Skip to main content

Regulations2010

Section 1 of תקנות הנמלים (מעגנות), התשע״א–2010, הגדרות.

This section is in פרק ראשון: פרשנות

1. הגדרות

תיקון: תשפ״א

בתקנות אלה –

”אנייה“, ”כלי שיט“ ו”מפקח כלי שיט“ – כהגדרתם בתקנות הנמלים (בטיחות השיט), התשמ״ג–1982 (להלן – תקנות הבטיחות);

”אופנוע ים“ ו”כלי שיט קטן“ – כהגדרתם בתקנות הספנות (ימאים) (משיטי כלי שיט קטנים), התשנ״ח–1998;

”בעל כלי שיט“ – לרבות חוכר כלי שיט או סוכנו או מי שהוסמך מטעם כל אחד מהם;

”גל ירכתיים“ – גל השובל הנוצר בירכתי כלי השיט בעת השטתו;

”השר“ – שר התחבורה והבטיחות בדרכים;

”מי שיפוליים“ – כל נוזל המצטבר במחסנים, בחדר המשאבות, בחדר המכונות, או בכל מקום אחר בתחתית כלי שיט;

”מיקשר“ – מערכת לריתוק כלי שיט המוצבת בים;

”מיתקן ימי“ – מיתקן או כלי שיט המוצב בים באופן קבוע, לרבות באמצעות עמודים, מערכת עוגנים או כל אמצעי אחר, כגון: שובר גלים, מיקשר, רציף, מצוף, דוברה וכן צינורות או כבלים העוברים בים;

”מנהל מעגנה“ – מי שהשר מינהו למנהל נמל שהוא מעגנה, לפי המלצת מפעיל המעגנה, ובלבד שהוא בעל הכשרה וידע מספקים בתחום הימי לפי אמות מידה שהציב הממונה על הנמלים;

”מספנה“ – מקום המשמש לבנייתם, תיקונם, שיפוצם או תחזוקתם של כלי שיט, מיתקן ימי, ציודם או אבזריהם;

”מעגנה“ – נמל או חלק מנמל אשר נועד לשמש בעיקר לעגינתם של כלי שיט קטנים, תיקונם, שיפוצם או הספנתם כמפורט בתוספת;

”מפעיל מעגנה“ – מי שבעל זכות במקרקעין מסר לידיו את הזכות להפעילם כמעגנה;

”מפקח למניעת זיהום הים“ – מפקח כמשמעותו בסעיף 6 לפקודת מניעת זיהום מי־ים בשמן [נוסח חדש], התש״ם–1980, ומפקח לפי חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה), התשע״א–2011, שהוסמך לעניין פקודת מניעת זיהום מי־ים בשמן [נוסח חדש], התש״ם–1980;

”משיט“ – מי שבידו הפיקוד על כלי שיט;

”נמל“ – מקום שהכריז עליו השר לפי סעיף 2 לפקודה;

”סד״ג“ – סירה או ספינה בעלת רישיון לעסוק בדיג שניתן לפי תקנה 2א לתקנות הדיג, 1937, למעט רישיון דיג ספורטיבי;

”עגינה“ – כל אחד מאלה:

(1)ריתוק כלי שיט לקרקעית הים או לרציף באמצעות עוגן, חבלים, כבלים או כל אמצעי קשירה אחר;

(2)ריתוק כלי שיט לכלי שיט הנמצא במצב עגינה כאמור בפסקה (1);

”צמדת ים“ – בעל חי ימי הנצמד לתחתית גוף כלי שיט ויוצר בית גידול;

”רכב“ – כמשמעותו בפקודת התעבורה;

”רציף“ – לרבות מזח ומיקשר;

”הרשות הארצית לכבאות והצלה“ – רשות הכבאות וההצלה כהגדרתה בחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע״ב–2012;

”שירותים ימיים“ – שירות לכלי שיט או באמצעות כלי שיט הניתן במעגנה או ממעגנה שהוא אחד מאלה:

(1)מספנה;

(2)בית ספר לצלילה;

(3)השכרת כלי שיט;

(4)תדלוק כלי שיט;

”שמן“ – כהגדרתו בתקנות הנמלים (טעינה ופריקה של שמנים), התשל״ו–1976, ולרבות נוזל קירור של מנועים, ממיסים וכימיקלים המשמשים לניקוי חלקי מכונות;

”שמן משומש“ – שמן שכתוצאה משימוש, אחסנה, טלטול או סיבה דומה נעשה בלתי ראוי לשימוש לצורכי סיכה, בידוד וכיוצא באלה, ולרבות שאריות שמן שנאגרו שמסנן משומש;

”שפכים“ – שפכים סניטריים, מי שיפוליים, שמן ושמן משומש;

”שפכים סניטריים“ – פסולת נוזלית שמקורה בשירותים הסניטריים או במטבח של כלי השיט.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨תקנות הנמלים (מעגנות), התשע״א–2010⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring