Regulations1954The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 14א of תקנות הנכים (טיפול רפואי), תשי״ד–1954, שיעור התגמול לנכה המובטל מעבודה עקב טיפול רפואי.
This section is in פרק חמישי: ביטול בעבודה ושהייה במוסד / סימן א׳: תגמולים עבור טיפול רפואי או מצב רפואי לנכה מובטל
14א. שיעור התגמול לנכה המובטל מעבודה עקב טיפול רפואי
תיקון: תשכ״ג, תשכ״ט, תש״ל, תשל״ב, תשל״ד, תשל״ח, תשל״ט, תשמ״א, תשמ״ד, תשמ״ו, תשמ״ז, תשמ״ז־2, תשמ״ח, תשמ״ט, תשנ״א, תשנ״א־2, תשנ״ב, תשנ״ד, תשנ״ה, תשנ״ה־3, תשנ״ה־4, תשנ״ז־2, תשנ״ז־3, תשנ״ט, תש״ס, תשס״א, תשס״ג, תשס״ח, תשס״ח־2, תשס״ח־3, תשס״ט, תשס״ט־2, תשס״ט־3, תשס״ט־4, תש״ע, תש״ע־2, תשע״ב, תשע״ב־2, תשע״ב־3, תשע״ג, תשע״ג־2, תשע״ד, תשע״ו, תשע״ו־2, תשע״ז, תשע״ז־2, תשע״ז־3, תשע״ט, תשע״ט־2, תשפ״א, תשפ״א־2, תשפ״א־3, תשפ״א־4, תשפ״ב־2, תשפ״ב־3, תשפ״ב־4, תשפ״ג־3
(א)התגמול החדשי בעד טיפול רפואי של נכה שהוראות תקנה 14 חלות לגביו יהיה שווה –
(1)לגבי נכה שבתכוף לפני הזדקקותו לתגמולים לפי תקנה 14 לא עבד עבודה רגילה, ל־6,919.57 שקלים חדשים ואם הנכה הוא אב לילד – ל־8,973.03 שקלים חדשים; לנכה הזכאי לתגמול לפי פסקה זו לא השתלם [צ״ל: ישתלם] התגמול החודשי המגיע לו על פי החוק;
(2)לגבי נכה שבתכוף לפני הזדקקותו לתגמולים לפי תקנה 14 עבד עבודה רגילה – לסכום הכנסתו הרגילה, אולם לא יפחת מהסכום שנקבע בפסקה (1), ולא יעלה על סכום השווה למכסימום התגמול הקבוע בפרק ו׳4 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ״ח–1968; לנכה הזכאי לתגמול לפי פסקה זו לא ישתלם התגמול החדשי המגיע לו על פי החוק;
(3)לגבי נכה שבתכוף לפני הזדקקותו לתגמולים לפי תקנה 14 היה נכה משוקם – לסכום המצטרף מהכנסתו הרגילה ומתגמולו החודשי המגיע לו לפי החוק; אולם, לא יפחת מהסכום שנקבע בפסקה (1), ולא יעלה על סכום השווה למכסימום התגמול הקבוע בפרק ו׳4 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ״ח–1968;
(4)(נמחקה);
(5)לגבי נכה שבתכוף לפני הזדקקותו לתגמולים לפי תקנה 14 היה נכה שעבודתו הרגילה היא בתעסוקה עצמית – לשיעור התגמול האמור בפסקה (1); אולם, אם עקב הטיפול הרפואי פחתה הכנסתו הרגילה – לסכום שהוא ההפרש בין הכנסתו החיובית לבין הכנסתו הרגילה; לענין תקנה זו לא יובא בחישוב ההכנסה הרגילה, סכום העולה על הסכום השווה למכסימום התגמול הקבוע בפרק ו׳4 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ״ח–1968.
(ב)בתקנה זו, ”הכנסה רגילה“ – לגבי נכה שעבודתו הרגילה היא בתעסוקה עצמית, החלק השנים־עשר מהכנסתו החיובית בשנה האחרונה, כפי שקבע פקיד שומה, בניכוי סכום המס לפי פקודת מס הכנסה, ובניכוי דמי ביטוח לאומי לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995, ודמי ביטוח בריאות ממלכתי לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994; ולגבי נכה אחר, סכום ההכנסה החודשית בשלושת החודשים שקדמו ליום היות הנכה זכאי לתגמולים לפי תקנה 14, בניכוי מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות ממלכתי כאמור.
(ב1)לעניין תקנה זו, נכה שנעדר מעבודתו או מעיסוקו העצמאי חלק מחודש או חלק מיום, יקבל את החלק היחסי של התגמול החודשי בעד טיפול רפואי בהתאם למספר ימי ההיעדרות או מספר שעות ההיעדרות, לפי העניין.
(ג)בתקנה זו,
”הדרגה הקובעת“ – (נמחקה);
”השנה האחרונה“ – השנה שקדמה לשנה שבה החל הטיפול הרפואי שבשלו אושר התגמול; ואולם אם אין מדובר בטיפול רפואי רצוף והנכה חזר לעבודה לאחר קבלת טיפול רפואי ונזקק לטיפול רפואי נוסף, וחלפו למעלה משנים עשר חודשים מהמועד שבו חזר לראשונה לעבודה, תהיה ”השנה האחרונה“ השנה שקדמה לשנה שלגביה אושר התגמול.
The text on this page is adapted from the entry תקנות הנכים (טיפול רפואי), תשי״ד–1954 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.