The full text of תקנות הנמלים (טעינה ופריקה של שמנים), תשל״ו–1975, in 68 sections.

בתקנות אלה –

”בעל“ – הבעל, החוכר, המפעיל או הקברניט של כלי שיט, הבעל של מטען השמן, וכן סוכנו של כל אחד מהם;

”דוברת דלק“ – כלי שיט, בין אם הוא מונע בכוחות עצמו ובין אם הוא נגרר, המשמש לתדלוק כלי שיט;

”האמנה“ – האמנה הבינלאומית בדבר בטיחות החיים בים, 1960 (כתבי אמנה 508, כרך 14, עמ׳ 1), או כל אמנה המתקנת אותה ושישראל צד לה;

”הזרמת שמן“ – פריקה וטעינה מכלי שיט או אליו לרבות פריקת מי נטל שמנוניים ותדלוק כלי שיט;

”המנהל“ – מנהל אגף הספנות והנמלים במשרד התחבורה;

”חפשי מגזים“, לענין מכלית – שהגזים הפחמימנים הנמצאים בכל מכלי ומדורי המכלית ובמערכת הצינורות והמשאבות הקשורות אליהם, למעט מכלי שמן וצינורות המשמשים את מנועי המכלית בלבד, הם בריכוז כה נמוך שבבדיקה על ידי מד נפיצות לאדים יורה מכוון המונה על אפס, ובלבד שמד הנפיצות יהיה מאושר על ידי מכון התקנים הישראלי או מכוני תקנים המקובלים בתעשית הדלק;

”כלי שיט“ – כמשמעותו בחוק הספנות (כלי שיט), תש״ך–1960;

”כלי שיט קטן“ – כל כלי העשוי לשוט שתפוסתו ברוטו עד 100 טונות והמונע בכוח מנוע;

”מדריך הציוד והתפעול“ – ספר המפרש את המערכות, הציוד, התפעול והמטלות אשר על פיו נדרשים לפעול בעלי תפקידים, בהתאם להוראות שאישר המנהל או מי שהסמיך;

”מי נטל שמנוניים“ – מי נטל המכילים לפחות 15 חלקי שמן לכל מיליון חלקי מים (‎15 p.p.m) ובלבד שתכולת השמן תיקבע לפי השיטה D 2778.74 של האגודה האמריקאית לבדיקת חומרים (ASTM);

”מכלית“ – כלי שיט אשר מרבית נפח המטען שלו בנוי או מותאם לנשיאת שמן בצובר, בין שהוא טעון שמן או ריק או טעון מי נטל, לרבות כלי שיט המותאם להובלת תפזורת, עפרות או שמן לסירוגין והמוביל שמן הלכה למעשה;

”מיל“ – מיל ימי בן 1,852 מטר;

”מסוף“ – כל מקום המשמש לריתוק כלי שיט לצורך תדלוקם או לצורך הזרמת שמן, לרבות מיתקני החוץ;

”מפקח ימי“ – מפקח כלי שיט כמשמעותו בתקנות הנמלים (בטיחות שיט), תשכ״ה–1965;

”מפקח למניעת זיהום הים“ – כמשמעות מפקח בפקודת מניעת זיהום מי ים בשמן [נוסח חדש], התש״ם–1980;

”נתב“ – מי שמועסק כדין כנתב;

”ציוד בעל רמת בטיחות גבוהה גופו“ – כל מכשיר הבנוי כך שכאשר הוא מותקן ומופעל באופן ובתנאים שקבע מוסד מדעי מוסמך או חברת סיווג או מכון תקנים או רשות ממלכתית מוסמכת, כל ניצוץ חשמלי אשר יתהווה תוך כדי הפעלתו, במכשיר גופו או באחד ממעגלי החשמל הקשורים איתו, לא יוכל לגרום התלקחות גזים או אדים;

”צנרת“ – לרבות צינורות גמישים;

”קצין משמרת“ – קצין הסיפון או קצין המכונה האחראי אותה עת במשמרת או מי שהקברניט או קצין המכונה הראשי מינה אותו להיות אחראי במשמרת, הכל לפי הענין;

”רחצה בשמן גלמי“ – שיטת ניקוי מכלי מטען תוך כדי פריקתו;

”רכב מכל“ – רכב כמשמעותו בפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשל״א–1971, המשמש להובלת שמן בצובר או בחביות;

”שמן“ – שמן או דלק מכל סוג, לרבות שמן אדמה גולמי, תזקיקי שמן אדמה גולמי, שאריות זיקוק שמן אדמה גולמי, שיירי שמן, משקעי שמן ובוצת שמן, למעט שמנים מהחי והצומח;

”תדלוק“ – הספקת שמן לכלי שיט לצורך תפעולו.

הקברניט או הבעל יודיע למנהל הנמל לפחות 36 שעות לפני הגיע המכלית לנמל.

בכל עת שהותה בתחום המים הפנימיים ובתחומי נמל, חייבת מכלית –

(1)להניף דגל אדום כמתואר בתוספת הראשונה, במשך כל שעות היום למן זריחת החמה ועד שקיעתה;

(2)להדליק אור אדום במקום הנראה לעין מלוא האופק עד למרחק שני מיל לפחות, במשך כל שעות הלילה ולא יאוחר מרבע שעה לפני שקיעת החמה ועד רבע שעה לאחר זריחתה.

(א)כל מכלית חייבת בכל עת שהותה בתחום נמל להציג ליד כבש האניה במקום נראה לעין, שלט אזהרה שעליו כתוב באופן ברור ונראה לעין, באותיות שגודלן 10 סנטימטר לפחות, ”אסור לעשן ולהשתמש באש גלוייה – הגישה אסורה למבקרים ללא רשות
No Naked No Smoking No Unauthorised Persons“.

(ב)שלט אזהרה כאמור בתקנת משנה (א) יוצג גם במקום נראה לעין בכניסה למסוף.

הוראות תקנות 3 ו־4 יחולו בשינויים המחוייבים, גם על –

(1)דוברת דלק;

(2)כל כלי שיט הנמצא בתחום מסוף או בתהליך של תידלוק בכל מקום אחר בתחום מימי החופין, המים הפנימיים או נמל.

(א)לא ישיט אדם כלי שיט קטן בסמוך לכלי שיט או דוברת דלק המזרימים שמנים או בסמוך למכלית שאינה חפשית מגזים, אלא ברשות מפורשת מאת מנהל הנמל ובכפוף להוראותיו ואלא אם נתקיימו בו כל אלה:

(1)מנוע השריפה הפנימית שלו הינו מהסוג המוגן בפני התפוצצות ומתאים לעבודה ליד גזים מתלקחים;

(2)מפלט הגזים של מנועו מכוסה בסתרשף;

(3)כל הציוד החשמלי שלו הינו ציוד בעל רמת בטיחות גבוהה גופו;

(4)הוא מדופן מסביבו בפגושי גומי;

(5)הוא מצויד ברשיון שיט המתיר לו במפורש להתקרב לכלי שיט, לדוברת דלק או למכלית כאמור.

(ב)המשיט כלי שיט קטן בסמוך לכלי שיט או דוברת דלק המזרימים שמן, או בסמוך למכלית שאינה חפשית מגזים, חייב להישמע להוראות השיט והבטיחות של קברניט כלי השיט או קצין המשמרת שלו או האחראי על דוברת הדלק או המסוף, ולבצען מיד.

(ג)משיט כלי שיט קטן יהיה מצוייד בהוראות הבטיחות שהוציא מנהל הנמל לענין זה.

(א)כל מכלית בהכנסה לנמל תהיה טעונה מי נטל או שמן או שניהם, הכל לפי הענין, באופן הדרוש לניתוב ולריתוק בטוח של המכלית וכפי שנקבע בספר היציבות של המכלית, ובלבד שבשום מקרה לא יפחת שוקע המכלית בחרטום ובירכתיים מ־2.5% מהאורך המירבי של המכלית.

(ב)לא תנותב מכלית לנמל ולא תרותק במסוף אלא אם שוכנע הנתב כי היא טעונה מי נטל או שמן, או שניהם, הכל לפי הענין ובכפוף להוראת תקנה (א).

(ג)לענין תקנה זו, ”ספר היציבות“ – כל מסמך או מידע מאושרים שסופקו לקברניט המכלית בהתאם להוראות כל אמנה בינלאומית החלה בנושא ושישראל צד לה.

שסתומי ופתחי מכלי המטען במכלית, למעט מכלים חפשים מגזים, יהיו סגורים בכל משך ביצוע פעולות הניתוב, הריתוק או הניתוק של מכלית בנמל או במסוף.

(א)לא ישיט קברניט כלי שיט, לא יעגינו ולא יעשה כל מעשה או דבר אחר באופן העלול לסכן, להזיק או לפגוע בבני אדם, בצינורות תת־ימיים או צפים, במצופי המסוף, ברציף או בכל מיתקן אחר המשמש את המסוף או את הנמל.

(ב)בלי לפגוע בכלליות האמור בתקנת משנה (א), לא תושט מכלית שאינה חפשית מגזים ולא תנותב באזור המעגן הסגור של נמל אלא מיד ובמישרין למסוף.

קברניט מכלית או חובל ראשי או קצין משמרת לא יעשו כל פעולה להתחלת פריקת שמן ולא ירשו לכל אדם אחר לעשות כל פעולה בקשר עם פריקת שמן אלא אם נוכחו לדעת ללא ספק סביר שבכל התפקידים החייבים באיוש, כמוגדר במדריך הציוד והתפעול, מוצבים אנשים המוסמכים כמפורט להלן:

(א)בתפקיד קצין בקרת מטען במכלית, מוצב אדם אשר נטל על עצמו אחריות כוללת לרחצה בשמן גלמי והוסמך לכך;

(ב)לביצוע מטלה המוגדרת במדריך הציוד והתפעול מוצב אדם שהוסמך לכך.

עם גמר פעולות הריתוק, יודיע בעל המכלית או קברניטה למנהל הנמל או לאחראי על המסוף, לפי הענין, את הפרטים הנדרשים להלן, על גבי הטופס בתוספת השניה:

(1)כמות כל סוג של מטען שמן שבמכלית ומקום החסנתו;

(2)כמות מי הנטל השמנוניים שבמכלית ומקום החסנתם;

(3)כמות מי הנטל שאינם שמנוניים שבמכלית ומקום החסנתם.

(א)כל כמות מי הנטל השמנוניים כאמור בתקנה 10(2) תוזרם מהמכלית אל מתקני המסוף.

(ב)בלי לפגוע באמור בתקנת משנה (א), אם ארעה תקלה אשר בגללה אי אפשר להזרים מי נטל למיתקני המסוף, מותר להוריק את מי הנטל שאינם שמנוניים לים לאחר שהופרדו מהשמנים.

(ג)לא תבוצע פעולת הזרמת מי נטל שאינם שמנוניים לים כמפורט בתקנת משנה (ב) אלא באישור המנהל, בכתב או במברק.

(א)עם גמר פעולת ריתוק של כלי שיט למסוף יוודא הקברניט או קצין המשמרת כי הותקן כבל גרירה למקרה חירום בחרטום ובירכתי כלי השיט, בצורה ובאופן המפורטים להלן:

(1)הכבלים יהיו מפלדה;

(2)כל אחד מהכבלים יהיה בחוזק המותאם לגרירת כלי השיט;

(3)הכבלים יהיו קשורים בביטחה על כלי השיט;

(4)בקצה הכבלים תותקן לולאה אשר תתלה מעבר לדופן כלי השיט בגובה פני הים, ותישאר במצב זה, ביחס לפני הים, כל עוד רתוקה המכלית במסוף.

(ב)בכלי שיט הרתוק ליד רציף, יותקנו הכבלים כאמור בתקנת משנה (א) בצד שאינו פונה לרציף.

(א)לפני תחילת הזרמת השמן יוודא הקברניט או קצין המשמרת כי בכלי השיט מותקן כבש מתאים המאפשר גישה בטוחה אל כלי השיט, ובלבד שהזוית שבין הכבש והמישור האפקי לא תעלה בשום מקרה על ארבעים וחמש מעלות.

(ב)למן שקיעת החמה ועד זריחתה יהיה כבש הגישה מואר באור מתאים.

(ג)שוכנע קברניטו של כלי שיט כי מצב הים אינו מאפשר גישה בטוחה לכלי השיט באמצעות כבש, תעשה כל עליה לכלי שיט וירידה ממנו בסולם חבלים תקין בהשגחתו ובפיקוחו של קצין המשמרת, בהתאם להוראות האמנה.

עם גמר פעולות ריתוק כלי השיט במסוף ועד ליציאתו מהמסוף תהיה סירת הצלה אחת לפחות מורדת בכלי השיט מצד הים לגובה נקודת העליה לסירה או כבש נטישה לשעת חירום המשולב בסולם חבלים שיותקן בירכתי האניה, באופן שיאפשר פינוי ומילוט מהירים ובטוחים בשעת חירום.

(א)הקברניט או קצין המשמרת של כלי השיט הבא להזרים שמנים יוודא כי שני מכשירי כיבוי אש מטיפוס ”כימי יבש“ יימצאו משני צידי הסעפת כשתכולת כל אחד מהם היא לפחות 12 ק״ג חומר כימי; מכשירים אלה יהיו בנוסף על מכשירי הכיבוי הנמצאים על כלי השיט בהתאם לתכנית הבטיחות של כלי השיט.

(ב)מבלי לפגוע בכלליות האמור בתקנת משנה (א), חייב קברניטה של מכלית או קצין המשמרת שלה, בבואו להזרים שמנים, לוודא כי –

(1)שני צינורות כיבוי אש גמישים עם זרנוקי ערפל יחוברו משני צידי הסעפת למערכת צנרת כבוי האש, במידה והמכלית אינה מצויידת בתותחי כיבוי אש קבועים;

(2)בכל משך ביצוע פעולות הזרמת השמנים תימצא במכלית משאבה פועלת באופן שכל הצנרת הקבועה לכיבוי אש תהיה תחת לחץ מים כשהיא מוכנה לפעולה מידית.

(א)קברניט של מכלית חייב לקבוע באזור המבנה הסגור של המכלית מקומות המותרים לעישון; מקומות אלה יסומנו בצורה מתאימה.

(ב)לא יציג אדם אש גלוייה ולא יעשן על סיפון מכלית או בסמוך לה, אלא במקומות המותרים לעישון.

(ג)לא יציג אדם אש גלוייה ולא יעשן על סיפון כלי שיט או במרחק שלא יקטן מ־50 מטר מכלי השיט בעת הזרמת השמן.

(א)לפני תחילת הזרמת שמן למכלית או ממנה ובכל משך הזרמת השמן, לפי הענין, יוודא הקברניט או קצין המשמרת כי נעשו הפעולות האלה:

(1)הופעלה מערכת האיוורור של חדר המשאבות ומערכת זו לא תופסק כל עוד נמשכת הזרמת השמן;

(2)הפתחים והכניסות למבנים הפונים אל סיפון המכלית סגורים ומסומנים בכתב ברור שאין לפתחם; כניסה תסומן מבפנים ומבחוץ כך: ”אסור לפתוח ”Forbidden to Open“; פתח הכניסה מהסיפון למטבח האניה יראו אותו כפתח לענין פסקה זו;

(3)הפתחים והכניסות למבנים אשר אינם פונים ישירות אל סיפון המכלית סגורים ומסומנים באופן ברור כי מותר לפתחם רגעית לשם כניסה או יציאה; כניסה תסומן מבפנים ומבחוץ כך: ”נא לשמור סגור Keep Closed“;

(4)כל החלונות במבנים ובגוף המכלית סגורים;

(5)צוהרי חדר המשאבות, חדר המכונות, המטבח וכל צוהר אחר נסגרו, אלא אם בתכנית הבטיחות של כלי השיט נקבע כי עליהם להיות פתוחים לצרכי איוורור;

(6)פעולתם של מזגני אויר קטנים הקבועים בפתחי החלונות וכל מזגני אויר אחרים אשר אינם חלק ממערכת מיזוג האויר המרכזית הופסקה, והם לא יופעלו כל עוד נמשכת הזרמת השמן; יחידות מערכת מיזוג האויר המרכזית יופעלו במידת האפשר במעגל סגור;

(7)ברדסי המאווררים יופנו לכיוון שממנו הסיכוי הסביר הקטן ביותר שגזים פחמימנים יחדרו לתוך מבנה המכלית;

(8)כל כיסויי המכלים על סיפון כלי השיט נסגרו ונשמרים סגורים;

(9)כל המכלים המיועדים להזרמת שמן נפתחו לאויר דרך מערכת האיוורור המיועדת לכך;

(10)כל פתח בכיסוי למכל שמן ריק או מלא, אשר בכוונת הקברניט או קצין המשמרת, להשאירו פתוח בעת הזרמת השמן, מכוסה בסתרשף, אלא אם כן אותו מכל חפשי מגזים; כל ארובה במכלית כוסתה בסתרשף תקין ונקי.

(ב)מבלי לפגוע באמור בתקנה משנה (א)(2), פתח הכניסה לחדר המשאבות, יראו אותו לענין תקנות אלה, כפתח לפי פסקה (3) לתקנת המשנה האמורה, ובלבד שלא יכנסו אנשים לחדר המשאבות ללא ידיעתו ואישורו של קצין המשמרת; אולם אם בתכנית הבטיחות של כלי השיט נקבע כי פתח הכניסה לחדר המשאבות חייב להיות פתוח לצרכי איוורור – לא תחול הוראת תקנת משנה זו.

(ג)כל הפתחים, החלונות והכניסות החייבים להיות סגורים לפי תקנת משנה (א) לא יהיו נעולים.

(א)לפני תחילת הזרמת השמן יסוכמו נהלי הזרמת השמן בין קברניט כלי השיט או קצין המשמרת שלו לבין האחראי על המסוף או דוברת הדלק או רכב המכל, לפי הענין, כמפורט להלן:

(1)הלחץ המירבי בצנרת בעת פעולות הזרמת השמן, ביחידות קילוגרם לסנטימטר מרובע, או ביחידות קילו ניוטון למטר מרובע (KN/m²);

(2)קצב הזרימה המירבית של השמן בצנרת, ביחידות של מטר לשנייה;

(3)קצב הזרימה האיטית של השמן בצנרת, לצורך מניעת גלישת שמן מכלי השיט, ביחידות של מטר לשניה;

(4)הספיקה המירבית של השמן בצנרת, ביחידות של מטר מעוקב לשעה;

(5)פרק הזמן הדרוש להתראה מוקדמת לשם עצירת פעולות הזרמת השמן;

(6)דרכי הקשר בין קצין המשמרת בכלי השיט ובין האחראי על הזרמת השמן במסוף או בדוברת הדלק או ברכב המכל, ובלבד שהקשר ביניהם יקויים באחת או יותר מן הדרכים המנויות בתקנה 19 ובכפוף להוראות תקנה זו;

(7)סימנים מוסכמים לבקרה של פעולות הזרמת השמן, אשר יכללו את הסימנים לפעולות המפורטות להלן, לפחות:

(א)מצב הכן לתחילת פעולת ההזרמה;

(ב)התחלת פעולת ההזרמה;

(ג)מצב הכן להפסקת פעולת ההזרמה;

(ד)עצירת פעולת ההזרמה;

(ה)עצירת חירום של כל פעולות ההזרמה;

(ו)האטה לזרימה איטית.

(ב)הסיכום לענין האמור בפיסקאות (1), (2) ו־(3) לתקנת משנה (א) ייקבע בהתאם לדרישות ולאפשרויות של מקבל השמן; ופרק הזמן שייקבע לפי פסקה (5) לתקנת המשנה האמורה יהיה הגדול מבין שני פרקי הזמן הדרושים לצדדים.

(א)הקשר בין קברניט כלי שיט או קצין המשמרת שלו, לבין האחראי במסוף או בדוברת הדלק או ברכב המכל יתקיים באחת או יותר מן הדרכים המנויות להלן:

(1)קשר טלפון, בתנאי שהמערכת מסוג ”קו ישיר“ המיועדת לקשר בלעדי בין קצין המשמרת לבין האחראי להזרמת השמן במסוף או בדוברת הדלק, וחיוג אינו נדרש להפעלתה;

(2)קשר אלחוט (תג״מ), בתנאי שבשני המכשירים ערוץ ההאזנה פתוח כל משך פעולות הזרמת השמן וערוץ השידור והקליטה מיועדים לקשר בלעדי בין קציני המשמרת של המכליות במסוף ובין האחראי להזרמת השמן במסוף או בדוברת הדלק;

(3)קשר באמצעות לוחות בקרה שבהם מופיעה ההודעה בכתב ברור וזוהר, בתנאי שהופעת ההודעה בלוח הבקרה תהיה מלווה באות קולני המעיר תשומת לב;

(4)קשר באמצעות שמיעה, בתנאי שקצין המשמרת והאחראי על הזרמת השמן במסוף או בדוברת הדלק או ברכב המכל היו ממוקמים אחד לגבי השני כשהם רואים ושומעים האחד את האחר, באופן שאין ביניהם מחיצות, שהמרחק בקו ישר ביניהם אינו עולה על 30 מטר ושבסביבתם לא מופעלים מנועים ולא קיימים רעשים העלולים למנוע או לשבש שמיעת ההודעה.

(ב)כל אחד ממכשירי הקשר המפורטים בתקנת משנה (א) יהיה בעל רמת בטיחות גבוהה במכשיר גופו.

(ג)בלי לפגוע בכלליות האמור בתקנת משנה (א), ייקבע מיקומו של מכשיר הקשר בכלי שיט, במסוף, בדוברת הדלק או ברכב המכל באופן שמיד עם קבלת הודעה ניתן יהיה לנקוט בפעולה מיידית ויעילה.

(ד)הקשר בין קברניט כלי השיט או קצין המשמרת שלו לבין האחראי במסוף או בדוברת הדלק או ברכב המכל יקויים בשפה אחת ויחידה. במקרים בהם אותה שפה אינה שגורה בפי הצדדים להזרמת השמן יקויים הקשר בשפה האנגלית.

(א)לא יופעל ולא יימצא ציוד חשמלי נייד (להלן – הציוד) על סיפון מכלית או דוברת דלק או בסמוך אליה, אלא אם הציוד –

(1)הוא בעל רמת בטיחות גבוהה גופו, ואישור על כך מוטבע עליו או שבידי הקברניט תעודה בת־תוקף המאשרת זאת; הציוד נמצא במצב כשירות תקין, הוא מתוחזק היטב ולא נעשו בו שינויים טכניים; או

(2)נמצא בתוך מכל מיוחד המאושר לצורך זה על ידי חברת סיווג, מכון תקנים, מוסד מדעי מוסמך, או רשות ממשלתית מוסמכת ובידי הקברניט תעודה בת תוקף המאשרת את השימוש בציוד חשמלי נייד בתוך אותו מכל.

(ב)לענין תקנה זו, ”ציוד חשמלי נייד“ – כל ציוד חשמלי אשר אינו מותקן בקביעות בגוף המכלית ואינו מופיע בתור שכזה בתכניות כלי השיט, ושאושר על ידי חברת סיווג או המנהל או מי שהוא הסמיך לכך.

בכל משך ביצוע פעולות הזרמת שמן –

(1)לא יפעיל קצין הרדיו בכלי השיט, ולא יורשה לו או לכל אדם אחר, להפעיל את משדרי כלי השיט שבחדר האלחוט למעט מכשירי תדירות גבוהה מאד (תג״מ) בהספק שלא יעלה על שני ווט במכשיר;

(2)יהיו אנטנות כל המשדרים מנותקות ובהארקה.

בכל משך הזרמת השמן לא ייעשו ולא תורשה עשיית כל אחד מהמעשים המנויים להלן, במכלית ובדוברת דלק:

(1)כניסה למכל אשר רוקן משמן;

(2)ניקוי או רחיצת מכל מטען;

(3)איורור מכל לצורך הפיכתו למכל חפשי מגזים;

(4)ביצוע עבודה כלשהיא על הסיפון העלולה לגרום להיווצרות גיצים, פליטת חום או רעש;

(5)טעינת אספקה למכלית, אלא אם אישר זאת האחראי על המסוף, ובלבד שטעינת האספקה מבוצעת בירכתי המכלית או בחרטומה ושאין האספקה מועברת על סיפון המכלית באזור מכלי המטען.

לפני ובעת ביצוע פעולות הזרמת השמן יוודא קברניט כלי השיט או קצין המשמרת כי ננקטו האמצעים המפורטים להלן:

(1)כל קצוות הצנרת המיועדת להזרמת שמן בכלי השיט, אשר אינם בשימוש בעת העברת השמן ושדרכם תתכן שפיכת שמן, סגורים ואטומים באוגן אטום;

(2)כל שסתומי היציאה לים שבכלי השיט, אשר דרכם תתכן שפיכת שמן לים, סגורים ונעולים ומסומנים בסימני אזהרה שאין לפתחם כל עוד נמשכת הזרמת השמן;

(3)כל אביקי כלי השיט סגורים ואטומים;

(4)מתחת לסעפת ומתחת לכל חיבור בצנרת מוצב מגש טפטוף בנפח המספיק לקלוט את כל השמן שנותר בצינור לאחר גמר הזרמת השמן, ובלבד שנפח מגש טיפטוף במכלית לא יפחת מ־1000 ליטר;

(5)הצינורות הגמישים או זרועות המסוף, וכל הצנרת המתחברת לסעפת ולצנרת כלי השיט בכלל, מחוזקים ונתמכים כראוי בעת ביצוע פעולות הזרמת השמן;

(6)נעשו ונשמרו כל הסידורים הנחוצים שלא יופעל מאמץ יתר על הצנרת עקב תנועות כלי השיט במסוף;

(7)בקרבת מקום התחברות צנרת המסוף לצנרת כלי השיט וליד כל צינור המשמש בעת הזרמת השמן יימצא מלאי של נסורת עץ, או חומר סופגני אחר לצורך ניקוי שפיכת שמן; כמות הנסורת בכלי השיט לא תפחת מ־1,000 ק״ג וכמות חומר סופגני אחר תחושב בהתאם להנחה שקילוגרם נסורת עץ יבשה משמש לספיגת שלושה קילוגרם שמן;

(8)כל שפיכת שמן על כלי השיט או במסוף תנוקה במהירות וביעילות.

בעת ביצוע פעולות הזרמת השמן יוודא קברניט כלי השיט או קצין המשמרת והאחראי במסוף את נקיטת האמצעים המפורטים להלן:

(1)שסתומי המכלים והסעפת שדרכם זורם שמן לא ייסגרו נגד כיוון זרימת השמן כל עוד נמשכת ההזרמה וכל עוד לא נסגרו שסתומי האספקה;

(2)הזרמת השמן בשלב הסופי של מילוי מכל תבוצע בהזרמה איטית;

(3)נתגלתה דליפה או טפטוף בצנרת או במקום חיבור בין צינורות, תופסק הזרמת השמן עד לאחר תיקון מקור הדליפה או הטפטוף;

(4)בכל משך העברת השמן ישגיח אדם בעל כישורים מתאימים מאנשי צוות המכלית שלא תיגרם גלישת שמן מהמכל;

(5)חבלי, כבלי ועבות הרתיקה וכל אמצעי הרתיקה האחרים יהיו תחת השגחה מתמדת באופן שניתן יהיה לרפותם או לצמצם את הרפיון, לפי הענין, כדי למנוע מאמץ יתר על הצנרת, המיתקנים או הסעפת.

לאחר סיום הזרמת השמן ולפני ההינתקות מהמסוף יוודא קברניט מכלית או קצין המשמרת כי שיפולי חדרי המשאבות והמכונות נקיים משיירי שמנים וכי כל השמנים שהצטברו בחדרי המשאבות או המכונות הוזרמו למכל מיועד במכלית או למיתקן המיועד לכך במסוף או לדוברה המיועדת לאיסוף שיירי שמנים.

קברניט כלי השיט או קצין המשמרת או האחראי במסוף או בדוברת הדלק או ברכב המכל, לפי הענין, אחראים לכך שכל חומר, כאמור בתקנה 23(7) הספוג בשמן לא יוטל לתוך מי הים.

קברניט כלי שיט או האחראי על המסוף או על דוברת הדלק או על רכב המכל יודיע למנהל הנמל ולמפקח ימי מיד ובאמצעי הקשר המהירים ביותר על כל מקרה של שפיכת שמן לים.

(א)נשפך שמן בכלי שיט או במסוף או לים לא ישתמש אדם ולא יורה לאחר להשתמש בחומרים כימיים לצורך סילוקו, העלמתו או הדברתו של השמן, אלא באישור בכתב מאת מפקח למניעת זיהום הים ובהסכמת מנהל הנמל.

(ב)לענין תקנה משנה (א), ”חמרים כימיים“ – חמרים אשר על ידי פיזורם על פני שמן וערבולם יוצרים פיזור יציב של השמן בתוך המים ואשר אושרו בידי המנהל הכללי של המשרד לאיכות הסביבה.

(א)הקברניט וקצין המכונות הראשי של כלי שיט יגרמו לכך שבעת השהייה במסוף לא יקטן כוח ההנעה העיקרי וכושר התמרון של כלי השיט, אלא אם קיבל הקברניט רשות בכתב לכך מאת מנהל הנמל.

(ב)בכל מקרה של תקלה העלולה לפגוע בכושר ההנעה והתמרון של כלי השיט ינקטו הקברניט וקצין המכונות הראשי של כלי השיט מיד בכל האמצעים הדרושים לתיקון התקלה לשם החזרת כלי השיט למצב תקין וכשיר לתמרון ולשיוט.

בלי לגרוע מהאמור בתקנה 29 יודיע הקברניט או קצין המכונות הראשי מיד למנהל הנמל על מקרה שיש בו כדי לפגוע בכושר ההנעה או התמרון של כלי השיט או כל סיבה אחרת אשר בגללה לא יוכל כלי השיט לעזוב את המסוף בכוחות עצמו.

קברניטו של כלי שיט המרותק למסוף יבטיח כי בכל משך שהיית כלי השיט במסוף יימצאו בכלי השיט אנשי צוות בעלי כישורים מתאימים ובמספר מספיק לצורך שמירה על בטיחותו והפעלת כל המכונות הדרושות לשם הנעתו ותמרונו.

בעת הזרמת שמן יודיע קצין המשמרת בכלי שיט או האחראי במסוף או בדוברת הדלק למוסר השמן –

(1)בעוד מועד ומוקדם ככל האפשר כי נדרשת האטה בקצב הזרימה או הקטנת לחץ במשאבות;

(2)לפחות 15 דקות מראש כי בכוונתו להורות על הפסקת הזרמת השמן.

(א)קברניט כלי שיט או קצין המשמרת או האחראי במסוף או בדוברת דלק לא יעשו כל פעולה להתחלת הזרמת שמן ולא ירשו לכל אדם אחר לעשות כל פעולה בקשר עם הזרמת שמן אלא אם נוכחו לדעת ללא ספק סביר, כי כל ההכנות כמפורט בפרק זה בוצעו והושלמו כנדרש, ולענין כלי שיט – לאחר שיאשרו זאת בחתימה על גבי הטופס שבתוספת השלישית.

(ב)מבלי לפגוע בכלליות האמור בתקנת משנה (א), לא יוזרם שמן מכלי שיט או ממסוף או מדוברת דלק או מרכב המכל אלא אם היה הקברניט או קצין המשמרת או האחראי במסוף או בדוברת הדלק או ברכב המכל, לפי הענין, משוכנע כי מקבל השמן מוכן להזרמת השמן, ולאחר שהודיע על כך באחת מדרכי הקשר המפורטים בתקנה 19 ואישר זאת בחתימתו על גבי הטופס, בכפוף להוראות תקנה זו.

(ג)אין האמור בתקנת משנה (א) בכלל ובהוראה בדבר חובת אישור וחתימת הטופס בפרט, גורע מחובת קיום הוראות תקנות אלה בכל משך שהיית כלי השיט במסוף ואין באישור ובחתימה על הטופס לפי תקנה זו, כדי לגרוע מחובתו של כל אדם אשר הפיקוח על הזרמת השמן הועבר לידו, בחילופי משמרות או באופן אחר, מלקיים את כל הוראות התקנות האלה.

לא יצווה קברניט מכלית על הינתקות מהמסוף ושיוטה ולא יורה אדם לקברניט לעשות כן, ולא ינתב מכלית אלא אם שוכנעו הקברניט והנתב כי המכלית טעונה שמן או מי נטל או שניהם באופן הדרוש לניתוק ושיוט בטוח, כמפורט בתקנה 7.

בפרק זה –

”מזח“ – כל מקום התקשרות של מכלית במסוף;

”מפקח כבאות ראשי“ – כמשמעותו בסעיף 22 לחוק שירותי הכבאות, תשי״ט–1959;

תפקיד ”מפקח כבאות ראשי“, לפי חוק שירותי הכבאות, תשי״ט–1959 הוחלף בתפקיד ”נציב כבאות והצלה“ לפי חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע״ב–2012.

”סירת כוננות“ – כלי שיט קטן המשמש בתפקידי כוננות כיבוי אש.

(א)ליד כל מזח יימצא אדם בכוננות כיבוי אש בכל משך ריתוקה של המכלית במסוף; ובמסוף בו רתוקות מכליות למצופים תשייט סירת כוננות בקירבת המכליות, כשהיא מאויישת ובכוננות בכל משך ריתוק המכליות.

(ב)לבני האדם שיימצאו בכוננות במזח ובסירת הכוננות תהיה אפשרות להשתלב ביעילות במערכת הקשר שבין המסוף והמכלית, כמפורט בתקנה 19 ובאופן שיאפשר דיווח מהיר במקרי חירום.

(א)כל מזח וסירת כוננות יצויידו –

(1)בציוד מתאים לכיבוי אש ובכלל זה בזרנוקים שיאפשרו התזת קצף מהירה ויעילה על המכלית ולתוך מכליה;

(2)בציוד אישי לכיבוי אש, שיכלול:

(א)תלבושת דוחה מים העשויה מחומר מתאים להגנת הגוף מפני כוויות;

(ב)מגפיים וכפפות מגומי או חומר אחר שאינו מוליך חשמלי;

(ג)קסדת מגן;

(ד)פנס יד מוגן מפני התפוצצות, בעל כושר תאורה של 3 שעות לפחות;

(ה)גרזן כיבוי;

(ו)מכשיר נשימה בעל תכולה עצמית;

(ז)חבל הצלה עמיד בפני אש באורך ובחוזק מתאימים.

(ב)ציוד הכיבוי המפורט בתקנת משנה (א) יהיה לפי תקן שאישר מכון התקנים הישראלי, ובאין תקן ישראלי – לפי אישור מפקח כבאות ראשי.

בקצה צנרת המסוף המשמשת להזרמת שמן, המתחבר עם סעפת המכלית, יותקן ציוד שיאפשר את ניתוקה המהיר של הצנרת בעת חירום ובכלל זה מגוף פרפר למניעת שפיכת שמן בעת ניתוק חירום.

האחראי על המסוף יקבע נהלים לקיום סדרי משמרות כיבוי אש ולאופן ביצוע פעילות משמרות הכוננות; הנהלים יפורסמו בעברית ובאנגלית ויוצגו במזח ובסירת הכוננות; תוכן הנהלים יובא לידיעת קברניט המכלית.

(א)האחראי על המסוף יוודא כי האנשים הממונים על כיבוי אש במסוף והמשמשים בתפקידי כוננות כיבוי אש, יהיו בעלי הכשרה נאותה, בהתאם לדרישת מפקח כבאות ראשי או מי שהוא הסמיך לכך.

(ב)אחת לשלושה חדשים ייערך תירגול כוננות כיבוי אש; התירגול יכלול: בדיקת כוננות צוות כיבוי אש, בדיקת אמצעי תקשורת, בדיקת ציוד כיבוי אש והפעלתו.

בפרק זה, ”מסוף“ – לרבות דוברת דלק.

(א)מתפעל המסוף או הממונה עליו (להלן – האחראי על המסוף) יוודא כי –

(1)לפני ביצוע ריתוק כלי השיט ובכל עת הזרמת השמן תהיה כל צנרת המסוף לרבות אבזרי ההרמה, ההזרמה וכל הציוד והמיכשור המשמשים במישרין או בעקיפין לצורך ביצוע הזרמת השמן – במצב תקין ושמיש;

(2)בכל עת הזרמת השמן יהיו במסוף עובדים כשירים ומיומנים במספר מספיק לצרכי תפעול ופיקוח על שסתומי המסוף, ביצוע פעולות הזרמת השמן וקיום הקשר, בכפוף להוראות בתקנות אלה.

(ב)האמור בתקנת משנה (א) אינו גורע מהחובה לשמור ולהחזיק את הצנרת, המגופים והמשאבות במערכת הזרמת השמן בכלי השיט וברכב המכל, לפי הענין, במצב תקין ושמיש לפני ובעת הזרמת השמן.

(א)צינורות גמישים של מסוף המשמשים להזרמת שמן ייבדקו בהתאם להוראות היצרן באופן ובמועדים שקבע, ובלבד שלענין הוצאת הצינורות משימוש ובדיקתם בחוף ייושמו המבחנים המפורטים להלן, הכל לפי הענין ולפי המועד המוקדם יותר:

(1)מבחן משך הזמן בו נמצא הצינור בשימוש כלהלן:

(2)מבחן כמות ההזרמה המבוצעת דרך הצינור כלהלן –

(ב)האחראי על המסוף ינהל רישום מפורט לגבי אופן ההחזקה והשימוש בצינורות הגמישים; הרישום ייערך בהתאם לטפסים שבתוספת הרביעית (להלן – טפסי הרישום).

(ג)לטפסי הרישום יצורפו הוראות היצרן, תעודות בדיקה, וכל מסמך אחר המכיל מידע או הנחייה בקשר עם אופן הטיפול והשימוש בצינור הגמיש.

(ד)האמור בתקנות משנה (א) עד (ג) לא יחול לגבי צינורות גמישים אשר קטרם הפנימי קטן מ־5″, ובלבד שצינורות אלה יוחזקו ויישמרו במצב תקין ושמיש.

(א)טפסי הרישום יימצאו בפיקוחו ובשליטתו של האחראי על המסוף ולא יוציאם האחראי על המסוף מפיקוחו ומשליטתו ולא יעבירם לאחר.

(ב)האחראי על המסוף רשאי להסמיך עובד בעל כישורים מתאימים לבצע ולנהל את הרישום בטפסי הרישום (להלן – מבצע הרישומים).

(ג)מבצע הרישומים והאחראי על המסוף יחתמו בשולי כל עמוד שבטפסי הרישום.

לא יירשמו בטפסי הרישום אלא פרטים מלאים ונכונים לגבי כל ענין הטעון רישום לפיהם.

כל רשומה הטעונה רישום בטפסי הרישום תירשם בהם ככל האפשר מיד לאחר אירוע הדבר אליו היא מתייחסת.

האחראי על המסוף חייב להציג את טפסי הרישום לפי דרישת מפקח ימי, מפקח למניעת זיהום הים או קברניט כלי שיט.

(א)מפקח ימי או מפקח למניעת זיהום הים, שהוצגו בפניו טפסי הרישום בהתאם לתקנה 47, ונמצא כי הפרטים לא נרשמו בהתאם לתקנה 43(א) או שמתוך פרטי הרישום עולה כי לא בוצעו הבדיקות הנחוצות, רשאי להורות על הפסקת הזרמת שמן מהמסוף או אליו כל עוד לא הוכח להנחת דעתו כי הבדיקות והרישומים שביצועם נדרש, בוצעו והושלמו.

(ב)האחראי על המסוף יציית להוראת מפקח ימי או מפקח למניעת זיהום הים כאמור בתקנת משנה (א).

בכל עת שהותו של רכב מכל בתחום נמל יוצג עליו, במקום בולט ונראה לעין, שלט אזהרה בגודל של 40×40 ס״מ לפחות; צורת השלט וצבעו יהיו לפי תוית מס׳ 3 שבתוספת השלישית לתקנות הנמלים, תשל״א–1971 – ”חומר מתלקח נוזל“.

לא יוזרם שמן מרכב מכל לכלי שיט אלא אם מתקיימים כל התנאים שלהלן:

(1)הזרמת שמן מרכב המכל לא תפריע לפעולות טעינה ופריקה בכלי שיט;

(2)רכב המכל חונה במקביל לכלי השיט והמרחק המירבי בינו לבין כלי השיט קטן ככל האפשר, ובשום מקרה אינו עולה על 3 מטר;

(3)כל מערכת הצינורות של רכב המכל המשמשת להזרמת שמן מתאימה ליעודה ונמצאת במצב תקין ושמיש;

(4)בשני קצוות הצינור הגמיש של רכב המכל מותקנים מגופים;

(5)הצינור הגמיש מחובר לצנרת כלי השיט בהברגה או בברגים;

(6)רכב המכל מצוייד ב־5 ק״ג נסורת עץ או חומר סופגני אחר, כמפורט בתקנה 23(7).

עם סיום פעולות הזרמת השמן מרכב מכל לכלי השיט חייב נהג רכב המכל –

(1)לבצע ולוודא כי בוצעו פעולות סגירת מגופי הצינור הגמיש, ובכל מקרה לא יטולטל צינור גמיש אלא אם שני מגופיו סגורים;

(2)להרחיק את רכב המכל מאזור עגינת כלי שיט בנמל.

(א)הזרמת שמן מחביות המובלות ברכב מכל תבוצע באמצעות צינורות גמישים מחביות שעל גבי רכב המכל ישירות אל כלי השיט.

(ב)חביות המכילות שמן לא יורדו מרכב המכל למסוף.

ארעה שפיכת שמן מרכב המכל למסוף, חייב נהג רכב המכל –

(1)לנקותה במהירות ובצורה סבירה והולמת;

(2)להודיע למנהל הנמל על כל זיהום שארע כאמור ושאין באפשרותו לנקות כאמור בפסקה (1).

בעל כלי שיט חייב להביא לידיעת קברניט כלי שיט, טרם כניסתו לראשונה לנמל בישראל, את תכנן של הוראות תקנות אלה.

מבלי לגרוע מהוראות תקנות אלה רשאי מנהל הנמל בבואו להשתמש בסמכויותיו לפי פקודת הנמלים להורות לקברניט כלי שיט לעשות כל מעשה או להימנע מעשיית כל מעשה, כפי שייראה לו נחוץ לשם שמירת בטיחות כלי השיט וחיי בני אדם שבו ובקרבתו.

נהלי הזרמת שמן והפעלה תקינה של ציוד הזרמת שמן שלא נקבעו בתקנות אלה, יהיו אותם הנוהלים המפורטים בחוברות ההדרכה הנקובות להלן:

(1)International Oil Tanker and Terminal Safety Guide שבהוצאת – International Terminal Safety Group;

(2)Tanker Safety Guide (Petroleum) שבהוצאת – International Chamber of Shipping.

קברניט כלי השיט או קצין המשמרת או האחראי במסוף או בדוברת הדלק או ברכב מכל, לפי הענין, חייבים להורות על הפסקת הזרמת שמן, אם קיימת לדעת אחד מהם סכנה לבטיחות חיי בני אדם.

(א)אנית נוסעים שמצויים בה למעלה משנים עשר נוסעים לא תנותב למסוף, לא תרותק ולא תתודלק במסוף.

(ב)לענין תקנה זו, ”אנית נוסעים“ – כמשמעותה באמנה.

תקנות אלה באות להוסיף על כל חיקוק אחר.

בתקנות אלה, מקום שמוטלת חובה ולא נקבע במפורש על מי היא מוטלת יראוה כמוטלת –

(1)לענין כלי שיט – על הקברניט או על בעל כלי השיט, או על שניהם כאחד;

(2)לענין מסוף – על מתפעל המסוף או על הממונה עליו או על שניהם כאחד;

(3)לענין דוברת דלק – על מתפעל דוברת הדלק או על הממונה עליה, או על שניהם כאחד;

(4)לענין רכב מכל – על נהג רכב המכל או על בעליו, או על שניהם כאחד.

כל חובה המוטלת בתקנות אלה על יותר מאדם אחד אשר מולאה בידי אחד החייבים בה פוטרת את השאר.

כל חובה המוטלת על קצין המשמרת תמולא בידי קצין המשמרת בסיפון או קצין המשמרת במכונה כאמור להלן:

(1)כל מעשה שיש לעשותו לצורך מילוי החובה והנעשה כרגיל וכנהוג בידי קצין סיפון ייעשה בידי קצין הסיפון במשמרת;

(2)כל מעשה שיש לעשותו לצורך מילוי החובה והנעשה כרגיל וכנהוג בידי קצין מכונה ייעשה בידי קצין המכונה במשמרת.

נעברה עבירה לפי תקנות אלה בידי חבר בני אדם, אחראי לביצועה גם כל מי שבשעת ביצוע העבירה היה חבר מינהלה פעיל, מנהל או פקיד אחראי של אותו חבר, ובשותפות – מי שהיה אותה שעה שותף בה, למעט שותף מוגבל, אם לא הוכיחו אחד משני אלה:

(1)העבירה נעברה שלא בידיעתם;

(2)הם נקטו בכל האמצעים הנאותים להבטחת קיומן של תקנות אלה.

העובר על הוראה מהוראות תקנות אלה, שלא נקבע לה עונש בחיקוק אחר, דינו – קנס חמישים אלף שקלים או מאסר ששה חדשים.

בטלות –

(1)תקנות נמל אילת (טעינת נפט ופריקתו), תשכ״ו–1965;

(2)תקנות נמל אשדוד (טעינת נפט ופריקתו), תשכ״ז–1966;

(3)תקנות נמל אשקלון (טעינת נפט ופריקתו), תש״ל–1970;

(4)תקנות נמל חיפה (טעינת נפט ופריקתו), תשכ״ד–1964;

(5)תקנות הנמלים (פטרוליום וקרביד סידני), 1926.

תחילתן של תקנות אלה ביום הששים לאחר פרסומן.

לתקנות אלה ייקרא ”תקנות הנמלים (טעינה ופריקה של שמנים), תשל״ו–1975“.