OrdinanceThe binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 16ו of פקודת התעבורה [נוסח חדש], תנאים למתן היתר הפעלה.
This section is in פרק שני: רישוי ורישום / סימן ו׳: הפעלה ניסיונית של רכב עצמאי בלא נהג
16ו. תנאים למתן היתר הפעלה
תיקון: תשפ״ב־2
(א)המפקח הארצי על התעבורה רשאי לתת היתר להפעלה של רכב עצמאי בלא נהג, אחד או יותר, באמצעות מערכת לנהיגה עצמאית, בדרך, למטרת ביצוע ניסוי ברכב, לרבות תוך הסעת נוסעים, בשכר או שלא בשכר, למי שהגיש בקשה לכך לפי סעיף 16ז (בסעיף זה – המבקש), אם מתקיימים כל אלה ובכפוף להוראות סעיף קטן (ד):
(1)המבקש הוא חברה שהתאגדה בישראל לפי חוק החברות, התשנ״ט–1999 (בסעיף זה – חוק החברות), ושמרכז עסקיה בישראל;
(2)המבקש, בעל שליטה במבקש או נושא משרה בו לא הורשעו בעבירה פלילית או בעבירת משמעת, שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין המבקש ראוי להיות בעל היתר, ולא הוגשו נגדו כתב אישום או קובלנה בשל עבירה כאמור; לעניין זה, ”נושא משרה“ – כהגדרתו בחוק החברות;
(3)המבקש מפעיל מרכז בקרה הנמצא בישראל או שהוא התקשר עם מרכז בקרה כאמור לשם הפעלה של רכב עצמאי, ומתקיימים לגבי מרכז הבקרה התנאים כמפורט בתוספת הארבע עשרה;
(4)המבקש הוכיח את קיומה של תשתית לתקשורת דו־כיוונית מאובטחת בין מרכז הבקרה כאמור בפסקה (3) ובין מערכת הנהיגה העצמאית המותקנת ברכב העצמאי נושא הבקשה;
(5)המבקש הגיש למפקח הארצי על התעבורה תוכנית הפעלה מפורטת לפי הוראות התוספת הארבע עשרה והוכיח את יכולתו לבצע את התוכנית האמורה;
(6)המבקש קיים, בעת תכנון ההפעלה, הליך מתועד של ניהול סיכונים, שבו ננקטו אמצעים לצמצום סיכונים, לרבות אמצעים הנוגעים להגנת סייבר;
(7)המבקש הוכיח כי יוכל לעמוד בחובות החלות על בעל היתר לפי סעיף 16יב;
(8)בידי המבקש פוליסת ביטוח תקפה לפי פקודת הביטוח שרכש, המבטחת את הפעלת הרכב העצמאי שלגביו מבוקש ההיתר, ואם קבע שר האוצר חובת ביטוח אחריות כלפי אדם שלישי כאמור בסעיף 16יז(ג) – בידי המבקש גם פוליסת ביטוח תקפה כאמור שרכש; על אף האמור, לא הייתה בידי המבקש פוליסה כאמור במועד הגשת הבקשה, רשאי הוא שיהיה בידו, חלף הפוליסה, אישור התחייבות להפיק פוליסה מאת מבטח, אולם לא יחל בהפעלה לפי ההיתר ללא פוליסת ביטוח תקפה;
(9)קבע השר, לפי סעיף קטן (ג)(1) כי על המבקש להמציא ערבות או התחייבות כאמור באותו סעיף קטן – המבקש המציא ערבות או התחייבות כאמור;
(10)המבקש הציג תוכנית להגנת סייבר על כלל המערכות הנדרשות להפעלת הרכב העצמאי, כמפורט בתוספת הארבע עשרה;
(11)מתקיים כל תנאי נוסף שקבע השר לפי סעיף קטן (ג).
(ב)השר רשאי לקבוע הוראות נוספות על האמור בתוספת הארבע עשרה לעניין התנאים כאמור בסעיף קטן (א), ובכלל זה הוראות בעניינים אלה:
(1)ניהולו והפעלתו של מרכז הבקרה, ובכלל זה הוראות בעניין –
(א)קבלת עובדים למרכז, לרבות תנאי כשירות ותנאים לעניין עבר פלילי;
(ב)תוכנית הכשרה לעובדי המרכז;
(2)הגשת תוכנית הפעלה מפורטת כאמור בסעיף קטן (א)(5) והפרטים שייכללו בתוכנית כאמור, ובכלל זה פרטים אלה:
(א)אם מערכת הנהיגה העצמאית המותקנת ברכב העצמאי היא מערכת שיכולה לפעול רק במסגרת מרחב הפעלה שמוגדר בה – תיאור מרחב ההפעלה ותיאור התנהלות הרכב העצמאי במקרה של יציאה מהמרחב האמור;
(ב)תוכנית בטיחות לעניין ההפעלה וההתנהלות של הרכב העצמאי במצבים שונים;
(ג)אמצעים להגנה מפני תקיפות סייבר.
(ג)השר רשאי לקבוע בתקנות –
(1)הוראות לעניין ערבויות והתחייבויות שעל בעל היתר הפעלה להמציא להבטחת מילוי תנאי ההיתר ולקיום מטרות סימן זה וההוראות לפיו, ובכלל זה אופן חילוטן או הפעלתן;
(2)דרכים להוכחת התקיימותם של התנאים המנויים בסעיף קטן (א);
(3)תנאים לקבלת היתר הפעלה, נוסף על התנאים המנויים בסעיף קטן (א).
(ד)מספר כלי הרכב העצמאיים שהמפקח הארצי על התעבורה רשאי לתת היתר להפעלתם לפי הוראות סעיף זה לא יעלה על 500; השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את המספר האמור, בהתחשב בין היתר בניסיון שיצטבר מההפעלה הניסיונית של רכב עצמאי לפי סימן זה.
The text on this page is adapted from the entry פקודת התעבורה [נוסח חדש] in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.