי הצעת מאסדר יוזם התשלום או בהתייעצות עימו; בתקנות לפי סעיף קטן זה רשאי השר לקבוע תנאים שיחולו על מתן שירות תשלום או שירות ייזום בסיסי בידי גוף נוסף שנקבע כי חובת הרישיון או אישור לא תחול עליו כאמור.

פורסמו תקנות הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (פטור מחובת רישוי), התשפ״ד–2024.

פורסמו כללי הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (הודעה של גופים פטורים לרשות ניירות ערך), התשפ״ו–2025.

(א)הרשות רשאית לתת רישיון שירותי תשלום או רישיון ייזום בסיסי למבקש שמתקיימים לגביו כל אלה:

(1)הוא חברה כהגדרתה בחוק החברות, או שהוא רשום כחברת חוץ לפי סעיף 346 לאותו חוק;

(2)יש לו אמצעים טכנולוגיים מתאימים לשם מתן שירות התשלום או שירות הייזום הבסיסי, לפי העניין, ומיומנות בהפעלתם, באופן שיבטיח את אמינות המערכות שבאמצעותן יינתנו השירותים ואת קיום ההוראות לפי חוק זה ולפי חוק שירותי תשלום, ובכלל זה ההוראות בעניין אבטחת מידע, הגנת סייבר וניהול סיכונים, ולעניין מבקש רישיון שירותי תשלום – לרבות בעניין המשכיות עסקית, והכול לפי כללים שקבעה הרשות בהוראות מאסדר ולפי סעיף 5;

(3)התוכנית העסקית, ולעניין מבקש רישיון שירותי תשלום – גם ההצהרה על האמצעים הכספיים שלו שצירף לבקשתו לפי סעיף 5, מעידים על יכולתו לתת את שירות התשלום או שירות הייזום הבסיסי שהוא מבקש לתת, לפי העניין, ולעמוד בהוראות לפי חוק זה ולפי חוק שירותי תשלום, והכול לפי כללים שקבעה הרשות בהוראות מאסדר ולפי סעיף 5;

(4)הוא עומד בדרישות לעניין הון עצמי, ביטוח או בטוחה אחרת, כפי שקבעה הרשות לפי סעיף 25(א);

(5)לא תלוי ועומד לגבי המבקש צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון, בית המשפט לא מינה כונס נכסים לנכסיו או ציווה על פירוקו, והמבקש לא החליט על פירוקו מרצון;

(6)לעניין מבקש רישיון שירותי תשלום, אם קיים בעל שליטה בו – מתקיימים בבעל השליטה התנאים לקבלת היתר שליטה לפי סעיף 10;

(7)השליטה על עסקיו וניהולם מופעלים בישראל, ואם אינם מופעלים בישראל – ביכולתו לקיים את כל ההוראות לפי חוק זה וניתן לאכוף אותן לגביו.

(ב)מצאה הרשות כי מבקש הרישיון אינו ראוי לעסוק במתן שירות תשלום או שירות ייזום בסיסי, לפי העניין, בשל טעמים שבטובת הציבור או בשל טעמים הנוגעים למהימנותו, למהימנותו של בעל שליטה בו או למהימנותו של נושא משרה בכירה בו או בבעל שליטה בו, רשאית היא, בהחלטה מנומקת בכתב, שלא לתת רישיון למבקש אף אם מתקיימים לגביו התנאים שבסעיף קטן (א), ובלבד שנתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה או לפני מי שהיא הסמיכה לכך מקרב עובדי הרשות, בדרך שהורתה.

(א)בקשה לרישיון תוגש לרשות; בבקשה יפרט מבקש הרישיון את סוג הרישיון שאותו הוא מבקש, ובבקשה לרישיון שירותי תשלום – גם את סוג שירות התשלום שהוא מבקש לתת.

(ב)לבקשה לרישיון יצורפו מסמכים המעידים על קיום התנאים לקבלת הרישיון כאמור בסעיף 4, ובכלל זה התוכנית העסקית של מבקש הרישיון ולעניין בקשה לרישיון שירותי תשלום – גם הצהרה בדבר האמצעים הכספיים שלו; הרשות תקבע בכללים פרטים שיכלול המבקש בתוכנית העסקית ובהצהרה כאמור וכן רשאית היא לקבוע בכללים פרטים, מסמכים ודוחות נוספים שייכללו בבקשה או שיצורפו לה.

(ג)יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך רשאי לדרוש ממבקש הרישיון פרטים, מסמכים או דוחות נוספים על האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) אם נראה לו כי הדבר דרוש לבחינת התקיימותו של תנאי מהתנאים למתן הרישיון ולקבלת החלטה בבקשה.

פורסמו כללי הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (בקשת רישיון שירותי תשלום או שירות ייזום בסיסי), התשפ״ד–2024.

(א)ברישיון שירותי תשלום יפורט, בין השאר, סוג שירות התשלום, אחד או יותר, שרשאי בעל הרישיון לתת, ורשאית הרשות לקבוע ברישיון שירותי תשלום או ברישיון ייזום בסיסי תנאים שיחולו על בעל הרישיון.

(ב)הרשות רשאית לשנות את התנאים שקבעה ברישיון כאמור בסעיף קטן (א), ובלבד שהודיעה לבעל הרישיון את נימוקיה ונתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה או לפני מי שהיא הסמיכה לכך מקרב עובדיה, בדרך שהורתה.

(א)הרשות רשאית, בהחלטה מנומקת בכתב, לבטל רישיון או להתלותו לתקופה שלא תעלה על שנה או, מנימוקים מיוחדים, לתקופה שלא תעלה על חמש שנים, אם מצאה כי מתקיים אחד מאלה:

(1)הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב או שגוי;

(2)חדל להתקיים בבעל הרישיון תנאי מהתנאים למתן רישיון כאמור בסעיף 4(א) או שהוא הפר תנאי מהתנאים שנקבעו ברישיון לפי סעיף 6;

(3)בעל הרישיון הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה;

(4)בעל הרישיון לא החל במתן שירות תשלום או שירות ייזום בסיסי, לפי העניין, בתוך שנתיים ממועד מתן הרישיון או שהפסיק לתת את השירות במשך שנתיים רצופות;

(5)מתקיימת נסיבה מהנסיבות המנויות ברשימה שנקבעה לפי סעיף קטן (ב) המעידה על פגם במהימנות כאמור באותו סעיף קטן; נסיבות כאמור ייבחנו לגבי בעל הרישיון, בעל שליטה בו ונושא משרה בכירה בבעל הרישיון או בבעל שליטה בו;

(6)טעמים שבטובת הציבור מצדיקים את ביטול הרישיון או את התלייתו.

(ב)הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנות של בעל רישיון, של בעל שליטה בו או של נושא משרה בכירה בו או בבעל שליטה בו (בסעיף קטן זה – הרשימה); הרשימה תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ואינה טעונה פרסום ברשומות; הרשימה תיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום הפרסום, ואולם שינוי ברשימה לא יחול על הליך תלוי ועומד לפי סעיף קטן (א)(5); הודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי שלה ומועד תחילתו, תפורסם ברשומות.

רשות ניירות ערך פרסמה רשימת נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנות של חברת תשלומים ובעל רישיון לייזום תשלום בסיסי, בעל שליטה בו ונושא משרה בכירה בכל אחד מהם. לפי הודעה על פרסום רשימת נסיבות לבחינת פגם במהימנות לעניין חברת תשלומים ובעל רישיון לייזום תשלום בסיסי (י״פ תשפ״ד, 2063), הרשימה נכנסה לתוקף ביום כ״ח בטבת התשפ״ד (9 בינואר 2024).

(ג)סבר יושב ראש הרשות כי פגם כאמור בסעיף קטן (א)(1) עד (6) שבשלו רשאית הרשות לנקוט אמצעים כאמור באותו סעיף קטן, ניתן לתיקון, רשאי הוא להורות לבעל הרישיון לתקנו, ורשאי הוא להורות על אופן התיקון והמועד לתיקון; חלף המועד כאמור והפגם לא תוקן להנחת דעתו של יושב ראש הרשות, רשאית הרשות לנקוט אמצעים כאמור בסעיף קטן (א).

(ד)הרשות לא תבטל רישיון או תתלה אותו כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שנתנה לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה או לפני מי שהיא הסמיכה לכך מקרב עובדיה, בדרך שהורתה, אולם יושב ראש הרשות רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, להתלות רישיון באופן מיידי, אם קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים זאת, ובלבד שייתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו לפני הרשות כאמור, בסמוך ככל האפשר לאחר התליית הרישיון ולא יאוחר מ־30 ימים לאחר התליה כאמור.

(ה)ביטלה הרשות רישיון או התלתה רישיון לפי סעיף זה, תפרסם על כך הודעה באתר האינטרנט של הרשות, ולעניין התליית רישיון – תפרסם באופן האמור גם את תקופת ההתליה.

(א)מי שרישיונו בוטל או הותלה חייב למלא אחר כל ההוראות החלות על בעל רישיון, לפי חוק זה ולפי חוק שירותי תשלום, כל עוד קיימות התחייבויות שנתן ללקוחות לפני ביטול הרישיון או התלייתו.

(ב)יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך רשאי לתת למי שרישיונו בוטל או הותלה הוראות בדבר ניהול עסקיו ככל שהדבר ייראה לו נחוץ כדי להגן על לקוחות שהתקשרו עם בעל הרישיון לפני ביטול הרישיון או התלייתו; אין בהוראה כאמור כדי לפטור את מי שרישיונו בוטל או הותלה מאחריותו למילוי התחייבויות שנתן ללקוחות לפני ביטול הרישיון או התלייתו.

(א)בעל רישיון שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון, שהחליט על פירוקו מרצון או על חיסול עסקיו, דרך כלל או בתחום עיסוק מסוים, או שנפתחו בעניינו הליכי פירוק, בין ביוזמתו ובין שלא ביוזמתו, יודיע על כך לרשות בלא דיחוי.

(ב)הוראות סעיף 8 יחולו גם על בעל רישיון כאמור בסעיף קטן (א), בשינויים המחויבים.

(א)לא ישלוט אדם בחברת תשלומים, אלא על פי היתר מאת הרשות.

(ב)הרשות רשאית שלא לתת היתר שליטה לפי סעיף זה, מטעמים אלה בלבד:

(1)תלוי ועומד לגבי מבקש ההיתר צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון, או שמתקיים לגביו אחד מאלה, לפי העניין:

(א)לעניין מבקש שהוא יחיד – הוא הוכרז פסול דין;

(ב)לעניין מבקש שהוא תאגיד – הוא החליט על פירוקו מרצון, או שבית המשפט ציווה על פירוקו או מינה כונס נכסים לנכסיו או לחלק מהותי מהם בשל אי־תשלום חוב;

(2)טעמים הנוגעים לטובת הציבור או למהימנותו של מבקש ההיתר או של נושא משרה בכירה בו.

(ג)הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מי שהיה לבעל שליטה בחברת תשלומים מכוח העברת אמצעי שליטה על פי דין.

מי שמחזיק באמצעי שליטה בחברת תשלומים לא יעביר אותו לאחר ביודעו שהנעבר זקוק להיתר שליטה ואין בידו היתר כאמור.

(א)הרשות רשאית לבטל היתר שליטה, בהחלטה מנומקת בכתב ולאחר שנתנה לבעל היתר השליטה הזדמנות לטעון את טענותיו, אם מתקיים אחד מאלה:

(1)התקיים האמור בסעיף 10(ב)(1);

(2)מצא יושב ראש הרשות כי התקיימה נסיבה מהנסיבות המנויות ברשימה שקבעה הרשות לפי סעיף 7(ב), המעידה על פגם במהימנות בעל היתר השליטה או נושא משרה בכירה בו;

(3)טעמים שבטובת הציבור המצדיקים את ביטול היתר השליטה.

(ב)סבר יושב ראש הרשות כי פגם כאמור בסעיף קטן (א)(1) עד (3), שבשלו רשאית הרשות לבטל את היתר השליטה, ניתן לתיקון, רשאי הוא להורות לבעל היתר השליטה לתקנו, ורשאי הוא להורות על אופן התיקון והמועד לתיקון; חלף המועד האמור והפגם לא תוקן להנחת דעתו של יושב ראש הרשות, רשאית הרשות לבטל את היתר השליטה לפי הוראות סעיף קטן (א).

(א)ראה יושב ראש הרשות שאדם הוא בעל שליטה בחברת תשלומים בלא היתר שליטה, רשאי הוא, בהחלטה מנומקת בכתב, לאחר שנתן לאותו אדם הזדמנות לטעון את טענותיו, להורות –

(1)על מכירת אמצעי השליטה שמחזיק אותו אדם, כולם או חלקם, בתוך תקופה שיקבע, כך שלא יהיה עוד בעל שליטה;

(2)שלא יופעלו זכויות ההצבעה או זכויות למינוי דירקטור או מנהל כללי מכוח אמצעי שליטה שמחזיק אותו אדם בלא היתר שליטה;

(3)שהצבעה מכוח אמצעי שליטה שהחזיק אותו אדם בלא היתר שליטה לא תבוא במניין קולות ההצבעה;

(4)על ביטול מינויו של דירקטור או מנהל כללי שנגרם בידי אותו אדם.

(ב)היה אדם בעל שליטה בחברת תשלומים מכוח העברת אמצעי שליטה על פי דין, רשאי יושב ראש הרשות, לאחר שנתן לאותו אדם הזדמנות לטעון את טענותיו, להורות לו למכור את אמצעי השליטה האמורים, כולם או חלקם, בתוך תקופה שיורה, כך שלא יהיה עוד בעל שליטה כאמור.

(ג)הורה יושב ראש הרשות לפי הוראות סעיף קטן (ב) למכור אמצעי שליטה, רשאי הוא לתת הוראה כאמור בסעיף קטן (א)(2) עד (4), בשינויים המחויבים.

(ד)לא מכר בעל שליטה באמצעי השליטה בהתאם להוראות יושב ראש הרשות לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), רשאי בית המשפט, לבקשת הרשות, למנות כונס נכסים למכירת אמצעי השליטה כאמור.

(א)מאסדר רשאי לתת לגוף מהגופים המנויים להלן שביקש זאת, אישור למתן שירות ייזום בסיסי, ובלבד שמתקיים לגביו האמור בסעיף קטן (ג):

(1)תאגיד בנקאי;

(2)בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי ותאגיד שבשליטתו;

(3)בנק הדואר;

(4)בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי;

(5)חברת תשלומים;

(6)גוף מוסדי;

(7)בעל רישיון למתן אשראי;

(8)בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי;

(9)בעל רישיון למתן שירות מידע פיננסי;

(10)גוף שנקבע לפי סעיף 2(ו).

(ב)מאסדר רשאי לתת לגוף המנוי בסעיף קטן (א)(1) עד (4) או לגוף שנקבע לפי סעיף 2(ו), לפי העניין, שביקש זאת, אישור למתן שירות ייזום מתקדם, ובלבד שמתקיים לגביו האמור בסעיף קטן (ג).

(ג)לא ייתן מאסדר אישור לפי סעיף קטן (א) או (ב) אלא אם כן מתקיימים במבקש האישור התנאים האמורים בסעיף 4(א)(2) ו־(3), שיחול לעניין זה בשינויים המחויבים ובשינוי זה: במקום הסיפה החל במילה ”והכול לפי כללים“ יקראו ”והכול בהתאם להוראות המאסדר“.

(ד)מצא מאסדר כי מבקש האישור אינו ראוי לעסוק במתן שירות ייזום בסיסי או שירות ייזום מתקדם, לפי העניין, בשל טעמים שבטובת הציבור, רשאי הוא, בהחלטה מנומקת בכתב, שלא לתת לו אישור אף אם מתקיימים לגביו התנאים האמורים בסעיף קטן (ג), ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו או לפני עובד מטעמו, בדרך שהורה.

(א)בקשה לאישור תוגש למאסדר; בבקשה יפרט מבקש האישור אם הוא מבקש לעסוק במתן שירות ייזום בסיסי או שירות ייזום מתקדם.

(ב)לבקשה לאישור יצורפו מסמכים המעידים על קיום התנאים לקבלת האישור, ובכלל זה תוכנית עסקית של מבקש האישור; המאסדר יקבע, בהוראות מאסדר, את הפרטים שייכללו בתוכנית העסקית כאמור וכן פרטים, מסמכים ודוחות נוספים שייכללו בבקשה או שיצורפו לה.

(ג)המאסדר או עובד מטעמו רשאי לדרוש ממבקש האישור פרטים, מסמכים או דוחות נוספים על האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), אם נראה לו כי הדבר דרוש לשם קבלת החלטה בבקשה.

הוראות סעיף 6 יחולו לעניין תנאי האישור, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: במקום ”הרשות“ יקראו ”המאסדר“.

(א)מאסדר רשאי לבטל אישור או להתלותו, בהחלטה מנומקת בכתב, אם מצא כי מתקיים אחד מאלה:

(1)האישור ניתן על יסוד מידע כוזב או שגוי;

(2)חדל להתקיים בבעל האישור התנאי למתן האישור כאמור בסעיף 14(ג), לפי העניין, או שהוא הפר תנאי מהתנאים שנקבעו באישור לפי סעיף 16;

(3)בעל האישור הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה או הוראות מאסדר;

(4)המאסדר התלה את הרישיון שנתן לפי דין אחר לבעל האישור לשם עיסוקו בתחום הפיננסי, ולעניין גוף שנקבע לפי סעיף 2(ו) ושאינו בעל רישיון כאמור – המאסדר הגביל לפי דין את פעילותו הפיננסית;

(5)טעמים שבטובת הציבור מצדיקים את ביטול האישור או את התלייתו.

(ב)התליה לפי סעיף קטן (א) תהיה לתקופה שלא תעלה על שנה, ומנימוקים מיוחדים – לתקופה שלא תעלה על חמש שנים; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו לעניין התליה לפי סעיף קטן (א)(4).

(ג)הוראות סעיף 7(ד) יחולו לעניין ביטול או התליה של אישור, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: במקום ”הרשות“ ו”יושב ראש הרשות“ יקראו ”המאסדר“.

הוראות סעיף 8 יחולו על מי שאישורו בוטל או הותלה, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: במקום ”יושב ראש הרשות“ יקראו ”המאסדר“ ובמקום ”עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך“ יקראו ”עובד מטעמו“.

(א)הרשות תנהל מרשם של חברות תשלומים ויוזמי תשלום ותפרסמו באתר האינטרנט של הרשות; המרשם יכלול את אלה:

(1)רשימת חברות התשלומים ופרטיהן;

(2)רשימת בעלי רישיון ייזום בסיסי ופרטיהם, חברות התשלומים הרשאיות לתת שירות ייזום מתקדם ופרטיהן, וכן בעלי האישור ופרטיהם כפי שהעביר לה כל אחד מהמאסדרים של בעלי האישור.

(ב)במרשם ייכללו פרטים אלה, לפחות:

(1)פרטי בעל הרישיון או בעל האישור, ובכלל זה פרטים ליצירת קשר עימו;

(2)סוג השירות שרשאי בעל הרישיון או בעל האישור לתת על פי הרישיון או האישור;

(3)זהות המאסדר של חברת התשלומים או של יוזם התשלום;

(4)דבר ביטול או התליה של רישיון או אישור שניתנו; ולעניין התליה כאמור – גם תקופת ההתליה;

(5)רשימת פטורים לפי סעיפים 21 ו־26 לנותני שירות זרים, ללא פרטים מזהים.

(א)בעל רישיון וכן בעל היתר שליטה בו יודיעו לרשות, בלא דיחוי –

(1)אם חדל להתקיים תנאי מן התנאים למתן הרישיון או היתר השליטה, לפי העניין;

(2)אם התקיים תנאי שבשלו רשאית הרשות לבטל את הרישיון או להתלותו או לבטל את היתר השליטה, לפי העניין, ולעניין בחינת מהימנות כאמור בסעיפים 7(א)(5) או 12(א)(2), יודיעו לרשות על התקיימות נסיבה מהנסיבות המנויות בסעיף 27(ג)(1) עד (6) לחוק הייעוץ לגביהם או לגבי נושא משרה בכירה בהם, בארץ או בחוץ לארץ.

(ב)נושא משרה בכירה בבעל רישיון או בבעל היתר שליטה יודיע לבעל הרישיון או לבעל היתר השליטה, לפי העניין, על התקיימות נסיבה מהנסיבות המנויות בסעיף 27(ג) לחוק הייעוץ, לגביו, כאמור בסעיף קטן (א)(2), בלא דיחוי; הודעה לפי סעיף קטן זה תכלול את הפרטים הדרושים לבעל הרישיון או לבעל היתר השליטה, לפי העניין, כדי למלא את חובתו לפי סעיף קטן (א).

על אף האמור בסעיפים 4 ו־10, הרשות רשאית לתת רישיון לנותן שירות זר גם אם לא מתקיימים בו התנאים המנויים בסעיף 4(א)(1) עד (4) ו־(6), וכן לפטור בעל שליטה בו מחובת היתר שליטה לפי סעיף 10, תוך שמירה על עניינם של הלקוחות ולאחר ששקלה טעמים שבטובת הציבור, אם התקיימו שני אלה:

(1)הרשות שוכנעה כי הדין הזר המסדיר את עיסוקו של נותן השירות הזר במתן שירות תשלום או שירות ייזום בסיסי, לפי העניין, עונה במידה מספקת בכל הנוגע לעניינים המוסדרים לפי אותם סעיפים;

(2)הרשות התנתה את מתן הרישיון או הפטור בתנאים שייקבעו ברישיון לפי סעיף 6.

(א)השר רשאי לקבוע נסיבות או תנאים שבהתקיימם חברת תשלומים לא תהיה רשאית לעסוק בהפעלת מערכת תשלומים שמשתתף בה נותן שירותי תשלום אחר, במטרה למנוע או לצמצם את החשש לניגוד עניינים בהפעלת המערכת כאמור, בשים לב לתועלת הקיימת בהפעלתה; קביעת נסיבה או תנאי כאמור הנוגעים להפעלת מערכת מבוקרת, בשל פעילותה כמערכת מבוקרת, תיעשה בהסכמת הנגיד; לעניין זה, ”נותן שירותי תשלום“ – חברת תשלומים, תאגיד בנקאי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי, בנק הדואר ובעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, העוסקים במתן שירותי תשלום.

(ב)מצא יושב ראש הרשות כי עיסוק נוסף של חברת תשלומים, לרבות הפעלת מערכת תשלומים כאמור בסעיף קטן (א), צפוי לפגוע במילוי חובותיה או ביכולת הפיקוח של הרשות, לפי חוק זה או לפי חוק שירותי תשלום, או בעניינם של לקוחותיה של חברת התשלומים, או מעורר חשש ממשי לניגוד עניינים בפעילותה, רשאי הוא, בהחלטה מנומקת בכתב, לאסור על חברת התשלומים לעסוק באותו עיסוק נוסף ככלל או במקרה מסוים, או להורות על תנאים לעיסוק כאמור; הוראה כאמור הנוגעת להפעלת מערכת מבוקרת, בשל פעילותה כמערכת מבוקרת, לא תינתן אלא בהסכמת הנגיד.

(ג)חברת תשלומים רשאית לעסוק במתן שירותי כספומט, במתן שירות המנוי בחלק ב׳ לתוספת השביעית, בהמרת כספים אגב שירות תשלום או במתן אשראי אגב פעולת תשלום, בלא צורך ברישיון נוסף לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים ובכפוף להוראות לפי סעיף זה.

(ד)אשראי אגב פעולת תשלום יינתן על ידי חברת תשלומים כאמור בסעיף קטן (ג) בכפוף להתקיימות כל התנאים האלה:

(1)האשראי ניתן כשירות הנלווה לפעולת תשלום ולשם ביצועה, ולעניין העמדת מסגרת אשראי – המסגרת מיועדת למתן אשראי כשירות נלווה לפעולת תשלום ולשם ביצועה; לעניין זה, ”פעולת תשלום“ – העברת כספים ממשלם למוטב כאמור בפסקה (1) להגדרה ”פעולת תשלום“ שבסעיף 1 לחוק שירותי תשלום, ובלבד שהמשלם והמוטב אינם אותו אדם;

(2)האשראי ייפרע בתוך תקופה שלא תעלה על 12 חודשים ממועד מתן האשראי;

(3)ההון העצמי של חברת התשלומים עומד בהלימה להיקף האשראי הניתן על ידה, בהתאם להוראות הרשות לפי סעיף 25(א);

(4)תנאים נוספים שרשאי השר לקבוע לעניין מתן אשראי אגב פעולת תשלום, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עימה, ובהתייעצות עם המפקח על נותני שירותים פיננסיים.

(ה)הרשות תקבע, בהוראות מאסדר, הוראות שיחולו על חברת תשלומים בעניין מתן שירותי כספומט, מתן שירות המנוי בחלק ב׳ לתוספת השביעית, המרת כספים אגב שירות תשלום או מתן אשראי אגב פעולת תשלום, כאמור בסעיף קטן (ג), והתנאים למתן שירותים כאמור, ולעניין פיקוח הרשות על מתן שירותים כאמור יחולו הוראות פרק ו׳.

(ו)על אף האמור בסעיפים קטנים (ג) ו־(ה), הייתה חברת תשלומים בעלת רישיון למתן אשראי או בעלת רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי, יחולו עליה הוראות חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים גם לעניין מתן אשראי אגב פעולת תשלום.

(א)בלי לגרוע מהוראות כל דין, בעל רישיון ובעל אישור מאת הרשות ידאגו לקיומם של מנגנונים, נאותים ומתקדמים, לאבטחת מידע, לניהול סיכונים ולהגנת סייבר, ולעניין חברת תשלומים – גם להמשכיות עסקית.

(ב)הרשות תקבע, בהוראות מאסדר, הוראות בעניינים האמורים בסעיף קטן (א), לרבות בעניין חובת מינוי בעלי תפקידים שיהיו ממונים על אבטחת מידע, ניהול הסיכונים והגנת סייבר, ובעניין קביעת תנאי כשירות ודרישות הכשרה בעבורם; בהוראות כאמור רשאית הרשות לקבוע דרישות שונות, לפי סוג הרישיון או סוג האישור, סוג שירות התשלום או היקף הפעילות ומאפייניה.

(א)חברת תשלומים תשמור על כספים שהתקבלו מלקוחותיה או בעבורם לשם מתן שירותי תשלום, בחשבון ייעודי, לטובת לקוחותיה, אצל גוף מנהל, באופן נפרד מחשבונות שבהם מוחזקים כספי החברה ונכסיה (בסעיף זה – חשבון ייעודי), באמצעות אחד מאלה:

(1)החזקת הכספים בחשבון הייעודי;

(2)השקעת הכספים בחשבון ייעודי המיועד להשקעה, ובלבד שההשקעה תהיה בנכסים שהם ברמת סיכון נמוכה וברמת נזילות גבוהה, והכול בהתאם להוראות שקבעה הרשות לפי סעיף קטן (ח)(1); לעניין זה, ”נכסים“ – כספים, פיקדונות, יחידות של קרנות נאמנות שסוג הנכסים המוחזקים בהן מתאפיין בסיכון אשראי נמוך, וכן ניירות ערך כהגדרתם בסעיף 52 לחוק ניירות ערך.

(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א), חברת תשלומים רשאית לשמור כספים שהתקבלו מלקוחותיה או בעבורם אצל בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי, או בתאגיד שבשליטתו, בהיקף שקבעה הרשות בהוראות מאסדר ובהתאם לתנאים שקבעה, ובלבד שבעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או התאגיד שבשליטתו ישמור כספים אלו אצל גוף מנהל.

(ג)לא יראו כספים שהתקבלו מלקוחותיה של חברת תשלומים או בעבורם לשם מתן שירותי תשלום, המוחזקים או המושקעים בחשבון ייעודי כאמור בסעיף קטן (א) או המוחזקים לפי סעיף קטן (ב), כנכסי החברה, לרבות לעניין הליכי חדלות פירעון או פירוק בעניינה של חברת התשלומים.

(ד) (1)על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), הרשות רשאית להתיר לחברת תשלומים שלא להחזיק או להשקיע את הכספים שהתקבלו מלקוחותיה או בעבורם לשם מתן שירותי תשלום, כולם או חלקם, בחשבון ייעודי כאמור בסעיף קטן (א) או בהתאם להוראות לפי סעיף קטן (ב), ובלבד שחברת התשלומים עשתה ביטוח לטובת לקוחותיה או המציאה, לטובת לקוחותיה, ערבות של תאגיד בנקאי או של גוף מוסדי, בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי או בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי על הכספים כאמור להבטחת מלוא כספי הלקוחות שלא מוחזקים או מושקעים בחשבון ייעודי כאמור בהתאם להוראות לפי סעיף קטן (א) או (ב), להנחת דעתה של הרשות ובהתאם להוראות שקבעה לפי סעיף קטן (ח), בין השאר, במקרה של הליכי חדלות פירעון או פירוק בעניינה של חברת התשלומים.

(2)ביטוח או ערבות לפי פסקה (1) לא יינתנו על ידי מי שקיבל היתר שליטה בחברת התשלומים, תאגיד שבשליטתו או תאגיד שבשליטת חברת התשלומים.

(3)בסעיף קטן זה, ”חברת תשלומים“ – חברת תשלומים שסכום הכספים שהיא מנהלת או נדרשת להעביר אל לקוחותיה או מהם, לשם מתן שירותי תשלום, אינו עולה על עשרה מיליארד שקלים חדשים, ואינה נותנת ללקוח ריבית על יתרת זכות בחשבון תשלום או כל הטבה אחרת הנגזרת ממשך קיומה של יתרת זכות בחשבון התשלום.

(ה)על אף האמור בסעיפים קטנים (א), (ב) ו־(ד), השר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עימה, בהסכמת הנגיד ובאישור ועדת הכלכלה, רשאי לקבוע כי חברת תשלומים רשאית שלא להחזיק או להשקיע את הכספים שהתקבלו מלקוחותיה או בעבורם לשם מתן שירותי תשלום, כולם או חלקם, בחשבון ייעודי כאמור בסעיף קטן (א), שלא לשמור את הכספים בהתאם להוראות סעיף קטן (ב) או שלא לעשות ביטוח או להמציא ערבות כאמור בסעיף קטן (ד), אם התקיימו תנאים אחרים לשם הבטחת מלוא כספי הלקוחות שלא מוחזקים או מושקעים בחשבון ייעודי, בדרך כאמור בסעיף קטן (ב) או שלא נעשה לגביהם ביטוח או הומצאה לגביהם ערבות, לפי העניין, בין השאר, במקרה של הליכי חדלות פירעון או פירוק בעניינה של חברת התשלומים; בסעיף קטן זה, ”חברת תשלומים“ – חברת תשלומים שאינה נותנת ללקוח ריבית על יתרת זכות בחשבון תשלום או כל הטבה אחרת הנגזרת ממשך קיומה של יתרת זכות בחשבון התשלום.

(ו)כספים שהתקבלו מלקוחותיה של חברת תשלומים או בעבורם לשם מתן שירותי תשלום לא ישמשו למתן אשראי.

(ז)לא יראו קבלת כספים מלקוחותיה של חברת תשלומים או בעבורם לשם מתן שירותי תשלום ושמירתם בחשבון ייעודי כאמור בסעיף קטן (א), בהתאם להוראות לפי סעיף קטן (ב) או הבטחתם לפי הוראות סעיפים קטנים (ד) או (ה), כקבלת פיקדונות כספיים כהגדרתה בסעיף 21(ב) לחוק הבנקאות (רישוי).

(ח) (1)הרשות תקבע, בהוראות מאסדר, הוראות לעניין אופן השמירה על כספי לקוחות לפי סעיף זה, וכן רשימה של מדינות חוץ לעניין פסקה (4) בהגדרה ”גוף מנהל“, ובלבד שמצאה כי הדין והפיקוח החלים בהן נותנים הגנה מספקת ללקוחות בישראל.

(2)השר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עימה, רשאי לקבוע בצו גופים נוספים על אלה המנויים בפסקאות (1) עד (4) להגדרה ”גוף מנהל“, ובלבד שהם מפוקחים לפי דין, לרבות לעניין איסור הלבנת הון.

(ט)הוראות סעיף זה יחולו על חברת תשלומים גם לעניין כספים שהתקבלו מלקוחותיה או בעבורם לשם מתן שירותים המנויים בחלק ב׳ לתוספת השביעית.

(י)בסעיף זה, ”הליכי חדלות פירעון או פירוק“ – הליכי חדלות פירעון כהגדרתם בחוק חדלות פירעון או הליכים לפי חלק שמיני א׳ לחוק החברות.

(א)בעל רישיון או בעל אישור מאת הרשות יעמדו בדרישות לעניין הון עצמי כפי שתקבע הרשות בהוראות מאסדר, וכן בדרישות נוספות לעניין ביטוח או בטוחה אחרת ככל שקבעה הרשות בהוראות כאמור; הרשות רשאית לקבוע דרישות שונות לפי סעיף קטן זה לבעל רישיון או לבעל אישור מאת הרשות, לפי סוג הרישיון או האישור, סוג שירות התשלום או היקף הפעילות ומאפייניה.

(ב)בעל רישיון או בעל אישור מאת הרשות יגישו לרשות דוחות, הודעות ונתונים על פעילותם לפי חוק זה בהתאם להוראות שתקבע הרשות בהוראות מאסדר; הרשות רשאית לקבוע הוראות לעניין פרסומם לציבור של דוחות והודעות לפי סעיף קטן זה.

(ג)בעל רישיון או בעל אישור מאת הרשות ימסרו לרשות, בכתב, לפי דרישתה או לפי דרישתו של עובד הרשות שהוסמך לכך, בתוך המועד שייקבע בדרישה, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים בדוח, בהודעה או בנתונים שהגיש לפי סעיף קטן (ב).

(ד)בעל רישיון או בעל אישור מאת הרשות, או מי שהגיש בקשה לקבלת רישיון או אישור מאת הרשות, לא יכלול בבקשה, בדיווח, או במידע אחר שהוא מוסר לרשות, פרט מטעה; לעניין זה, ”פרט מטעה“ – לרבות דבר העלול להטעות את הרשות וכל דבר חסר שהעדרו עלול להטעותה.

(ה)מסמך שבעל רישיון או בעל אישור מאת הרשות, או מי שהגיש בקשה לקבל רישיון או אישור כאמור, חייב להגישו לרשות, יוגש באופן הקבוע לפי פרק ז׳1 לחוק ניירות ערך.

הרשות רשאית, בהחלטה מנומקת בכתב, לפטור בעל רישיון שהוא נותן שירות זר מהוראות סעיף 20(א)(2) ומהוראות שקבעה לפי סעיפים 23(ב), 25(א) ו־27(א)(4), כולן או חלקן, תוך שמירה על עניינם של הלקוחות ולאחר ששקלה טעמים שבטובת הציבור, אם התקיימו שני אלה:

(1)הרשות שוכנעה כי הדין הזר המסדיר את עיסוקו של נותן השירות הזר במתן שירות תשלום או שירות ייזום בסיסי, לפי העניין, עונה במידה מספקת על העניינים המוסדרים לפי אותם סעיפים;

(2)הרשות התנתה את מתן הרישיון או הפטור כאמור בתנאים שייקבעו ברישיון לפי סעיף 6.

(א)הרשות רשאית לקבוע, בהוראות מאסדר, הוראות שיחולו על בעל רישיון או בעל אישור מאת הרשות לשם יישום חובותיהם לפי חוק זה, לרבות בעניינים אלה:

(1)טיפול בתלונות לקוחות ותיעודו;

(2)שמירת מסמכים;

(3)איתור מצבים של ניגוד עניינים בפעילותם של חברת תשלומים או יוזם בסיסי המפוקח על ידי הרשות, וטיפול בהם;

(4)לעניין חברת תשלומים – גם הוראות בעניינים אלה, בהתאם להיקף פעילותה של חברת התשלומים, סוג הפעילות ומאפייניה:

(א)הרכב הדירקטוריון, וכן מינוי ועדות דירקטוריון, מספר החברים בהן והרכבן;

(ב)תנאי כשירות של דירקטור ושל חבר ועדת דירקטוריון, ורשאית הרשות להורות על תנאי כשירות נוספים, לרבות מיומנות חשבונאית ופיננסית, הנדרשים מדירקטור חיצוני ומחברים מסוימים בוועדות כאמור;

(ג)הגבלות לעניין מינוי דירקטור או חבר ועדת דירקטוריון, לרבות הגבלות בשל עיסוקיהם האחרים;

(ד)דרך המינוי של דירקטור, תקופת כהונה והוראות לעניין הפסקה או פקיעה של כהונתו;

(ה)המניין החוקי בישיבות דירקטוריון וועדת דירקטוריון;

(ו)נושאים שיידונו והחלטות שיתקבלו בדירקטוריון או בוועדה מוועדותיו, והחלטות כאמור שיתקבלו בהליך מיוחד או ברוב מיוחד שייקבע;

(ז)דרכי עבודתם של הדירקטוריון ושל ועדת דירקטוריון.

(ב)הרשות רשאית לקבוע בכללים הוראות לעניין גביית עמלות על ידי חברת תשלומים או בעל רישיון ייזום בסיסי, ובכלל זה לגבי סוגי עמלות, שיעורן והצגה הוגנת ומובנת שלהן ללקוח, אם מצאה כי נכון לעשות כן לשם שמירה על עניינם של הלקוחות או משיקולים הנוגעים לתחרות; בכללים כאמור יכול שייקבעו הוראות שונות לפי סוג בעל הרישיון ומאפייניו.

(א)בסעיף זה, ”מאגד“ – חברת תשלומים או בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי, המרכזים חיובים וזיכויים של ספקים המבוצעים באמצעות כרטיסי חיוב.

(ב)לא תסרב חברת תשלומים שהיא סולק כרטיסי חיוב גדול להתקשר עם מאגד ולא תמנע התקשרות בין מאגד ובין ספק, מטעמים בלתי סבירים.

(ג)לעניין סעיף קטן (ב) יראו, בין השאר, כל אחד מאלה כסירוב מטעמים בלתי סבירים:

(1)סירוב חברת תשלומים שהיא סולק כרטיסי חיוב גדול להתקשר עם מאגד, שאינו מנומק בכתב, בתוך 20 ימי עסקים מיום שפנה אליו המאגד;

(2)סירוב בנסיבות אחרות שקבע השר, בהתייעצות עם הרשות ועם הנגיד.

(ד)חברת תשלומים שהיא סולק כרטיסי חיוב גדול לא תגבה ממוטב שהתקשר עם מאגד תמורה נוספת על התמורה שגובה המאגד מהמוטב בעד השירות שהמאגד נותן לו.

(ה)השר, בהתייעצות עם הממונה על התחרות, רשאי להורות על התמורה שישלם מאגד לחברת תשלומים שהיא סולק כרטיסי חיוב גדול ואת תנאי ההתקשרות ביניהם, בהתקיים כל אלה:

(1)המאגד פנה לחברת התשלומים שהיא סולק כרטיסי חיוב גדול ובתוך שישה חודשים ממועד הפנייה לא הושגה ביניהם הסכמה בדבר התמורה או תנאי ההתקשרות;

(2)השר נוכח כי חברת התשלומים שהיא סולק כרטיסי חיוב גדול דרשה תמורה או תנאי התקשרות בלתי סבירים.

(ו) (1)מאסדר יפרסם ברשומות את רשימת סולקי כרטיסי החיוב הגדולים, שתכלול סולקים שבפיקוחו שסלקו 10 אחוזים או יותר ממספר העסקאות בכרטיסי חיוב שנסלקו בישראל על ידי סולקים או מסכום התמורה הכולל ששולם לספקים בישראל על ידי סולקים, בשנה הקלנדרית הקודמת; לשם חישוב השיעור כאמור יראו תאגיד שהסולק הוא בעל עניין מהותי בו, תאגיד השולט בסולק ותאגיד שמי ששולט בסולק הוא בעל עניין מהותי בו, כחלק מהסולק.

(2)רשימה כאמור בפסקה (1) תפורסם גם באתר האינטרנט של המאסדר.

(3)בסעיף קטן זה, ”סולק“ – חברת תשלומים, תאגיד בנקאי או בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי, שעיסוקם בסליקה של כרטיסי חיוב.

(א)מאסדר יפרסם ברשומות את רשימת הסולקים בעלי היקף פעילות רחב, שתכלול סולקים שבפיקוחו שמתקיים בהם אחד מאלה:

(1)הוא סולק שסלק 20 אחוזים או יותר ממספר העסקאות בכרטיסי חיוב שנסלקו בישראל על ידי סולקים או מסכום התמורה הכולל ששולם לספקים בישראל על ידי סולקים, בשנה הקלנדרית הקודמת; לשם חישוב השיעור כאמור רשאי השר, בהתייעצות עם המאסדר ועם הממונה על התחרות, להורות כי יראו את המנויים להלן, כולם או חלקם, כחלק מהסולק, אם סבר כי הדבר דרוש לשם הבטחת התחרות בתחום הנפקת כרטיסי חיוב או לשם הבטחת טובת המשלמים או המוטבים:

(א)תאגיד שהסולק הוא בעל עניין מהותי בו;

(ב)תאגיד השולט בסולק;

(ג)תאגיד שמי ששולט בסולק הוא בעל עניין מהותי בו;

(2)הוא סולק פעולות תשלום שהוראות התשלום לבצען ניתנו באמצעות אמצעי תשלום מסוג שקבע השר, לפי הצעת הרשות, הנגיד או המפקח על נותני שירותים פיננסיים, או בהתייעצות עימם, בהתייעצות עם הממונה על התחרות ובאישור ועדת הכלכלה, משיקולים הנוגעים לתחרות במערכת הפיננסית (בפסקה זו – פעולות תשלום מאופיינות), ששיעור פעולות התשלום המאופיינות שהוא סלק מתוך מספר פעולות התשלום המאופיינות שנסלקו בישראל בשנה הקלנדרית הקודמת עולה על השיעור שקבע השר בדרך האמורה, או שסכום התמורה הכולל ששולם לספקים בישראל על ידו בשל פעולות תשלום מאופיינות, מתוך סכום התמורה הכולל ששולם לספקים בישראל על ידי סולקים בשל פעולות תשלום מאופיינות, בשנה הקלנדרית הקודמת, עולה על שיעור שקבע השר בדרך האמורה; לשם חישוב כל אחד מהשיעורים כאמור, רשאי השר, בהתייעצות עם המאסדר ועם הממונה על התחרות, להורות כי יראו את המנויים בפסקה (1)(א) עד (ג), כולם או חלקם, כחלק מהסולק, אם סבר כי הדבר דרוש לשם הבטחת התחרות בתחום סליקת פעולות התשלום באמצעי תשלום או לשם הבטחת טובת המשלמים או המוטבים.

(ב)רשימה כאמור בסעיף קטן (א) תפורסם גם באתר האינטרנט של המאסדר.

(ג)בסעיף זה, ”סולק“ – חברת תשלומים, תאגיד בנקאי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי או בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי, העוסקים בסליקה של פעולות תשלום.

(א)סבר השר כי הדבר דרוש לשם הבטחת התחרות בתחום סליקת פעולות תשלום או לשם הבטחת טובת המשלמים או המוטבים, רשאי הוא, בהתייעצות עם הרשות, הנגיד או המפקח על נותני שירותים פיננסיים, לפי העניין, ובהתייעצות עם הממונה על התחרות, להורות כי חברת תשלומים שהיא סולק בעל היקף פעילות רחב, הסולק פעולות תשלום שהוראות התשלום לבצען ניתנו באמצעות אמצעי תשלום מסוג מסוים, יתקשר עם מנפיק של אותו סוג אמצעי תשלום לשם סליקת פעולות תשלום כאמור, אם מצא שסולק כאמור סירב להתקשר עם המנפיק מטעמים בלתי סבירים; לעניין זה –

(1)יראו, בין השאר, התניית תנאים בלתי סבירים, על ידי סולק, להתקשרות עם מנפיק, כסירוב מטעמים בלתי סבירים;

(2)יראו סירוב סולק להתקשר עם מנפיק שאינו נתון, לפי דין, לפיקוחו של המפקח על הבנקים, של הרשות או של המפקח על נותני שירותים פיננסיים כסירוב מטעמים סבירים.

(ב)בסעיף זה, ”מנפיק“ – חברת תשלומים, תאגיד בנקאי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי או בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי, שעיסוקם בהנפקה של אמצעי תשלום.

(א)מאסדר יפרסם ברשומות את רשימת המנפיקים בעלי היקף פעילות רחב, שתכלול מנפיקים שבפיקוחו שמתקיים בהם אחד מאלה:

(1)הוא מנפיק שהנפיק 10 אחוזים או יותר ממספר כרטיסי החיוב התקפים שהונפקו בישראל או מנפיק אשר באמצעות כרטיסי החיוב שהנפיק בוצעו 10 אחוזים לפחות מסכום העסקאות שבוצעו בישראל בשנה הקלנדרית הקודמת באמצעות כרטיסי חיוב שהונפקו בישראל; לשם חישוב השיעור כאמור רשאי השר, בהתייעצות עם המאסדר ועם הממונה על התחרות, להורות כי יראו את המנויים להלן, כולם או חלקם, כחלק מהמנפיק, אם סבר כי הדבר דרוש לשם הבטחת התחרות בתחום סליקת עסקאות בכרטיסי חיוב או לשם הבטחת טובת המשלמים או המוטבים:

(א)תאגיד שהמנפיק הוא בעל עניין מהותי בו;

(ב)תאגיד השולט במנפיק;

(ג)תאגיד שמי ששולט במנפיק הוא בעל עניין מהותי בו;

(2)הוא מנפיק של אמצעי תשלום מסוג של אמצעי תשלום שקבע השר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עימה ובהתייעצות עם הממונה על התחרות, הנגיד והמפקח על נותני שירותים פיננסיים ובאישור ועדת הכלכלה, משיקולים הנוגעים לתחרות במערכת הפיננסית, ששיעור אמצעי התשלום כאמור שהנפיק מתוך אותם אמצעי התשלום התקפים שהונפקו בישראל עולה על השיעור שקבע השר בדרך האמורה, או ששיעור העסקאות שבוצעו באמצעות אמצעי התשלום כאמור שהנפיק מתוך סכום העסקאות הכולל שבוצעו בישראל בשנה הקלנדרית הקודמת, באמצעות אותם אמצעי התשלום שהונפקו בישראל, עולה על השיעור שקבע השר בדרך האמורה; לשם חישוב השיעור כאמור רשאי השר, בהתייעצות עם המאסדר ועם הממונה על התחרות, להורות כי יראו את המנויים בפסקה (1)(א) עד (ג), כולם או חלקם, כחלק מהמנפיק, אם סבר כי הדבר דרוש לשם הבטחת התחרות בתחום סליקת עסקאות באמצעי תשלום או לשם הבטחת טובת המשלמים או המוטבים.

(ב)רשימה כאמור בסעיף קטן (א) תפורסם גם באתר האינטרנט של המאסדר; לרשימה שתפורסם באתר האינטרנט יצרף המאסדר רשימה של מנפיקים בעלי היקף פעילות רחב שלגביהם קבע השר פטור מהחובות הקבועות בסעיף 32(א), בסעיף 38ב1(ב)(1) לחוק [צ״ל: הפיקוח על] שירותים פיננסיים מוסדרים או בסעיף 36טז(א) לחוק הבנקאות (רישוי).

(ג)בסעיף זה, ”מנפיק“ – כהגדרתו בסעיף 30(ב).

(א)חברת תשלומים שהיא מנפיק בעל היקף פעילות רחב המנפיק אמצעי תשלום מסוג מסוים, לא תסרב להתקשר עם סולק הסולק פעולות תשלום שהוראות התשלום לבצען ניתנו באמצעות אותו סוג של אמצעי תשלום, לשם ביצוע סליקה של פעולות תשלום כאמור, מטעמים בלתי סבירים; לעניין זה, יראו, בין השאר, התניית תנאים בלתי סבירים, על ידי מנפיק, להתקשרות עם סולק, כסירוב מטעמים בלתי סבירים.

(ב)השר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עימה ובהתייעצות עם הנגיד ועם הממונה על התחרות, רשאי לפטור חברת תשלומים שהיא מנפיק בעל היקף פעילות רחב מהוראות סעיף קטן (א), ובכלל זה לתקופה קצובה כפי שיקבע, אם סבר כי החלת הוראות הסעיף הקטן האמור על אותו מנפיק עלולה לפגוע בתחרות בתחום הנפקת אמצעי התשלום כך שהתועלת מהחלת ההוראות לשם הבטחת התחרות בתחום סליקת פעולות תשלום תהיה פחותה מהפגיעה כאמור, ובהתחשב בטובת המשלמים או המוטבים; החליט השר על מתן פטור למנפיק בעל היקף פעילות רחב כאמור, יודיע על כך לרשות.

(ג)בסעיף זה, ”סולק“ – כהגדרתו בסעיף 29(ג).

(א)בסעיף זה –

”יחיד“ – למעט בפעילותו כעוסק כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981;

”מוטב“ – מוטב שהוא יחיד;

”מנפיק“ – חברת תשלומים, תאגיד בנקאי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי או בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי, שעיסוקם בהנפקה של אמצעי תשלום;

”משלם“ – משלם שהוא יחיד;

”נותן שירות להעברת כספים בין יחידים“ – מנפיק שהוא גם סולק, הנותן שירות להעברת כספים בין יחידים;

”נותן שירות להעברת כספים בין יחידים שהוא בעל היקף פעילות רחב“ – נותן שירות להעברת כספים בין יחידים המנוי ברשימת נותני שירות להעברת כספים בין יחידים שהם בעלי היקף פעילות רחב, שפרסם מאסדר ברשומות לפי סעיף קטן (ח);

”סולק“ – חברת תשלומים, תאגיד בנקאי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי או בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי, שעיסוקם בסליקה של פעולות תשלום;

”פרט מזהה“ – מספר טלפון או פרט אחר או נוסף שקבע השר לפי סעיף 61(ג);

”שירות להעברת כספים בין יחידים“ – שירות מקוון המאפשר למשלם להעביר כספים למוטב על סמך פרט מזהה של המוטב והמאפשר למוטב לקבל כספים על סמך פרט מזהה שלו, ובלבד שהשירות אינו ניתן בידי בנק רק למשלם שלטובתו הבנק מנהל חשבון תשלום מסוג עובר ושב.

(ב)נותן שירות להעברת כספים בין יחידים בעל היקף פעילות רחב יאפשר ללקוח שהוא משלם להעביר כספים למוטב שהוא לקוח של נותן שירות להעברת כספים בין יחידים אחר, על סמך פרט מזהה.

(ג)נותן שירות להעברת כספים בין יחידים בעל היקף פעילות רחב יאפשר ללקוח שהוא מוטב לקבל כספים ממשלם שהוא לקוח של נותן שירות להעברת כספים בין יחידים אחר, על סמך פרט מזהה.

(ד) (1)מנהל חשבון תשלום למוטב יאפשר ללקוח שהוא מוטב לקבל כספים ממשלם שהוא לקוח של נותן שירות להעברת כספים בין יחידים או של מנהל חשבון תשלום למשלם, על סמך פרט מזהה; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על מנהל חשבון תשלום למוטב בעל היקף פעילות קטן; לעניין סעיף קטן זה, בהגדרה ”היקף פעילות קטן“ לגבי חברת תשלומים, יובאו בחשבון כספים שהועברו והתקבלו בישראל בלבד.

(2)הפסיק מנהל חשבון תשלום למוטב להיות מנהל חשבון תשלום למוטב בעל היקף פעילות קטן, תחול עליו החובה לפי סעיף קטן זה בתום שישה חודשים מהמועד האמור; השר, ולעניין מנהל חשבון תשלום למוטב המפוקח על ידי בנק ישראל – הנגיד, רשאי, לבקשת גוף כאמור, לדחות את מועד תחילתה של החובה לפי סעיף קטן זה בתקופה נוספת שלא תעלה על שישה חודשים.

(ה)נותן שירות להעברת כספים בין יחידים בעל היקף פעילות רחב ומנהל חשבון תשלום למוטב יאפשרו את העברת הכספים ואת קבלתם כאמור בסעיפים קטנים (ב) עד (ד) באופן פשוט ונוח ובתנאים דומים להעברת כספים למוטב שהוא לקוח שלהם ולקבלת כספים ממשלם שהוא לקוח שלהם, ובכלל זה –

(1)לא יתנו תנאים בלתי סבירים להעברת כספים או לקבלתם כאמור;

(2)לא יגבו מלקוחותיהם בעד העברת כספים או קבלת כספים כאמור, תמורה גבוהה מהתמורה שגובים בעד העברת כספים למוטב שהוא לקוח שלו ולקבלת כספים ממשלם שהוא לקוח שלו, לפי העניין.

(ו)העברת הכספים וקבלתם כאמור בסעיפים קטנים (ב) עד (ד) תתבצע באמצעות מערכת שמאפייניה מפורטים בתוספת השמינית; אין באמור כדי למנוע מהצדדים להסכים ביניהם להעביר את הכספים ולקבלם כאמור בסעיפים קטנים (ב) עד (ד) שלא באמצעות מערכת כאמור.

(ז)השר רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן יישום החובות המוטלות על נותן שירות להעברת כספים בין יחידים שהוא בעל היקף פעילות רחב לפי סעיפים קטנים (ב) ו־(ג), או על מנהל חשבון תשלום למוטב לפי סעיף קטן (ד).

(ח) (1)מאסדר יפרסם ברשומות את רשימת נותני שירות להעברת כספים בין יחידים שהם בעלי היקף פעילות רחב, שבפיקוחו, שתכלול כל נותן שירות להעברת כספים בין יחידים שסכום הכספים שהעביר בישראל במסגרת שירות להעברת כספים בין יחידים, עולה על 20 אחוזים מהסכום הכולל של הכספים שהועברו בישראל במסגרת שירות להעברת כספים בין יחידים, בשנה הקלנדרית הקודמת, או שסכום הכספים שקיבל בישראל במסגרת שירות להעברת כספים בין יחידים, עולה על 20 אחוזים מהסכום הכולל של הכספים שהתקבלו בישראל במסגרת שירות להעברת כספים בין יחידים, בשנה הקלנדרית הקודמת; לשם חישוב השיעור כאמור יראו תאגיד שנותן שירות להעברת כספים בין יחידים הוא בעל עניין מהותי בו, תאגיד השולט בנותן שירות כאמור ותאגיד שמי ששולט בנותן שירות כאמור הוא בעל עניין מהותי בו, כחלק מנותן השירות כאמור.

פורסמה הודעה בדבר רשימת נותני שירות להעברת כספים בין יחידים שהם בעלי היקף פעילות רחב (י״פ תשפ״ד, 7975), לפיה רשימת נותני שירות להעברת כספים בין יחידים שהם בעלי היקף פעילות רחב, שבפיקוח המפקח על הבנקים, היא כמפורט להלן: (1) בנק הפועלים בע״מ, לעניין הפעלת יישומן ”ביט“.

(2)רשימה כאמור בפסקה (1) תפורסם גם באתר האינטרנט של המאסדר.

(3)השר, בהתייעצות עם הנגיד ועם הממונה על התחרות ובאישור ועדת הכלכלה, רשאי, בשים לב, בין השאר, לרמת התחרות בתחום שירותי התשלום, להפחית את השיעור הקבוע בסעיף קטן זה.

(א)על אף האמור בכל דין, מאסדר רשאי לגלות ידיעה או להראות מסמך לשר או לעובד משרדו, ובלבד שנוכח כי לשם מילוי תפקידו של השר לפי סעיפים 29 או 31 יש צורך בגילוי הידיעה או המסמך, והכול למעט מידע מודיעיני, מידע שמקורו בחקירה פלילית או בבירור מינהלי או מידע אישי כהגדרתו בחוק הגנת הפרטיות.

(ב)לא יגלה אדם ידיעה או מסמך שנמסרו לו לפי הוראות סעיף קטן (א) ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לשם ביצוע הוראות סעיפים 29 או 31 או על פי צו בית משפט.

(א)מנהל חשבון תשלום למשלם ייתן ליוזם בסיסי גישה לחשבון התשלום של המשלם לשם מתן שירות ייזום בסיסי, ובכלל זה יצירת הוראת ביטול להוראת תשלום שיצר יוזם התשלום, והכול באמצעות מערכת ממשק למתן הוראות תשלום.

(ב)מנהל חשבון תשלום למשלם ייתן ליוזם מתקדם גישה לחשבון התשלום של המשלם לשם מתן שירות ייזום מתקדם, בהתאם להרשאת הגישה לחשבון, והכול באמצעות מערכת ממשק למתן הוראות תשלום.

(ג)מנהל חשבון תשלום למשלם לא יתנה מתן גישה לפי סעיף קטן (א) או (ב) בקיומו של הסכם בינו ובין יוזם התשלום.

(ד)אין בהוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) כדי למנוע ממנהל חשבון תשלום למשלם לתת ליוזם תשלום גישה לחשבון התשלום של המשלם לשם מתן שירות ייזום בסיסי או שירות ייזום מתקדם שלא באמצעות מערכת הממשק למתן הוראות תשלום.

(א)חובת מתן הגישה לחשבון תשלום של משלם לפי סעיף 35(א) ו־(ב) לא תחול על מנהל חשבון תשלום למשלם שהוא אחד מאלה:

(1)מי שפטור מחובת רישיון לפי סעיף 3(א)(6) או (ג);

(2)בנק הדואר.

(ב)חובת מתן הגישה לחשבון תשלום של משלם לפי סעיף 35(א) ו־(ב) לא תחול על סוגי חשבונות תשלום המנויים בתוספת הראשונה.

(ג) (1)על אף האמור בסעיף 35, מנהל חשבון תשלום למשלם רשאי שלא לתת ליוזם התשלום גישה לחשבון התשלום של המשלם, בהתקיים אחד מאלה:

(א)יש חשש ממשי לגישה לא מורשית לחשבון;

(ב)יש איסור על פי דין לתת את הגישה כאמור;

(ג)מתקיימות נסיבות נוספות שקבע השר, בהתייעצות עם המאסדר הנוגע בדבר, שבשלהן מוצדק שלא לאפשר גישה כאמור לשם שמירה על עניינם של הלקוחות.

(2)לא נתן מנהל חשבון תשלום למשלם גישה לחשבון התשלום של המשלם לפי הוראות פסקה (1), יודיע על כך ליוזם התשלום, בהקדם האפשרי, בצירוף הנימוקים להחלטתו, אלא אם כן גילוי מידע כאמור אסור לפי דין, וכן יודיע על כך למאסדר מנהל חשבון התשלום למשלם בצירוף הנימוקים לכך; מנהל חשבון תשלום למשלם יתעד את מניעת הגישה כאמור והנימוקים לכך וישמור את התיעוד.

(3)הוסרה המניעה למתן הגישה כאמור בפסקה (1), יודיע על כך מנהל חשבון תשלום למשלם בהקדם האפשרי ליוזם התשלום וכן יודיע על כך למאסדר מנהל חשבון התשלום למשלם, וייתן ליוזם התשלום גישה לחשבון התשלום של המשלם בהתאם להוראות סעיף 35, בהקדם האפשרי.

(4)מאסדר מנהל חשבון התשלום למשלם יקבע, בהוראות מאסדר, הוראות בעניינים אלה:

(א)מסירת הודעה מאת מנהל חשבון תשלום למשלם לפי פסקאות (2) ו־(3);

(ב)התיעוד ושמירתו כאמור בפסקה (2);

(ג)נסיבות מיוחדות שבהתקיימן רשאי מנהל חשבון התשלום למשלם שלא למסור הודעה כאמור.

(ד)השר, בהתייעצות עם מאסדר מנהל חשבון התשלום למשלם ובאישור ועדת הכלכלה, ולעניין מנהל חשבון תשלום למשלם המפוקח על ידי בנק ישראל – הנגיד, בהסכמת השר, רשאי לקבוע, באישור ועדת הכלכלה, משיקולים הנוגעים לעלות הכרוכה ביישום הוראות פרק זה או לתחרות במערכת הפיננסית, כי מנהל חשבון תשלום למשלם שמתקיימים לגביו תנאים שיקבע לא יהיה חייב לתת גישה לחשבון התשלום שהוא מנהל לפי הוראות סעיף 35.

(ה) (1)בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ג), השר, לפי הצעת מאסדר מנהל חשבון התשלום למשלם הנוגע בדבר או בהתייעצות עימו, ולעניין מנהל חשבון תשלום למשלם המפוקח על ידי בנק ישראל – הנגיד, בהסכמת השר, רשאי להורות למנהל חשבון תשלום למשלם בעל היקף פעילות קטן, מטעמים מיוחדים הנוגעים לעלות הכרוכה ביישום הוראות פרק זה או לתחרות במערכת הפיננסית, ולבקשתו של מנהל חשבון התשלום למשלם, כי החובה לתת גישה לחשבון התשלום שהוא מנהל לפי הוראות סעיף 35 (בסעיף קטן זה – חובת הגישה), לא תחול עליו או שתחול בתום תקופה כפי שיורה לו.

(2)הפסיק מנהל חשבון תשלום למשלם שניתנה לו הוראה כאמור בפסקה (1), להיות מנהל חשבון תשלום למשלם בעל היקף פעילות קטן, תחול עליו חובת הגישה במועד המפורט להלן, לפי העניין, או בתום תקופה אחרת שיורה לו השר או הנגיד, לפי העניין, כאמור בפסקה (1):

(א)לעניין מנהל חשבון תשלום למשלם שהשר או הנגיד הורה כי חובת הגישה לא תחול עליו – בתום שנתיים מהמועד שבו הפסיק להיות מנהל חשבון תשלום למשלם בעל היקף פעילות קטן;

(ב)לעניין מנהל חשבון תשלום למשלם שהשר או הנגיד הורה כי חובת הגישה תחול עליו בתום תקופה שהורה – בתום התקופה שהורה כאמור או בתום שנתיים מהמועד שבו הפסיק מנהל חשבון התשלום למשלם להיות מנהל חשבון תשלום למשלם בעל היקף פעילות קטן, לפי המוקדם.

(ו)על אף האמור בסעיף 35(א) ו־(ב), חובת מתן הגישה לחשבון תשלום של משלם לפי הוראת הסעיף האמור תחול במועדים המפורטים להלן:

(1)לגבי בעל רישיון – בתום שלוש שנים מיום שהיה לבעל רישיון, ובלבד שלא חלה עליו חובת מתן הגישה קודם להיותו בעל רישיון כאמור; לעניין זה, ”בעל רישיון“ – חברת תשלומים, תאגיד בנקאי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי, תאגיד בשליטת בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי ובעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי;

(2)על אף האמור בפסקה (1), לגבי תאגיד עזר או תאגיד בשליטת בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי, אשר השולט בהם מנהל חשבון תשלום למשלם – בתום שלוש שנים מיום שהיה השולט בו בעל רישיון, ובלבד שלא חלה על התאגיד כאמור חובת מתן הגישה קודם להיותו נשלט על ידי בעל רישיון כאמור.

(א)הנגיד, בהסכמת השר ובהתייעצות עם הממונה על התחרות, רשאי לקבוע בצו –

(1)לעניין שווי הנכסים של מנהל חשבון תשלום שהוא בנק או תאגיד עזר – שיעור אחר מהשיעור הקבוע בפסקה (1) להגדרה ”היקף פעילות קטן“ ורשאי הוא לקבוע שיעורים שונים לבנק או לתאגיד עזר;

(2)לעניין מנהל חשבון תשלום המפוקח על ידי בנק ישראל ואינו בנק או תאגיד עזר – היקף פעילות שהיקף נמוך ממנו ייחשב היקף פעילות קטן כאמור בפסקה (2) להגדרה ”היקף פעילות קטן“.

(ב)השר, בהתייעצות עם הרשות, רשאי לקבוע בצו, סכום אחר מהסכום הקבוע בפסקה (3) להגדרה ”היקף פעילות קטן“, בעניינים אלה:

(1)סכום הכספים שקיבל מנהל חשבון תשלום שהוא חברת תשלומים בעבור לקוחותיו, לשם מתן שירותי תשלום, בשנה הקלנדרית הקודמת;

(2)סכום הכספים שהעביר מנהל חשבון תשלום שהוא חברת תשלומים בעבור לקוחותיו, לשם מתן שירותי תשלום, בשנה הקלנדרית הקודמת.

(ג)השר, בהתייעצות עם המפקח על נותני שירותים פיננסיים, רשאי לקבוע בצו, לעניין צבר פיקדונות או צבר אשראי של מנהל חשבון תשלום שהוא בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, סכום אחר מהסכום הקבוע בפסקה (4) להגדרה ”היקף פעילות קטן“.

מנהל חשבון תשלום למשלם ייתן ליוזם התשלום גישה לחשבון התשלום של המשלם באמצעות מערכת ממשק למתן הוראות תשלום לפי סעיף 35, ובלבד שיוזם התשלום הזדהה לפני מנהל חשבון התשלום למשלם בהתאם להוראות שקבע מאסדר מנהל חשבון התשלום למשלם לפי סעיף 41(א)(2).

(א)מנהל חשבון תשלום למשלם ינהג בהוראת תשלום, או בבקשה למתן הרשאה לחיוב או לביטולה, שפרטיהן נכתבו באמצעות יוזם בסיסי, כאילו פרטיהן נכתבו על ידי המשלם, לרבות בשלב שקדם למתן הוראת התשלום או הגשת הבקשה כאמור.

(ב)מנהל חשבון תשלום למשלם ינהג בהוראת תשלום שהועברה באמצעות יוזם מתקדם בהתאם להרשאת גישה לחשבון כאילו ניתנה לו ישירות על ידי המשלם.

(ג)מנהל חשבון תשלום למשלם לא יגבה תמורה מיוזם תשלום בעד מתן גישה לחשבון התשלום של המשלם לפי סעיף 35, או מיוזם מתקדם בעד מתן הרשאת גישה לחשבון כאמור בסעיף 35(ב) או ביטולה.

(ד)על אף האמור בסעיף קטן (ג), השר, בהתייעצות עם המאסדרים הנוגעים בדבר, רשאי לקבוע נסיבות שבהן מנהל חשבון תשלום למשלם יהיה רשאי לגבות תמורה מיוזם תשלום, בעד מתן גישה לחשבון התשלום למשלם לפי סעיף 35(א) או (ב), ובכלל זה לקבוע סכום תמורה מרבי בעד מתן גישה כאמור.

בלי לגרוע מהוראות כל דין, בעל אישור הניתן על ידי מאסדר שאינו הרשות ידאג לקיומם של מנגנונים, נאותים ומתקדמים, לאבטחת מידע, ניהול סיכונים והגנת סייבר, ולעניין בעל אישור לעסוק במתן שירות ייזום מתקדם – גם המשכיות עסקית.

(א)מאסדר מנהל חשבון התשלום למשלם, בהתייעצות עם מאסדרי יוזמי התשלום, ולעניין פסקה (2) – בהסכמת מאסדר יוזמי התשלום, יקבע, בהוראות מאסדר, הוראות בעניינים אלה:

(1)מאפייני מערכת ממשק למתן הוראות תשלום ואופן מתן הגישה לחשבון התשלום של המשלם על ידי מנהל חשבון תשלום למשלם ליוזם התשלום, באמצעות המערכת, ובכלל זה הוראות לגבי הגנה על פרטיות, אבטחת מידע, מנגנון טכנולוגי מאובטח וחובות תיעוד;

(2)אופן ההזדהות של יוזם תשלום לפני מנהל חשבון התשלום למשלם;

(3)חובות שיחולו על מנהל חשבון תשלום למשלם בנוגע לרמת השירות שהוא נותן ליוזם התשלום;

(4)חובות שיחולו על מנהל חשבון תשלום למשלם בדבר מידע שיעביר ליוזם תשלום, הנוגע להוראת התשלום ולביצועה, ובכלל זה כדי לאפשר גילוי מידע כאמור למשלם.

(ב)מאסדר יוזם תשלום רשאי לקבוע, בהוראות מאסדר, הוראות בנושא חובות שיחולו על יוזם התשלום בנוגע לאופן השימוש שלו במערכת הממשק למתן הוראות תשלום.

(א)השר רשאי להתקין תקנות בעניינים שבהם ניתנה סמכות למאסדר מנהל חשבון תשלום למשלם או למאסדר יוזם תשלום, לפי העניין, לקבוע הוראות מאסדר לפי סעיפים 36(ג)(4) ו־41, בהתקיים אחד מאלה:

(1)השר מצא כי נכון לעשות כן לשם שמירה על אחידות בהוראות לפי חוק זה, החלות על גופים שונים המפוקחים על ידי מאסדרים שונים או החלות על גוף אחד המפוקח על ידי כמה מאסדרים;

(2)השר מצא כי נכון לעשות כן לשם שמירה על עניינם של הלקוחות.

(ב)תקנות לפי סעיף קטן (א) יותקנו בהתייעצות עם מאסדר מנהל חשבון התשלום למשלם או מאסדר יוזם התשלום, לפי העניין.

(ג)קבע השר תקנות לפי סעיף קטן (א), רשאי מאסדר מנהל חשבון התשלום למשלם או מאסדר יוזם התשלום, לפי העניין, לקבוע, בהוראות מאסדר, הוראות באותם עניינים שלגביהם הותקנו תקנות כאמור, בכפוף לאותן תקנות.