Skip to main content

Regulations1998

Section 48 of תקנות הירושה, התשנ״ח–1998, הגשת בקשה לבית דין דתי.

This section is in פרק ט׳: הגשת בקשה לצו ירושה או לצו קיום בבית דין דתי

48. הגשת בקשה לבית דין דתי

תיקון: תשס״א, תשפ״ד־2

(א)על בקשה לצו ירושה או לצו קיום בבית דין דתי, יחולו תקנות 10(א), 14, 16, 17, 19, 24, 25, 27, 28, 29 ו־30 בשינויים המחויבים לפי הענין; ואולם על אף האמור בתקנה 14, תקובל בקשה לצו ירושה בבית דין דתי גם אם לא מולא חלק ד בטופס 1.

(ב)נוסף על האמור בתקנת משנה (א), לא תקובל בבית דין דתי בקשה אלא אם כן צורפו אליה:

(1)הסכמות כל הצדדים הנוגעים בדבר לשיפוט בית הדין הדתי, בתצהיר;

(2)החלטת רשם לעניני ירושה או בית משפט, לפי הענין, לפי סעיף 68(א) לחוק, בענין הוכחת מותו של אדם או זמן מותו שלא על ידי תעודת פטירה או הצהרת מוות;

(3)החלטת בית משפט או הרשם לענייני ירושה לפי סעיף 68(ב) לחוק, להתיר הוכחת צוואה בהגשת העתק או באופן אחר.

(ג)קיבל בית הדין בקשה לצו ירושה או צו קיום, ישלח הודעה על קבלתה למרשם הארצי בציון כל הפרטים הנדרשים לפי תקנה 4(ב). הממונה הארצי ישלח לבית הדין הדתי את כל פרטי המרשם הארצי הנוגעים לאותו עזבון.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨תקנות הירושה, התשנ״ח–1998⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring