Law2016The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 2 of חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע״ו–2016, הגדרות.
This section is in פרק א׳: מטרה והגדרות
2. הגדרות
תיקון: תשע״ח־3, תשפ״ד, תשפ״ו
בחוק זה –
”אב־טיפוס“ – דגם בסיס לייצור רכב או מוצר תעבורה;
”האגף להכשרה מקצועית“ – האגף להכשרה ולפיתוח כוח אדם במשרד הכלכלה והתעשייה;
”אחריות“ – מתן שירות, בלא תשלום, לאחר מכירת רכב או מוצר תעבורה, הכולל תיקון, טיפול או החלפה של הרכב או של מוצר תעבורה, כדי להבטיח את תקינותם;
”בעל עניין“ – כהגדרתו בחוק החברות, התשנ״ט–1999;
”דגם רכב“ – סדרת כלי רכב מתוצר מסוים שיש להם נתונים טכניים משותפים, שיצרן הרכב קבע לה שם המורכב מאותיות או מספרות ומתועד במסמכי התקינה של הרכב וברישיון הרכב;
”דמי פיגורים“ ו”ריבית שקלית“ – כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה;
”דרישות תקינה אירופית“ – דירקטיבה או תקנה של האיחוד האירופי, כתוקפן מעת לעת;
”דרישות תקינה אמריקאית“ – תקן או תקנה פדרליים של ארצות הברית, כתוקפם מעת לעת;
”הנדסאי“ ו”טכנאי מוסמך“ – כהגדרתם בחוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים, התשע״ג–2012;
”הוועדה“ – ועדת הכלכלה של הכנסת;
”חוק הגנת הצרכן“ – חוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981;
”חוק העונשין“ – חוק העונשין, התשל״ז–1977;
”חוק פסיקת ריבית והצמדה“ – חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961;
”חוק התקנים“ – חוק התקנים, התשי״ג–1953;
”ייבוא“ – הבאה או גרם־הבאה של רכב או של מוצר תעבורה לישראל, בים, ביבשה או באוויר;
”יבואן זעיר“ – מי שעוסק בייבוא רכב ושיווקו ומייבא כלי רכב בהתאם להסכם עם אדם במדינת חוץ והוא בעל רישיון לפי סעיף 44;
”יבואן ישיר“ – מי שעוסק בייבוא רכב ושיווקו ומייבא כלי רכב בהתאם להסכם עם יצרן רכב במדינת חוץ והוא בעל רישיון לפי סעיף 41;
”יבואן מסחרי“ – כל אחד מאלה:
(1)יבואן זעיר;
(2)יבואן ישיר;
(3)יבואן עקיף;
”יבואן עקיף“ – מי שעוסק בייבוא רכב ושיווקו ומייבא כלי רכב בהתאם להסכם עם סוכן מורשה והוא בעל רישיון לפי סעיף 42;
”ייצור“, של רכב או מוצר תעבורה – לרבות התקנה, הרכבה או חידוש של רכב או של מוצר תעבורה, הרכבתו מחלקים או ממערכת חלקים, או ביצוע שינוי בטיב, באיכות או בצורה של רכב או של מוצר תעבורה, והכול במסגרת תהליך הייצור;
”יצרן“, של מוצר תעבורה – אדם העוסק בייצור מוצרי תעבורה מחוץ לישראל, בין בעצמו ובין על ידי אחרים, ובכלל זה באריזתם של טובין או מזיגתם למכל;
”יצרן רכב במדינת חוץ“ – יצרן רכב שתכנן וייצר רכב מחוץ לישראל, בין בעצמו ובין בשיתוף עם יצרנים אחרים, או מי שיצרן כאמור הסמיכו בכתב לפעול מטעמו ולמכור רכב מתוצרתו;
”מהנדס“ – מהנדס רשום כהגדרתו בחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי״ח–1958;
”מוסך“ – מקום שניתנים בו שירותים של תיקון, אחזקה או בדיקה של רכב או ייעוץ בקשר לשירותים כאמור;
”מוסך מומחה“ – כמשמעותו בסעיף 129;
”מוסך נייד“ – רכב המשמש למתן שירותים כאמור בסעיף 135(ב);
”מוסך שירות של יבואן“ – מוסך מומחה של יבואן מסחרי, או מוסך מומחה הקשור עם יבואן מסחרי בהסכם לטיפול ברכב מתוצר המיובא על ידי אותו יבואן;
”מוצר תעבורה“ – אבזר, חלק, מערכת חלקים, מכשיר למעט מכשיר שהוא כלי עבודה המשמש מוסך או יצרן בלבד, מיתקן או חומר נוזלי, מוצק או גז המשמשים או המיועדים לשמש להרכבתו, לתחזוקתו או לפעולתו התקינה של רכב או להבטחת בטיחותו או להבטחת בטיחות המשתמש בו או לנוחיותו, וכן כל אחד מהם אם עליו להימצא ברכב על פי דין;
”מוצר תעבורה חליפי“ – מוצר תעבורה שאינו מוצר תעבורה מקורי;
”מוצר תעבורה מקורי“ – מוצר תעבורה המיוצר לפי תנאים והוראות שקבע יצרן הרכב לשם ייצור הרכב;
”מוצר תעבורה משומש“ – מוצר תעבורה שפורק מרכב שלא לשם הרכבתו מחדש באותו רכב;
”המחיר הכולל“ – כהגדרתו בסעיף 17א לחוק הגנת הצרכן;
”מייבא רכב בייבוא אישי“ – מי שמייבא רכב לפי סעיף 33;
”המנהל“ – עובד המשרד המכהן בו כסגן המנהל הכללי לתנועה;
”מנהל מקצועי של מוסך“ – בעל רישיון לניהול מקצועי של מוסך לפי סעיף 136;
”מסמך תקינה“ – מסמך המעיד על עמידת רכב או מוצר תעבורה בדרישות תקינה;
”מספר קטלוגי“ – מספר זיהוי של מוצר תעבורה שקבע יצרן המוצר, יצרן רכב או מייבא מוצר תעבורה, ובלבד שמייבא מוצר התעבורה לא יקבע את אותו מספר קטלוגי שקבע היצרן כאמור;
”מעבדה מאושרת“ – מעבדה המוסמכת לאשר עמידה בתקן רשמי לפי סעיף 12 לחוק התקנים;
”מעבדה מוכרת אירופית“ – מעבדה לבדיקת רכב או חלקיו שהוסמכה ואושרה לפי דירקטיבה של הקהיליה האירופית 2007/46/EC, על עדכוניה;
”מעבדה מוכרת אמריקאית“ – מעבדה לבדיקת רכב או חלקיו שהוסמכה ואושרה על ידי מינהל הבטיחות האמריקאי (NHTSA);
”מעבדה מוסמכת לרכב“ – מעבדה לבדיקת רכב או מוצרי תעבורה שאישר המנהל לפי סעיף 236;
”מפעל ייצור“ – מקום שמיוצר בו רכב או מוצר תעבורה;
”מקצוע בענף הרכב“ – כל אחד מאלה:
(1)ניהול מקצועי של מוסך;
(2)שמאות רכב;
(3)תיווך בייבוא אישי;
”משווק רכב“ – יבואן מסחרי או בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו המוכר רכב, לרבות אחר מטעמו;
”המשרד“ – משרד התחבורה והבטיחות בדרכים;
”מתווך בייבוא אישי“ – בעל רישיון לפי סעיף 68 לתיווך בייבוא אישי;
”נותן ערבות אחר“ – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו –
”בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי“ – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981;
”מבטח“ – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981;
”רישיון למתן אשראי“ ו”רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי“ – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016;
”סוג רכב“ – סוג הרכב לפי פקודת התעבורה כמפורט להלן, ובכלל זה הסיווגים הראשיים וסיווגי המשנה לפי הפקודה האמורה:
(1)”רכב נוסעים“ – רכב מסוג M;
(2)”רכב מסחרי“ – רכב מסוג N;
(3)”גרור או נתמך“ – רכב מסוג O;
(4)”אופנוע“ – רכב מסוג L;
(5)”טרקטור“ ו”מכונה ניידת“ – רכב מסוג T;
”סוחר ברכב מיבואן“ – בעל רישיון לפי סעיף 89 לרכישת רכב מיבואן ישיר או מיבואן עקיף ומכירתו דרך עיסוק לפי אותו סעיף;
”סוחר ברכב שאינו רכב מיבואן“ – בעל רישיון לפי סעיף 92 לרכישת רכב שאינו רכב מיבואן ומכירתו דרך עיסוק לפי אותו סעיף;
”סוכן מורשה“ – סוכן ראשי או סוכן משני;
”סוכן משני“ – אדם הקשור בהסכם עם סוכן ראשי, לעניין תוצר רכב שמייבא יבואן ישיר, שלפיו אותו אדם מוסמך לפעול מטעמו של הסוכן הראשי ולמכור רכב מתוצרת יצרן הרכב שעמו התקשר הסוכן הראשי בהסכם למכירת רכב; הסכם כאמור יהיה בכתב או בדרך אחרת שקבע השר ובתנאים שקבע לעניין זה לפי סעיף 42(ג)(2), ולתקופה שלא תפחת משנה;
”סוכן ראשי“ – אדם הקשור בהסכם בכתב עם יצרן הרכב במדינת חוץ לתקופות המפורטות להלן, שלפיו הוא מורשה למכור רכב מתוצרתו של יצרן הרכב והתקיימו בו תנאים שקבע השר לפי סעיף 42(ג)(1):
(1)לעניין תוצר רכב המיובא על ידי יבואן ישיר – לתקופה שלא תפחת משנה או מתקופה קצרה יותר שקבע השר לפי סעיף 42(ג)(1):
(2)לעניין תוצר רכב שאינו מיובא על ידי יבואן ישיר – לתקופה שלא תפחת משנתיים או מתקופה קצרה יותר שקבע השר לפי סעיף 42(ג)(1);
”סחר במוצרי תעבורה“ – רכישת מוצרי תעבורה, מכירתם, שיווקם, הספקתם או הצגתם למכירה, והכול כדרך עיסוק;
”עוסק“ ו”עוסק מורשה“ – כהגדרתם בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975;
”עניין אישי“ – לרבות עניין אישי של קרובו או של גוף שהוא או קרובו הם בעלי שליטה בו;
”עקרון עסק חי“ – כמשמעותו בגילוי דעת שפרסמה לשכת רואי החשבון בישראל;
”פקודת הייבוא והייצוא“ – פקודת הייבוא והייצוא [נוסח חדש], התשל״ט–1979;
”צמיג“ – חישוק עשוי גומי שהוא חלק מגלגל של רכב מנועי או של רכב שהוא מסוג גרור או נתמך;
”קרוב“ – בן זוג, הורה, הורה הורה, אח או אחות, צאצא, צאצא של בן זוג ובני זוגם של כל אחד מאלה או אדם אחר הסמוך על שולחנו של האדם, וכן שותף, מעביד או עובד של האדם;
”רישיון“ – רישיון למתן שירות רכב או רישיון לעיסוק במקצוע בענף הרכב שניתנו לפי חוק זה;
”רישיון ייבוא“ – רישיון ייבוא, אישור ייבוא או עמידה בתנאים, בהתאם להוראות לפי פקודת הייבוא והייצוא;
”רישיון להפעלת מוסך“ – כמשמעותו בסעיף 127;
”רישיון להפעלת מוסך נייד“ – כמשמעותו בסעיף 135;
”רישיון יבואן מסחרי“ – כמשמעותו בסימן ב׳ לפרק ד׳;
”רישיון לייצור מוצרי תעבורה“ – כמשמעותו בסימן ב׳ לפרק ז׳;
”רישיון לייצור רכב ושיווקו“ – כמשמעותו בסימן א׳ לפרק ג׳;
”רישיון לסחר במוצרי תעבורה“ – כמשמעותו בסימן ד׳ לפרק ז׳;
”רישיון רכב“ – כמשמעותו בסעיף 2 לפקודת התעבורה;
”רכב“, ”רכב מנועי“ ו”רשות הרישוי“ – כהגדרתם בפקודת התעבורה;
”רכב חדש“ – רכב שטרם נרשם לראשונה לתנועה בדרכים בישראל או במדינת חוץ;
”רכב שנרשם במדינת חוץ“ – רכב שנרשם לראשונה לתנועה בדרכים במדינת חוץ וטרם חלפו 90 ימים ממועד הרישום האמור ועד מועד השטת הרכב לישראל הרשום בשטר המטען;
”רשות מוסמכת לייבוא“ – מי שהשר הסמיך לשמש רשות מוסמכת לפי פקודת הייבוא והייצוא;
”שומת רכב“ – חוות דעת הכוללת לפחות אחד מהמפורטים להלן, וכן הערכת שווי הרכב, אם נדרשת, הנלווית לאחד מאלה, ופרטים נוספים אם נקבעו לפי סעיף 153:
(1)פירוט התיקון הנדרש ברכב שנגרם לו נזק כדי להחזיר את מצב הרכב לקדמותו, שלא במסגרת הצעה לקבלת שירות במוסך;
(2)הערכת עלות התיקון כאמור בפסקה (1), שלא במסגרת הצעה לקבלת שירות במוסך;
(3)הערכת השינוי בערכו של הרכב עקב נזק שנגרם לו, ואם לא ניתן לתקנו – קביעה כי הרכב הוא רכב באבדן גמור לפי פקודת התעבורה;
”שיווק רכב“ – מכירה של רכב, הספקתו, הצגתו למכירה, לרבות מכירתו או הצגתו למכירה באמצעות אחר מטעמו של מי שעוסק בפעולות האמורות;
”שירות רכב“ – כל אחד מאלה:
(1)ייצור רכב בישראל ושיווקו;
(2)ייבוא רכב ושיווקו;
(3)סחר ברכב מיבואן כהגדרתו בסעיף 88;
(4)ייצור מוצרי תעבורה בישראל;
(5)סחר במוצרי תעבורה;
(6)הפעלת מוסך או מוסך נייד;
(7)סחר ברכב שאינו רכב מיבואן כהגדרתו בסעיף 88;
”שליטה“ – כהגדרתה בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968;
”שמאות רכב“ – הערכת הנזק שנגרם לרכב באמצעות שומת רכב;
”שמאי רכב“ – בעל רישיון לעיסוק בשמאות רכב לפי פרק ט׳;
”תוצר“ – כל רכב שמייצר יצרן רכב בשם משותף שקבע, המתועד במסמכי התקינה של הרכב וברישיון הרכב;
”תיאור“ – תיאור בכתב, בעל פה, בציור או בדרך אחרת הנהוגה במסחר, שיש בו הודעה, במישרין או בעקיפין, בדבר אחד הפרטים שלהלן:
(1)לעניין רכב או מוצר תעבורה –
(א)כמות, משקל ומידות;
(ב)ארץ הייצור ושם היצרן;
(ג)הסמל המסחרי של היצרן;
(ד)חומרים או מרכיבים;
(ה)איכות ועמידות;
(ו)פגמים בו;
(ז)מטרת השימוש בו;
(ח)התאמה של מוצר תעבורה לרכב;
(ט)בדיקות ותוצאות;
(י)אחריות לתקינות ותקופת האחריות;
(יא)שירותי התיקונים והתחזוקה שיינתנו לרכב או למוצר התעבורה ואחריות למתן שירותים אלה, מחירם והתקופה שבה יינתנו;
(יב)מחיר, לרבות הנחות מהמחיר;
(יג)פרטים על תשלומים בעד הרכב ותנאי אשראי;
(יד)מועד ייצור;
(טו)מספר קטלוגי;
(טז)מועד רישומו לראשונה של רכב לתנועה במדינת חוץ;
(2)לעניין שירות –
(א)תוכן השירות והיקפו;
(ב)טיב השירות, רמתו ותכליתו;
(ג)דרך מתן השירות, משכו ותנאיו;
(ד)אחריות לתקינות החלקים או מערכות החלקים שטופלו, תקופת האחריות על הפעולות שבוצעו, תנאי האחריות ושינויים שיחולו בהם בתקופת האחריות;
(ה)מחיר, לרבות הנחות מהמחיר;
”תיווך בייבוא אישי“ – ייעוץ, הדרכה או איתור רכב, בתמורה בכסף או בשווה כסף, לשם התקשרות של צדדים בעסקה לרכישת רכב במדינת חוץ וייבואו לפי סעיף 33;
”תכנית ייצור“ – תכנית הכוללת פרטים לגבי אופן ייצור הרכב, חלק מרכב או מוצר תעבורה בפס הייצור ונתונים בנוגע למוצר המוגמר, ובהם, בין השאר, תיאור ונתונים טכניים בקשר לרכב או למוצר התעבורה, פרטים הנוגעים לעיבוד של חומרים ולייצור של רכיבים, תהליך הייצור וההרכבה ומספר השלדה;
”תעודת גמר“ – תעודה שניתנה על ידי משרד הכלכלה והתעשייה המעידה כי מקבל התעודה עמד בהצלחה בכל דרישות הקורס המקצועי;
”תעודת מקצוע“ – כמשמעותה בסעיף 46 לחוק שירות התעסוקה, התשי״ט–1959;
”תקלת בטיחות סדרתית“ – תקלה סדרתית ברכב הקשורה לפעולת הרכב, שלדעת יצרן הרכב עלולה לגרום סיכון בטיחותי למשתמשים בו או לכלל הציבור ולפיכך הודיע עליה היצרן, למעט יצרן שהוא בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו;
”תקן ישראלי“ ו”תקן רשמי“ – כמשמעותם בחוק התקנים;
”השר“ – שר התחבורה והבטיחות בדרכים.
The text on this page is adapted from the entry חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע״ו–2016 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.