צ'ילביץ אלכסנדר נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח'

פסק-דין

1.העותר עבד אצל המשיבה 2 (להלן: המשיבה) במהלך 32 חודשים ופוטר מעבודתו, לאחר שהואשם על ידי המשיבה במעשים פליליים. העותר הגיש תביעה בבית הדין האיזורי לעבודה והמשיבה הגישה תביעה שכנגד.

בית הדין האזורי פסק לזכות העותר – תוך שהוא דוחה את התביעה שכנגד של המשיבה – פיצויי פיטורין בצירוף פיצויי הלנת פיצויי פיטורים בשיעורם המלא על פי חוק הגנת השכר, תשי"ח-1958; פיצוי חלף הודעה מוקדמת; ופיצוי בגין פיטורין שלא כדין וכן הוצאות ושכ"ט.

על פסק דין זה ערערה המשיבה לבית הדין הארצי לעבודה, שקבע בפסק דינו כי ככלל אין מקום להתערב בקביעותיו העובדתיים של בית הדין האזורי. עם זאת, מצא בית הדין הארצי כי לא היה מקום לפסוק לטובת העותר פיצויי הלנת פיצויי פיטורין – אלא הפרשי הצמדה וריבית בלבד – מאחר שהמשיבה סברה כי העותר אכן אינו זכאי לפיצויי פיטורים.

2.על כך נסבה העתירה שלפנינו, במסגרתה מלין העותר על התערבותו של בית הדין הארצי בקביעתו העובדתית של בית הדין האזורי, לפיה הפיטורין לא נעשו תוך מחלוקת כנה בין הצדדים.

3.דין העתירה להידחות על הסף. בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על פסקי דין של בית הדין הארצי לעבודה, והתערבות מצומצמת למקרים בהם נפלה טעות משפטית מהותית וכאשר מדובר בשאלה בעלת חשיבות ציבורית כללית או עקרונית (ראו: בג"ץ 524/84 חטיב נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מ(1) 673, 693 (1986); בג"ץ 5393/12 הדסה ביטון נ' בית הדין האזורי לעבודה חיפה, בפסקה 4 (5.8.2012); בג"ץ 2527/15 הסתדרות האקדמאים במדעי החברה והרוח נ' בית הדין הארצי לעבודה (1.7.2015)). המקרה דכאן אינו עונה על אמות מידה אלה, באשר טענות העותר נושאות אופי ערעורי גרידא.

4.אשר על כן, העתירה נדחית. משלא נתבקשה תגובת המשיבים, אין צו להוצאות.

ניתן היום, ט"ז בשבט התשע"ו (26.1.2016).