Skip to main content

Regulations1979

Section 12 of תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח ברשות), תשל״ט–1979, חיילים בשירות סדיר שלא לפי התחייבות לשירות קבע.

12. חיילים בשירות סדיר שלא לפי התחייבות לשירות קבע

תיקון: תשמ״א־2, תשמ״ז־2, תשנ״ט

(א)חיילים המשרתים שירות סדיר על פי חוק שירות בטחון, תשי״ט–1959 [נוסח משולב], שלא לפי התחייבות לשירות קבע, אינם מבוטחים.

(ב)המוסד רשאי לבטח ביטוח ברשות חיילים שאינם מבוטחים כאמור בתקנת משנה (א), אם נתבקש לכך בכתב על ידי שר הבטחון.

(ג)דמי הביטוח השנתיים בעד מבוטח כאמור בתקנת משנה (ב) הם 1% מסכום המינימום האמור בפרט 3 שבלוח י״א לחוק וישולמו על ידי אוצר המדינה.

(ד)החובה למסור הצהרה לפי תקנה 7 לתקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי־ביטוח), תשי״ד–1954, לא תחול לגבי חיילים כאמור בתקנה זו.

(ה)האמור בתקנה זו לא יחול על חיילים המשרתים בשירות סדיר, כאמור בתקנת משנה (א) –

(1)כל עוד הם עובדים או עובדים עצמאיים, למעט חיילים בשירות חובה בתקופת שירות ללא תשלום, כמשמעו בסעיף 55 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994;

(2)(בוטלה).

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח ברשות), תשל״ט–1979⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring