Skip to main content

Regulations1965

Section 12 of תקנות המכס, תשכ״ו–1965, הגדרות.

This section is in פרק שביעי: מחסנים רשויים

12. הגדרות

תיקון: תשל״ו, תשל״ט, תשל״ט־2, תשל״ט־3, תש״ם־2, תשמ״א־2, תשמ״א־4, תשמ״ב, תשמ״ה, תשמ״ה־2, תשמ״ז־2, תשמ״ט־4, תשמ״ט־5, תש״ן, תשנ״א, תשנ״ד, תשנ״ד־3, תשנ״ו־2, תשנ״ו־3, תשנ״ז־4, תשנ״ח, תשנ״ט, תש״ס, תש״ס־2, תשס״א, תשס״ב, תשס״ד, תשס״ז, תשס״ח, תשע״ג, תשע״ז, תשע״ז־2

בפרק זה –

”העברה ישירה“ – העברה ישירה של טובין מכלי טיס למסוף פנימי או העברת טובין מכלי טיס למסוף חיצוני באמצעות מסוף שינוע או מסוף פנימי וכן העברה ישירה של טובין מאחד המסופים האמורים אל כלי טיס;

”מחסן דלק“ – מחסן סגור או מחסן חצרים המיועד להחסנת דלק כמשמעותו בצו הבלו על דלק (הטלת בלו), התש״ם–1980, לרבות דלק להספקה לאניות;

”מחסן חצרים“ – מגרש מגודר המיועד להחסנת טובין שנהוג להניחם, דרך כלל, תחת כיפת השמים בלא מחסה, לרבות במכלים המיועדים לכך;

”מחסן להספקת ציוד אלקטרוני לאניות“ – מחסן סגור המיועד לאחסנת ציוד קשר, ניווט ובקרה כמפורט להלן, המשמש להפעלה באניות בלבד:

(1)ציוד תקשורת אלחוטי, ציוד מכ״ם וציוד ניווט אלקטרוני אלחוטי;

(2)ציוד ניווט אלקטרוני אלחוטי;

(3)חלקי חילוף לציוד המפורט בפסקאות (1) ו־(2);

”מחסן לכימיקלים“ – מחסן חצרים הנמצא בשטח נמל ים, והוא מיועד לאחסנה והשבחה של כימיקלים המיובאים בצובר, בתנאי שהוא מצויד במערכת שינוע פנאומטית המאפשרת פריקה ישירה מהאניה ושינוע לשחרור לצריכה בארץ או ליצוא;

”מחסן למכירה ליוצאים מישראל“ – מחסן סגור במעבר יבשתי, בנמל ים או בנמל תעופה לשם החסנתם של טובין המיועדים למכירה ליוצאים מישראל, או לשם מכירת טובין לנציגויות ולנציגים של מדינת חוץ כמשמעותם בפרט 3 לתעריף המכס ולנציגים של חברי האומות המאוחדות ולפקידי הארגון שהם אזרחי חוץ, ובנמל תעופה – גם לשם אספקה לכלי טיס, ובנמל ים – גם לשם אספקה לאניות כמפורט בפרט 89.01 לתעריף המכס ולאניות מלחמה זרות;

”מחסן לצידת אניות וכלי טיס“ – מחסן סגור להחסנת טובין המיועדים לאספקה לאניות כמפורט בפרט 89.01 לתעריף המכס, לאניות מלחמה זרות ולכלי טיס, שבו ניתן גם למכור טובין לנציגויות ולנציגים של מדינות חוץ כמשמעותם בפרט 3 לתעריף המכס ולנציגים של חברי ארגון האומות המאוחדות ופקידי הארגון שהם אזרחי חוץ;

”מחסן לתצוגת רכב“ – מחסן סגור או מחסן חצרים לתצוגת 20 כלי רכב לכל היותר, ובלבד שלבעל רישיון המחסן גם רישיון למחסן רכב ושמחסן החצרים ישמש אך ורק לתצוגת כלי רכב שהמשקל הכולל של כל אחד מהם עולה על 2,200 ק״ג;

”מחסן מטעני עולים“ – מחסן סגור או מחסן חצרים, המשמש להחסנת מטעני עולים בלבד;

”מחסן מטענים כללי“ – מחסן סגור או מחסן חצרים, המיועד להחסנת טובין בכלל, כמשמעותו בסעיף 69(1) לפקודת המכס, שאינו מחסן מיועד;

”מחסן מיועד“ – כל אחד מאלה: מחסן להספקת ציוד אלקטרוני לאניות, מחסן לכימיקלים, מחסן מכירה ליוצאים מישראל, מחסן לצידת אניות וכלי טיס, מחסן לתצוגת רכב, מחסן מטעני עולים, מחסן מסוף בלדרות, מחסן מסוף מטענים, מחסן מסוף קירור, מחסן מסירה לחוזרים לישראל, מחסן מתכות יקרות, מחסן קירור, מחסן רכב ומחסן לדברי דואר;

”מחסן מסוף בלדרות“ – מסוף חיצוני או מסוף פנימי המיועד לאחסנת טובין המיובאים באמצעות אדם שהוא סוכן מכס כהגדרתו בחוק סוכני המכס, התשכ״ה–1964, שעיקר עיסוקו שילוח מהיר של טובין לרבות מסמכים, מדלת לדלת, מחוץ לישראל לישראל, ומישראל לחוץ לארץ, שמשקלם אינו עולה על 8 ק״ג בממוצע (להלן – המחסן) ושהוא בעל הרישיון למחסן;

”מחסן מסוף זכאים“ – (פקעה);

”מחסן לדברי דואר“ – כל אחד מאלה:

(1)מחסן סגור המיועד להחסנת דברי דואר המיובאים או המיוצאים באמצעות חברת דואר ישראל בע״מ;

(2)מסוף פנימי להחסנת דברי דואר המיובאים או המיוצאים באמצעות חברת דואר ישראל בע״מ;

”מחסן מסוף מטענים“ – מחסן סגור או מחסן חצרים שנועד –

(1)להחסנה דרך כלל של טובין המיובאים באניות במכולות ומגיעים אליו כשהם באותן מכולות, לרבות לשם ריקון או פיצול, או המכלה ליצוא;

(2)להחסנת טובין המיובאים בהובלה יבשתית, לרבות לשם ריקון או פיצול או המכלה ליצוא;

(3)להחסנת טובין המיובאים בהובלה אווירית ומועברים בהעברה ישירה מכלי הטיס למחסן או המיועדים ליצוא בהובלה אווירית ומועברים בהעברה ישירה מן המחסן לכלי הטיס, לרבות לשם ריקון או פיצול, או אריזה ליצוא (להלן – מחסן מסוף מטענים אווירי);

(4)להחסנת דלק שמתקיימים בו התנאים האלה:

(א)הוא בבעלות תאגיד זר;

(ב)הדלק מוזרם למחסן מסוף מטענים בצנרת ישירות ממקשר ימי;

(ג)במועד ייבואו אין לגביו עסקת מכר בישראל, וכל עוד אין לגביו עסקה, לרבות התחייבות לעסקה כאמור;

לעניין פסקה זו –

”דלק“ – נפט גולמי ותזקיקיו, למעט גז פחמימני מעובה (גפ״מ) כהגדרתו בצו הבלו על דלק (הטלת בלו), התשס״ד–2004;

”מכר“ – כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975 (להלן – חוק מע״מ);

”מקשר ימי“ – מקום עגינה בקצה הימי של צינורות דלק תת־ימיים המשמשים לניטול דלק, הנמצאים בתחום נמל ואם יש מעגן סגור בתחום הנמל, הם אינם בתוך המעגן הסגור;

”תאגיד זר“ – תאגיד שהוא תושב חוץ כהגדרתו בסעיף 30(ג) לחוק מע״מ ובלבד שהשליטה בו, כמשמעותה בתקנה 23ו(א) היא בידי מי שאינו אזרח ישראל כהגדרתו בסעיף 1א(ב) לחוק מע״מ;

(5)להחסנת כלי רכב המיובאים באניות לנמל ים ומועברים אליו בהובלה יבשתית או המיועדים ליצוא;

(6)להחסנת גרעיני תבואות המיובאים באניות בצובר ומועברים באמצעות מערכת שינוע מכנית או בהובלה יבשתית לאחסון בממגורה;

”מחסן מסוף קירור“ – מחסן מסוף מטענים כמשמעותו בפסקה (1) או (3) להגדרתו, בעל כושר קירור מתחת ל־0 מעלות צלזיוס, המיועד להחסנתם של טובין שיש להחסינם במצב צנון או קפוא;

”מחסן מסירה לחוזרים לישראל“ – מחסן סגור בנמל בין־לאומי או במעבר יבשתי, שבהם הותקנו מסלולים בהתאם לתקנה 30ב, המיועדים להחסנתם של טובין ולמסירתם לחוזרים לישראל, ובלבד שהטובין נמכרו ליוצאים מישראל ולבעל רישיון המחסן גם רישיון למחסן למכירה ליוצאים מישראל באותו נמל או מעבר יבשתי שבו נמצא המחסן;

”מחסן מתכות יקרות“ – חדר משוריין ומוגן בתאגיד בנקאי כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981, לרבות תאגיד עזר כמשמעותו באותו חוק, או חדר אוצר המאושר על פי תקן מכון התקנים הישראלי בתאגיד בעל רישיון לשמירה ולהחסנה של יהלומים, מכוח צו הפיקוח על יהלומים, יבואם ויצואם, התשל״ט–1979, המשמש להחסנת מתכות יקרות, מוצריהן וחפצי ערך;

”מחסן סגור“ – מבנה סגור ומקורה המוגן מכל הצדדים, שבו סידורים נאותים להחסנת טובין והוא בעל פתחים נאותים להכנסה והוצאה של טובין;

”מחסן קירור“ – מחסן סגור בעל כושר קירור של מתחת ל־0 מעלות צלזיוס המיועד להחסנתם של טובין שיש להחסינם במצב צנון או קפוא;

”מחסן רכב“ – מחסן חצרים או מחסן סגור המשמש להחסנתם של כלי רכב בלתי משומשים בלבד, שבעל המחסן הוא יבואן כהגדרתו בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (יבוא רכב ומתן שירותים לרכב), התשל״ט–1978, שקיבל רישיון מן הרשות המוסמכת כהגדרתם בצו האמור;

”מסוף חיצוני“ – מחסן מסוף מטענים אווירי שאינו מסוף פנימי;

”מסוף פנימי“ – מחסן מסוף מטענים אווירי הנמצא בתוך תחום נמל התעופה בן־גוריון והוא בעל גישה ישירה לשטח מבצעי כהגדרתו בכללי רשות שדות התעופה (כניסה לשטחים מוגבלים), התשמ״ג–1983 (להלן – שטח מבצעי);

”מסוף שינוע“ – מחסן בתחום נמל התעופה בן גוריון בעל גישה ישירה לשטח מבצעי, שנועד לשהייה קצרת מועד של טובין שהם אחד מאלה:

(1)טובין המיובאים בהובלה אווירית לצורך העברתם למסוף חיצוני או למסוף פנימי;

(2)טובין המיועדים ליצוא בהובלה אווירית והועברו לשם כך ממסוף חיצוני או ממסוף פנימי;

”מסוף שינוע רכבת“ – מחסן בסמוך לפסי רכבת ובעל גישה ישירה לרכבת, שנועד לשהיה קצרת מועד של טובין במכולות, ובלבד שהמכולות מגיעות אל המחסן או יוצאות ממנו באמצעות רכבת, ולא מתבצע במחסן ריקון, פיצול, המכלה ליצוא או התרה מפיקוח המכס;

”מעבר יבשתי“ – מעבר נהר הירדן ומעבר טבה;

”נמל בין־לאומי“ – נמל תעופה או נמל ים שבו עוברים קווי תעופה בין־לאומיים סדירים או קווי ספנות בין־לאומיים סדירים, לפי הענין, המובילים נוסעים דרך קבע;

”נמל ים“ – כל אחד מאלה: נמל חיפה, נמל אשדוד ונמל אילת;

”נמל תעופה“ – כל אחד מאלה: נמל התעופה בן גוריון, נמל התעופה בעטרות, נמל התעופה באילת, נמל התעופה בעובדה ונמל התעופה בחיפה;

”עולה“ – כמשמעותו בכלל 1(י) של הכללים לפרט 7 לתעריף המכס;

”רישיון“ – רישיון למחסן כללי או פרטי.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨תקנות המכס, תשכ״ו–1965⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring