קרן קיימת לישראל נ' נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ ואח'

פסק-דין

1.עניינו של הערעור שבפנינו הוא פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים מחוז מרכז (כב' השופט א' שוורץ) ב-עת"מ 31821-01-15, מתאריך 26.02.2015, בגדרו נדחתה עתירתה של המערערת, ונקבע כי המשיבה 1 איננה מנועה מלבצע עבודות לשם הקמת שלב ב' של חניון "חנה וסע", בשטח הסמוך לצידו הצפוני של כביש 443, באיזור יער בן שמן (להלן: החניון). כן נקבע כי לשם ביצוע העבודות האמורות המשיבה 1 איננה זקוקה להיתר בנייה על פי הוראות חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965 (להלן: החוק).

2.במסגרת עיקרי הטיעון מטעמה של המשיבה 4 נמסר כי הוחלט לקדם מהלך מכוחו של סעיף 266ה ל חוק, שעניינו במתן פטור מרישוי לעבודות זמניות, לשם ביצוע מיזם בעל חשיבות לאומית או מיזם בעל חשיבות לכלל המחוז. המשיבה 1 הוסיפה בעיקרי הטיעון מטעמה כי עד לקבלת ההחלטה בעניין מתן הפטור האמור, היא תמנע מלהקים את שלב ב' של החניון. המשיבות 4-1 טענו כי מתן הפטור האמור ייתר את הערעור שבנידון.

3.בדיון שהתקיים בפנינו בתאריך 27.07.2015 חזרו המשיבים על הודעותיהם באשר למתן הפטור הנ"ל, ולפיכך הורינו למשיבים למסור הודעות מעדכנות מטעמם, באשר להחלטה שתתקבל במתווה האמור, ולהשלכות ההחלטה הנ"ל על הערעור דנן. כן איפשרנו למערערת להגיב על ההודעות המעדכנות האמורות.

4.בהודעת עידכון מטעם המשיבה 4 מתאריך 12.10.2015 נמסר כי המועצה הארצית לתכנון ולבניה החליטה להמליץ לשר האוצר להתקין צו לפי סעיף 266ה(א) ל חוק, ולאחר קבלת עמדתה של הלשכה המשפטית של מינהל התכנון, שר האוצר חתם בתאריך 24.09.2015 על צו התכנון והבנייה (פטור מתכנית ומהיתר להקמת חניוני חנה וסע בצומת בית דגן ובמצפה מודיעין) (הוראת שעה), התשע"ו-2015. לפיכך, המשיבה 4 עמדה על דעתה שלשיטתה הערעור הפך לעיוני, וזאת הן במישור העובדתי והן במישור המשפטי.

5.המערערת בתגובתה מתאריך 10.12.2015 מסרה כי היא מוכנה למחיקת הערעור, אך ביקשה כי ההוצאות שהושתו עליה בפסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים הנכבד – יבוטלו, שכן למעשה, לשיטתה, עמדתה התקבלה.

המשיבים האחרים מסרו כי הם אינם מתנגדים למחיקת הערעור. עם זאת המשיבים 3-2 ציינו בתגובתם כי הם מתנגדים לביטול ההוצאות שהושתו על המערערת בפסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים הנכבד (המשיבה 1 לא הביעה עמדה בעניין זה, ואילו המשיבה 4 מסרה כי לפנים משורת הדין היא מסכימה למחיקת חיוב ההוצאות).

6.נוכח כל האמור לעיל – הערעור נמחק ללא צו להוצאות בבית משפט זה, ובכפוף לכך שחיוב ההוצאות שהושתו על המערערת בפסק הדין, מושא הערעור – מבוטל. הסכומים ששולמו, ככל ששולמו על פי חיוב ההוצאות המבוטל – יוחזרו למערערת, בצירוף הפרשי הצמדה מיום התשלום ועד יום ההשבה.

ניתן היום, ט"ז בשבט התשע"ו (26.1.2016).