The full text of חוק המילווה (ביטוח חיים), תשכ״ה–1965, in 17 sections.

בחוק זה –

”ביטוח חיים חץ 1000“ – ביטוח חיים על פי תכנית שאושרה על ידי שר האוצר בשם ”חץ 1000“ לרבות כל תיקון בתכנית שאושר כאמור;

”מדד יוקר המחיה“ או ”מדד“ – מדד המחירים, המתפרסם על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ולמחקר כלכלי, ולרבות אותו מדד אף אם יתפרסם על ידי מוסד ממשלתי אחר וכן כל מדד רשמי שיבוא במקומו, בין אם יהיה בנוי על אותם נתונים שעליהם בנוי המדד הקיים ובין אם לאו; אם יבוא מדד אחר תקבע הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ולמחקר כלכלי את היחס שבינו לבין המדד המוחלף;

”המדד היסודי“ של איגרת חוב – המדד שנתפרסם לאחרונה לפני התאריך הנקוב של האיגרת;

”המדד החדש“, לענין רכישת איגרת חוב, פדיונה או תשלום הריבית עליה בתקופה שבין ה־1 בינואר וה־30 ביוני של כל שנה – המדד שנתפרסם בחודש דצמבר של השנה הקודמת; ולענין רכישת איגרת חוב, פדיונה או תשלום הריבית עליה בתקופה שבין ה־1 ביולי וה־31 בדצמבר של כל שנה – המדד שנתפרסם בחודש יוני של אותה שנה;

”יום הרכישה“, לענין איגרת חוב – היום שבו קיבלה הממשלה את התמורה בעד אותה איגרת.

הממשלה מורשית בזה, בשם המדינה, לקבל מחברות ביטוח העוסקות בישראל בביטוח חיים חץ 1000, מילווה בסכום כולל שלא יעלה על 100 מיליון לירות.

שר האוצר רשאי להוציא לחברות המלוות איגרות חוב רשומות על שם, שאינן עבירות, בסדרות שתאריכן הנקוב 1 ביולי כל שנה, החל ב־1 ביולי 1965.

(א)איגרות החוב ישאו ריבית של 6% לשנה מיום רכישתן.

(ב)הריבית על איגרות החוב לא תהא חייבת בשום מס המוטל על הכנסה חוץ מן המס שיש לנכותו מאותה ריבית לפי סעיף 161 לפקודת מס הכנסה, ושלא יעלה על 25%.

הסכומים המשתלמים בעד איגרות החוב וכל ההוצאות הכרוכות בביצוע חוק זה ישולמו מתוך הכנסותיה הכלליות ומתוך נכסיה של המדינה.

הקרן והריבית של איגרות החוב יהיו צמודות למדד יוקר המחיה.

על פדיון הקרן ותשלום הריבית של איגרות החוב תחול הוראה זו: אם ביום פרעונו של כל סכום קרן או ריבית יהיה המדד החדש גבוה מן המדד היסודי, ישולם לבעל איגרת החוב אותו סכום כשהוא מוגדל בשיעור שבו עלה המדד החדש לעומת המדד היסודי.

שוויה הנקוב של כל איגרת חוב, ונוסחה של איגרת חוב, יהיו כפי שיורה שר האוצר.

האיגרות ייפדו כתום שתים־עשרה שנה מתאריכן הנקוב או במועד מוקדם יותר שיוסכם עליו בין שר האוצר ובין רוכש איגרת.

שר האוצר רשאי, במקום להוציא איגרת חוב חדשה, להגדיל את השווי הנקוב של איגרת חוב שנרכשה, ודין השווי שהוגדל כדין איגרת חדשה; כן רשאי שר האוצר, במקרה של פדיון מוקדם, להקטין את השווי הנקוב של איגרת חוב שנרכשה, ודין הקטנת הסכום כדין פדיון.

שער ההוצאה של איגרות החוב יהיה שוויין הנקוב בכפוף לעליה במדד שחלה ביום רכישתן בין המדד היסודי לבין המדד החדש ובהנחה של אחוז אחד על איגרות שיום רכישתן שש שנים מתאריכן הנקוב ובהנחה של חצי אחוז על איגרות שיום רכישתן לאחר מכן.

על אף האמור בסעיפים 45(א)(1) ו־47 לפקודת מס הכנסה לא יזוכה יחיד ממס, ולא יהא זכאי בניכוי מהכנסתו, בשל הסכומים ששילם כפרמיות בעד ביטוח חייו או חיי אשתו בביטוח חיים חץ 1000.

(א)שר האוצר רשאי לשלם מאוצר המדינה לחברות הביטוח העוסקות בביטוח חיים חץ 1000 את הסכומים שישלמו למבוטחים אצלן באותה תכנית בנוסף לסכום הביטוח או לערך הפדיון של פוליסת הביטוח לפי השיעורים הנקובים בסעיף קטן (ב).

(ב)ואלה השיעורים:

(1)20% מסכום הביטוח עם תום תקופת שתים־עשרה השנים מתחילת תקפה של הפוליסה;

(2)17% מערך הפדיון של הפוליסה בשנים העשירית והאחת־עשרה מתחילת תקפה;

(3)14% מערך הפדיון של הפוליסה בשנים השמינית והתשיעית מתחילת תקפה;

(4)10% מערך הפדיון של הפוליסה בשנים הששית והשביעית מתחילת תקפה.

(ג)הסכומים שיקבלו המבוטחים בביטוח חיים חץ 1000 מחברות הביטוח בנוסף לסכום הביטוח או לערך הפדיון לפי השיעורים הנקובים בסעיף קטן (ב) לא יהוו הכנסה לצורך פקודת מס הכנסה.

(א)בנק ישראל ינהל פנקס שבו יירשמו שמותיהם של בעלי איגרות החוב, מעניהם הרשומים ופרטי האיגרות.

(ב)הפנקס ישמש ראיה לכאורה לכל ענין הרשום בו כדין.

איגרות החוב ישאו את דמות חתימותיהם של שר האוצר ושל החשב הכללי.

שר האוצר רשאי לאצול מסמכויותיו לפי חוק זה, למעט הסמכות להתקין תקנות בנות פועל תחיקתי ולהוציא איגרות חוב.

שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.