מהבאו אמבלו ואח' נ' שר הפנים ואח'

פסק-דין

השופט א' א' לוי:

עותר 1, מהבאו אמבלו (להלן: העותר) הוא בנה של עותרת 2, אבבה וורקו ג'מבר (להלן: העותרת) המתגוררת באתיופיה. העותר נולד לעותרת מנישואיה לאביו היהודי, ממנו התגרשה כאשר העותר היה בן שנתיים. לעותרת ילדים נוספים, כולם מבני זוג נוצרים (עותרות 3-5). עותרים 6 עד 9 הם אחיה של העותרת.

העותר עלה לישראל בשנת 2002 כבנו של יהודי, ובראיון שנערך לו טרם עלייתו (בחודש אוגוסט 2001), מסר כי אמו נוצרייה מצד אמה בעוד שאביה היה מזרע ישראל. בעקבות בקשתו של העותר להתיר גם את עלייתה של אמו, נערך לזו האחרונה, בחודש אוקטובר 2004, ראיון באתיופיה, במהלכו מסרה כי הוריה נוצרים, אולם סבה, ג'מבר מהרט "היה מזרע ישראל או מביתא ישראל". כאן המקום לציין, כי קיימת אבחנה בין צאצאים מ"ביתא ישראל" ל"זרע ישראל", באשר אלה האחרונים אינם יהודים על פי ההלכה אלא צאצאים של יהודי. ככל שהוא בן או נכד של יהודי, ניתן לו מעמד מכח שבות, בעוד שאם הוא מצד אמו צאצא ליהודי עניינו מוסדר באמצעות חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952. ובאשר לעניינה של העותרת, היא העלתה את האפשרות שסבא הוא מ"זרע ישראל", ועל כן אין היא זכאית למעמד מכח שבות. ממסקנה זו לא מצאנו לשנות גם נוכח העדים הנוספים שהציעו העותרים. אלה תושאלו על ידי המשיבים, ולא ניתן היה לקבל מפיהם אישור בדבר היות סבה של העותרת יהודי.

בנסיבות אלו לא נפל פגם בהחלטת המשיבים, ומכאן החלטתנו לדחות את העתירה.

ניתן היום, י"ב בכסלו התש"ע (29.11.09).