The full text of תקנות מניעת זיהום הים (הטלת פסולת), התשמ״ד–1984, in 14 sections.

(1)

שם המבקש ומענו.

(2)תיקון: תשפ״ו

תיאור פיסיקלי וכימי של החומר המיועד להטלה –

(1)שם טכני (לרבות שם מסחרי, אם ישנו);

(2)תיאור: זיהוי, הרכב, מהות ומצב צבירה ולעניין חומר חפור שמקורו בים – נתוני איכות החומר החפור לפי סקר דיגום שטח; לעניין זה –

”סקר דיגום שטח“ – בדיקה מייצגת של איכות נפח החומר החפור לרבות מאפייניו הביולוגיים;

(3)כמות החומר וסוגו כמפורט בתקנה 6(א)(3).

(3)

(א)שם יצרן החומר או המעבד ומענו;

(ב)תיאור ההליך שגרם ליצירת החומר.

(4)

תיאור אופן האריזה וסוג המכל של החומר בעת ההטלה.

(5)תיקון: תשפ״ו

תיאור ההטלה המוצעת –

(1)מועד מתוכנן;

(2)מיקום (מיקום גיאוגרפי ועומק הקרקעית);

(3)אופן ההטלה.

(6)

הנימוקים להגשת הבקשה למתן היתר להטלה, בהתאם לתנאים המפורטים בתקנות אלה.

(7)

(א)שם בעל כלי השיט או כלי הטיס המיועד לבצע את ההטלה ומענו;

(ב)פרטי הרישום של כלי השיט או כלי הטיס –

(1)בכלי שיט – שם כלי השיט, נמל הרישום, תסבולת והדחק בטעון;

(2)בכלי טיס – הסוג, המספר הסידורי ומספר הרישום.

(8)

כללי:

(1)מידע פיסיקלי, כימי וביולוגי הנוגע לאתר ההטלה שיש בו כדי להצביע על התאמתו לשמש אתר הטלה שמתקיימות בו הדרישות המפורטות בתוספת הרביעית;

(2)מידע בדבר השיטה שבה המבקש סילק בעבר חומר מהסוג המיועד להטלה והכמויות שסולקו;

(3)הסבר בדבר הצורך בהטלה המוצעת ובחינת דרכים חלופיות לסילוק, טיפול או מיחזור של החומר, לרבות התייחסות להשפעות הסביבתיות של כל אחת מן החלופות;

(4)פירוט והערכה של ההשפעות הסביבתיות והבריאותיות, הצפויות או החזויות, של ההטלה המיועדת, לרבות ההשפעה על אפשרויות ניצול משאבים ימיים חיים ודוממים, ביצוע מחקר מדעי, ופעילויות שיט ונופש.

שיקולים למתן היתר:

א.תיקון: תשפ״ו

תכונותיו והרכבו של החומר –

(1)הכמות הכוללת וההרכבים הממוצעים של החומר המיועד להטלה (כגון: לשנה);

(2)מקור צורה (כגון: מוצק, בוצה, נוזל או גזים בחומר, כגון גזים במשקעים, או כל תערובת של צורות אלה);

(3)תכונות: פיסיקליות (כגון: מסיסות [במקור: מסיסית] וצפיפות), כימיות וביוכימיות (כגון: צריכת חמצן, נוטריאנטים) וביולוגיות (כגון: מציאותם של נגיפים, בקטריות, שמרים, טפילים, מינים פולשים);

(4)רעילות, ובכלל זה עקבות מתכות, אורגנו־הלוגנים, אורגנו־סיליקונים, קוטלנים (biosides) (כגון TBT), פחמימני נפט או חומרים רעילים אחרים ותערובות שלהם;

(5)עמידות: פיסיקלית, כימית וביולוגית;

(6)צבירה וביוטרנספורמציה בחמרים ביולוגיים ובמשקעים;

(7)רגישות לשינויים פיסיקליים, כימיים וביוכימיים, והגבה בסביבה המימית עם חמרים אורגניים ואי־אורגניים מומסים;

(8)הסתברות ליצירת זיהומים או שינויים המפחיתים את אפשרות השיווק של אוצרות ים (דגים, רכיכות וכו׳);

(9)נוכחות פסולת מוצקה/שפוכת (litter/debris) כגון חומרי פלסטיק, חלקיקי פסולת מיקרוניים (microliter) וכולי.

ב.תיקון: תשפ״ו

תכונתו של אתר ההטלה ושיטת ההטלה –

1.המיקום (כגון: הקואורדינטות של שטח ההטלה, העומק והמרחק מן החוף), המיקום והמרחק ביחס להנאות, ערכים ושימושים אחרים בים (כגון: שטחי הנאה, שטחים להטלת ביצי דגים, בריכות לדגיגים ושטחי דיג, אזורי ים מוגנים ומקורות הניתנים לניצול);

2.קצב הסילוק בתקופה מסוימת (כגון: הכמות ליום, לשבוע, לחודש);

3.שיטות האריזה וההמכלה, אם ישנן;

4.מהילה ראשונית שתושג באופן השחרור המוצע, במיוחד: מהירות כלי השיט;

5.תכונותיהם הפיזיות, הכימיות והביולוגיות של הקרקעית והמים בעומקים השונים (water-column), ובכלל זה –

(א)אופי הפיזור (כגון: השפעותיהם של הזרמים, הגיאות והשפל והרוחות על הסעה אופקית וערבוב אנכי);

(ב)תכונות המים הפיזיות, הכימיות והביולוגיות (כגון: טמפרטורה, pH, מליחות, עכירות ומידת בליעת האור (turbidity‏, transparency), ריבוד, מדדי החמצן לזיהום מומס (DO), צריכת חמצן כימי (COD), פחמן אורגני כללי (TOC), צריכת חמצן ביוכימי (BOD5), חנקן המצוי בצורה אורגנית ומינרלית, ובכלל זה חומר מרחף, גזים מומסים אחרים, פחמן אורגני, חומרים מזינים אחרים (פוספט וסיליקט) ופוריות);

(ג)מאפייני הקרקעית (כגון: מצע (substrate), מורפולוגיה, טופוגרפיה, מאפיינים גאוכימיים וגאולוגיים ופוריות ביולוגית);

(ד)רמת הרעש התת־ימי, בייחוד בנוגע למשאבים רגישים (כגון סדרות היונקים הימיים cetaceans, pinnipeds etc.‎);

6.תכונות המים (כגון: טמפרטורה, pH, מליחות, ריבוד, מדדי החמצן לזיהום מומס (DO), צריכת חמצן כימי (COD), צריכת חמצן ביוכימי (BOD), חנקן המצוי בצורה אורגנית ומינרלית, לרבות אמוניה, חומר מרחף, חמרים מזינים אחרים ופוריות);

7.מאפייני הקרקעית (כגון: טופוגרפיה, מאפיינים גיאוכימיים וגיאולוגיים ופוריות ביולוגית);

8.מציאותן והשפעותיהן של הטלות אחרות שנעשו בשטח ההטלה (כגון: רמות רקע של מתכות כבדות ותכולת פחמן אורגני);

9.הערכת היחס בין רכיבי השטף הצפוי מההטלה לבין שטפים קיימים של חומרים אחרים בסביבה הימית;

10.שקילת התכונות הפיזיות של הפסולת המיועדת לסילוק ביחס לתכונות אתר ההטלה והערכת הפסולת;

11.הערכת ההשפעות האפשריות של הטלת הפסולת באתר המוצע, בין השאר על ידי שימוש במודלים ובהשפעות מצטברות של פעילויות של מגזרים ימיים, ובהתחשב בשיקולים האמורים בפרט ג׳ 1 עד 3;

12.בנותנה היתר, תשאף הוועדה לקבוע אם קיים בסיס מדעי נאות להערכת ההשפעות של ההטלה באתר המבוקש, בהתאם לשיקולים המפורטים בפרט זה ובהביאה בחשבון שינויים עונתיים; במקרים המתאימים, תורה הוועדה על תוכנית ניטור כאמור בתקנה 11.

ג.תיקון: תשפ״ו

שיקולים כלליים –

1.(נמחקה);

2.השפעות אפשריות על הנאות (כגון: מציאותו של חומר צף או חומר תקוע, עכירות, ריח לא נעים, ליקוי הצבע, יצירת קצף);

3.השפעות אפשריות על חיים ימיים, גידול דגים ורכיכות, מאגרי דגים ומדגים, איסוף וגידול של עשבי ים, וכן השפעות על קהילות החיות בסמוך לאיים או לאזורים ימיים מוגנים;

4.השפעות אפשריות על שימושים אחרים של הים וחוף הים (כגון: פגיעה באיכות המים לשימוש תעשייתי, כגון מיתקני התפלה, בלייה תת ימית של מבנים, הפרעה לפעולות אוניות מחמרים צפים, הפרעה לדיג או לשיט על ידי הנחה של פסולת או גופים מוצקים על קרקע הים, והגנה על שטחים בעלי חשיבות מיוחדת למטרות מדעיות או למטרות שימור);

5.בחינת האפשרות למניעה או הפחתה של יצירת פסולת במקור, ובכלל זה –

(א)שינוי הרכב המוצרים;

(ב)טכנולוגיות ייצור נקיות;

(ג)שינוי תהליכי הייצור;

(ד)החלפת חומרי הגלם;

(ה)מיחזור במעגל סגור באתר הייצור;

6.בחינת האפשרויות המפורטות להלן לטיפול בפסולת או בחומרים אחרים, לפי סדר העדיפויות הזה: שימוש חוזר; מיחזור באתר אחר; השמדת חומרים מסוכנים; הסרה או הפחתה של חומרים מסוכנים; סילוק ביבשה או במים;

7.הזמינות המעשית של שיטות יבשתיות לטיפול, לסילוק או להשמדה או לטיפול שנועד להפוך את החומר לפחות מזיק להטלה בים;

8.ישימות כלכלית ותפעולית.