לב מישקין נ' משרד הפנים ואח'

פסק-דין

השופט א' א' לוי:

בית המשפט לעניינים מנהלים דחה את עתירתו של העותר להורות למשיבים להעניק לאניה מישקין, שעל פי הנטען היא רעייתו, להיכנס לישראל באשרת קבע או אשרה זמנית לצורך בחינת כנות נישואיהם. כנגד החלטה זו מופנה הערעור, ונקדים ונאמר כי לא הוכחה בפנינו עילה ליתן למערער סעד. להלן נבהיר את דברנו:

א) הגב' מישקין (להלן: אניה) היא אזרחית אוקראינה, ילידת 1964, שלטענת המערער נישאה לו בעיר קייב בחודש ספטמבר 2007. ברם, אניה גם נכנסה שלא כדין לישראל בשנת 2000 תחת השם גאניה ציבריק, ואף עבדה בה. משנעצרה בחודש ינואר 2006, התברר כי תעודת הזהות שבידה מזויפת, ובהמשך הודתה כי רכשה אותה מאחר תמורת 500 דולר. ימים ספורים לאחר מעצרה גורשה אניה ונאסרה כניסתה לישראל במשך 10 שנים.

ב) המערער טען בעתירתו כי הכיר את אניה בעת ששהתה בישראל, ובמשך שלוש השנים שקדמו לגירושה הם קיימו קשר ומשק בית משותף. דא עקא, בשימוע שנערך לאניה קודם לגירושה בשנת 2006, היא טענה כי אין לה חבר או בעל במדינת ישראל, ונדמה כי מיותר לציין שגרסה זו רחוקה מלהיות תואמת את גרסת המערער.

ג) נוכח עברה של אניה וניסיונותיה להיכנס לישראל בכל מחיר, גם אם הדבר היה כרוך בהפרת חוקיה של המדינה, ולאור הפערים בין גרסת העותר למי שנטען כי היא רעייתו, דעתנו היא שבהחלטת המשיב שלא להתיר את כניסתה של אניה לישראל לא נפל כל פגם, וממילא לא יצאה שגגה מתחת ידו של בית משפט קמא.

עם זאת, הודיעה באת-כוחם של המשיבים, כי קיימת נכונות לקיים לעותר שימוע במועד מוקדם, ובלבד שעובר לכך הוא יציג את כל הראיות שבידו כדי לתמוך בגרסתו בדבר נישואיו עם אניה מישקין.

בכפוף לאמור, העתירה נדחית. לבקשת העותר ונוכח עמדת המשיבה, אנו מבטלים את החיוב בהוצאות שהושת בבית משפט קמא.

ניתן היום, י"ג בכסלו התש"ע (30.11.09).