Section 16 of תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ״ב–1981, גרירת דאונים.

(א)לא יפעיל אדם כלי טיס הגורר דאון, אלא אם התקיימו כל אלה:

(1)הטייס המפקד של כלי הטיס הגורר הוא בעל הסמכה לגרירת דאונים כאמור בתקנות הרשיונות;

(2)כלי הטיס הגורר מצוייד בוו גרירה מדגם שאישר המנהל והמותקן בשיטה שאישר;

(3)כבל הגרירה שבשימוש הוא בעל חוזק בקריעה של לא פחות מ־80 אחוז של המשקל הכולל המקסימלי המאושר של הדאון ולא יותר מפעמיים משקל זה. אולם, חוזק הקריעה של כבל הגרירה מותר שיעלה על פעמיים משקלו הכולל המקסימלי המאושר של הדאון אם התקיימו שני אלה:

א.חוליית בטחון מותקנת בנקודת חיבור כבל הגרירה אל הדאון, אשר חוזק הקריעה שלה אינו קטן מ־80 אחוז של המשקל הכולל המקסימלי המאושר של הדאון ואינו עולה על פעמיים משקל זה;

ב.חוליית בטחון מותקנת בנקודת החיבור של כבל הגרירה אל כלי הטייס הגורר, אשר חוזק הקריעה שלה עולה, אך בלא יותר מ־25 אחוז, על חוזק הקריעה של חוליית הבטחון אשר בנקודת הגרירה של הדאון, ואינו עולה על פעמיים המשקל הכולל המקסימלי המאושר של הדאון;

(4)לפני ביצוע פעולות של גרירת דאון, יודיע הטייס המפקד על כך ליחידת נת״א בשדה התעופה ממנו הוא עומד להמריא; לא קיימת יחידת נת״א הפועלת באותו שדה התעופה, יודיע הטייס המפקד על כוונת הגרירה ליחידת הנת״א המתאימה;

(5)הטייסים של כלי הטיס הגורר ושל הדאון הסכימו ביניהם מראש על דרך ביצוע הפעולה, על סימונים להמראה ולשחרור הדאון, על מהירויות טיסה ועל נהלי חירום עבור כל אחד מהטייסים;

(6)מפעיל כלי הטיס קבע נהלים לגרירת דאונים שאישר המנהל והגרירה מבוצעת בהתאם לאותם נהלים.

(ב)לא ישחרר טייס של כלי טיס את כבל הגרירה, לאחר שחרור הדאון, בצורה העלולה להוות סכנה לחיי אדם או לרכוש.