מדנט ואח' נ' שרותי בריאות כללית ואח'

פסק-דין

השופט נ' הנדל:

1.מונח לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים, עת"מ 68843-03-17 (כב' סגן הנשיא ק' ורדי), בגדרו נדחתה עתירת המערערת לבטל את החלטת ועדת המכרזים של משיבה 1, לבחור את משיבות 5-2 כזוכות במכרז. עד למועד הדיון בהליך זה, הפכה תקיפת זכיית משיבות אלה במכרז לחסרת נפקות מעשית. ברם, המערערת הודיעה כי היא עומדת על הערעור, תוך צמצום טענותיה לסוגיית הוצאות המשפט שחויבה לשלם, בסך של 36,000 ש"ח לכל אחת מהמשיבות.

2.שמענו את הצדדים. בנסיבות העניין, וגם לנוכח מסקנת בית המשפט קמא על נימוקיה, ניתן היה לפסוק הוצאות משפט בשיעור נמוך יותר מכפי שנקבע. אך לא זאת אמת המידה להתערבות בערעור. מטיעוני הצדדים ועל רקע עמדותיהם עולה שיש טענות לכאן ולכאן, שבכוחן להשפיע על בחינת שיעור ההוצאות שיש לפסוק. גם אם נצעד לקראת המערערת ונאמר כי לו היינו יושבים בערכאה קמא היינו פוסקים סכום נמוך מזה שנקבע – הפער בין שיעור זה לשיעור שנפסק בהליך קמא אינו מצדיק התערבות. רוצה לומר, הכלל בדבר אי-התערבות בשיעור ההוצאות שנפסקו בערכאה המבררת גובר על טענות אחרות שנטענו על ידי המערערת. לכך נוסיף, כאמור, כי טענות המשיבות – ולמצער לפחות חלקן – תומכות בתוצאה אליה הגיע בית המשפט.

3.סיכומו של דבר, הערעור נדחה. לנוכח ההנמקה דלעיל, אין צו להוצאות בערעור זה.

ניתן היום, ט"ו בטבת התשע"ט (23.12.2018).